[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזות וממים בענייני היום', 'פורסמו לאחרונה'; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, ספורט, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]
כרזות וממים בענייני היום
אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום
מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי
כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה אוסרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.
פורסם לאחרונה
פנחס יחזקאלי: שורשי עצמאות היתר של ארגוני הביטחון מהדרג המדיני
עצמאות היתר של ארגוני הביטחון בישראל לא התחילה בשל "מרד גנרלים" או של מזימה מכוונת. היא צמחה מתוך תנאים מבניים שנוצרו משנות השבעים עד ראשית שנות התשעים של המאה הקודמת: מצד אחד, עליית מעמדו של היועמ"ש; מצד שני, חולשת ההכרעה המדינית בתקופת האינתיפאדה הראשונה; ולבסוף, השינויים החוקתיים והמשפטיים שהגבילו את הריבונות המעשית של הממשלה.
אבי הראל: תפקידם של הלויים במשכן והמעשר המגיע להם בהיבט קבלי
בפרשת קורח מתואר תפקידם של הלוויים, בשמירה על המשכן. היות שאחריותם של בני שבט הלוי הינה אחריות כבדה שעונשה בצידה, רוצה לומר שאם הם יתרשלו בתפקידם ולא ימנעו את הפגיעה במקדש הם צפויים לעונש מיתה בידי שמיים, הרי ניתן להם חלק ממתנות הכהונה בגין כך. לפי האמור בפרשתנו הלויים אינם תלויים בחסדי בעלי האדמה, אלא הם נוטלים את השייך להם כדין. תהליך התרומה הגדולה לכוהן בכלל והמעשר ללוי בפרט, מתוארים כתהליכים מקבילים המתרחשים בעולם האלוהי.
אבי הראל: לא חמור אחד נשאתי מהם. משה ושמואל על הנהגה נקיית כפיים
המחלוקת כנגד הנהגת העם בהובלתו של קורח, מגיעה לשיא חדש. פעם ראשונה (ואחרונה) מתלכדים שועי העם ומטיחים ביקורת נוקבת בהנהגתם של משה ואהרון. משה, שידע מחלוקות קשות בחייו, נשבר, ובדבריו הוא מדגיש את העובדה כי שלטונו היה ונשאר ללא רבב, היות ולא לקח מאומה מהעם לצרכיו, אפילו לא חמור אחד.
אבי הראל: בית הלל ובית שמאי. מחלוקת לשם שמים?
באחת מההתייחסויות המפורסמות של חז"ל למחלוקת שעורר קורח, נאמרו הדברים הבאים: "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים זו מחלוקת קורח וכל עדתו". האם הדוגמה של דברי המשנה הללו נכונה? ספק גדול. לצורך כך מביא המאמר שתי עובדות היסטוריות, המראות כי מחלוקת הלל ושמאי הייתה רוויה באגו אישי ומניפולציות, שהובילו לשפיכות דמים.
אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?
למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.
אבי הראל: למי מיועד השאול?
הביטוי שאול אין לו אח ורע בספרות של המזרח הקדום ופירוש השם שאול לא נתבררה כל צרכה. דפוס החשיבה המקראי אומר כי השאול הוא מקום מנוחתם של המתים. פרט לספר קהלת בו יש דילמה להיכן נפש האדם מגיעה בסופו של דבר, הרי שלפי התפיסה המקראית השאול הוא מקומם של רשעי עולם.
אבי הראל: המרד של קורח
מצב הרוח הלאומי של שבטי ישראל – לאחר סיפור המרגלים והגזירה שנגזרה בעקבותיו, שהם ימותו במדבר – היה בשפל המדרגה. מצב רוח זה הכשיר אותם להתייחס באהדה גדולה למרד של קורח והנשיאים, מרד שקרא תיגר על הנהגת משה ואהרון, והרצון לשוב למצרים…
אבי הראל: מחלוקת קורח בראייה בודהיסטית
מחלוקת קרח ועדתו היו האתגר הגדול ביותר של הנהגת משה ואהרון. הפעם אין המחלוקת נמצאת אצל אדם אחד אלא אצל רבים מבני ישראל. התגובה האלוהית למחלוקת זו, בליעת קרח וחבריו באדמה מצביעה אולי יותר מכל על החומרה של מחלוקת זו, שהדיה לא שכחו גם לאחר שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את קרח ועדתו…
דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת קורח
הדחף להתנגד לשלטון קיים, לרבות ביטול הישגיו והייצר למנוע את הצלחתו, היא אחת מהתכונות השליליות הנפוצות במצבים כאלה. המתנגדים למנהיגים הקיימים דוחקים להחליפם מבלי להציע שלטון רציני שיבוא במקומם. המשמעות היא, ביסוס השלילה עקב דחפים אישיים, ללא הצעה אמיתית לאלטרנטיבה חיובית ערכית. זוהי אנרכיה מסוכנת וממוטטת, היכולה לחסל כהרף עין כל הישג שכבר הושג ולבטל כל סיכוי להצלחה או להצלה.
