פנחס יחזקאלי: מיליציה מול צבא מקצועי, בין סף הכאוס לקיפאון בירוקרטי

ד"ר אורי מילשטיין טוען כבר שנים כי "צה"ל רחוק מאוד מהמודלים של צבאות מקצועיים" (ובכך הוא צודק מאוד), ו"הוא נותר מאז הפלמ"ח כסוג של מליציה". האם הוא צודק גם בכך? לטעמי לא. בשדות הקרב המודרניים, המפגש בין צבא מקצועי לבין מיליציה אינו רק מפגש בין מקצוענות לאלתור. הוא בעיקרו מפגש בין שני מודלים ארגוניים שונים, ואפילו קוטביים.

משה כהן אליה: רל"ביזם: התנגדות פוליטית שהופכת להפרעה בזהות

לרל"ביסטים אין זהות "חיובית" ואין רצף אידאולוגי המחבר בין ליברמן ליאיר גולן. אבל יש להם זהות "שלילית": הם לא בהכרח יודעים במה הם תומכים, אבל הם יודעים היטב את מי הם שונאים.

שרה בכור: מחמשת הארכיטיפים של צ'רני, אל הגמישות שבין התפקידים

יש רגע שבו הטייטל מפסיק לומר משהו. בוריס צ'רני מחברת Anthropic, מי שמזוהה עם Claude Code, ניסח אותו בפוסט קצר: ככל שהגבולות בין הנדסה, מוצר, עיצוב ודאטה 'נמסים', אולי לא נשאל עוד מה כתוב לאדם על התג, אלא איזה סוג של תרומה הוא מביא ברגע נתון. במקום מקצוע, תפקוד; במקום זהות, מיקום במחזור החיים. המודל חזק, ואני מבקשת למתוח אותו בשני מהלכים…

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה

'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק ראשון

המושג "אפקט צינון" או "אפקט מצנן" (Chilling Effect) הוא מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות, מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע. כך מצליח כוח מוסדי, שלטוני או חברתי, להשפיע, להרתיע, להשתיק ביקורת ולדכא פעולה אזרחית. זאת, מבלי להשתמש בהכרח באלימות פיזית או בצנזורה ישירה.

משה כהן אליה: אליטות כמאפיה

תיאורית "האליטות כמאפיה", שפותחה בידי סוציולוגים איטלקים ואחרים, מתארת מצב שבו אליטות שומרות על כוחן באמצעות "דילרים" – גורמי ביניים שתפקידם לאכוף משמעת, לייצר הרתעה ולשמר את נאמנות חברי הרשת. ניתן לטעון כי ה"דילרים" של האליטה שלנו הם דמויות כמו: שי ניצן, נוני מוזס, גלי בהרב-מיארה ויצחק עמית.

פנחס יחזקאלי: "מָגֵן ולא יישמע", על 'שיטת המערבולת' והשתיקה שמנצחת אותה

על "שיטת המערבולת" או "שיטת הסחרור" להגחכת אישי ציבור, שמעתם? היא אהובה על יועצי אסטרטגיה ותקשורת, בעיקר כאלה שנהנים מרוח גבית של תקשורת הליבה המגויסת.

פנחס יחזקאלי: עולם של הסכמים ללא מלחמות. יש דבר כזה?

כאשר מנתחים את הזירה הבינלאומית דרך המשקפיים של תורת המערכות המורכבות ומדע המדינה, מבינים כי הסכמים 'יציבים' אינם תחליף למלחמה או למאזן עוצמה, אלא הם השתקפות ישירה שלהם.

פנחס יחזקאלי: על סף הכאוס. מאזן עוצמה במערכת מורכבת

מאזן עוצמה אינו מצב סטטי של "משקל נגד" פיזיקלי, אלא מצב חירום דינאמי (Dynamic Emergence) הנוצר בתוך מערכת כאוטית, המשתנה ללא הרף בין קיפאון, יציבות, ואובדן שליטה.

פנחס יחזקאלי: על 'פרדוקס הדורסנות' שמעתם?

'פרדוקס הדורסנות' הוא השימוש הציני בכלים מוסדיים, כדי לשמר את כוחה של האליטה., דווקא הוא מאיץ את תהליך התחלופה שלה עצמה, כי בכך, היא "חונכת" ומלמדת את יורשיה שליטה אפקטיבית מהי.