פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של המילה 'עכשיו'

למילה 'עכשיו' סגולות חיוביות רבות, אולם בהקשרה הנוכחי, היא 'נוסחת קסם' שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל בטירוף קבוצתי קולקטיבי. בישראל המטורללת של השנים האחרונות נצרבה המילה הזו עמוק בתודעתם של רבים, רק שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, ולשימוש שגוי יש מחיר (תשאלו את רונן צור)...

פנחס יחזקאלי: תרבות האשמה – דיסוננס קוגניטיבי אליטיסטי והשלכותיו החברתיות-כלכליות

תרבות האשמה אינה רק תגובה רגשית ספונטנית, אלא תוצר של דיסוננס קוגניטיבי בקרב האליטות. היא משמשת מנגנון לפתרון הסתירה המובנית, בין אורחות חייהם האמידים לבין הסבל המתפשט שחווים אחרים. רק שמטבע הדברים היא אינה מופנית כלפי אלה המסכנים אותם ועלולים לתפוס את מקומם.

שלימות ניגודית / שלימות הניגודים באתר ייצור ידע

שלימות הניגודים או שלימות ניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites) משמעה, שהניגודים מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושג זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

אוסף מאמרים על "סוף מחשבה במעשה תחילה": הכלל הראשון בהתמודדות עם אי הוודאות

'סוף מחשבה במעשה תחילה' הוא כלל בסיסי בחשיבה מערכתית (System Thinking) במצבי חוסר וודאות. הוא גורס כי במצבים אלה חסר ידע לקבל החלטות. מה שמייצר ידע הוא חיכוך עם השטח והאירועים. על כן, יש ליזום חיכוך מוגבל כזה כדי להגדיל את בסיס הידע, במידת הצורך לנצל הצלחה, ואם התנאים אינם מאפשרים, להקטין חיכוך, לצבור  ידע ולהמתין להזדמנות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות כלל זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

רוני אקריש: 'כאן ועכשיו' – הוויית ההווה

המושג “כאן ועכשיו” הוא רעיון מרכזי בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, המתמקד ברגע הנוכחי, במקום בו אנחנו נמצאים ובזמן שבו אנחנו חיים. רק שהרגע הנוכחי הזה אינו יכול להיות מודע לעצמו, מבלי להיות מושפע מהעבר או מהעתיד. האם ניתן לטעום מן ה'כאן ועכשיו' כדי להרגיש את תחושת הקיים? ואם כן איך? המאמר מביא שלושה ערוצי מחשבה בהקשר זה, של אפִּיקוּרוֹס, סֶרְן אוֹבִּי קִירְקֶגוֹר, וגסטון באצ'לארד

ניהול מורכבות / חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע

חשיבה מערכתית (System Thinking) היא היכולת לנתח ולקבל החלטות, על פי חוקי המערכות המורכבות ולא בניגוד להם (כפי שבדר"כ קורה, בעולם המערבי, כולל אצלנו). ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חשיבה מערכתית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: מרוב טיפות לא רואים את הים – מלכודת המיקרו-ניהול של הבכירים

כיצד לא ראו בכירי צה"ל את שראו התצפיתניות, ואת מה שיכול היה לראות כל מי שעיניו בראשו ומתבונן על המתרחש בקרבת הגבול? את מלכודת השקיעה האובססיבית לתוך הפרטים על חשבון השלם, אנו מכנים 'מיקרו ניהול' (Micromanagement): "מרוב עצים לא רואים את היער". פרנץ קפקא תרם לתופעה דימוי משלו, רק שאת מקום העצים ממלאים מקורות המים השונים, ואת מקום היער ממלא הים...

פנחס יחזקאלי: פסיכופתיה ארגונית – פסיכופתים בארגונים

מחקרים מלמדים שפסיכופתים אוהבים לנהל: 4 מתוך 100 מנהלים הם פסיכופתים. יתרה מכך, פסיכופתים גם חובבים עיסוקים שיש בהם מנהיגות. לכן, נמצא אותם, באחוזים גדולים במשרות המבטאות מנהיגות, ומקרינות עוצמה: בהנהגה הלאומית, הניהולית, העסקית והפוליטית, וכמובן גם בפשע; כמו גם במשרות אחרות המבטאות כוחניות: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים.

פנחס יחזקאלי: פסיכופתיה פוליטית – פסיכופתים כמנהיגים וכפוליטיקאים

פסיכופתים נמשכים לעוצמה כמו פרפר לאש. על כן, הם יימצאו בעמדות כוח פוליטיות הרבה מעבר לשכיחותם באוכלוסייה. אבל, בהיעדר הערכות קליניות ישירות, אבחון מצבים נפשיים של דמויות היסטוריות הוא אתגר מורכב. לכן, אנחנו שומרים בדרך כלל את התיוג: 'פסיכופת', ככינוי גנאי, לאויבינו הדמוניים. הדמות הבולטת בהקשר זה בעת האחרונה היא כמובן מנהיג חמאס יחיא סינואר. מנהיג דמוני אחר הוא אדולף היטלר, והרשימה ארוכה יחסית...