אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה או סרטון, המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

אבי הראל: על חיה רעה, מעשיות ואוטופיה

הפסוק בפרשת בחוקותי – העוסק בגמול על השלום בארץ – אומר כי החיות הטורפות לא יזיקו עוד לחברה האנושית. על כוונת המקרא יש מחלוקת עזה בין רבי יהודה הפרגמטי לבין רבי שמעון בר יוחאי…

קובי ביטר: בין קיום צוויי הקב"ה לאי קיומם

פרשת השבוע עוסקת בעיקר בקשר בין קיום צוויי הקב"ה לאי קיומם…

עופר בורין: כמה שווה אדם?

פרשות בהר-בחוקותי

בפגישה עם מנהל בכיר מאוד בחברה שבה עבדתי, הוא אחז בתלוש המשכורת שלי מול עיניו ואמר לי את המשפט הבא: "המשכורת שלך נכונה" ("your salary is right"). באותה שנייה ידעתי שאת החברה הזו אני עוזב. התחושה הייתה אז שאין אדם בעולם שאני מוכן שינקוב ב"שווי" שלי. יכול היה אותו מנהל בכיר לנקוט בלשון אחרת ולא ל"שחק אותה" כאלוהים הנוקב בשוויו של אדם…

אבי הראל: השמיטה ותורת השמיטות בספר הזוהר ובספר שערי אורה

פרשות בהר-בחוקותי

פרשות בְּהַר ובחֻקֹתַי עוסקות באחד הנושאים המרכזיים בחיי הכלכלה והמוסר והוא השמיטה על כל השלכותיה. אודות השמיטה ושנת היובל הבאה לאחר מחזור של שבע שמיטות נכתבו פרשנויות רבות, רובן ככולן עוסקות בפן התיאולוגי/מוסרי וגם בפן הכלכלי, כאשר בשנת היובל הקרקעות חוזרות לבעליהן המקורי, ועבדים משוחררים לאלתר לביתם. השמיטה כרעיון תיאולוגי תיאוסופי, מקבל תפנית נועזת בספר התמונה, שנכתב סמוך למאה ה- 13, בידי מחבר אנונימי בקטלוניה.

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשות בהר ובחוקותי

פרשות בהר-בחוקותי

למעט בשנת שמיטה, פרשת בְּהַר ופרשת בחוקותי נקראות יחד. פרשת בְּהַר היא פרשה קצרה שבה 57 פסוקים בלבד – פרק אחד (פרק כה) ושני פסוקים בפרק כו, אך עניינה עקרונות יסוד וצדק חברתי בדיני מקרקעין וזכויות הפרט. עיקרה של פרשת בחוקותי הוא ”הברכה והקללה". במבט שטחי נראה שלכאורה מספר הקללות רב מאד לעומת מספר הברכות. אלא שקריאה מדוקדקת תבהיר לנו שאין זה כך.

אבי הראל: דין איסור נשך וריבית

פרשות בהר-בחוקותי

בפרשת בְּהַר מופיע האיסור של לקיחת נשך/ ריבית מאדם שירד מנכסיו. איסור זה מופיע סמוך לגאולה של שנת היובל, ולדיני עבדים הבאים לאחר מכן. מקור האיסור להגשת עזרה לאח או לבן משפחה הוא בחברה השבטית הקדומה, ובאה למנוע עיוותים במעמד השוויוני של חבריה. תוקף האיסור הינו מוסרי בלבד היות ולא מצאנו בכתובים עונש למי שעשה זאת…

קובי ביטר: מה עניין שמיטה להר סיני?

פרשות בהר-בחוקותי

נשאלת השאלה (ע"י רש"י) "מה עניין שמיטה בהר סיני"? (משפט זה משמש כניב בשפה בעברית ל-"מה הקשר"; ראו כרזה בראש המאמר); והתשובה הינה, כמו שהמצוות והפרטים שלהם בנושאים השונים, נתנו בהר סיני, כך גם המצות והפרטים הקשורים בארץ ישראל נתנו בסיני…

אבי הראל: על חיה רעה, מעשיות ואוטופיה

הפסוק בפרשת בחוקותי – העוסק בגמול על השלום בארץ – אומר כי החיות הטורפות לא יזיקו עוד לחברה האנושית. על כוונת המקרא יש מחלוקת עזה בין רבי יהודה הפרגמטי לבין רבי שמעון בר יוחאי…

קובי ביטר: בין קיום צוויי הקב"ה לאי קיומם

פרשת השבוע עוסקת בעיקר בקשר בין קיום צוויי הקב"ה לאי קיומם…

עופר בורין: כמה שווה אדם?