פנחס יחזקאלי: טלי גוטליב וקשרי הגומלין של השב"כ
מול המרד בממשלה נבחרת – שאוכל בנו כל חלקה טובה בעיצומה של מלחמת קיום – עמדה אישה אחת וחשפה קשר שחייב להיבדק לעומק. על כך היא ראויה לתשואות, לא לחקירה פלילית.
יאיר רגב: "טלי הודתה ולכן חייבים להרשיעה". האמנם?
החסינות המהותית ועדה להגן על הציבור מפני מצב, שבו נבחריו יחששו לחשוף, להתריע ולבקר את מוקדי הכוח במדינה מחשש להליך פלילי. זו השאלה האמיתית שעומדת להצבעה.
היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי
פנחס יחזקאלי: שורשי עצמאות היתר של ארגוני הביטחון מהדרג המדיני
עצמאות היתר של ארגוני הביטחון בישראל לא התחילה בשל "מרד גנרלים" או של מזימה מכוונת. היא צמחה מתוך תנאים מבניים שנוצרו משנות השבעים עד ראשית שנות התשעים של המאה הקודמת: מצד אחד, עליית מעמדו של היועמ"ש; מצד שני, חולשת ההכרעה המדינית בתקופת האינתיפאדה הראשונה; ולבסוף, השינויים החוקתיים והמשפטיים שהגבילו את הריבונות המעשית של הממשלה.
אבי הראל: תפקידם של הלויים במשכן והמעשר המגיע להם בהיבט קבלי
בפרשת קורח מתואר תפקידם של הלוויים, בשמירה על המשכן. היות שאחריותם של בני שבט הלוי הינה אחריות כבדה שעונשה בצידה, רוצה לומר שאם הם יתרשלו בתפקידם ולא ימנעו את הפגיעה במקדש הם צפויים לעונש מיתה בידי שמיים, הרי ניתן להם חלק ממתנות הכהונה בגין כך. לפי האמור בפרשתנו הלויים אינם תלויים בחסדי בעלי האדמה, אלא הם נוטלים את השייך להם כדין. תהליך התרומה הגדולה לכוהן בכלל והמעשר ללוי בפרט, מתוארים כתהליכים מקבילים המתרחשים בעולם האלוהי.
אבי הראל: לא חמור אחד נשאתי מהם. משה ושמואל על הנהגה נקיית כפיים
המחלוקת כנגד הנהגת העם בהובלתו של קורח, מגיעה לשיא חדש. פעם ראשונה (ואחרונה) מתלכדים שועי העם ומטיחים ביקורת נוקבת בהנהגתם של משה ואהרון. משה, שידע מחלוקות קשות בחייו, נשבר, ובדבריו הוא מדגיש את העובדה כי שלטונו היה ונשאר ללא רבב, היות ולא לקח מאומה מהעם לצרכיו, אפילו לא חמור אחד.
אבי הראל: בית הלל ובית שמאי. מחלוקת לשם שמים?
באחת מההתייחסויות המפורסמות של חז"ל למחלוקת שעורר קורח, נאמרו הדברים הבאים: "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים זו מחלוקת קורח וכל עדתו". האם הדוגמה של דברי המשנה הללו נכונה? ספק גדול. לצורך כך מביא המאמר שתי עובדות היסטוריות, המראות כי מחלוקת הלל ושמאי הייתה רוויה באגו אישי ומניפולציות, שהובילו לשפיכות דמים.
אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?
למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.
אבי הראל: למי מיועד השאול?
