אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה או סרטון, המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר

מאמר מומלץ

זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות...

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי

האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: למה אנחנו בחרדה? שהם יהיו בחרדה!

מאמר מומלץ

בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע! 

פנחס יחזקאלי: מורכבות האהבה באתר 'ייצור ידע'

יום אהבה שמח!

"את האנשים - הנוהגים כאילו כל העולם סובב סביבם - אנחנו מכנים 'נרקיסיסטים', אולם את העושים זאת בתוך מערכת זוגית, אנחנו מכנים 'אוהבים', או אפילו 'מבורכים באהבה'... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מורכבות האהבה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: פגישה הכרחית בבית הלבן

מאמר מומלץ

סוגיות יסוד קיומיות בעבור מדינת ישראל, שככל הנראה עלו שלשום במפגש בין נתניהו לנשיא טראמפ בחדר הסגול, לא היו ניתנות לברור בשיחת טלפון. למרות העמימות שנשמרת לגבי תוצאת המפגש, ניתן לשער שעצם קיומה של הפגישה בשעה כה גורלית לאיראן ולאזור כולו, מסמנת מרחב תובנות חיוני לקבלת ההחלטות של הממשל האמריקאי מצד אחד ולממשלת ישראל מצד שני.

פנחס יחזקאלי: פרשת משפטים באתר 'ייצור ידע'

שבת שלום!

רוב פרשת מִשְׁפָּטִים מפרטת מצוות ודינים רבים. בסופה, מסופר על מעמד כריתת הברית, ועל עליית משה להר סיני לקבלת לוחות הברית והציווי על הקמת המשכן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת משפטים

שיר לשבת!

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי: שִׁמְרִי בִּתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּטִים, הֵם יַרְאוּ לָךְ אֶת הַדֶּרֶךְ נְכוֹנָה ויאַפְשְׁרוּ לָךְ תָּמִיד לְטַפֵּס בְּמַעֲלוֹת הַדְּבָרִים לְהָבִין, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב; שִׁמְרִי בִּתִּי אֶת הַחֻקִּים, גַּם אִם יִהְיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁיַּגִּידוּ שְׁאַל לְךָ לָרֶדֶת לְסוֹף דָּבָר, בְּכָל עִנְיָן... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת משפטים...

פנחס יחזקאלי: עונש המוות במקרא ובהלכה

פרשת משפטים

בפרשות משפטים ומסעי אנחנו פוגשים את עונש המוות המקראי כלפי רוצחים. לכאורה, מחמיר המקרא עם רוצחים. למעשה, הוא יוצר תנאים שבהם ניתן יהיה לוותר על הריטואל הזה... (ביחסים בין האדם לבין המקום, קרי, בסוגיית העבודה הזרה על היבטיה השונים, המקרא סלחני הרבה פחות...).

אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?

פרשת משפטים

למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.

אבי הראל: טקס דם הברית

פרשת משפטים

פרק כ"ד בפרשת משפטים עוסק בשני ענייניים עיקריים, האחד הוא תיאור טקס כריתת הברית והשני הוא עליית משה להר ושהייתו שם...

אבי הראל: הנה אנכי שולח מלאך לפניך

פרשת משפטים

בין שלל המצוות והדינים הרבים הנזכרים בפרשת משפטים, ישנה אתנחתא תיאולוגית קצרה, האומרת שעם ישראל יונהג בעתיד על ידי מלאך ולא על ידי האל. האם המדובר במלאך של ממש? לא בהכרח. לפי פרשנותם של הרמב"ם והרלב"ג המדובר בנביא המקבל את ההתגלות האלוהית שלו באמצעות מלאך.

פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר

מאמר מומלץ

זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות...

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי

האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: למה אנחנו בחרדה? שהם יהיו בחרדה!

מאמר מומלץ

בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע! 

פנחס יחזקאלי: מורכבות האהבה באתר 'ייצור ידע'

יום אהבה שמח!

"את האנשים - הנוהגים כאילו כל העולם סובב סביבם - אנחנו מכנים 'נרקיסיסטים', אולם את העושים זאת בתוך מערכת זוגית, אנחנו מכנים 'אוהבים', או אפילו 'מבורכים באהבה'... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מורכבות האהבה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: פגישה הכרחית בבית הלבן

מאמר מומלץ

סוגיות יסוד קיומיות בעבור מדינת ישראל, שככל הנראה עלו שלשום במפגש בין נתניהו לנשיא טראמפ בחדר הסגול, לא היו ניתנות לברור בשיחת טלפון. למרות העמימות שנשמרת לגבי תוצאת המפגש, ניתן לשער שעצם קיומה של הפגישה בשעה כה גורלית לאיראן ולאזור כולו, מסמנת מרחב תובנות חיוני לקבלת ההחלטות של הממשל האמריקאי מצד אחד ולממשלת ישראל מצד שני.