בפגישה עם מנהל בכיר מאוד בחברה שבה עבדתי, הוא אחז בתלוש המשכורת שלי מול עיניו ואמר לי את המשפט הבא: "המשכורת שלך נכונה" ("your salary is right"). באותה שנייה ידעתי שאת החברה הזו אני עוזב. התחושה הייתה אז שאין אדם בעולם שאני מוכן שינקוב ב"שווי" שלי. יכול היה אותו מנהל בכיר לנקוט בלשון אחרת ולא ל"שחק אותה" כאלוהים הנוקב בשוויו של אדם…

אבי הראל: השמיטה ותורת השמיטות בספר הזוהר ובספר שערי אורה

פרשות בהר-בחוקותי

פרשות בְּהַר ובחֻקֹתַי עוסקות באחד הנושאים המרכזיים בחיי הכלכלה והמוסר והוא השמיטה על כל השלכותיה. אודות השמיטה ושנת היובל הבאה לאחר מחזור של שבע שמיטות נכתבו פרשנויות רבות, רובן ככולן עוסקות בפן התיאולוגי/מוסרי וגם בפן הכלכלי, כאשר בשנת היובל הקרקעות חוזרות לבעליהן המקורי, ועבדים משוחררים לאלתר לביתם. השמיטה כרעיון תיאולוגי תיאוסופי, מקבל תפנית נועזת בספר התמונה, שנכתב סמוך למאה ה- 13, בידי מחבר אנונימי בקטלוניה.

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשות בהר ובחוקותי

פרשות בהר-בחוקותי

למעט בשנת שמיטה, פרשת בְּהַר ופרשת בחוקותי נקראות יחד. פרשת בְּהַר היא פרשה קצרה שבה 57 פסוקים בלבד – פרק אחד (פרק כה) ושני פסוקים בפרק כו, אך עניינה עקרונות יסוד וצדק חברתי בדיני מקרקעין וזכויות הפרט. עיקרה של פרשת בחוקותי הוא ”הברכה והקללה". במבט שטחי נראה שלכאורה מספר הקללות רב מאד לעומת מספר הברכות. אלא שקריאה מדוקדקת תבהיר לנו שאין זה כך.

אבי הראל: דין איסור נשך וריבית

פרשות בהר-בחוקותי

בפרשת בְּהַר מופיע האיסור של לקיחת נשך/ ריבית מאדם שירד מנכסיו. איסור זה מופיע סמוך לגאולה של שנת היובל, ולדיני עבדים הבאים לאחר מכן. מקור האיסור להגשת עזרה לאח או לבן משפחה הוא בחברה השבטית הקדומה, ובאה למנוע עיוותים במעמד השוויוני של חבריה. תוקף האיסור הינו מוסרי בלבד היות ולא מצאנו בכתובים עונש למי שעשה זאת…

אבי הראל: עבד עברי

פרשות בהר-בחוקותי

בפרשת בהר מופיע דין עבד עברי. בנוסף דין זה מופיע הן בספר שמות והן בספר דברים. הבידול בין הנאמר בספר ויקרא לבין המקורות האחרים הוא שבפרשתנו, עניין העבדות מעוגן בדיני היובל, ואין העבד יכול לבקש שלא לצאת לחופשי. בנוסף, בשני המקורות האחרים מדובר על עבדות במשך שבע שנים, וכאן בפרשתנו התאריך המחייב לצאתו של העבד לחופשי היא שנת היובל.

קובי ביטר: מה עניין שמיטה להר סיני?

פרשות בהר-בחוקותי

נשאלת השאלה (ע"י רש"י) "מה עניין שמיטה בהר סיני"? (משפט זה משמש כניב בשפה בעברית ל-"מה הקשר"; ראו כרזה בראש המאמר); והתשובה הינה, כמו שהמצוות והפרטים שלהם בנושאים השונים, נתנו בהר סיני, כך גם המצות והפרטים הקשורים בארץ ישראל נתנו בסיני…

גרשון הכהן: על קוצר הרוח הישראלי ואשליית הניצחון התפעולי

כשאנו בוחנים את המציאות היום, עלינו לשאול את עצמנו: מהם מקורות ההשראה הרוחניים והתרבותיים של המנהיגים והמצביאים שלנו? ללא העומק הזה, נמשיך למדוד את המלחמה דרך חור המנעול של הסטטיסטיקה, ונחמיץ את גודל השעה ואת המהות האמיתית של הניצחון.

