אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה אוסרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

אבי הראל: מתי נכתב ספר דברים

ספר דברים שנקרא גם ספר משנה תורה הינו נאום צוואתו של משה לעם קודם מותו. זה הספר המקראי היחיד שמיוחס לכתיבתו של משה, והוא בנוי על פי חוזה אסרחדון משנת 672 לפני הספירה, במתכונת של שליט הכורת ברית עם נתיניו…

אבי הראל: כל התורה ירדה מהשמיים? סיפורו של עוג מלך הבשן

נאומי הפרידה של משה, קודם מותו, בספר דברים, הינם ציון דרך חשוב בקריירה הארוכה שלו. ברם, איש לא העלה על דעתו כי דווקא מתוך נאומים אלה, תצא השאלה, האם משה כתב את כל המקרא, או שהיו לו שותפים בדבר. המענה לשאלה זו מוביל למסקנה מרחיקת לכת…

קובי ביטר: פרידה

על אף שמדובר בנאום פרידה, משה אינו מייפה עובדות כדי להשאיר "טעם טוב" קודם הסתלקותו מן העולם. להיפך, הוא מביט על מעשי בני ישראל במשך שנות המדבר, ואינו חוסך את ביקורתו…

עופר בורין: מי מייצג את הצדק?

העניין הראשון שמשה מעלה מההיסטוריה הוא הקמת מערכת שיפוטית. חשוב לשים לב – מערכת המשפט הזו באה לשרת את הצדק! אז מי מייצג את הצדק בבית המשפט שלנו, כיום?

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת דברים

שתי סוגיות עיקריות בפרשת דְּבָרִים: סקירת המסע מיציאת מצרים עד לכניסה לארץ; והחובה לשפוט. ספר דברים הוא האחרון בחומשי התורה. בחומש זה ארבעה סוגים של נאומים: א) דברי תוכחה של משה, ב) נאומים על חוקים ומשפטים שניתנו לעם ישראל מצאתו ממצרים עד שהגיע לשערי הארץ, ג) נאומים על התנהגות חברתית. מוסר ואזהרות ולסיום ד) – נאומו האחרון של משה לפני מותו.

פנחס יחזקאלי: ג'יי אדגר הובר, דיפ סטייט של איש אחד

השימוש לרעה שמתבצע היום במערכת אכיפת החוק בישראל, מעלה באוב את הדמות המיתולוגית של ה'דיפ סטייט' האמריקני: מנהל ה- FBI המיתולוגי, ג'ון (ג'יי) אדגר הובר (John Edgar Hoover). הובר מונה לתפקידו על ידי הנשיא קלווין קולידג' – ומאז, לא היה נשיא שהעז להזיזו מתפקידו ו/או לחלוק עליו, מפחד המידע שצבר בשקדנות על פוליטיקאים, ובתוכם הנשיאים…

פנחס פישלר: מסמך יצחקי, חומר נפץ ללא פיקוח

אלה שדאגו לייצר את מסמך יצחקי בחדרי חדרים, ואלו שהדליפו, הם האחראים על אכיפת החוק, על חקר האמת, וגם על חקירות תיקי 1000, 2000, 3000 ו־4000. אלה שחובה לחקור אותם ולדרוש את פשר מעשיהם – באים לחקור אותנו! בבחינת המותר למלך, אסור על העבד. אז מי ישמור על השומרים? מי יפקח אחר המפקחים ויסתום את החורים?!

אבי הראל: מתי נכתב ספר דברים

ספר דברים שנקרא גם ספר משנה תורה הינו נאום צוואתו של משה לעם קודם מותו. זה הספר המקראי היחיד שמיוחס לכתיבתו של משה, והוא בנוי על פי חוזה אסרחדון משנת 672 לפני הספירה, במתכונת של שליט הכורת ברית עם נתיניו…

אבי הראל: כל התורה ירדה מהשמיים? סיפורו של עוג מלך הבשן

נאומי הפרידה של משה, קודם מותו, בספר דברים, הינם ציון דרך חשוב בקריירה הארוכה שלו. ברם, איש לא העלה על דעתו כי דווקא מתוך נאומים אלה, תצא השאלה, האם משה כתב את כל המקרא, או שהיו לו שותפים בדבר. המענה לשאלה זו מוביל למסקנה מרחיקת לכת…

קובי ביטר: פרידה

על אף שמדובר בנאום פרידה, משה אינו מייפה עובדות כדי להשאיר "טעם טוב" קודם הסתלקותו מן העולם. להיפך, הוא מביט על מעשי בני ישראל במשך שנות המדבר, ואינו חוסך את ביקורתו…

עופר בורין: מי מייצג את הצדק?