פנחס יחזקאלי: עונש המוות במקרא ובהלכה

פרשת משפטים

בפרשות משפטים ומסעי אנחנו פוגשים את עונש המוות המקראי כלפי רוצחים. לכאורה, מחמיר המקרא עם רוצחים. למעשה, הוא יוצר תנאים שבהם ניתן יהיה לוותר על הריטואל הזה... (ביחסים בין האדם לבין המקום, קרי, בסוגיית העבודה הזרה על היבטיה השונים, המקרא סלחני הרבה פחות...).

אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?

פרשת משפטים

למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.

אבי הראל: טקס דם הברית

פרשת משפטים

פרק כ"ד בפרשת משפטים עוסק בשני ענייניים עיקריים, האחד הוא תיאור טקס כריתת הברית והשני הוא עליית משה להר ושהייתו שם...

אבי הראל: הנה אנכי שולח מלאך לפניך

פרשת משפטים

בין שלל המצוות והדינים הרבים הנזכרים בפרשת משפטים, ישנה אתנחתא תיאולוגית קצרה, האומרת שעם ישראל יונהג בעתיד על ידי מלאך ולא על ידי האל. האם המדובר במלאך של ממש? לא בהכרח. לפי פרשנותם של הרמב"ם והרלב"ג המדובר בנביא המקבל את ההתגלות האלוהית שלו באמצעות מלאך.

גרשון הכהן: פגישה הכרחית בבית הלבן

מאמר מומלץ

סוגיות יסוד קיומיות בעבור מדינת ישראל, שככל הנראה עלו שלשום במפגש בין נתניהו לנשיא טראמפ בחדר הסגול, לא היו ניתנות לברור בשיחת טלפון. למרות העמימות שנשמרת לגבי תוצאת המפגש, ניתן לשער שעצם קיומה של הפגישה בשעה כה גורלית לאיראן ולאזור כולו, מסמנת מרחב תובנות חיוני לקבלת ההחלטות של הממשל האמריקאי מצד אחד ולממשלת ישראל מצד שני.

פנחס יחזקאלי: המראה ההפוכה: הטקטיקה מאחורי “מכונת הרעל”

מאמר מומלץ

כאשר ארגוני מחאה מייחסים את מעשיהם ליריביהם הם מייצרים 'מראה הפוכה': הם משתמשים בדיוק בכלים שמיוחסים לאויב, אבל למען מטרה נעלה, בשם ה'אמת' וה'צדק'. כך, חדלה השפה להיות אמצעי תיאור, והופכת לנשק פוליטי, ומי שמנצח, הוא המחנה שמוכן ללכת רחוק יותר בהרס מושג האמת... סוג של לוחמה תודעתית במסווה אזרחי.

קובי ביטר: הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני‏

פרשת יִתְרוֹ

הפעם בפרשה: מה הייתה משכורתו של היועץ הארגוני הראשון בהיסטוריה? הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני; השינוי הארגוני הראשון; היכן נמצא הר סיני? כמה שעות צריך להיות יום עבודה במדינת היהודים? עשרת הדיברות; ועוד.

פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון?

מאמר מומלץ

מי אמור לגלות סקרנות אקדמית? מי אמור להבין, למשל, מהם ציוויי האסלאם לפני שהוא ניגש למלאכת המשא ומתן והאסטרטגיה באזור שבו רוב ערבי מכריע? האינטלקטואלים כמובן. אבל הפלא ופלא, בכל הנוגע לאמונה פוליטית, האינטלקטואלים הם האחרונים לבדוק. הם תמיד האידיוטים השימושיים שקל לנצל וקל להונות, והם עושים זאת בהתמסרות מופלאה לאורך דורות...

משה כהן אליה: אחרי השב״כ, הגיע תורה של הביורוקרטיה לחזור לידי העם

מאמר מומלץ

נציב שירות המדינה הוא דמות חשובה מאוד בשלב של משבר חוקתי. אם, למשל, היועמ"שית תוציא את נתניהו לנבצרות ובג"ץ יאשר זאת, מישהו צריך להנחות את הבירוקרטיה כיצד לנהוג. אם הנציב אינו בובה של היועמ"שית (כפי שהרשקוביץ היה), אלא אדם עצמאי שמחויב לעקרון ריבונות העם, הוא לא יציית להנחיות של היועמ"שית – וזה game changer.