פנחס יחזקאלי: ח'אלד כבוב ופער הרלוונטיות של בג"ץ

שופט העליון ח'אלד כבוב נתן לנו המחשה בשידור חי לפער הרלוונטיות שתפסו 'העליונים' מעמם. בדיון בג"ץ על ועדת חקירה ממלכתית, הוא גילה פתאום "שיש הסבורים שבג"ץ נגד המדינה"…

פנחס יחזקאלי: החרמת הטקסים הממלכתיים, שגיאה אסטרטגית של מחאה בעידן של חילופי אליטות

החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.

פנחס יחזקאלי: מערכת אם / מערכת על: 'אמא' לתת המערכות המרכיבות אותה

קיימת היררכיה בהגדרה של מערכות מורכבות: כל מערכת היא תת-מערכת של מערכת על גדולה יותר, ו- מערכת-אם (Mother system) של תתי-מערכות הנכללות בתוכה. מערכת-האם הגדולה ביותר שאנו מכירים היא מערכת-העל (Super System); או האקו סיסטם, הכוללת ארבע תתי מערכות: האטמוספירה; הביוספרה (מערכת החי); הליטוספרה (האדמה); וההידרוספרה (מערכת הנוזלים)…

פנחס יחזקאלי: פרשת שמיני שבספר ויקרא, שיעור בנהלים ארגוניים

פרשת שמיני

ספר שמות נותן לנו את השיעור הראשון בניהול. הוא עוסק בהיווצרות הביורוקרטיה, כאשר יתרו מייעץ למשה לבנות מדרג ביורוקרטי על מנת להקטין את מוטת השליטה שעל כתפיו…

פנחס יחזקאלי: מטרה של מערכת מורכבת

אין מערכת מורכבת ללא מטרה (purpose): היא הרציונל המניע את המערכת; המעניק לה את המאפיין המייחד שלה. אם מנתקים את המערכת המורכבת ממוחה ומליבה – קוגנטיבית וממשית – תהיה התוצאה הבלתי נמנעת התפוררותה והתמוטטותה.

פנחס יחזקאלי: הכל על ההיבטים השונים של מטרה באתר ייצור ידע

מטרה (purpose) היא מקור החיים של מערכת מורכבת; אבל גם מקור צרותיה. כי מערכת מורכבת מחולקת למרכיבים, ולכל מרכיב מטרה משלו, שפעמים רבות נוגדת את המטרה הכללית (מטרת העל)…
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ההיבטים התאורטיים של מטרות לסוגיהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: מטרת־על של מערכת מורכבת ומשמעותה הניהולית

שאלת מטרת־העל (Superordinate Purpose) אינה רק שאלה נורמטיבית ("מה אנו רוצים להשיג"), אלא שאלה מבנית עמוקה: איזו תכלית מארגנת את ההתנהגות בפועל של המערכת.

משה כהן אליה: המתפרה

אחת הסיבות שהפרקליטות נלחמת על הותרת מח"ש תחת ידיה היא השליטה על המידע שיש שם. במח"ש אספו הרבה מידע על יחסים "בינו לבינה", וכך אפשר להחזיק את השוטרים, כולל הבכירים שבהם, באזורים מוצנעים. כי המאפיה היוריסטוקרטית לא תוותר על כלי הסחיטה הללו…

פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע

אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: ח'אלד כבוב ופער הרלוונטיות של בג"ץ

שופט העליון ח'אלד כבוב נתן לנו המחשה בשידור חי לפער הרלוונטיות שתפסו 'העליונים' מעמם. בדיון בג"ץ על ועדת חקירה ממלכתית, הוא גילה פתאום "שיש הסבורים שבג"ץ נגד המדינה"…

פנחס יחזקאלי: קמפיין תביעות ההשתקה נגד גורמי ימין. מתוך הרע, מבצבץ הטוב

קשה שלא להבחין בכמות העצומה של תביעות לשון הרע (תביעות הדיבה) המוגשות ע"י אנשי המחאה, כאסטרטגיה מכוונת ומתוכננת (תביעות השתקה), כנגד גורמי ימין. אבל, האם הן אפקטיביות? אטען כי ברמת המאקרו בטווח הארוך, זוהי 'תסמונת בלעם': הניסיון להרע הופך לברכה.