העניין הראשון שמשה מעלה מההיסטוריה הוא הקמת מערכת שיפוטית. חשוב לשים לב – מערכת המשפט הזו באה לשרת את הצדק! אז מי מייצג את הצדק בבית המשפט שלנו, כיום?

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת דברים

שתי סוגיות עיקריות בפרשת דְּבָרִים: סקירת המסע מיציאת מצרים עד לכניסה לארץ; והחובה לשפוט. ספר דברים הוא האחרון בחומשי התורה. בחומש זה ארבעה סוגים של נאומים: א) דברי תוכחה של משה, ב) נאומים על חוקים ומשפטים שניתנו לעם ישראל מצאתו ממצרים עד שהגיע לשערי הארץ, ג) נאומים על התנהגות חברתית. מוסר ואזהרות ולסיום ד) – נאומו האחרון של משה לפני מותו.

פנחס יחזקאלי: ג'יי אדגר הובר, דיפ סטייט של איש אחד

השימוש לרעה שמתבצע היום במערכת אכיפת החוק בישראל, מעלה באוב את הדמות המיתולוגית של ה'דיפ סטייט' האמריקני: מנהל ה- FBI המיתולוגי, ג'ון (ג'יי) אדגר הובר (John Edgar Hoover). הובר מונה לתפקידו על ידי הנשיא קלווין קולידג' – ומאז, לא היה נשיא שהעז להזיזו מתפקידו ו/או לחלוק עליו, מפחד המידע שצבר בשקדנות על פוליטיקאים, ובתוכם הנשיאים…

פנחס פישלר: מסמך יצחקי, חומר נפץ ללא פיקוח

אלה שדאגו לייצר את מסמך יצחקי בחדרי חדרים, ואלו שהדליפו, הם האחראים על אכיפת החוק, על חקר האמת, וגם על חקירות תיקי 1000, 2000, 3000 ו־4000. אלה שחובה לחקור אותם ולדרוש את פשר מעשיהם – באים לחקור אותנו! בבחינת המותר למלך, אסור על העבד. אז מי ישמור על השומרים? מי יפקח אחר המפקחים ויסתום את החורים?!

פנחס יחזקאלי: ג'יי אדגר הובר, דיפ סטייט של איש אחד

השימוש לרעה שמתבצע היום במערכת אכיפת החוק בישראל, מעלה באוב את הדמות המיתולוגית של ה'דיפ סטייט' האמריקני: מנהל ה- FBI המיתולוגי, ג'ון (ג'יי) אדגר הובר (John Edgar Hoover). הובר מונה לתפקידו על ידי הנשיא קלווין קולידג' – ומאז, לא היה נשיא שהעז להזיזו מתפקידו ו/או לחלוק עליו, מפחד המידע שצבר בשקדנות על פוליטיקאים, ובתוכם הנשיאים…

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה

'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק שני

במאמר קודם המשגנו את המונח: "אפקט מצנן" או "אפקט הצינון" (Chilling Effect), ותיארנו אותו: שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק שגורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות מחשש להשלכות עתידיות. במאמר זה נרחיב להקשרים נוספים, ונביא דוגמאות לאופן השימוש בו.

פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק ראשון

המושג "אפקט צינון" או "אפקט מצנן" (Chilling Effect) הוא מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות, מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע. כך מצליח כוח מוסדי, שלטוני או חברתי, להשפיע, להרתיע, להשתיק ביקורת ולדכא פעולה אזרחית. זאת, מבלי להשתמש בהכרח באלימות פיזית או בצנזורה ישירה.

פנחס יחזקאלי: 'מסע הציד' נגד עו"ד דרור חוטר ישי וסיבותיו

בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי לא הייתה אירוע נקודתי, אלא דגם ראשוני (פרוטוטייפ) למה שמתחולל בישראל מאז ועד היום. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' – Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.

אבי הראל: על נדרים והבטחות של מנהיגים

על מנהיג להבטיח לציבור רק דברים ברי ביצוע, פרט למצבים בודדים – בעיקר בעתות חירום – בהם ניתן לומר לציבור את האמת; אבל, לא את כל האמת. אל לו להבטיח הבטחות שווא שלא יוכל לקיימן!

עופר בורין: מי מייצג את הצדק?