פנחס יחזקאלי: שלימות ניגודית / שלימות הניגודים באתר ייצור ידע

שלימות הניגודים או שלימות ניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites) משמעה, שהניגודים מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושג זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תעמולה/פרופוגנדה

תעמולה היא האמנות המתוחכמת של עיצוב המציאות דרך עיניו של האחר, כלי שבו המילה והדימוי הופכים לכלי נשק בשירותה של אידאולוגיה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תעמולה / פרופוגנדה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: השפעת תורות המורכבות על האידיאולוגיה הנאצית

מאמר מומלץ

תנועות מהפכניות כמו הנציונאל סוציאליזם, היו מעצם טיבן קשובות לתיאוריות מהפכניות אחרות בתחומים שונים, ומצאו עניין רב בפיתוחים הראשוניים של תורות המורכבות, אם כי כדרכם של הנאצים, הם לקחו רעיונות פילוסופיים עמוקים, ועשו בהם שימוש שטחי ושגוי, לצורכי הבניית האידאולוגיה שלהם, בלי ניסיון אמיתי להבין אותם לעומק. אם תרצו, הליניאריות של המורכבות…

פנחס יחזקאלי: עונש המוות במקרא ובהלכה

פרשת משפטים

בפרשות משפטים ומסעי אנחנו פוגשים את עונש המוות המקראי כלפי רוצחים. לכאורה, מחמיר המקרא עם רוצחים. למעשה, הוא יוצר תנאים שבהם ניתן יהיה לוותר על הריטואל הזה... (ביחסים בין האדם לבין המקום, קרי, בסוגיית העבודה הזרה על היבטיה השונים, המקרא סלחני הרבה פחות...).

אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?

פרשת משפטים

למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.

אבי הראל: המותר והאסור בעינויים על פי המשפט העברי

פרשת משפטים

במצב של פצצה מתקתקת, מותר לפגוע באדם שמסכן אדם אחר או ציבור שלם, ולנקוט בכל דרך אפשרית, כולל עינויים בכדי למנוע את הפגיעה האמורה. יש לדייק כי ההיתר האמור על נקיטת עינויים במצב מיוחד זה, חל רק על החשוד המרכזי ושותפיו המידיים בלבד...

פנחס יחזקאלי: נסגרה החקירה נגד השרה מירי רגב. אתם מופתעים?

מאמר מומלץ

שמתם לב שהבולטות של שרה מירי רגב בתקשורת, אליה הורגלנו בקדנציות קודמות נעלמה ואיננה? שאלתם עצמכם מדוע? הנה לפניכם הסבר אפשרי...

פנחס יחזקאלי: 'אפקט מצנן' ככלי שליטה של האליטה. פרשת זיני כמקרה בוחן

מאמר מומלץ

המושג “אפקט מצנן” (Chilling Effect) הוא התוצאה של 'שיטת התיק הפתוח': מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע על ההתנהגות האנושית.

יוסף זהר: להיאבק באישומים בפשעים, שמעולם לא התרחשו

קריאת התורה של פרשת משפטים נפתחת במילים "וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם" (שמות כא, א). הרשעות שווא מערערות את יסודות הצדק. אך כאשר הפשע עצמו מעולם לא התרחש, העוול חמור אף יותר: אנשים חפים מפשע נידונים בגין עבירות שמעולם לא אירעו, וחושפים כשל מערכתי עמוק.

פנחס יחזקאלי: בפרשת משפטים נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה'

פרשת משפטים

מידי שנה בפרשת משפטים, נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה': מעצרה של עורכת הדין שירה שפיץ בשבת 2020 - לעיני חמשת ילדיה - לאחר שסיננה לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המילים "משפטים בושה". היום אנחנו בוגרים ומנוסים יותר, ויודעים לחבר אותו לסיפור הפקעת מערכת האכיפה ע"י האליטה, והשימוש בה לצרכים פוליטיים של אידאולוגיה פוליטית, כפי שמתרחש ב'רפובליקות' הווק המערבית כולן.