פנחס יחזקאלי: תביעות השתקה, ככה משתיקים אותנו

תביעות השתקה – המוכרות בספרות כ־Strategic Lawsuits Against Public Participation (SLAPP) – הן הליכים משפטיים, שמטרתם המרכזית אינה בהכרח זכייה מהותית, אלא יצירת אפקט מצנן (chilling effect) על שיח ציבורי. אף כי ישנם הקשרים שבהם השימוש בהן מזוהה עם מחנות פרוגרסיביים – במיוחד סביב סוגיות של זהות ופגיעה סימבולית, וסביב תרבות ההשתקה והביטול (Cancel Culture) – התמונה הכוללת מורכבת בהרבה.

פנחס יחזקאלי: התפתחות תופעת ההשתקה והביטול: מן החרם החברתי הקדום ועד תרבות הווק

תופעת הביטול וההשתקה של ימינו, היא הסתגלות טכנולוגית של מנגנון עתיק. היא התפתחה מהמרחב המיקרו־חברתי של הילדות, דרך מוסדות העולם העתיק וימי הביניים, ומשטרים טוטליטריים במאה ה־20, ועד לתרבות ה־Woke בעידן הפוסט־מודרני. חרף שינויי ההקשר, מתקיימת רציפות מבנית: מנגנון של סימון חריגה, ודה־לגיטימציה והדרה, המשרתים מבני כוח משתנים.

פנחס יחזקאלי: לשבור את דוד זיני

בתוך מסדרונות שב"כ ובתקשורת מתנהל מאבק התשה מתוחכם, כדי להקיא את דוד זיני, את סגנו ואת דרכו, אל מחוץ למערכת.

פנחס יחזקאלי: נתקים וחרמות לסוגיהם באתר ייצור ידע

פרשות בהר-בחוקותי

חרם (Boycott) במובנו כיום הוא נידוי. הוצאה מהקהל. דרך ארוכה עשה המושג: 'חרם', עד שהתגבש מובנו העכשווי, בימי בית שני ובספרות חז"ל. הביטוי הויזואלי של 'חרם' בתורת הרשתות, הוא נתק. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרמות ונתקים לסוגיהם והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: ל"ג בעומר ואירועי מירון באתר ייצור ידע

לקראת ל"ג בעומר, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' – אודות החג ומשמעויותיו, אודות מרד בר כוכבא ואודות אסון מירון שהתרחש ביום זה בשנת תשפ"א, 2021 – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

פנחס יחזקאלי: השנאה כמנגנון מניע בשמאל הישראלי, ניתוח סוציולוגי

מאמר זה בוחן את השנאה כמנגנון חברתי מניע בשמאל הישראלי: כיצד היא נוצרת, כלפי מי היא מופנית, ואילו פונקציות היא ממלאת בו. אם בימין השנאה מוצגת בדר"כ כהכרח קיומי, הרי שבשמאל היא מוצגת כהכרח מוסרי. בשני המקרים, מדובר בכוח מניע מרכזי בעיצוב המציאות הפוליטית.

גרשון הכהן: על קוצר הרוח הישראלי ואשליית הניצחון התפעולי

כשאנו בוחנים את המציאות היום, עלינו לשאול את עצמנו: מהם מקורות ההשראה הרוחניים והתרבותיים של המנהיגים והמצביאים שלנו? ללא העומק הזה, נמשיך למדוד את המלחמה דרך חור המנעול של הסטטיסטיקה, ונחמיץ את גודל השעה ואת המהות האמיתית של הניצחון.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת אמור

שיר לשבת

אָז אָמַרְתָּ לִי, וְנִזְהַרְתִּי וְדִבַּרְתִּי אַל נַפְשִׁי פְּנִימָה, שֶׁתָּבִין, וְנִזְהַרְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי; וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטִהֵר, וְהֵבִיא עִמּוֹ אוֹתִי… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת אמור…