העניין הראשון שמשה מעלה מההיסטוריה הוא הקמת מערכת שיפוטית. חשוב לשים לב – מערכת המשפט הזו באה לשרת את הצדק! אז מי מייצג את הצדק בבית המשפט שלנו, כיום?

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת דברים

שתי סוגיות עיקריות בפרשת דְּבָרִים: סקירת המסע מיציאת מצרים עד לכניסה לארץ; והחובה לשפוט. ספר דברים הוא האחרון בחומשי התורה. בחומש זה ארבעה סוגים של נאומים: א) דברי תוכחה של משה, ב) נאומים על חוקים ומשפטים שניתנו לעם ישראל מצאתו ממצרים עד שהגיע לשערי הארץ, ג) נאומים על התנהגות חברתית. מוסר ואזהרות ולסיום ד) – נאומו האחרון של משה לפני מותו.

פנחס יחזקאלי: ג'יי אדגר הובר, דיפ סטייט של איש אחד

השימוש לרעה שמתבצע היום במערכת אכיפת החוק בישראל, מעלה באוב את הדמות המיתולוגית של ה'דיפ סטייט' האמריקני: מנהל ה- FBI המיתולוגי, ג'ון (ג'יי) אדגר הובר (John Edgar Hoover). הובר מונה לתפקידו על ידי הנשיא קלווין קולידג' – ומאז, לא היה נשיא שהעז להזיזו מתפקידו ו/או לחלוק עליו, מפחד המידע שצבר בשקדנות על פוליטיקאים, ובתוכם הנשיאים…

פנחס פישלר: מסמך יצחקי, חומר נפץ ללא פיקוח

אלה שדאגו לייצר את מסמך יצחקי בחדרי חדרים, ואלו שהדליפו, הם האחראים על אכיפת החוק, על חקר האמת, וגם על חקירות תיקי 1000, 2000, 3000 ו־4000. אלה שחובה לחקור אותם ולדרוש את פשר מעשיהם – באים לחקור אותנו! בבחינת המותר למלך, אסור על העבד. אז מי ישמור על השומרים? מי יפקח אחר המפקחים ויסתום את החורים?!

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה

'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק שני

במאמר קודם המשגנו את המונח: "אפקט מצנן" או "אפקט הצינון" (Chilling Effect), ותיארנו אותו: שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק שגורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות מחשש להשלכות עתידיות. במאמר זה נרחיב להקשרים נוספים, ונביא דוגמאות לאופן השימוש בו.

פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק ראשון

המושג "אפקט צינון" או "אפקט מצנן" (Chilling Effect) הוא מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות, מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע. כך מצליח כוח מוסדי, שלטוני או חברתי, להשפיע, להרתיע, להשתיק ביקורת ולדכא פעולה אזרחית. זאת, מבלי להשתמש בהכרח באלימות פיזית או בצנזורה ישירה.

פנחס יחזקאלי: הקרימינולוגיה הביקורתית ומלחמות ההגמוניה

הקרימינולוגיה הביקורתית מניחה כי החוק והמשפט הפלילי אינם אובייקטיביים, אלא סוג של הגדרה פוליטית ו'כלי נשק' במאבקי כוח. לכן, מערכות האכיפה והמשפט פועלות בראש ובראשונה כדי לשמר את ההגמוניה של האליטות ובעלי הכוח, ולנטרל באופן מוסדי פיונים או גורמים, המאיימים על הסטטוס קוו הקיים.

פנחס יחזקאלי: 'מסע הציד' נגד עו"ד דרור חוטר ישי וסיבותיו

בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי לא הייתה אירוע נקודתי, אלא דגם ראשוני (פרוטוטייפ) למה שמתחולל בישראל מאז ועד היום. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' – Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.

פנחס יחזקאלי: דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר, וחשיבותם לארגונים

דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר בארגונים, אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…

פנחס יחזקאלי: דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר, וחשיבותם לארגונים

דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר בארגונים, אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…

אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?

למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.

יאיר רגב: "טלי הודתה ולכן חייבים להרשיעה". האמנם?

החסינות המהותית ועדה להגן על הציבור מפני מצב, שבו נבחריו יחששו לחשוף, להתריע ולבקר את מוקדי הכוח במדינה מחשש להליך פלילי. זו השאלה האמיתית שעומדת להצבעה.

פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על 'משחק ההרכבים' בבית המשפט העליון

באופן מסורתי, התערבו נשיאי בית המשפט העליון ב'משחק ההרכבים' במשורה, כי שיבוץ השופטים קובע את פסק הדין, והמחיר מתבטא ברמת האמון בבית המשפט ובלגיטימציה שלו. היום הכל נעשה באובססיביות 'ומהמקפצה'. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי סדר הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה

'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק שני

במאמר קודם המשגנו את המונח: "אפקט מצנן" או "אפקט הצינון" (Chilling Effect), ותיארנו אותו: שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק שגורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות מחשש להשלכות עתידיות. במאמר זה נרחיב להקשרים נוספים, ונביא דוגמאות לאופן השימוש בו.

פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק ראשון

המושג "אפקט צינון" או "אפקט מצנן" (Chilling Effect) הוא מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות, מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע. כך מצליח כוח מוסדי, שלטוני או חברתי, להשפיע, להרתיע, להשתיק ביקורת ולדכא פעולה אזרחית. זאת, מבלי להשתמש בהכרח באלימות פיזית או בצנזורה ישירה.

פנחס יחזקאלי: עוצמה רכה, אמנות ההימנעות מהפעלת כוח

נגדיר 'עוצמה רכה' (Soft Power) כיכולת להפעיל בתוך מערכת מורכבת (למשל: המערכת הבינלאומית) עוצמה בדרכים לא כוחניות, ולהימנע עקב כך, מהפעלת עוצמה ישירה באמצעות שימוש בדרכים עקיפות. המושג ההופכי הוא עוצמה קשה (Hard Power), שמשמעותו, הפעלת כוח בדרכים שונות (מסנקציות וחרמות ועד כוח צבאי)…

פנחס יחזקאלי: הקרימינולוגיה הביקורתית ומלחמות ההגמוניה

הקרימינולוגיה הביקורתית מניחה כי החוק והמשפט הפלילי אינם אובייקטיביים, אלא סוג של הגדרה פוליטית ו'כלי נשק' במאבקי כוח. לכן, מערכות האכיפה והמשפט פועלות בראש ובראשונה כדי לשמר את ההגמוניה של האליטות ובעלי הכוח, ולנטרל באופן מוסדי פיונים או גורמים, המאיימים על הסטטוס קוו הקיים.

פנחס יחזקאלי: 'מסע הציד' נגד עו"ד דרור חוטר ישי וסיבותיו

בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי לא הייתה אירוע נקודתי, אלא דגם ראשוני (פרוטוטייפ) למה שמתחולל בישראל מאז ועד היום. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' – Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.

פנחס יחזקאלי: דוקטרינת הנסח' (النسخ): המפתח הדינמי להבנת חוקי האיסלאם והאיסלאם הפוליטי

במובנו המילולי, המונח "נסח'" בערבית משמעותו לבטל, להסיר או להעתיק. בהקשר הדתי והמשפטי, מדובר בעיקרון הקובע כי פסוק קוראני או ציווי הלכתי מאוחר יותר בזמן, מבטל או מעדכן פסוק או ציווי קודם לו. עבור הזרמים הרדיקאליים, הנסח' משמש לביסוס תפיסת העולם הדיכוטומית שלהם, המצוות לחלוקת העולם ל"דאר אל-איסלאם" (טריטוריית האיסלאם) ו"דאר אל-חרב" (טריטוריית המלחמה המערבית או הלא-מוסלמית).

פנחס יחזקאלי: מקורות הדימוי של האיסלאם כ'דת השלום'

אחת הבדיחות העצובות של ימינו הוא הביטוי 'דת של שלום' שבו תויג האיסלטם הקיצוני ע"י פוליטיקטים מערביים בהשפעת תרבות ה'פוליטיקלי קורקט', שבחסותה גדלה המפלצת האיסלאמית למצבה הנוכחי, המאיים להקריס את המערב תחתיו. המאמר מוקדש לביטוי הזה ולמקורותיו.