יאיר רגב: אין מנוס מהחלפת בג"ץ במערך חוקתי-מינהלי מאוזן

הדיון הציבורי הפך לאובססיבי סביב מוסד הבג"ץ, המשמש לעתים ככלי לקידום אג'נדות של עמותות וגופים פוליטיים, במקום להתמקד בתכליתו המקורית. הפתרון איננו החלשת הביקורת השיפוטית, אלא עיצובה מחדש במסגרת מוסדית מאוזנת, ברורה ומובחנת. רפורמה מבנית המבחינה בין שלושת המישורים – חוקתי, מינהלי וערעורי – עשויה לחדד סמכויות, לחזק את עקרון הפרדת הרשויות ולהעמיק את ההגנה על זכויות האזרח.

פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר

מאמר מומלץ

זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות...

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי

האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: למה אנחנו בחרדה? שהם יהיו בחרדה!

מאמר מומלץ

בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע! 

פנחס יחזקאלי: מורכבות האהבה באתר 'ייצור ידע'

יום אהבה שמח!

"את האנשים - הנוהגים כאילו כל העולם סובב סביבם - אנחנו מכנים 'נרקיסיסטים', אולם את העושים זאת בתוך מערכת זוגית, אנחנו מכנים 'אוהבים', או אפילו 'מבורכים באהבה'... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מורכבות האהבה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת משפטים

שיר לשבת!

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי: שִׁמְרִי בִּתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּטִים, הֵם יַרְאוּ לָךְ אֶת הַדֶּרֶךְ נְכוֹנָה ויאַפְשְׁרוּ לָךְ תָּמִיד לְטַפֵּס בְּמַעֲלוֹת הַדְּבָרִים לְהָבִין, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב; שִׁמְרִי בִּתִּי אֶת הַחֻקִּים, גַּם אִם יִהְיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁיַּגִּידוּ שְׁאַל לְךָ לָרֶדֶת לְסוֹף דָּבָר, בְּכָל עִנְיָן... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת משפטים...

פנחס יחזקאלי: הכול על מאבק העוצמה באתר 'ייצור ידע'

הדחף הבסיסי של כל מרכיב במערכת הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו קרויה 'מאבק העוצמה' (power struggle). מושג קרוב הלקוח מתורת הארגון הוא 'הפוליטיקה הארגונית'... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מאבק העוצמה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: 'שיח הצודקים' של הימין והשלכותיו

בפוליטיקה, עוצמה מייצרת מציאות, ולא צדק, וזו היכולת הממשית להכריע: לשלוט במוסדות, לעצב נורמות, לקבוע סדר יום ולכפות כללי משחק. מי שמבקש תחילה הכרה מוסרית, מוותר מראש על ההובלה.

פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר

מאמר מומלץ

זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות...

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי

האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: למה אנחנו בחרדה? שהם יהיו בחרדה!

מאמר מומלץ

בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע! 

פנחס יחזקאלי: הפרדוקס הקופטי. הקופטים עיצבו את התרבות וההיסטוריה של מצרים, אך הם נרדפים בארצם

מאמר מומלץ

עבור מיליוני קופטים - הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון - מצרים הפכה לבית קברות. ומה הלקח לגבינו? מיליון יהודים בישראל משוועים לשלום, במסגרת 'חזון שתי המדינות' ו'מדינת כל אזרחיה'. אם זה לא עבד לקופטים איך זה יעבוד עבורנו? ואם המערב הנוצרי לא חש לסייע להם, הוא יבוא לעזרתנו?

אבי הראל: יום השבת

פרשת יִתְרוֹ

בפרשת יתרו, במופע הראשון של עשרת הדברות מופיעה בהבלטה מצוות שמירת השבת. הטעם המיידי שנאמר אודות השבת בפרשתנו, הוא קדושתו של היום השביעי בו פסק האל ממלאכת בריאת העולם. במופע השני של עשרת הדברות בספר דברים, מצוי טעם נוסף והוא שחרור בני ישראל מעבדותם ממצרים.

פנחס יחזקאלי: מדיין ומדיינים באתר ייצור ידע

פרשת יִתְרוֹ

דרכם של בני מדיין ובני ישראל התחילה כמשפחה; נמשכה כבני ברית; והסתיימה כאויבים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מדיין ומדיינים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: ט"ו בשבט, חג לאילן?

חג שמח!

