במה עסקנו היום באתר 'ייצור ידע'?

[מה התחדש באתר 'ייצור ידע'? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]
[מה התחדש באתר 'ייצור ידע'? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזות וממים בענייני היום', 'פורסמו לאחרונה'; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]

כרזות וממים בענייני היום

אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה אוסרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגייה זו, להיום.

פורסם לאחרונה

פרשת בשלח באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח מכונה גם "שבת שירה", ובקהילות שונות קיימים לגביה מנהגים מיוחדים כמו קריאת שירת הים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח, על פי הכותבים (בסדר הא"ב).  קריאה מועילה!

גרשון הכהן: "סוף מחשבה במעשה תחילה", לקח חציית ים סוף

האם יוזמה היא מעשה קולקטיבי? לא. היא תמיד מעשה של יחידים שיוצרים נתיב שלתוכו באים עוד ועוד אנשים. לא בכדי מביא המדרש את סיפור נחשון בן עמינדב. היזמים הבודדים שקולטים בחושיהם את הכיוון הנכון, הם מורי הדרך שהמנהיגים שסוללים את הדרך לפני המחנה. על כן, נדרשת תמיד מנהיגות שתאפשר את פעילותם של יזמים כאלה באזורי סף הכאוס...

גרשון הכהן: תהילים ס"ט, "הושיעני אלוהים כי באו מים עד נפש"

ספר תהילים ס"ט מביא נקודת מבט פסיכולוגית על מצבם הנפשי של אנשי אמונה: גם בעומק שקיעתם, בהגיע מים עד נפש, הם משוועים להצלה ופונים בתפילה לאלוהי ישראל. הדיכאון והייאוש הם מצב אישי, אבל לישועה ולהצלה יש ביטוי קולקטיבי-לאומי בבניין ערי יהודה, וגם ברגעי שמחה, מתלכדת שמחת האדם היחיד, עם הממד הלאומי....

גרשון הכהן: "הבא להורגך השכם להורגו", דוגמה למורכבות הדיון ההלכתי

הססמה: 'הבא להורגך השכם להורגו' - שכיום, רלוונטית מאי פעם - עלתה לדיון פומבי בתחילת 2016, בדברי ראש המטה הכללי דאז, גדי אייזנקוט, בפני תלמידים בבת ים, על הוראות הפתיחה באש של צה"ל. אייזנקוט טען כי הוראות הפתיחה באש הקיימות הן ונכונות, והוסיף כי צהל לא יכול לדבר בססמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'… האמנם?

אבי הראל: "הבא להורגך השכם להורגו"

סוגיית "הבא להורגך, השכם להורגו" חוזרת שוב ושוב בנוגע למאבק המזוין שנגזר עלינו לנהל על פיסת האדמה הזו שלנו. מטרת המאמר לבחון את משמעותו של הפתגם ואת השלכותיו, על פי המשפט העברי.

אבי הראל: תרגום שירת הים לארמית

בפרשת בשלח מצוי הטקסט הנשגב של שירת הים, שהיא תיאור המאורע אודות חציית בני ישראל את ים סוף, וטביעת המצרים שרדפו אחריהם בים זה. החל מתקופת המשנה והתלמוד, הטקסט של התורה נתרגם לארמית, היות וחלק גדול מקהל השומעים, לא שלט בשפת הקודש.

אבי הראל: שירת הים, בין פרוזה לשירה

חציית ים סוף ושירת הים הבאה בעקבותיו הם המוטיבים המרכזיים של פרשת בשלח. סיפור זה השתמר בשני אופנים, פרוזאי ושירי. בתיאור הפרוזאי הדגש הוא על מעבר בני ישראל בים סוף, בעוד שבשירת הים המוטיב המרכזי הינו טביעת המצרים בעוד שמעבר בני ישראל בים סוף כלל אינו מוזכר...

אבי הראל: 'מן', אוכל שמיימי או אוכל איכותי?

בפרשת בשלח מתלוננים בני ישראל על חוסר מזון, ומול השפע שהיה להם בהיותם עבדים במצרים. כדי למגר את תופעת הרעב, האל ממציא להם בשר, בדמות ציפור השליו, ומתחיל להוריד להם מן מהשמיים. משניהם, סיפור המן הוא החשוב יותר, היות והבאת השליו הייתה אירוע חד פעמי, ואילו ירידת המן נמשכה כל זמן שהותם של בני ישראל במדבר סיני. המן מייצג נס ייחודי, ומזון שהשייך במהותו למלאכי השרת...

אבי הראל: מסע בני ישראל אל ארץ כנען ופגישת האויב הפלישתי

לאחר יציאת מצרים החלו בני ישראל בנדודים עד הגיעם לארץ כנען. שם הם פגשו קבוצה אתנית מגובשת צבאית ותרבותית בדמותם של גוי הים או הפלישתים. חיכוכים ראשונים כבר מוזכרים בספר בראשית בין יצחק לפלישתים, אך דומה כי בתקופה מאוחרת יותר חיכוכים אלו הפכו לקרבות שליטה של ממש בעיקר החל משנת 1050 לפני הספירה בקירוב...