משה כהן אליה: המתפרה

אחת הסיבות שהפרקליטות נלחמת על הותרת מח"ש תחת ידיה היא השליטה על המידע שיש שם. במח"ש אספו הרבה מידע על יחסים "בינו לבינה", וכך אפשר להחזיק את השוטרים, כולל הבכירים שבהם, באזורים מוצנעים. כי המאפיה היוריסטוקרטית לא תוותר על כלי הסחיטה הללו…

פנחס יחזקאלי: כשהרמטכ"ל מטיף מוסר

איך נפטרים מהשיח המעצבן הזה על כשלי הפיקוד? תוקפים דווקא את החיילים על היעדר מוסר, ומדליפים זאת לתקשורת הליבה האקטיביסטית, כי 'פניקה מוסרית' אהובה במיוחד על יועצי השמאל, כי היא תמיד 'עובדת' עלינו…

פנחס יחזקאלי: ל"ג בעומר ואירועי מירון באתר ייצור ידע

לקראת ל"ג בעומר, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' – אודות החג ומשמעויותיו, אודות מרד בר כוכבא ואודות אסון מירון שהתרחש ביום זה בשנת תשפ"א, 2021 – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

גרשון הכהן: נס קרה לנו!

העובדה – שבשעה הגורלית שלא הייתה כמוה בחיי עם ישראל, מאז כישלון מרד בר כוכבא, עמדה לנו הנהגה בעלת שיעור קומה, בולט בכל קנה מידה היסטורי – אינה מובנת מאליה. התלכדות אקראית כזו בין שעה גורלית לבין מנהיגות הראויה לגודל השעה, היא תזמון מיוחד במינו. מה שחשוב לא פחות הוא העובדה, שאל הרגע הגורלי – למאבק הקמתה של מדינה מתוך סערת המלחמה – בן גוריון הגיע במוכנות אישית מבוססת היטב, לאחר עשרות שנות הנהגה.

גרשון הכהן: יציאת מצרים כאן ועכשיו

מאמר מומלץ

כפי שהודגש היטב בתורת האר"י הקדוש, האל ברא את האדם כי הוא זקוק לו וליוזמת פעולתו. זו נקודת המוצא של המהפכה הציונית. טמון כאן יסוד עמוק לדיון אין סופי, דיון בממדיו של המעשה האסטרטגי, הרבה יותר מאשר דיון תאולוגי דתי. מבט אמוני תנ"כי יודע לכרוך את הסוגיות האלה לדיון אחד. כאן יבחר כל אדם את ההתבוננות המתאימה לו.

פנחס יחזקאלי: הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'

רבי משה בן מימון – הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

רוני אקריש: להיסטוריה יש משמעות. אבל, האם יש לה מטרה?

מאמר מומלץ

אם באמת יש להיסטוריה מטרה, האם אין זו ערובה לכך שתרחיש אפוקליפטי כמו 'סוף ההיסטוריה', לא יכול להתרחש?

פנחס יחזקאלי: מחירו של עגל הזהב

פרשת כי תישא

חטא העגל מלמד אותנו שברגע שאדם – או עם – מפסיקים להאמין בייעודם הייחודי ומחפשים תחליפים, בדמות "עגלי זהב" של התקופה, סופם להיטמע ולהיעלם בתוך המערכות שהם עצמם סייעו להקים.

פנחס יחזקאלי: המאבק על נוכחות כלבים במרחב הציבורי במערב

המאבק על נוכחות הכלבים ברחובות המערב אינו באמת על בעלי חיים; הוא על השאלה מי קובע את כללי הטקס במרחב הציבורי. כשהמערב מתחיל להתנצל על נוכחותו של "חברו הטוב ביותר", הוא למעשה מאותת על טשטוש הזהות שלו עצמו אל מול דרישות דתיות חיצוניות.

פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר

מאמר מומלץ

זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות…

אבי הראל: על חיה רעה, מעשיות ואוטופיה

הפסוק בפרשת בחוקותי – העוסק בגמול על השלום בארץ – אומר כי החיות הטורפות לא יזיקו עוד לחברה האנושית. על כוונת המקרא יש מחלוקת עזה בין רבי יהודה הפרגמטי לבין רבי שמעון בר יוחאי…

קובי ביטר: בין קיום צוויי הקב"ה לאי קיומם

פרשת השבוע עוסקת בעיקר בקשר בין קיום צוויי הקב"ה לאי קיומם…

עופר בורין: כמה שווה אדם?