הביטוי שאול אין לו אח ורע בספרות של המזרח הקדום ופירוש השם שאול לא נתבררה כל צרכה. דפוס החשיבה המקראי אומר כי השאול הוא מקום מנוחתם של המתים. פרט לספר קהלת בו יש דילמה להיכן נפש האדם מגיעה בסופו של דבר, הרי שלפי התפיסה המקראית השאול הוא מקומם של רשעי עולם.
אבי הראל: המרד של קורח
מצב הרוח הלאומי של שבטי ישראל – לאחר סיפור המרגלים והגזירה שנגזרה בעקבותיו, שהם ימותו במדבר – היה בשפל המדרגה. מצב רוח זה הכשיר אותם להתייחס באהדה גדולה למרד של קורח והנשיאים, מרד שקרא תיגר על הנהגת משה ואהרון, והרצון לשוב למצרים…
אבי הראל: מחלוקת קורח בראייה בודהיסטית
מחלוקת קרח ועדתו היו האתגר הגדול ביותר של הנהגת משה ואהרון. הפעם אין המחלוקת נמצאת אצל אדם אחד אלא אצל רבים מבני ישראל. התגובה האלוהית למחלוקת זו, בליעת קרח וחבריו באדמה מצביעה אולי יותר מכל על החומרה של מחלוקת זו, שהדיה לא שכחו גם לאחר שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את קרח ועדתו…
דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת קורח
הדחף להתנגד לשלטון קיים, לרבות ביטול הישגיו והייצר למנוע את הצלחתו, היא אחת מהתכונות השליליות הנפוצות במצבים כאלה. המתנגדים למנהיגים הקיימים דוחקים להחליפם מבלי להציע שלטון רציני שיבוא במקומם. המשמעות היא, ביסוס השלילה עקב דחפים אישיים, ללא הצעה אמיתית לאלטרנטיבה חיובית ערכית. זוהי אנרכיה מסוכנת וממוטטת, היכולה לחסל כהרף עין כל הישג שכבר הושג ולבטל כל סיכוי להצלחה או להצלה.
פנחס יחזקאלי: טלי גוטליב וקשרי הגומלין של השב"כ
מול המרד בממשלה נבחרת – שאוכל בנו כל חלקה טובה בעיצומה של מלחמת קיום – עמדה אישה אחת וחשפה קשר שחייב להיבדק לעומק. על כך היא ראויה לתשואות, לא לחקירה פלילית.
יאיר רגב: "טלי הודתה ולכן חייבים להרשיעה". האמנם?
החסינות המהותית ועדה להגן על הציבור מפני מצב, שבו נבחריו יחששו לחשוף, להתריע ולבקר את מוקדי הכוח במדינה מחשש להליך פלילי. זו השאלה האמיתית שעומדת להצבעה.
[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]
ניהול, מורכבות, מדע וספורט
פנחס יחזקאלי: שורשי עצמאות היתר של ארגוני הביטחון מהדרג המדיני
עצמאות היתר של ארגוני הביטחון בישראל לא התחילה בשל "מרד גנרלים" או של מזימה מכוונת. היא צמחה מתוך תנאים מבניים שנוצרו משנות השבעים עד ראשית שנות התשעים של המאה הקודמת: מצד אחד, עליית מעמדו של היועמ"ש; מצד שני, חולשת ההכרעה המדינית בתקופת האינתיפאדה הראשונה; ולבסוף, השינויים החוקתיים והמשפטיים שהגבילו את הריבונות המעשית של הממשלה.
אבי הראל: מחלוקת קורח ועדתו. קשרים מול כישורים
הביקורת הנוקבת של קורח ועדתו יכולה להיות מובנת ומוסברת בכך שקורח למרות קרבתו המשפחתית למשפחת הכהונה, לא זכה במשרה נחשקת במשכן. העובדה שבני משפחתו שרתו בקודש בתפקידי משנה, דרבנה את המרד האישי שלו כנגד הנהגת העם. כדי שמרד שכזה יצליח, יש לנסות לרתום אליו את כלל העם…
פנחס יחזקאלי: 'האיש על גב הסוס', מקומו של הצבא בפוליטיקה
בישראל של העשורים האחרונים חל תהליך של השתחררות גופי הביטחון מהכפיפות לדרג המדיני. שיאו של תהליך זה היה מידור הדרג המדיני בליל ה- 6/10 ובימים שקדמו לטבח. גם אחרי הטבח, הדרג המדיני עוד רחוק מלהשיב לעצמו שליטה מוחלטת על הארגונים הללו. עובדה זו הופכת את ספרו הקלאסי של החוקר סמואל פיינר, "האיש על גב הסוס", לספר חובה למבקש להבין תהליכים עכשוויים בישראל.