פנחס יחזקאלי: השפעת סגירת USAID על ה'דיפ סטייט' האמריקני ועל הפרוגרסיבים במערב

אחד הצעדים החשובים שנקט ממשל טראמפ לבלימת הפרוגרס המערבי - ושעבר אצלנו מתחת לרדאר כמעט - הוא סגירת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (United States Agency for International Development - USAID) ע"י ממשל טראמפ. זהו צעד משמעותי ביותר בבלימת התפשטות האידאולוגיה הפרוגרסיבית ותנועת ה-WOKE מחוץ לארה"ב. הוא ממחיש כיצד שינויים במימון מוסדות בינלאומיים יכולים להשפיע באופן דרמטי על עיצוב סדר היום הפוליטי הגלובלי ולשנות את מאזן הכוחות האידאולוגי בעולם.

אבי הראל: האכלת ציפורים בשבת שירה ואיגרת הציפור של אבן סינא

על פי המנהג יש קשר ישיר בין שירת הים והאכלת ציפורים בשבת זו הנקראת שבת שירה. חלק מהטעמים למנהג זה הוא הקשר בדימוי של האדם או נפשו לציפור, או ליתר דיוק לחופש בחירתו של האדם בכלל, ולשחרור מתאוותיו בפרט. איגרת הציפורים של אבן סינא, הגם שלא עוסקת כלל בשירת הים, יש בה את התובנה המרכזית של שבת זו - הבחירה הנכונה של נפש האדם, בחיפושה אחרי האמת.

אבי הראל: נס קריעת ים סוף על פי משנתו הפילוסופית של הרלב"ג

נס קריעת ים סוף הוא אירוע מכונן ביהדות ומופיע בפרשת בשלח בספר שמות. אנו נדון באפשרות התקיימותם של ניסים בעולם בכלל ונס קריעת ים סוף בפרט מנקודת מבטו של הפילוסוף היהודי לוי בן גרשון (הרלב"ג)...

יוסי פיינטוך: "מעשה ידי טובעין ואתם אומרים שירה", במי המדובר?

הגם שאין במסורת ישראל ברכה מיוחדת על נפילת אויב מושבע, אין היא מוצאת דופי באלה השמחים מיוזמתם לאידו של אויב העם ואינה אוסרת זאת על כן. אפשר והסיומת של שירת דבורה - הלא היא ההפטרה לפרשת השבוע - נראית אפילו נורמטיבית משהו: "כן יאבדו כל-אויביך ה' " (שופטים ה', ל''א)...

גרשון הכהן: אל תטעו, תורת ההתנגדות (המוקוואמה) עדין כאן!

את תמצית תורת ההתנגדות (המוקוואמה) הציג המנהיג האיראני חמינאי: "חזית ההתנגדות אינה חומרה שניתנת לריסוק. ההתנגדות היא אמונה, מחויבות של תחושת לב. ההתנגדות היא דוקטרינה, הסכם חוזי. לא רק שאינה נחלשת תחת לחץ, אלא אף נעשית חזקה יותר". זו תמצית חובת האמונה שמנחה במלחמה האחרונה בהלך הרוח הזה, בשורת השלום שמבקש הנשיא טראמפ להביא לאזור, אינה יכולה להתגבר על תודעת החובה של האויבים לאחיזה מתמדת בהיגיון ההתנגדות.

קובי ביטר: מתי הומצא "תוף מרים"?

הפעם בפרשה: מתי הומצא כלי הנגינה "תוף מרים"? מקור שמה של צומת מסובים והשיעור במתמטיקה; בית יעקב לכו ונלכה; מדוע מניחים שתי חלות בשולחן שבת? המגילות הגנוזות; ועדת כהן לחקר מלחמת שלום הגליל...

עופר בורין: מהם עמודי הענן והאש של היום?

העם מובל בדרכו ע"י אלוהים בצורת עמוד ענן ועמוד אש, ובנוסף גם משה מנהיג את העם בדרכו. אז הבחירה הייתה קלה. אלוהים למעשה בחר את העם ולא העם את אלוהים. ואנחנו, בדמוקרטיה הקטנה שלנו, צריכים לבחור, כל פעם מחדש, מי יהיה עמוד הענן והאש שלנו בשנים הקרובות...

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת בשלח

יציאת מצרים לא הייתה רק לשחרור בני ישראל מעבדות. המטרה העיקרית הייתה להפוך את בני ישראל לעם. אמנם היה זה עם ללא טריטוריה נשלטת ועדיין ללא סדרי שלטון. כל עוד היו כולם עבדים במצרים, לא ניתן היה להעניק להם חוקים וסדרי מינהל. לשם כך היה צורך להוציאם ממצרים, לשחררם מעבדות ולהפכם לעם בן חורין. תוצאה זו הושגה לאחר קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בו בחרבה והגיעו לגדתו השנייה.

היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי

גרשון הכהן: "סוף מחשבה במעשה תחילה", לקח חציית ים סוף

האם יוזמה היא מעשה קולקטיבי? לא. היא תמיד מעשה של יחידים שיוצרים נתיב שלתוכו באים עוד ועוד אנשים. לא בכדי מביא המדרש את סיפור נחשון בן עמינדב. היזמים הבודדים שקולטים בחושיהם את הכיוון הנכון, הם מורי הדרך שהמנהיגים שסוללים את הדרך לפני המחנה. על כן, נדרשת תמיד מנהיגות שתאפשר את פעילותם של יזמים כאלה באזורי סף הכאוס...

גרשון הכהן: "הבא להורגך השכם להורגו", דוגמה למורכבות הדיון ההלכתי

הססמה: 'הבא להורגך השכם להורגו' - שכיום, רלוונטית מאי פעם - עלתה לדיון פומבי בתחילת 2016, בדברי ראש המטה הכללי דאז, גדי אייזנקוט, בפני תלמידים בבת ים, על הוראות הפתיחה באש של צה"ל. אייזנקוט טען כי הוראות הפתיחה באש הקיימות הן ונכונות, והוסיף כי צהל לא יכול לדבר בססמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'… האמנם?

אבי הראל: "הבא להורגך השכם להורגו"

סוגיית "הבא להורגך, השכם להורגו" חוזרת שוב ושוב בנוגע למאבק המזוין שנגזר עלינו לנהל על פיסת האדמה הזו שלנו. מטרת המאמר לבחון את משמעותו של הפתגם ואת השלכותיו, על פי המשפט העברי.

פנחס יחזקאלי: השפעת סגירת USAID על ה'דיפ סטייט' האמריקני ועל הפרוגרסיבים במערב

אחד הצעדים החשובים שנקט ממשל טראמפ לבלימת הפרוגרס המערבי - ושעבר אצלנו מתחת לרדאר כמעט - הוא סגירת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (United States Agency for International Development - USAID) ע"י ממשל טראמפ. זהו צעד משמעותי ביותר בבלימת התפשטות האידאולוגיה הפרוגרסיבית ותנועת ה-WOKE מחוץ לארה"ב. הוא ממחיש כיצד שינויים במימון מוסדות בינלאומיים יכולים להשפיע באופן דרמטי על עיצוב סדר היום הפוליטי הגלובלי ולשנות את מאזן הכוחות האידאולוגי בעולם.

גרשון הכהן: אל תטעו, תורת ההתנגדות (המוקוואמה) עדין כאן!

את תמצית תורת ההתנגדות (המוקוואמה) הציג המנהיג האיראני חמינאי: "חזית ההתנגדות אינה חומרה שניתנת לריסוק. ההתנגדות היא אמונה, מחויבות של תחושת לב. ההתנגדות היא דוקטרינה, הסכם חוזי. לא רק שאינה נחלשת תחת לחץ, אלא אף נעשית חזקה יותר". זו תמצית חובת האמונה שמנחה במלחמה האחרונה בהלך הרוח הזה, בשורת השלום שמבקש הנשיא טראמפ להביא לאזור, אינה יכולה להתגבר על תודעת החובה של האויבים לאחיזה מתמדת בהיגיון ההתנגדות.

פנחס יחזקאלי: מיהו 'ביביסט'? מבט סוציולוגי על התופעה

המונח "ביביסט" הפך בשנים האחרונות לאחד המונחים השנויים במחלוקת בשיח הפוליטי הישראלי. הוא משמש לתיאור תומכיו הנאמנים של בנימין נתניהו, אך גם כנשק רטורי המשמש את מתנגדיו להכפשתם. מאמר זה מבקש לנתח את התופעה מהיבט סוציולוגי: מיהם ה"ביביסטים"? מהן התכונות המשותפות להם? האם מדובר בקבוצה חברתית מובחנת, בתנועה פוליטית, או אולי במיתוס שנוצר כחלק מהמאבק הפוליטי בישראל?

פנחס יחזקאלי: אליטת המרד הז'בוטינסקאית: האליטה הפוליטית השנייה של ישראל

אליטת המרד או אליטת ז'בוטינסקי הייתה הקבוצה השנייה שהגיעה לשליטה פוליטית בישראל אחרי האליטה המייסדת (האחוס"לים). היא עלתה ב-1977, עם עליית הליכוד לשלטון. הדומיננטיות שלה התקיימה רק בתחום הפוליטי, כשיתר מוקדי הכוח במדינה: כלכלה, ביטחון, משפט, אקדמיה, אמנות וכדומה - המשיכו להישלט על ידי האחוס"לים. היא הודחה ממעמדה עם היבחרו של בנימין נתניהו בפריימריז לראשות הליכוד ב- 1996.

פנחס יחזקאלי: תחושת ביטחון, הגדרה, גורמים והשפעות

תחושת ביטחון היא מרכיב מרכזי בחיי הפרט והחברה, המשפיע על תפיסות אישיות, התנהגויות קולקטיביות, ומדיניות מדינתית. ניתן להגדירה כהערכה סובייקטיבית של רמת הסיכון או האיום הנתפסים מול היכולת להגן על העצמי, הקהילה או המדינה. במאמר זה נבחן את התחום מזוויות סוציולוגיות, פסיכולוגיות וצבאיות, תוך הדגשת האופן שבו תחושת הביטחון מתעצבת ומשתנה בהתאם להקשרים חברתיים ופוליטיים.

גרשון הכהן: אתגרי הרמטכ"ל הנכנס

מאז סיום מלחמת העצמאות, לא היו בתולדות צה"ל תנאי כניסה מורכבים כגון אלה הממתינים לרמטכ"ל ה-24 אייל זמיר: בזירות השונות, באיוש המטה הכללי, בתחום מוכנות הצבא, ובתחום שיקום צה"ל ובניית כוחו מחדש. אני מאמין ומעריך כי הרמטכ"ל המיועד אייל זמיר ומפקדי צה"ל שיסייעו לו בכל הזירות והתחומים, יוכלו לאתגרים מורכבים אלה ויעמדו בהם בהצלחה.

קובי ביטר: חודש פברואר לפני

אירועי חודש פברואר לפני: החלה העלייה החמישית; הקמת היישוב מחולה בבקעת הירדן; פרסום דוח ועדת כהן; רכישת רוב המגילות הגנוזות; לכידת ורצח אברהם שטרן (יאיר), מפקד הלח"י; ועוד...

פנחס יחזקאלי: משפט על ידי רשויות האכיפה, צדק והשלכותיו בעידן המודרני

במדינה דמוקרטית, חזקת החפות היא עקרון יסוד של מערכת המשפט, המבטיח כי כל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת בבית המשפט. ואולם, בעידן המודרני, אנו עדים לתופעה שבה חקירות פליליות הופכות לכלי בידי רשויות האכיפה והפרקליטות לא רק לחשיפת האמת אלא גם להטיית דעת הקהל, ולעתים אף לניסיון להביא להרשעתו של אדם עוד בטרם…

פנחס יחזקאלי: 10 כרזות על שנאת האליטה למזרחיים ה'בבונים'

מכל השנאות של השמאל הישראלי, השנאה למזרחים היא הצורמת ביותר. זאת בגלל תיעדוף הערבים כ'פרא אציל', והצבת זכויותיהם בראש, על חשבון בני עמם. שהרי, מהם המזרחים אם לא ערבים בני הדת היהודית? במה זכו הפלסטינים ולא המזרחים? התשובה מורכבת, ומעבר לגזענות ולהתנשאות, יש בה גם פחד קמאי – שהלך והתגבר עם השנים – מאליטה…

[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]

ניהול, מורכבות, מדע וספורט

גרשון הכהן: "סוף מחשבה במעשה תחילה", לקח חציית ים סוף

האם יוזמה היא מעשה קולקטיבי? לא. היא תמיד מעשה של יחידים שיוצרים נתיב שלתוכו באים עוד ועוד אנשים. לא בכדי מביא המדרש את סיפור נחשון בן עמינדב. היזמים הבודדים שקולטים בחושיהם את הכיוון הנכון, הם מורי הדרך שהמנהיגים שסוללים את הדרך לפני המחנה. על כן, נדרשת תמיד מנהיגות שתאפשר את פעילותם של יזמים כאלה באזורי סף הכאוס...

פנחס יחזקאלי: הכל על ההיבטים השונים של מטרה באתר ייצור ידע

מטרה (purpose) היא מקור החיים של מערכת מורכבת; אבל גם מקור צרותיה. כי מערכת מורכבת מחולקת למרכיבים, ולכל מרכיב מטרה משלו, שפעמים רבות נוגדת את המטרה הכללית (מטרת העל)... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ההיבטים התאורטיים של מטרות לסוגיהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: מכת בכורות, מתי מקדשת המטרה את האמצעים?

במקום בו הכול ניתן לבירור על בסיס קריטריונים מוכרים ומקובלים; אין צורך, לא במנהיג לא בשופט, לא ברב ולא בריבון...

פנחס יחזקאלי: שינוי ארגוני, השתנות ושינוי בכלל באתר 'ייצור ידע'

שינוי ארגוני (Organizational Change) הוא תהליך של פירוק מבצרי העוצמה בארגון וחלוקתה מחדש. הכלי לכך הוא שינוי במבנה, בתפקידים (משמע, בסמכות, ובאחריות), בדפוסי הפעולה ובתהליכי העבודה. הוא מתממש תוך כדי מאבק, כחלק מהמתח שמאפיין יחסים בין גורמים שונים בארגון… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: חלון אוברטון, המנגנון לשינוי חברתי ופוליטי

הכרזתו של דונלד טראמפ על קידום הגירה של תושבי עזה למדינות אחרות, העלתה לסדר היום הציבורי את המושג: 'חלון אוברטון'. זהו כלי שימושי להבנת האופן, שבו רעיונות משנים את מעמדם בציבור ועוברים מהשוליים למרכז. השפעת התקשורת, הפוליטיקאים, האקדמיה ואירועים קיצוניים על תנועת החלון, יכולה לעצב את השיח הציבורי ולנווט מדיניות חברתית וכלכלית. הבנת תהליך זה מספקת תובנות חשובות לגבי האופן שבו ניתן להוביל או למנוע שינוי חברתי ופוליטי.

פנחס יחזקאלי: מערכות היברידיות באתר ייצור ידע

מערכות היברידיות (Hybrid) הן מערכות המשלבות 'גם וגם', שיודעות לפעול בהרמוניה בין מרכיביהן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מערכות היברידיות לסוגיהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

פלילים, אכיפת חוק ומשפט

פנחס יחזקאלי: משפט על ידי רשויות האכיפה, צדק והשלכותיו בעידן המודרני

במדינה דמוקרטית, חזקת החפות היא עקרון יסוד של מערכת המשפט, המבטיח כי כל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת בבית המשפט. ואולם, בעידן המודרני, אנו עדים לתופעה שבה חקירות פליליות הופכות לכלי בידי רשויות האכיפה והפרקליטות לא רק לחשיפת האמת אלא גם להטיית דעת הקהל, ולעתים אף לניסיון להביא להרשעתו של אדם עוד בטרם…

פנחס יחזקאלי: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה

ב- 30 בדצמבר 2010 הגיע הנשיא לשעבר, משה קצב לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי לשמוע את הכרעת הדין של השופטים. כתב על כך העיתון 'כלכליסט': "רגע האמת מתקרב: משה קצב הגיע לבית המשפט... האמנם רגע האמת? האם באמת עמדה לנאשם 'חזקת החפות' במה שכינה העיתון 'תיבת פנדורה', כשארגוני נשים מפגינות בחוץ ולאחר שהורשע ותדמיתו נופצה לגזרים בכלי התקשורת? חזקת החפות ("Presumption of Innocence") היא עיקרון יסוד במשפט הפלילי הקובע כי כל אדם נחשב חף מפשע עד שתוכח אשמתו מעבר לכל ספק סביר. אבל, האם יש לה סיכוי להתקיים בעולם שכולו תקשורת?

פנחס יחזקאלי: למי חשוב היה להרחיק קוראים מספרו של משה קצב ולמה? מאמר שני על פרשת קצב

ב- 2022 פרסם משה קצב ספר זיכרונות, שחציו מוקדש לפרשה שהביאה אותו מהנשיאות אל הכלא. קל להיווכח, שאותן סטיות מקצועיות חמורות שזיהינו בחקירות נתניהו, היו קיימות גם בחקירות קצב. בניגוד לנתניהו, קצב הוא נציג אותנטי של 'ישראל השנייה'. חיבור של שתי הפרשות יחד הוא חומר נפץ פוליטי ובעייתי מאוד לאליטת ההון, ולמערכת האכיפה ש'עובדת' עבורה. לכן, האינטרס בסיסי שלהן הוא להשאיר את הספר רחוק מעיני הקוראים.

פנחס יחזקאלי: מבט אחר על פרשת הנשיא לשעבר, משה קצב. חלק ראשון

פרשת קצב נושאת בחובה את אותם אלמנטים מטרידים המאפיינים את התופעה של "משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק". זוהי העוולה הגדולה ביותר שיכולה רשות שלטונית לבצע באזרחיה בדמוקרטיה. מצב שבו בניגוד לחזקת החפות, גורמי החקירה והפרקליטות עושים הכל מסיבותיהם, לא כדי לחקור מקרה נתון אלא כדי להביא להפללתו ולהרשעתו של אדם, תוך שימוש בגורמים מסייעים בתקשורת לקביעת נרטיב בציבור של 'אשם' עוד לפני המשפט, כדי להשפיע על השופטים. האם יכולה הייתה הפרשת הזו להתחולל בעולם התקשורתי המגוון של היום? בעיני, ספק גדול! זהו מאמר ראשון בסדרת מאמרים העוסקת בפרשת קצב.

ציון אמיר: לאן נעלמה הבושה? איפה אתם כשצריך אתכם?

איפה אתם כשצריך אתכם... איך נגמרו האנשים כולם... לאן נעלמה הבושה... איך הפכנו לסדום? בשתיקתם של כל אלה, הם ציוו את מותה של הדמוקרטיה. ויהי רעב בארץ...

פנחס יחזקאלי: יוהרת האליטות בפרשת השופט יצחק עמית

לשפשף את העיניים ולא להאמין... היום אחר הצהרים תתכנס הוועדה למינוי שופטים כדי להמליך עליה - ללא הפוליטיקאים שמחרימים - את אחד האנשים המקוטבים והשנואים בישראל, אחרי שהתברר שביצע עבירת בניה, לא אמר אמת לתקשורת ואף ניסה להחיש - בניגוד לחוק ולנהלים - את הטיפול בעניינו בוועדה האזורית. כך, הולכת וגוברת תחושת הסלידה, שחש העם מבית המשפט שלו. זה לא מבשר טובות לבית המשפט העליון, ובוודאי לא לזה שהעמיד את עצמו עתה בראשו!

פנחס יחזקאלי: סמכות, אחריות ואחריותיות באתר ייצור ידע

אחריות היא חובה ארגונית, ציבורית ומוסרית של כל אחד למלא כראוי את תפקידו. חלק מהאחריות היא ה'אחריותיות' (Accountability): חובת הנושא באחריות לתת דין לחשבון לציבור ולגורמים אחרים על מעשיו. הדרך לממש אחריות היא באמצעות הסמכות: הזכות החוקית של ממונה להפעיל עוצמה על פקודיו, משמע, לכפות עליהם את רצונו. כיוון שאין ארוחות חינם - והנושאים באחריות נדרשים פעמים רבות לשלם מחיר - לא ניתן לממש אחריות ללא סמכות! דף זה מרכז אוסף מאמרים על אחריות אחריותיות וסמכות. קריאה מועילה!

[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]

חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת בא

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי- עַל תובנות שֶׁל הַלֵּב; בּוֹאִי בִּתִּי וּלִמְדִּי דַּרְכֵי עוֹלָם, דְּעִי שכְּשֶׁאֱלֹהִים נוֹתֵן בָּאוֹתוֹת דָּבָר לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד לוֹ; הוּא בָּא לְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁבְּעֶצֶם, בְּכָל אֶחָד יֵשׁ פַּרְעֹה, כָּזֶה שֶׁכָּבֵד לִבּוֹ, כָּזֶה שֶׁהָעוֹלָם אוֹהֵב לֹא לֶאֱהֹב... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת בא...

אבי הראל: פרנצ'סקה מאן, גיבורה נשכחת

הרקדנית היהודיה, פרנצ'סקה מאן, נחשבה לאחת מטובות המראה והמבטיחות מבין שלל הרקדניות הצעירות בפולין, שעסקו במחול קלאסי ובמחול מודרני. היא לא זכתה למקום ראוי בזיכרון הקולקטיבי של השואה, היות והיו שמועות עקשניות, ששיתפה פעולה עם הגרמנים. אבל, בשעת המבחן האמתית היא התגלתה כגיבורה אמתית: באושוויץ, כשקיבלה פקודה להתפשט לפני הכניסה לתאי הגזים, הסתערה על קצין SS בשם יוזף שילינגר, חטפה את אקדחו, וירתה שתי יריות לבטנו וירייה שלישית לעבר סמל בשם אמריך. ראוי שזכרה שלא ישכח.

פנחס יחזקאלי: סמכות, אחריות ואחריותיות באתר ייצור ידע

אחריות היא חובה ארגונית, ציבורית ומוסרית של כל אחד למלא כראוי את תפקידו. חלק מהאחריות היא ה'אחריותיות' (Accountability): חובת הנושא באחריות לתת דין לחשבון לציבור ולגורמים אחרים על מעשיו. הדרך לממש אחריות היא באמצעות הסמכות: הזכות החוקית של ממונה להפעיל עוצמה על פקודיו, משמע, לכפות עליהם את רצונו. כיוון שאין ארוחות חינם - והנושאים באחריות נדרשים פעמים רבות לשלם מחיר - לא ניתן לממש אחריות ללא סמכות! דף זה מרכז אוסף מאמרים על אחריות אחריותיות וסמכות. קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: התרבות ההרסנית של ועדות חקירה

אם ועדות החקירה היו אפקטיביות, היינו חיים היום באידיליה; והיינו לומדים עליהן בספרי ההיסטוריה כפלא ששינה את חיינו. אבל הפלא ופלא, ככל שיש יותר ועדות חקירה יש יותר שערוריות, תרבות הכסת"ח פורחת, המשפטנים עושים קופה; וממשיכים 'לתקוע' כל גלגל שעוד מסתובב בשירות הציבורי, ואנחנו? אנחנו לא לומדים שום לקח; אין לנו גם שכל להצטער, וכבר אנחנו מחפשים את ועדת החקירה הבאה!

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת שמות

וְקָרָאתָ לִי בְּשֵׁמוֹת, כְּאִילּוּ לְהַגְדִּיר אֶת אַהֲבָתְךָ הָעַזָּה אֵלַי; וְקָרָאת לִי אֲהוּבָהּ, וְהָגִית בְּקוֹל עָנוֹג, אִישְׁתִּי, יפתי... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת שמות...

פנחס יחזקאלי: האם הפוליגמיה חוזרת לאופנה במערב בדמותה של הפוליאמוריה?

פוליאמוריה ופוליגמיה עוסקות שתיהן במערכות יחסים הכוללות יותר משני אנשים, אך הן שונות במבנה, ברציונל ובערכים שהן מייצגות. פוליגמיה היא מוסד חברתי-תרבותי, לרוב דתי או מסורתי, שבו גבר או אישה נשואים ליותר מבן זוג אחד, והיא מאופיינת בדרך כלל בהיררכיה מגדרית וחלוקה ברורה של תפקידים. לעומת זאת, פוליאמוריה נובעת מערכים ליברליים ומדגישה שוויון, שקיפות וחופש אישי, כאשר כל המעורבים מסכימים על קיום קשרים רומנטיים או מיניים מרובים במקביל...

פנחס יחזקאלי: ריבוי נשים / פּוֹלִיגַמְיָה, תופעה טבעית או עבירה פלילית?

פּוֹלִיגַמְיָה או ריבוי נשים (Polygamy) היא אחת התופעות המסקרנות בתרבות האנושית שהפכו טאבו בחברות מערביות, ועדיין נהוגות בחברות פטריארכליות ומוסלמיות. כיום, היא אחד האיומים המשמעותיים על ביטחונה הלאומי של ישראל…

פנחס יחזקאלי: פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, חלק שביעי

זהו חלקו השביעי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי איראן ועיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!

פילוסופיה ואמונה

גרשון הכהן: תהילים ס"ט, "הושיעני אלוהים כי באו מים עד נפש"

ספר תהילים ס"ט מביא נקודת מבט פסיכולוגית על מצבם הנפשי של אנשי אמונה: גם בעומק שקיעתם, בהגיע מים עד נפש, הם משוועים להצלה ופונים בתפילה לאלוהי ישראל. הדיכאון והייאוש הם מצב אישי, אבל לישועה ולהצלה יש ביטוי קולקטיבי-לאומי בבניין ערי יהודה, וגם ברגעי שמחה, מתלכדת שמחת האדם היחיד, עם הממד הלאומי....

פנחס יחזקאלי: פלישתים באתר ייצור ידע

פלישתים - פלסטינים - potayto, potahto... הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, המתואר כאחד האויבים הדמוניים של ישראל בתקופה המקראית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הפלישתים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

דמותו של שמשון באתר ייצור ידע

עוד גיבור טראגי שנלחם נגד עזתים... שִמְשׁוֹן היה השופט השנים עשר והאחרון המוזכר בספר שופטים. הוא גדל כנזיר אלוהים, וכל זמן שנזירותו נשמרה, חנן אותו האלוהים בכוח על-טבעי, שבו השתמש כדי להכות בפלשתים, ששלטו בדרום ארץ ישראל בכל תקופת מנהיגותו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שמשון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: עוצמה גלויה וסמויה, לידת שמשון כמקרה בוחן

שם אמו של שמשון אינו מוזכר בפרק יג שבספר שופטים. היא ידועה כאשת מנוח. גם אמהות אבימלך ויפתח, לא הוזכרו בשמן, אבל נאמר עליהן משהו מאפיין: על אם אבימלך: פילגשו אשר בשכם, ועל אם יפתח: אשה זונה. מה אפשר לומר על אם שמשון? היא נוכחת בכל הפרק ומכונה סתם, האשה...

פנחס יחזקאלי: מדיין ומדיינים באתר ייצור ידע

דרכם של בני מדיין ובני ישראל התחילה כמשפחה; נמשכה כבני ברית; והסתיימה כאויבים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מדיין ומדיינים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: ברכות יעקב והצורך באישור מלכותי לקברו בארץ כנען

פרשת ויחי, המסיימת את ספר בראשית, עוסקת ברובה בברכת יעקב לבניו. לפי הנאמר, קשה לקרוא לדבריו ברכה, היות ורוב השבטים מקבלים שם יחס צונן עד פושר. רק שני שבטים, יהודה ויוסף, מקבלים דברי ברכה ועידוד חמים נוכח מעמדם. יהודה כמנהיג השבטים ויוסף בגלל תפקידו הממלכתי בחצר המלוכה של פרעה...

גרשון הכהן: יפתח הגלעדי. צמיחת מנהיגים בשולי החברה

סיפור יפתח הגלעדי מלמד אותנו על מערכת האיזונים הנדרשת ממנהיג, בחובתו ליצירה יום יומית של שיווי משקל, בין מימוש שלטון בממדיו הנגטיביים, לבין מימוש שלטון בממדיו הפוזיטיביים. זו חובת האיזון בין מידה הכרחית של אכזריות לבין מידה הכרחית של סליחה ורחמים. במבחן זה נכשל יפתח...

גרשון הכהן: שופטים י', הסיפור שבהיעדר סיפור

בפרק י' של ספר שופטים אין סיפור. הפרק הוא סוג של הפסקת ביניים בין הדרמה האכזרית של אבימלך לבין הופעת גיבור מלחמה נוסף, אכזרי לא פחות - יפתח. אלא שלפעמים - כמו בטיפול פסיכואנליטי - דווקא בשיח הביניים, בין סיפור אחד לסיפור אחר טמון המפתח לפרוש הכולל. מפתח לאנליזה בסיפור, או בטיפול פסיכולוגי, הוא המסר החוזר ונשנה, כמו מקהלה בטרגדיה היוונית. המקהלה, מהדהדת לקהל מוטיב עיקרי בהדגשה מחזורית, באמצעותו היא מכוונת את האופן בו עליהם להפנים את משמעות ההתרחשות...

גרשון הכהן: שלטון אבימלך בן גדעון, הדרך למלוכה

בספר שופטים סיפור אבימלך בן גדעון בפרק ט' של ספר שופטים הוא הניסיון הראשון - שנכשל - לכונן מלוכה בישראל, בתוך ממלכה הממזגת כנעניים וישראליים בתקופת השופטים (אם תרצו מדינה אחת לשני עמים במונחים של ימינו). מיהו אבימלך? כיצד עלה לשלוט?

פרשת השבוע: פרשת בשלח

גרשון הכהן: "סוף מחשבה במעשה תחילה", לקח חציית ים סוף

האם יוזמה היא מעשה קולקטיבי? לא. היא תמיד מעשה של יחידים שיוצרים נתיב שלתוכו באים עוד ועוד אנשים. לא בכדי מביא המדרש את סיפור נחשון בן עמינדב. היזמים הבודדים שקולטים בחושיהם את הכיוון הנכון, הם מורי הדרך שהמנהיגים שסוללים את הדרך לפני המחנה. על כן, נדרשת תמיד מנהיגות שתאפשר את פעילותם של יזמים כאלה באזורי סף הכאוס...

גרשון הכהן: תהילים ס"ט, "הושיעני אלוהים כי באו מים עד נפש"

ספר תהילים ס"ט מביא נקודת מבט פסיכולוגית על מצבם הנפשי של אנשי אמונה: גם בעומק שקיעתם, בהגיע מים עד נפש, הם משוועים להצלה ופונים בתפילה לאלוהי ישראל. הדיכאון והייאוש הם מצב אישי, אבל לישועה ולהצלה יש ביטוי קולקטיבי-לאומי בבניין ערי יהודה, וגם ברגעי שמחה, מתלכדת שמחת האדם היחיד, עם הממד הלאומי....

גרשון הכהן: "הבא להורגך השכם להורגו", דוגמה למורכבות הדיון ההלכתי

הססמה: 'הבא להורגך השכם להורגו' - שכיום, רלוונטית מאי פעם - עלתה לדיון פומבי בתחילת 2016, בדברי ראש המטה הכללי דאז, גדי אייזנקוט, בפני תלמידים בבת ים, על הוראות הפתיחה באש של צה"ל. אייזנקוט טען כי הוראות הפתיחה באש הקיימות הן ונכונות, והוסיף כי צהל לא יכול לדבר בססמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'… האמנם?

אבי הראל: "הבא להורגך השכם להורגו"

סוגיית "הבא להורגך, השכם להורגו" חוזרת שוב ושוב בנוגע למאבק המזוין שנגזר עלינו לנהל על פיסת האדמה הזו שלנו. מטרת המאמר לבחון את משמעותו של הפתגם ואת השלכותיו, על פי המשפט העברי.

אבי הראל: תרגום שירת הים לארמית

בפרשת בשלח מצוי הטקסט הנשגב של שירת הים, שהיא תיאור המאורע אודות חציית בני ישראל את ים סוף, וטביעת המצרים שרדפו אחריהם בים זה. החל מתקופת המשנה והתלמוד, הטקסט של התורה נתרגם לארמית, היות וחלק גדול מקהל השומעים, לא שלט בשפת הקודש.

אבי הראל: שירת הים, בין פרוזה לשירה

חציית ים סוף ושירת הים הבאה בעקבותיו הם המוטיבים המרכזיים של פרשת בשלח. סיפור זה השתמר בשני אופנים, פרוזאי ושירי. בתיאור הפרוזאי הדגש הוא על מעבר בני ישראל בים סוף, בעוד שבשירת הים המוטיב המרכזי הינו טביעת המצרים בעוד שמעבר בני ישראל בים סוף כלל אינו מוזכר...

אבי הראל: 'מן', אוכל שמיימי או אוכל איכותי?

בפרשת בשלח מתלוננים בני ישראל על חוסר מזון, ומול השפע שהיה להם בהיותם עבדים במצרים. כדי למגר את תופעת הרעב, האל ממציא להם בשר, בדמות ציפור השליו, ומתחיל להוריד להם מן מהשמיים. משניהם, סיפור המן הוא החשוב יותר, היות והבאת השליו הייתה אירוע חד פעמי, ואילו ירידת המן נמשכה כל זמן שהותם של בני ישראל במדבר סיני. המן מייצג נס ייחודי, ומזון שהשייך במהותו למלאכי השרת...

אבי הראל: מסע בני ישראל אל ארץ כנען ופגישת האויב הפלישתי

לאחר יציאת מצרים החלו בני ישראל בנדודים עד הגיעם לארץ כנען. שם הם פגשו קבוצה אתנית מגובשת צבאית ותרבותית בדמותם של גוי הים או הפלישתים. חיכוכים ראשונים כבר מוזכרים בספר בראשית בין יצחק לפלישתים, אך דומה כי בתקופה מאוחרת יותר חיכוכים אלו הפכו לקרבות שליטה של ממש בעיקר החל משנת 1050 לפני הספירה בקירוב...

אבי הראל: האכלת ציפורים בשבת שירה ואיגרת הציפור של אבן סינא

על פי המנהג יש קשר ישיר בין שירת הים והאכלת ציפורים בשבת זו הנקראת שבת שירה. חלק מהטעמים למנהג זה הוא הקשר בדימוי של האדם או נפשו לציפור, או ליתר דיוק לחופש בחירתו של האדם בכלל, ולשחרור מתאוותיו בפרט. איגרת הציפורים של אבן סינא, הגם שלא עוסקת כלל בשירת הים, יש בה את התובנה המרכזית של שבת זו - הבחירה הנכונה של נפש האדם, בחיפושה אחרי האמת.

אבי הראל: נס קריעת ים סוף על פי משנתו הפילוסופית של הרלב"ג

נס קריעת ים סוף הוא אירוע מכונן ביהדות ומופיע בפרשת בשלח בספר שמות. אנו נדון באפשרות התקיימותם של ניסים בעולם בכלל ונס קריעת ים סוף בפרט מנקודת מבטו של הפילוסוף היהודי לוי בן גרשון (הרלב"ג)...

יוסי פיינטוך: "מעשה ידי טובעין ואתם אומרים שירה", במי המדובר?

הגם שאין במסורת ישראל ברכה מיוחדת על נפילת אויב מושבע, אין היא מוצאת דופי באלה השמחים מיוזמתם לאידו של אויב העם ואינה אוסרת זאת על כן. אפשר והסיומת של שירת דבורה - הלא היא ההפטרה לפרשת השבוע - נראית אפילו נורמטיבית משהו: "כן יאבדו כל-אויביך ה' " (שופטים ה', ל''א)...

קובי ביטר: מתי הומצא "תוף מרים"?

הפעם בפרשה: מתי הומצא כלי הנגינה "תוף מרים"? מקור שמה של צומת מסובים והשיעור במתמטיקה; בית יעקב לכו ונלכה; מדוע מניחים שתי חלות בשולחן שבת? המגילות הגנוזות; ועדת כהן לחקר מלחמת שלום הגליל...

עופר בורין: מהם עמודי הענן והאש של היום?

העם מובל בדרכו ע"י אלוהים בצורת עמוד ענן ועמוד אש, ובנוסף גם משה מנהיג את העם בדרכו. אז הבחירה הייתה קלה. אלוהים למעשה בחר את העם ולא העם את אלוהים. ואנחנו, בדמוקרטיה הקטנה שלנו, צריכים לבחור, כל פעם מחדש, מי יהיה עמוד הענן והאש שלנו בשנים הקרובות...

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת בשלח

יציאת מצרים לא הייתה רק לשחרור בני ישראל מעבדות. המטרה העיקרית הייתה להפוך את בני ישראל לעם. אמנם היה זה עם ללא טריטוריה נשלטת ועדיין ללא סדרי שלטון. כל עוד היו כולם עבדים במצרים, לא ניתן היה להעניק להם חוקים וסדרי מינהל. לשם כך היה צורך להוציאם ממצרים, לשחררם מעבדות ולהפכם לעם בן חורין. תוצאה זו הושגה לאחר קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בו בחרבה והגיעו לגדתו השנייה.

באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!