האם ט"ו בשבט הוא חג האילנות? ספק רב. ט"ו בשבט אינו מוגדר כחג, לא בפסוקי מקרא ולא בחז"ל, ואף לא בהלכה הפסוקה. זאת ועוד: הקשר בין תאריך זה לנטיעות אינו קיים כלל. המפנה חל בתקופת הגאונים, אז נתפס תאריך זה - על ידי הציבור שחי בארץ-ישראל - כיום הדין לפרות האילן; ובשל כך, הם ציינו או חגגו אותו כיום חג, שבתפילותיו כללו פיוטים מיוחדים שבהם התפללו לשנה ברוכה לכל מיני האילנות...

פנחס יחזקאלי: פרשת משפטים באתר 'ייצור ידע'

שבת שלום!

רוב פרשת מִשְׁפָּטִים מפרטת מצוות ודינים רבים. בסופה, מסופר על מעמד כריתת הברית, ועל עליית משה להר סיני לקבלת לוחות הברית והציווי על הקמת המשכן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת משפטים

שיר לשבת!

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי: שִׁמְרִי בִּתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּטִים, הֵם יַרְאוּ לָךְ אֶת הַדֶּרֶךְ נְכוֹנָה ויאַפְשְׁרוּ לָךְ תָּמִיד לְטַפֵּס בְּמַעֲלוֹת הַדְּבָרִים לְהָבִין, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב; שִׁמְרִי בִּתִּי אֶת הַחֻקִּים, גַּם אִם יִהְיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁיַּגִּידוּ שְׁאַל לְךָ לָרֶדֶת לְסוֹף דָּבָר, בְּכָל עִנְיָן... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת משפטים...

פנחס יחזקאלי: עונש המוות במקרא ובהלכה

פרשת משפטים

בפרשות משפטים ומסעי אנחנו פוגשים את עונש המוות המקראי כלפי רוצחים. לכאורה, מחמיר המקרא עם רוצחים. למעשה, הוא יוצר תנאים שבהם ניתן יהיה לוותר על הריטואל הזה... (ביחסים בין האדם לבין המקום, קרי, בסוגיית העבודה הזרה על היבטיה השונים, המקרא סלחני הרבה פחות...).

אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?

פרשת משפטים

למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.

אבי הראל: טקס דם הברית

פרשת משפטים

פרק כ"ד בפרשת משפטים עוסק בשני ענייניים עיקריים, האחד הוא תיאור טקס כריתת הברית והשני הוא עליית משה להר ושהייתו שם...

אבי הראל: הנה אנכי שולח מלאך לפניך

פרשת משפטים

בין שלל המצוות והדינים הרבים הנזכרים בפרשת משפטים, ישנה אתנחתא תיאולוגית קצרה, האומרת שעם ישראל יונהג בעתיד על ידי מלאך ולא על ידי האל. האם המדובר במלאך של ממש? לא בהכרח. לפי פרשנותם של הרמב"ם והרלב"ג המדובר בנביא המקבל את ההתגלות האלוהית שלו באמצעות מלאך.

אבי הראל: ספר הברית בפרשת משפטים

פרשת משפטים

בפרשת משפטים מוזכר ספר הברית, שהוא לדעת חוקרים רבים החוקה העתיקה במקרא. חוקה זו עוסקת בחוקים אזרחיים, חוקים חברתיים וחוקים הקשורים לעבודת האל. החוקים האזרחיים בספר הברית, שהם עיקרה, דומים בתוכנם לחוקות האזרחיות של מסופוטמיה, חת וחוקי חמורבי...

אבי הראל: המותר והאסור בעינויים על פי המשפט העברי

פרשת משפטים

במצב של פצצה מתקתקת, מותר לפגוע באדם שמסכן אדם אחר או ציבור שלם, ולנקוט בכל דרך אפשרית, כולל עינויים בכדי למנוע את הפגיעה האמורה. יש לדייק כי ההיתר האמור על נקיטת עינויים במצב מיוחד זה, חל רק על החשוד המרכזי ושותפיו המידיים בלבד...

קובי ביטר: הדוגמה הראשונה לעגיל באוזן

‏

פרשת משפטים

הפעם בפרשה: מתי משלמים אבדן כושר עבודה? הדוגמה הראשונה לעגיל באוזן; מה דינו של אדם שהחנה את מכוניתו באדום לבן, וילד נתקל במכונית ונפגע? כל ישראל חברים; ועוד…

אבי הראל: מה היה חטאם של אצילי בני ישראל?