פנחס יחזקאלי: האשם את יריבך במעשיך. כך מסכלים ביקורת אפקטיבית!
הדרך להכשיר קשר או פעולה תוקפנית נגד יריב, היא להאשים אותו בכך שהוא זה שמתכנן לבצע את אותה פעולה בדיוק. זה יוצר הצדקה מוסרית ל"מכת מנע" ומציג את התוקפן כקרבן שמגן על עצמו.
גרשון הכהן: הלקחים האסטרטגיים של מגילת רות
על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." משטר הלכתי נוקשה מהסוג הליטאי, אינו יכול להכיל חריגה שכזו…
גרשון הכהן: נטלי פורטמן, רות המואבייה וההיגיון הפרדוקסלי של המצוינות
מאפייני המצוינות בדימויים המקובלים, מקשים על היכולת להסתגל למאבקי החיים. קיים קשר סיבתי, בין ההטפה למצוינות במכלול ביטויה ההולכים ומשתכללים, לבין התופעה הסוציולוגית המוכרת כיום של העדר מנהיגות. נטלי פורטמן כמקרה בוחן…
[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]
פלילים, אכיפת חוק ומשפט
אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?
למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.
יאיר רגב: "טלי הודתה ולכן חייבים להרשיעה". האמנם?
החסינות המהותית ועדה להגן על הציבור מפני מצב, שבו נבחריו יחששו לחשוף, להתריע ולבקר את מוקדי הכוח במדינה מחשש להליך פלילי. זו השאלה האמיתית שעומדת להצבעה.
פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על 'משחק ההרכבים' בבית המשפט העליון
באופן מסורתי, התערבו נשיאי בית המשפט העליון ב'משחק ההרכבים' במשורה, כי שיבוץ השופטים קובע את פסק הדין, והמחיר מתבטא ברמת האמון בבית המשפט ובלגיטימציה שלו. היום הכל נעשה באובססיביות 'ומהמקפצה'. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי סדר הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
משה כהן אליה: המניפולטור של ההרכבים
הצעת החוק בנוגע לקביעת הרכבים, היא טובה, וקובעת כי הרכבים בבית המשפט העליון ייקבעו בהגרלה. הדיונים האחרונים בבג"ץ מלמדים שהצעת חוק כזו יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר בשינוי מבנה הכוח בישראל, בהשוואה להרבה רפורמות רחבות היקף אחרות, שיש סבירות גבוהה שייפסלו בבג"ץ.
פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית באתר ייצור ידע
מאז הכתה תרבות ה- WOKE את שורשיה במדינות המערב, הפכה מערכת אכיפת החוק לכלי שליטה פוליטי, והאכיפה הבררנית לחלק בלתי נפרד מחיי האזרחים. אכיפה בררנית קיימת בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית וימי שלטון מפא"י, אבל בעידן התקשורת הפתוחה, הפכה לנחלת הכלל, עד כי חצי עם איבד אמון במערכת אכיפת החוק. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אכיפה בררנית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: בפרשת המשט, ולא רק בה, בן גביר צודק
ה'פרחח' בן גביר רק הציב מראה מול מערכות הביטחון והדרג המדיני, שלא הבינו מעולם את מחירו של חילול הריבונות והכבוד הלאומי. על כך הוא ראוי לתודה!
פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'טקס הסוטה' / האורדל
על פי המתואר בספר במדבר (פרק ה'), אישה שבעלה חשד בה שזנתה תחתיו ("אישה סוטה") הובאה אל הכהן בבית המקדש, והיה עליה לשתות את "המים המאררים". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'טקס הסוטה' / האורדל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: הוצאה להורג ברעל, הומאני זה לא!
פרשת נשא
מסתבר שגם במקרה של זריקת הרעל כמו של הכיסא החשמלי, "הדרך לגיהינום" – במקרה זה של הנדונים למוות – "רצופה כוונות טובות…" תומכי הזריקה ביקשו לייצור כלי הריגה הומניטרי… הם קיבלו, בפועל, מכשיר עינויים משוכלל…
פנחס יחזקאלי: למה גיל לימון מדרדר את ישראל לכאוס?
