הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע'

תקציר: "רק היכרות עמוקה עם תרבותו של הצד שכנגד - עם מניעיו, עם לבטיו ועם רגישויותיו - תאפשר לנו לדעת עם מי אנחנו עושים עסקים" (אלי אבידר). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', בסוגיה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה! 

[בתמונה: סוריה בחורבותיה. מקרה בוחן לפרדיגמת המחשבה הערבית... צילום מסך מסרטון]
[בתמונה: סוריה בחורבותיה. מקרה בוחן לפרדיגמת המחשבה הערבית... צילום מסך מסרטון. לחצו כאן]

עודכן ב- 15 באוקטובר 2023

מקובל לחלק את תושבי כדור הארץ לשתי קבוצות גדולות: חברות אינדיבידואליות וחברות קולקטיביות. הראשונות נוטות להציב את האדם, רצונותיו ושאיפותיו במרכז. האחרונות מציבות במרכז את צורכי הקבוצה ושאיפותיה (גרוזברד, 2013).

בהיבט האסטרטגי הכולל - ובלי קשר לדעות פוליטיות של ימין ושמאל - אין מחלוקת בקרב מומחים כי האופן שבו ישראל מתנהלת, במקרים רבים, מול שליטים מזרחיים ועמיהם - היו אולי מלאי רצון טוב, אך לקו בחובבנות רבה ובטעויות כבדות משקל. רוב הטעויות הללו נבעו מכך, שמנהיגים ופקידים ישראלים ייחסו לפלסטינים פרדיגמה של חשיבה מערבית, בעוד אלה מונעים על ידי פרדיגמה של חשיבה מזרחית, השונה ממנה תכלית שינוי. לחלופין, במקרים שבהם ניסו מנהיגים ישראלים לדבר ב'פרדיגמת חשיבה מזרחית' הם שגו, הפכו לנלעגים, והחמירו את המצב עוד יותר.

צודק אלי אבידר כשהוא טוען בספרו: "התהום. מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי" כי "רק היכרות עמוקה עם תרבותו של הצד שכנגד - עם מניעיו, עם לבטיו ועם רגישויותיו - תאפשר לנו לדעת עם מי אנחנו עושים עסקים. רק דיבור בשפתו יאפשר לנו גם להצליח בהתנהלות מוצלחת מולו. כדי לדעת איך עושים זאת נכון, צריך לדעת במה טעינו עד עכשיו..." (אבידר, ע' 15; ראו תמונת הספר משמאל).

[בתמונה: כריכת ספרו של אלי אבידר, "התהום. מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי", שראה אור בהוצאת אגם ב- 2011. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: כריכת ספרו של אלי אבידר, "התהום. מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי", שראה אור בהוצאת אגם ב- 2011. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', בסוגיה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה: 

אוספי מאמרים רלוונטיים נוספים

יורם אטינגר

יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

.

.

.

.

יוני בייט

יוני בייט, 30. בוגר תואר שני בביטחון ואסטרטגיה מאונ׳ ת״א ותואר ראשון בהנדסת חשמל מאונ׳ ת״א. שרת כאיש מודיעין בצבא קבע מספר שנים, ולאחר מכן כחוקר העולם הערבי במשרד רה״מ.
כיום איש הייטק ומדען נתונים. מתמקד בניתוח תהליכי העומק בעולם הערבי ובשינויים העדינים שחלים בו.

.

.

.

.

אביתר בן צדף

אביתר בן-צדף הוא עורך לשעבר של כתב-העת מערכות בצה"ל; חוקר מלחמות ישראל – ובעיקר, מלחמת יום הכיפורים; עמית מחקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה; חבר בפורום אלפרדו לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים ומרכז סדנאות הפורום.

.

אלי בר און

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

.

.

.

אורי בר לב

ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.

 .

.

עפר גרוזברד

ד"ר עפר גרוזברד הוא בוגר הפקולטה להנדסת מחשבים בטכניון, פסיכולוג קליני ובעל .Ph.D ביישוב סכסוכים מהמכון ליישוב סכסוכים של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון, וירג'יניה. לימד והדריך במוסדו אקדמיים שונים סטודנטים ממגוון תרבויות בנושאים של פסיכולוגיה בין תרבותית.

.

גרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

.

אבי הראל

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

.

.

.

הרב אליהו זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני (ראו תמונה משמאל) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001. בעבר שימש כרב הטכניון וכמרצה בכיר בפקולטה למתמטיקה ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.

 .

.

.

.

יגאל חדד

 .

.

.

.

פנחס יחזקאלי

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

פיל בחנות חרסינה

תמונת הפיל היא 'תמונת העט' של הכותב 'פיל בחנות חרסינה'

 .

.

.

.

מרדכי קידר

יאיר רגב

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים. הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

 .

.

.

גדעון שניר

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

10 thoughts on “הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע'

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון? | ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – דוגמאות | ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – דוגמאות | ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון? | ייצור ידע

  5. Pingback: אורי בר לב: ללמוד ערבית מגיל הגן. עכשיו! | ייצור ידע

  6. Pingback: אורי בר לב: ללמוד ערבית מגיל הגן. עכשיו! | ייצור ידע

  7. Pingback: רעיון 'הפרא האציל' בשמאל הפרוגרסיבי המערבי ובתרבות ה- WOKE | ייצור ידע

  8. יכול להיות שהמחקר האקדמי מצביע על הפרדיגמות הללו. אך, הניסיון שלי בחקירת ערבים, ישראלים ותושבי השטחים, מראה שהדברים אינם כפי שמתוארים למעלה. דווקא הערבים לא עוזבים את שולחן המו"מ כשהם חשים שלא משיגים את המטרה. הערבים רואים את עזיבת המו"מ רק כתרגיל, כמו במקח וממכר בשוק, שאחריו אחד הצדדים חוזר ואחד קורא לעוזב לחזור. מצד שני, אכן, הניסיון שלי במו"מ עם פלשתינים במסגרת הסכמי השלום עימם ב – 1993 – 1994, הראה פרקטיקה שונה. הם לא עזבו מעולם את השולחן לפני הסוף שנקבע קודם. מצד שני, כשחזרו לישיבה הבאה, הם התחילו את המו"מ מההתחלה ולא מהנקודה בה הסתיים, אם הם לא היו מרוצים מסיכום הביניים שהושג בישיבה הקודמת. אם הישיבה הקודמת הופסקה בנקודה נוחה להם – הם התעקשו להמשיך מאותה נקודה. בקיצור, מאד פרקטים, ולא איכפת להם מהכללים. במובן זה, הם חסרי פרדיגמות, אלא אם הפרקטיות היא פרדיגמה מקובלת.

  9. מאחר ואני מרצה בנושא זה באקדמיה, ומכיר את עבודתו המצוינת של עופר
    אני מייחס חשיבות רבה למאמרים אלה
    תודה
    גדעון שניר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *