גרשון הכהן: גיוס חרדים חיוני אבל לא יקרה מתוקף חוק

במקום לאפשר מהלך שקט של שינוי מגמה בגיוס בני נוער חרדים שבחרו להתגייס, התמקדו בהכרעה חוקית ומקיפה של הסוגייה, מה שבין היתר האט תהליכים שכבר החלו להתפתח במהלך השקט. סוגיה שמראשיתה הייתה סבוכה, הלכה והסתבכה יותר...

גרשון הכהן: היגיון חירום אינו ניתן לשיפוט מתוך היגיון השיגרה

הציפייה ישראלית מכוחות הביטחון - לשליטה כירורגית במצבי לחימה גם כשהם כאוטיים במלוא הממדים - היא מופרכת. היגיון חירום שונה במהותו מהיגיון שגרה, היכולת לגישור שיפוטי בין הגיון השיגרה - הכפוף לתקדימים מוכרים - לבין הגיון החירום, שכרוך מיסודו בנסיבות חסרות תקדים בעליל. האלוף גרשון הכהן על פרשת תא"ל ברק חירם.

גרשון הכהן: חיוניות בקעת הירדן בהסכמה לאומית רחבה

השינויים באופייה של המלחמה, שליטתם הטופוגרפית של שטחי יו"ש על מישור החוף, ואי יכולתם המובנית של כוחות בינלאומיים לספק את הביטחון הנדרש לישראל מחייבים, במילותיו של ראש הממשלה רבין, כי "גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת-הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה". עיקרון זה כאינטרס ביטחוני לאומי מהמעלה העליונה, חייב להנחות את מממשלת ישראל מתוך הסכמה ציבורית רחבה מאוחדת בין ימין לשמאל. 

גרשון הכהן: מלחמה אינסופית – סיפור ישראלי חדש

אויבי ישראל בכל הזירות מתכוננים למלחמה לאין קץ. הם יודעים כי חיילי צה"ל יכולים לנצח בקרבות מקומיים, אבל במתווה הכוחות האזורי העומד לרשותם - מזירות הגבול עד לעומק עיראק - הם בוטחים ביכולתם, למנוע ממדינת ישראל את היכולת להביא את המלחמה לידי סיום רצוי, שמשיב לה את הכבוד הריבוני ואת הביטחון הקיומי. לכן, נדרש סיפור חדש של מאמץ לאומי לקיום משגשג הנתון ללא פתרון, תחת איום מלחמה פעיל ומתמיד. הסתגלות זו משמעה, שמדינת ישראל נדרשת להתחיל מחדש את סיפור הקמתה ועצמאותה.

גרשון הכהן: פרשת תרומה וחשיבות האיזון בין קבלה לנתינה

אומה נבנית על המוכנות של אנשים לאחד את כולם למעשה משותף, ופרשת תרומה עוסקת בנתינה של הפרט למען הקולקטיב. כשאדם מוצא משהו שבו הוא תורם לאחרים הוא מעצים את עצמו ולהפך: כשמופר האיזון בין נתינה לקבלה והוא רק מקבל, הוא נחלש.

גרשון הכהן: החיזבאללה הפך לאיום קיומי לישראל

לנוכח תקיפות הטילים האחרונות על קריית שמונה וצפת, רצוי לנתח את האופן המיוחד שעושה את נאסרללה לאיום כל כך מסוכן לקיום מדינת ישראל. הוא מסוכן לא רק בתוקף עוצמתו הצבאית, עם היקף טילים ורקטות ארוכות טווח שיש רק למעצמות. הוא מסוכן בעיקר מתוך תחכום התנהלותו האסטרטגית.

גרשון הכהן: הפעולה לשחרור החטופים – נקודת תפנית של כבוד לאומי

כמו שמשחקי המונדיאל מלבים רוחות לאומיות, שעוצמתן מבטאות משמעות שמעבר לעצם משחק הכדורגל במגרש, גם תופעת המלחמה בעוצמותיה הגדולות פי כמה, אינה רק אוסף של קרבות. ביסוד טבעה מלחמה היא אירוע לאומי רב עוצמה. מתבטאות בו עוצמות חברתיות רוחניות, רגעי משבר ורגעי התעלות של הצלחה, שמכוננות לדורות זיכרון לאומי היסטורי. במבט הזה יש לתאר ולהבין את חשיבות המבצע המוצלח ברפיח. למרות שלא שוחררו במבצע יותר משניים, המבצע מטיל קרן אור של כבוד-לאומי ונוסך תקווה בתודעת הקיום הישראלית שקרסה בבוקר ה- 7 באוקטובר 2023.

אוסף מאמרים על "סוף מחשבה במעשה תחילה": הכלל הראשון בהתמודדות עם אי הוודאות

'סוף מחשבה במעשה תחילה' הוא כלל בסיסי בחשיבה מערכתית (System Thinking) במצבי חוסר וודאות. הוא גורס כי במצבים אלה חסר ידע לקבל החלטות. מה שמייצר ידע הוא חיכוך עם השטח והאירועים. על כן, יש ליזום חיכוך מוגבל כזה כדי להגדיל את בסיס הידע, במידת הצורך לנצל הצלחה, ואם התנאים אינם מאפשרים, להקטין חיכוך, לצבור  ידע ולהמתין להזדמנות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות כלל זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: שתי מגמות לתיחקור המלחמה

בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה תתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר ה-7 אוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע עד כה. המגמה השנייה צריכה להתמקד בלמידה חשובה מהלחימה שהתפתחה בכלל זירות המלחמה, בלחימה קשה בה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.

גרשון הכהן: חידוש ההתיישבות – מאמץ לאומי, לא מגזרי

לרוב הציבור הישראלי, גם לחלק מהשותפים להנהגה הפוליטית, לא ברורה משמעות הדרישה האמריקאית לסדר אזורי חדש ובמרכזו מדינה פלסטינית. היא כרוכה בעקירת יישובים יהודיים ופליטות למעל 150,000 ישראלים. ובינתיים, בעקבות המלחמה, גם על מפעל ההתיישבות בקווי העימות בגליל ובנגב המערבי הוטל איום חסר תקדים. לשם כך המאמץ לפיתוח ההתיישבות בכל אזורי הסכנה, חייב לשוב למקומו הראוי בסדר העדיפויות של הביטחון הלאומי הישראלי.