פנחס יחזקאלי: האיסלאם כ"דת השלום" הוא הסוס הטרויאני של הפוליטיקלי-קורקט

לא נראה כי תהליך כניעת אירופה להגירה ולתוצאותיה הוא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי בה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית (בעזרת בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי) ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית. הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהיבשת תקרוס לתוך עצמה! וגם: תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ, תחשבו עלינו…

facts about: מצוות ההיג'רה ומשמעויותיה. מוחמד בין מכה למדינה

הנצרות מתחילה בלידתו של ישו. היהדות סופרת מתקופת הבריאה. האיסלאם מתחיל את שעונו מרגע שנביאו היגר (היג'רה) ממכה למדינה, וצבר כוח פוליטי. קיים פער משמעותי בין פרקי הקוראן מהתקופה המוקדמת במכה – המדגישים מונותאיזם, צדקה, שיפוט, סבלנות וסיבולת תחת רדיפות – לתקופת מדינה, המדגישה חתירה כוחנית לכניעה של יריביה. שפת השכנוע פינתה את מקומה לשפת הכיבוש. המוקד עבר מהישרדות בתוך החברה לשליטה בה.

facts about: ג'יהאד

במערכת האידאולוגית האיסלאמית, מוות בג'יהאד אינו משהו להימנע ממנו. זהו אידאל שצריך לשאוף אליו ולהשיגו. עד נבין זאת, המערב ימשיך לתפוס את ההתנהגות הזו וסיבותיה, באופן שגוי.

פנחס יחזקאלי: משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע'

לדור המייסדים של הציונות היה ברור שללא חזון משיחי לקיבוץ גלויות, לשיבת ציון ולגאולה, אין במפעל הציוני יותר מבשורת אוגנדה או בירוביג'אן. אבל, מאז שנות ה- 60 של המאה הקודמת, הפכה ה'משיחיות' למילת גנאי בקרב אנשי השמאל המדיני… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'משיח' ו'משיחיות', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

אבי הראל: למי מיועד השאול?

הביטוי שאול אין לו אח ורע בספרות של המזרח הקדום ופירוש השם שאול לא נתבררה כל צרכה. דפוס החשיבה המקראי אומר כי השאול הוא מקום מנוחתם של המתים. פרט לספר קהלת בו יש דילמה להיכן נפש האדם מגיעה בסופו של דבר, הרי שלפי התפיסה המקראית השאול הוא מקומם של רשעי עולם.

אבי הראל: מחלוקת קורח בראייה בודהיסטית

מחלוקת קרח ועדתו היו האתגר הגדול ביותר של הנהגת משה ואהרון. הפעם אין המחלוקת נמצאת אצל אדם אחד אלא אצל רבים מבני ישראל. התגובה האלוהית למחלוקת זו, בליעת קרח וחבריו באדמה מצביעה אולי יותר מכל על החומרה של מחלוקת זו, שהדיה לא שכחו גם לאחר שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את קרח ועדתו…

אבי הראל: מתי נכתב ספר דברים

ספר דברים שנקרא גם ספר משנה תורה הינו נאום צוואתו של משה לעם קודם מותו. זה הספר המקראי היחיד שמיוחס לכתיבתו של משה, והוא בנוי על פי חוזה אסרחדון משנת 672 לפני הספירה, במתכונת של שליט הכורת ברית עם נתיניו…

אבי הראל: כל התורה ירדה מהשמיים? סיפורו של עוג מלך הבשן

נאומי הפרידה של משה, קודם מותו, בספר דברים, הינם ציון דרך חשוב בקריירה הארוכה שלו. ברם, איש לא העלה על דעתו כי דווקא מתוך נאומים אלה, תצא השאלה, האם משה כתב את כל המקרא, או שהיו לו שותפים בדבר. המענה לשאלה זו מוביל למסקנה מרחיקת לכת…

קובי ביטר: פרידה

על אף שמדובר בנאום פרידה, משה אינו מייפה עובדות כדי להשאיר "טעם טוב" קודם הסתלקותו מן העולם. להיפך, הוא מביט על מעשי בני ישראל במשך שנות המדבר, ואינו חוסך את ביקורתו…

עופר בורין: מי מייצג את הצדק?

העניין הראשון שמשה מעלה מההיסטוריה הוא הקמת מערכת שיפוטית. חשוב לשים לב – מערכת המשפט הזו באה לשרת את הצדק! אז מי מייצג את הצדק בבית המשפט שלנו, כיום?

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת דברים

שתי סוגיות עיקריות בפרשת דְּבָרִים: סקירת המסע מיציאת מצרים עד לכניסה לארץ; והחובה לשפוט. ספר דברים הוא האחרון בחומשי התורה. בחומש זה ארבעה סוגים של נאומים: א) דברי תוכחה של משה, ב) נאומים על חוקים ומשפטים שניתנו לעם ישראל מצאתו ממצרים עד שהגיע לשערי הארץ, ג) נאומים על התנהגות חברתית. מוסר ואזהרות ולסיום ד) – נאומו האחרון של משה לפני מותו.