פרשת משפטים

ראיית האל על ידי אצילי בני ישראל מוסברת כי השיגו דבר שלא היו אמורים להשיגו, בגלל היותם לא בשלים בהיבט הלימודי והמוסרי כאחד לחזות את האל. בדרך כלל, מפגש שכזה בין האל לאדם הינו קטלני, וחנוך משה ואליהו יעידו על כך. לכן, פלא הוא שאותם אצילים לא נענשו בעונש מיתה, באותו רגע מכונן שראו את האל...

אבי הראל: וגר לא תלחץ. מעמד הגר לפי הרמב"ם

פרשת משפטים

הרמב"ם מציג תפיסה נחרצת וברורה כי מעמד הגר אינו נחות, והוא שווה ערך לכל אדם מישראל לכל דבר ועניין. לפי דעתו, כל מי שבא להתגייר, יש לקרבו ולהתייחס אליו בכבוד והערכה מיוחדים, אלמנטים שחסרים כיום מאוד במחוזותינו כלפי הגר ומעמדו. הרמב"ם גם יוצא חוצץ כנגד התפיסה, הקיימת בחלקים לא מבוטלים בעם, שרואים בגר יהודי סוג ב', ולא כשווה בין שווים בחברה היהודית העכשווית.

יוסף זהר: להיאבק באישומים בפשעים, שמעולם לא התרחשו

קריאת התורה של פרשת משפטים נפתחת במילים "וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם" (שמות כא, א). הרשעות שווא מערערות את יסודות הצדק. אך כאשר הפשע עצמו מעולם לא התרחש, העוול חמור אף יותר: אנשים חפים מפשע נידונים בגין עבירות שמעולם לא אירעו, וחושפים כשל מערכתי עמוק.

פנחס יחזקאלי: בפרשת משפטים נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה'

פרשת משפטים

מידי שנה בפרשת משפטים, נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה': מעצרה של עורכת הדין שירה שפיץ בשבת 2020 - לעיני חמשת ילדיה - לאחר שסיננה לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המילים "משפטים בושה". היום אנחנו בוגרים ומנוסים יותר, ויודעים לחבר אותו לסיפור הפקעת מערכת האכיפה ע"י האליטה, והשימוש בה לצרכים פוליטיים של אידאולוגיה פוליטית, כפי שמתרחש ב'רפובליקות' הווק המערבית כולן.

אבי הראל: "והיה כי יצעק אלי" לפי משנתו הפילוסופית של הרמב"ם

פרשת משפטים

הרמב"ם רואה בתפילה יסוד מרכזי בעבודת האל, והוא אף מבסס את חובתה על פי פסוקי המקרא. התפילה הינה לדעתו, כלי חשוב ביותר בהשגת חברה מוסרית וצודקת כמו גם ככלי רוחני הבא להפנות את האדם ואת כוח מחשבתו לעסוק בעולם הרוחני תוך עזיבת העולם החומרי...

אבי הראל: מכשפה לא תחיה, ההיבט הקבלי

קצת קבלה למתקדמים בפרשת משפטים

בין שלל החוקים והציוויים של פרשת משפטים, מצוי החוק של מכשפה לא תחיה, כלומר איסור לעסוק בכשפים. החוק האמור אינו אמור להפתיע, היות ובני ישראל חייו בשכנות לעמים שהכשפים אצלם היו דבר שבשגרה. הגדרת האיסור בפרשת משפטים הינה מחייבת ואיננה מתירה עשייה בשום סוג של כשפים. השקפת חז"ל בנושא הכישוף מוציאה מכלל אפשרות את קיומו של כוח מאגי העלול להשפיע על סדרי בראשית ועל גזירותיו של האל. התפיסה של ספר הזוהר בנושא הכישוף מקבלת תפנית נועזת...

אבי הראל: מכשפה לא תחיה?

פרשת משפטים

החוק המקראי: מכשפה לא תחיה, הינו חוק מובן והגיוני, היות ועם ישראל חי בקרב עמים ובשכנות לעמים שאצלם התעסקות בכשפים הייתה דבר שבשגרה. החוק מנוסח באופן מחייב וללא פשרות כך שאין הוא מתיר כל סוג של כשפים. האם החוק האמור נשמר בעם ישראל בתקופת המקרא? והאם בעמים של המזרח הקדום לא היה ניסיון להגבילם?

עופר בורין: נעשה ונשמע ונשמיע

פרשת משפטים

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק י"ח. הפרק הזה יורד לפרטי פרטים של חוקים ומשפטים הקשורים לחיי היומיום. סדרת החוקים מטפלת במגוון של נושאים שלכאורה, נראה שכלל אינם רלוונטיים לחיינו היום...