גיל לימון אינו פועל בחלל ריק, וההתנהלות ה'אפורה' כביכול אינה מקרית. מדובר באסטרטגיה מערכתית המוכרת היטב בתורות המורכבות והניהול המודרני: הנדסת כאוס מנוהל, שמטרתו שיתוק שלטוני.
פנחס יחזקאלי: הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע'
ביורוקרטיה היא אחת מצורות הארגון המוכרות ביותר, האפקטיביות ביותר בתחומים מסוימים, אך גם המושמצות ביותר, ובצדק… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ביורוקרטיה – יתרונותיה ומחלותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק בישראל
"מסע ציד"/'פישינג' (Witch Hunt) מצד מערכת אכיפת החוק הוא מצב שבו המטרה אינה חקירת פשע כדי למצוא את האשם, אלא סימון אדם או קבוצה מראש, ולאחר מכן חיפוש אקטיבי ומאולץ של עבירה כדי להפילם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'מסעות הציד' של מערכת האכיפה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]
חינוך, מוסיקה, ספורט יצירה ואמנות
פנחס יחזקאלי: 'האיש על גב הסוס', מקומו של הצבא בפוליטיקה
בישראל של העשורים האחרונים חל תהליך של השתחררות גופי הביטחון מהכפיפות לדרג המדיני. שיאו של תהליך זה היה מידור הדרג המדיני בליל ה- 6/10 ובימים שקדמו לטבח. גם אחרי הטבח, הדרג המדיני עוד רחוק מלהשיב לעצמו שליטה מוחלטת על הארגונים הללו. עובדה זו הופכת את ספרו הקלאסי של החוקר סמואל פיינר, "האיש על גב הסוס", לספר חובה למבקש להבין תהליכים עכשוויים בישראל.
פנחס יחזקאלי: בגידה, ההיבט התאורטי
מאז שנת המחאה ב- 2023 השתרשה ונורמלה המילה 'בגידה' בציבוריות הישראלית. בעידן הווק המילה הזו הפכה חמקמקה ומשנה משמעות. אניח כאן מסד תאורטי שיסייע לנו להשיב על השאלה אם יש במחאה תופעות של בגידה.
איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע. פרשת שלח
שיר לשבת
"היִתִי לְךָ אֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת, מָקוֹם רָחוֹק; משאת לֵב, כמיהה וְגַעְגּוּעַ, אֶל הַלֹּא מֻכָּר; וְהָיִיתָ אַתָּה כְּנַוָּד מֻתָּשׁ שֶׁנִּפְלָט מֵהַמִּדְבָּר… "
אבי הראל: על ריגול ומגדר. אישה ממלטת גבר
אנו מזהים בתנ"ך דפוס של אישה ממלטת גבר: מרגליו של דוד; כמו גם מרגלי החרש שיהושע שלח; דוד הבא לבית מיכל רעייתו; וסיסרא הבורח לאוהל יעל… כל אלה מצביעים על דפוס בו הגבר הרדוף מגיע למחסה בו אישה אמורה להציל את נפשו. חריג הוא סיפורו של שמשון, שאינו נזקק לעזרת איש.
פנחס יחזקאלי: אז אסור לכבוש את הבופור כי הוא סמל?
בשיח הווקיסטי, ההתנגדות למהלך צבאי אינה נשענת רק על ספירת נפגעים בזמן נתון, אלא על התנגדות עקרונית למושגים של כניסה לשטח, החזקת אדמה, ושימוש בכוח צבאי שנתפס כמשרת נרטיב לאומי-סמלי.
פילוסופיה ואמונה
אבי הראל: למי מיועד השאול?
הביטוי שאול אין לו אח ורע בספרות של המזרח הקדום ופירוש השם שאול לא נתבררה כל צרכה. דפוס החשיבה המקראי אומר כי השאול הוא מקום מנוחתם של המתים. פרט לספר קהלת בו יש דילמה להיכן נפש האדם מגיעה בסופו של דבר, הרי שלפי התפיסה המקראית השאול הוא מקומם של רשעי עולם.