בפגישה עם מנהל בכיר מאוד בחברה שבה עבדתי, הוא אחז בתלוש המשכורת שלי מול עיניו ואמר לי את המשפט הבא: "המשכורת שלך נכונה" ("your salary is right"). באותה שנייה ידעתי שאת החברה הזו אני עוזב. התחושה הייתה אז שאין אדם בעולם שאני מוכן שינקוב ב"שווי" שלי. יכול היה אותו מנהל בכיר לנקוט בלשון אחרת ולא ל"שחק אותה" כאלוהים הנוקב בשוויו של אדם…

אבי הראל: השמיטה ותורת השמיטות בספר הזוהר ובספר שערי אורה

פרשות בהר-בחוקותי

פרשות בְּהַר ובחֻקֹתַי עוסקות באחד הנושאים המרכזיים בחיי הכלכלה והמוסר והוא השמיטה על כל השלכותיה. אודות השמיטה ושנת היובל הבאה לאחר מחזור של שבע שמיטות נכתבו פרשנויות רבות, רובן ככולן עוסקות בפן התיאולוגי/מוסרי וגם בפן הכלכלי, כאשר בשנת היובל הקרקעות חוזרות לבעליהן המקורי, ועבדים משוחררים לאלתר לביתם. השמיטה כרעיון תיאולוגי תיאוסופי, מקבל תפנית נועזת בספר התמונה, שנכתב סמוך למאה ה- 13, בידי מחבר אנונימי בקטלוניה.

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשות בהר ובחוקותי

פרשות בהר-בחוקותי

למעט בשנת שמיטה, פרשת בְּהַר ופרשת בחוקותי נקראות יחד. פרשת בְּהַר היא פרשה קצרה שבה 57 פסוקים בלבד – פרק אחד (פרק כה) ושני פסוקים בפרק כו, אך עניינה עקרונות יסוד וצדק חברתי בדיני מקרקעין וזכויות הפרט. עיקרה של פרשת בחוקותי הוא ”הברכה והקללה". במבט שטחי נראה שלכאורה מספר הקללות רב מאד לעומת מספר הברכות. אלא שקריאה מדוקדקת תבהיר לנו שאין זה כך.

אבי הראל: דין איסור נשך וריבית

פרשות בהר-בחוקותי

בפרשת בְּהַר מופיע האיסור של לקיחת נשך/ ריבית מאדם שירד מנכסיו. איסור זה מופיע סמוך לגאולה של שנת היובל, ולדיני עבדים הבאים לאחר מכן. מקור האיסור להגשת עזרה לאח או לבן משפחה הוא בחברה השבטית הקדומה, ובאה למנוע עיוותים במעמד השוויוני של חבריה. תוקף האיסור הינו מוסרי בלבד היות ולא מצאנו בכתובים עונש למי שעשה זאת…

אבי הראל: עבד עברי

פרשות בהר-בחוקותי

בפרשת בהר מופיע דין עבד עברי. בנוסף דין זה מופיע הן בספר שמות והן בספר דברים. הבידול בין הנאמר בספר ויקרא לבין המקורות האחרים הוא שבפרשתנו, עניין העבדות מעוגן בדיני היובל, ואין העבד יכול לבקש שלא לצאת לחופשי. בנוסף, בשני המקורות האחרים מדובר על עבדות במשך שבע שנים, וכאן בפרשתנו התאריך המחייב לצאתו של העבד לחופשי היא שנת היובל.

קובי ביטר: מה עניין שמיטה להר סיני?

פרשות בהר-בחוקותי

נשאלת השאלה (ע"י רש"י) "מה עניין שמיטה בהר סיני"? (משפט זה משמש כניב בשפה בעברית ל-"מה הקשר"; ראו כרזה בראש המאמר); והתשובה הינה, כמו שהמצוות והפרטים שלהם בנושאים השונים, נתנו בהר סיני, כך גם המצות והפרטים הקשורים בארץ ישראל נתנו בסיני…

פנחס יחזקאלי: נתקים וחרמות לסוגיהם באתר ייצור ידע

פרשות בהר-בחוקותי

חרם (Boycott) במובנו כיום הוא נידוי. הוצאה מהקהל. דרך ארוכה עשה המושג: 'חרם', עד שהתגבש מובנו העכשווי, בימי בית שני ובספרות חז"ל. הביטוי הויזואלי של 'חרם' בתורת הרשתות, הוא נתק. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרמות ונתקים לסוגיהם והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: החרם במקרא ומשמעותו

פרשת בהר

מושג החרם במקרא הינו מושג אמביוולנטי. מצד אחד המדובר בדבר קדוש או מקודש ומצד שני המדובר בדבר שהוא שיקוץ או טמא. משמעות שלישית מאוחרת קיימת מימי הבית השני, והיא – נידוי או הוצאה מהקהל. זאת גם המשמעות של המושג חרם בספרות חז"ל…

אבי הראל: מה עניין שמיטה להר סיני?

פרשת בהר

הרציונל המידי בחוקים שבפרשת בהר, מדבר על יצירת חברה סוציאלית מתקדמת, אולם העובדה שבשנת השמיטה גם חיות השדה נהנות מכניסה חופשית אל האדמה הלא מעובדת, פוסלת טיעון זה. אשר על כן צריך למצוא רציונל אחר לחוקים אלה, ואכן יש נרטיב הקשור בכל השמיטות האמורות והוא – לימוד העיקרון כי הארץ שייכת לאל…

אבי הראל: משמעות שנת היובל במקרא ובמזרח הקדום

פרשות בהר-בחוקותי

שנת היובל המקראית, חלה במועד קבוע, לאחר מחזור של שבע שמיטות, ויש לה פן חברתי/ דתי מובהק. בשנת היובל המקראית יש את מצוות שנת השמיטה, איסור של זריעה וקצירת היבול החקלאי; שחרור כללי של עבדים ישראלים; והשבת אחוזות הקרקע לבעליהן הראשונים. אין לשלטון שיקול דעת בפרמטרים אלו היות והמדובר בצו אלוהי המחייב את השליט באותה שנה לבצעה…

אבי הראל: משמעות שנת היובל במקרא ובמזרח הקדום

שנת היובל המקראית, חלה במועד קבוע, לאחר מחזור של שבע שמיטות, ויש לה פן חברתי/ דתי מובהק. בשנת היובל המקראית יש את מצוות שנת השמיטה, איסור של זריעה וקצירת היבול החקלאי; שחרור כללי של עבדים ישראלים; והשבת אחוזות הקרקע לבעליהן הראשונים. אין לשלטון שיקול דעת בפרמטרים אלו היות והמדובר בצו אלוהי המחייב את השליט באותה שנה לבצעה…

אבי הראל: על מצוות חברתיות וחוקי יסוד

פרשת בהר

בניגוד לתרבויות המזרח העתיק, שבהן הייתה החמלה החברתית תלויה בשליט וברצונותיו, המקרא קובע את החוקים החברתיים שלו ללא זיקה לשלטון כזה או אחר חוקים אלה הינם מוחלטים ואינם ניתנים לשינוי בידי איש. גישה כזו צריכה להיות גם בימינו ביזמה לחוקק את חוק יסוד הזכויות החברתיות, שיחייב את השלטון המרכזי במתן הזכויות החברתיות המלאות לכל אזרח באשר הוא, במנותק מכל שיקול פוליטי או מגזרי כלשהו.

אבי הראל: שמיטה, יובל, ריבית ודילמות מוסריות

פרשת בהר

פרשת בהר בספר ויקרא מציגה כלכלה עם חמלה חברתית. היא עוסקת בהרחבה בציוויים הקשורים לקרקע – שמיטה ויובל. בשמיטה יש ציווי על מורטוריום של עבודת האדמה, ואילו ביובל יש ציווי על מורטוריום מוחלט, וכל קרקע שנמכרה אמורה לחזור לידי בעליה המקוריים. המקרא גם אוסר ריבית, ומאפשר מתן הלוואות והחזרת אותו סכום בדיוק…

עופר בורין: ומה שמטנו אנחנו בדרך למדינה יהודית?

פרשת בהר

אני חושב שהסיבה שהתורה מדגישה – שהשמיטה ניתנה בהר סיני – קשורה לעובדה, שבהר סיני נתנו עשרת הדברות וסדרה של משפטים ומצוות, עוד לפני חטא העגל. כל המצוות, החוקים והתקנות שנתנו לפני חטא העגל, נתנו על הר סיני. אלה שאחרי חטא העגל, נתנו למטה, באוהל מועד או במקומות אחרים, אך לא על ההר…