אבי הראל: מחלוקת קורח בראייה בודהיסטית
מחלוקת קרח ועדתו היו האתגר הגדול ביותר של הנהגת משה ואהרון. הפעם אין המחלוקת נמצאת אצל אדם אחד אלא אצל רבים מבני ישראל. התגובה האלוהית למחלוקת זו, בליעת קרח וחבריו באדמה מצביעה אולי יותר מכל על החומרה של מחלוקת זו, שהדיה לא שכחו גם לאחר שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את קרח ועדתו…
פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'טקס הסוטה' / האורדל
על פי המתואר בספר במדבר (פרק ה'), אישה שבעלה חשד בה שזנתה תחתיו ("אישה סוטה") הובאה אל הכהן בבית המקדש, והיה עליה לשתות את "המים המאררים". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'טקס הסוטה' / האורדל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: ירושלים באתר 'ייצור ידע'
"על בונקרים מבוצרים / ועל אחינו הגברים / שנשארו שם בני עשרים / אל גבעת התחמושת…" (יורם טהר לב)… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ירושלים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: ל"ג בעומר ואירועי מירון באתר ייצור ידע
לקראת ל"ג בעומר, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' – אודות החג ומשמעויותיו, אודות מרד בר כוכבא ואודות אסון מירון שהתרחש ביום זה בשנת תשפ"א, 2021 – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
גרשון הכהן: נס קרה לנו!
העובדה – שבשעה הגורלית שלא הייתה כמוה בחיי עם ישראל, מאז כישלון מרד בר כוכבא, עמדה לנו הנהגה בעלת שיעור קומה, בולט בכל קנה מידה היסטורי – אינה מובנת מאליה. התלכדות אקראית כזו בין שעה גורלית לבין מנהיגות הראויה לגודל השעה, היא תזמון מיוחד במינו. מה שחשוב לא פחות הוא העובדה, שאל הרגע הגורלי – למאבק הקמתה של מדינה מתוך סערת המלחמה – בן גוריון הגיע במוכנות אישית מבוססת היטב, לאחר עשרות שנות הנהגה.
גרשון הכהן: יציאת מצרים כאן ועכשיו
מאמר מומלץ
כפי שהודגש היטב בתורת האר"י הקדוש, האל ברא את האדם כי הוא זקוק לו וליוזמת פעולתו. זו נקודת המוצא של המהפכה הציונית. טמון כאן יסוד עמוק לדיון אין סופי, דיון בממדיו של המעשה האסטרטגי, הרבה יותר מאשר דיון תאולוגי דתי. מבט אמוני תנ"כי יודע לכרוך את הסוגיות האלה לדיון אחד. כאן יבחר כל אדם את ההתבוננות המתאימה לו.
פנחס יחזקאלי: הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'
רבי משה בן מימון – הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פרשת השבוע: פרשת קורח
אבי הראל: תפקידם של הלויים במשכן והמעשר המגיע להם בהיבט קבלי
בפרשת קורח מתואר תפקידם של הלוויים, בשמירה על המשכן. היות שאחריותם של בני שבט הלוי הינה אחריות כבדה שעונשה בצידה, רוצה לומר שאם הם יתרשלו בתפקידם ולא ימנעו את הפגיעה במקדש הם צפויים לעונש מיתה בידי שמיים, הרי ניתן להם חלק ממתנות הכהונה בגין כך. לפי האמור בפרשתנו הלויים אינם תלויים בחסדי בעלי האדמה, אלא הם נוטלים את השייך להם כדין. תהליך התרומה הגדולה לכוהן בכלל והמעשר ללוי בפרט, מתוארים כתהליכים מקבילים המתרחשים בעולם האלוהי.
אבי הראל: לא חמור אחד נשאתי מהם. משה ושמואל על הנהגה נקיית כפיים
המחלוקת כנגד הנהגת העם בהובלתו של קורח, מגיעה לשיא חדש. פעם ראשונה (ואחרונה) מתלכדים שועי העם ומטיחים ביקורת נוקבת בהנהגתם של משה ואהרון. משה, שידע מחלוקות קשות בחייו, נשבר, ובדבריו הוא מדגיש את העובדה כי שלטונו היה ונשאר ללא רבב, היות ולא לקח מאומה מהעם לצרכיו, אפילו לא חמור אחד.
אבי הראל: בית הלל ובית שמאי. מחלוקת לשם שמים?
באחת מההתייחסויות המפורסמות של חז"ל למחלוקת שעורר קורח, נאמרו הדברים הבאים: "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים זו מחלוקת קורח וכל עדתו". האם הדוגמה של דברי המשנה הללו נכונה? ספק גדול. לצורך כך מביא המאמר שתי עובדות היסטוריות, המראות כי מחלוקת הלל ושמאי הייתה רוויה באגו אישי ומניפולציות, שהובילו לשפיכות דמים.
אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?
למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.
אבי הראל: למי מיועד השאול?
הביטוי שאול אין לו אח ורע בספרות של המזרח הקדום ופירוש השם שאול לא נתבררה כל צרכה. דפוס החשיבה המקראי אומר כי השאול הוא מקום מנוחתם של המתים. פרט לספר קהלת בו יש דילמה להיכן נפש האדם מגיעה בסופו של דבר, הרי שלפי התפיסה המקראית השאול הוא מקומם של רשעי עולם.
אבי הראל: המרד של קורח
מצב הרוח הלאומי של שבטי ישראל – לאחר סיפור המרגלים והגזירה שנגזרה בעקבותיו, שהם ימותו במדבר – היה בשפל המדרגה. מצב רוח זה הכשיר אותם להתייחס באהדה גדולה למרד של קורח והנשיאים, מרד שקרא תיגר על הנהגת משה ואהרון, והרצון לשוב למצרים…
אבי הראל: מחלוקת קורח בראייה בודהיסטית
מחלוקת קרח ועדתו היו האתגר הגדול ביותר של הנהגת משה ואהרון. הפעם אין המחלוקת נמצאת אצל אדם אחד אלא אצל רבים מבני ישראל. התגובה האלוהית למחלוקת זו, בליעת קרח וחבריו באדמה מצביעה אולי יותר מכל על החומרה של מחלוקת זו, שהדיה לא שכחו גם לאחר שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את קרח ועדתו…
אבי הראל: מחלוקת קורח ועדתו. קשרים מול כישורים
הביקורת הנוקבת של קורח ועדתו יכולה להיות מובנת ומוסברת בכך שקורח למרות קרבתו המשפחתית למשפחת הכהונה, לא זכה במשרה נחשקת במשכן. העובדה שבני משפחתו שרתו בקודש בתפקידי משנה, דרבנה את המרד האישי שלו כנגד הנהגת העם. כדי שמרד שכזה יצליח, יש לנסות לרתום אליו את כלל העם…
אבי הראל: האם מחלוקת קורח ועדתו שמה סוף פסוק לביקורת על הנהגת העם?
פרשת קורח מתארת מחלוקת רחבת היקף כנגד הממסד הדתי וכנגד מנהיגותו של משה. בשונה מפעמים קודמות, הפעם אין זו ביקורת רגילה, אלא כזו הקוראת תגר על הלגיטימיות של ההנהגה של בני ישראל. הביקורת האמורה הינה רחבה ומקיפה הפעם חלקים נרחבים יותר של העם, שחשים כי משה מיצה את תפקידו, והממסד הדתי שולט עליהם באופן לא ראוי ונכון…
פנחס יחזקאלי: פרשת קורח ועדתו ותורת האליטות
פרשת קורח נותנת לנו את היכולת לחבר נרטיב עתיק לתיאוריה פוליטית מודרנית: האפיזודה המקראית של מרד קורח במשה, בעיניה של תורת האליטות. ניתוח זה יספק תובנות לגבי הדינמיקה של כוח (מאבק העוצמה במערכת מורכבת), הצורך של אליטה בלגיטימציה, ותורת חילופי האליטות (The circulation of elites). הרלוונטיות של הפרשה לימינו אלה בולטת!
קובי ביטר: קואליציית המדוכאים עלי אדמות
פרשת קורח היא מהמעניינות שבתורה והיא מספרת לנו על תאוות שלטון, תככים, ניסיון להפיכה אזרחית וגם מסופר לנו על אישה אשר בחוכמתה הצילה את בעלה…
עופר בורין: מדוע פערה האדמה את פיה?
הברית עם קסטות הכהנים והלויים מקבלת בפרק הזה את התואר "ברית מלח עולם לפני יהוה". היום אנחנו משתמשים בביטוי "מלח הארץ" כדי לבטא אנשים מצוינים. ברית מלח עולם ליהוה – המלח מבטא את הברית בין אלוהים לכוהנים. מלח הארץ – המלח מבטא את הברית בין הארץ, האדמה, לבני האדם. שני ביטויים. בשניהם יש מלח. וההבדל ביניהם הוא ההבדל שבין שמיים לארץ…
באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!
באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.
.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
