במה עסקנו היום באתר 'ייצור ידע'?

[מה התחדש באתר 'ייצור ידע'? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]
[מה התחדש באתר 'ייצור ידע'? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזות וממים בענייני היום', 'פורסמו לאחרונה'; פורים; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, ספורט, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]

כרזות וממים בענייני היום

אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה או סרטון, המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

פורסם לאחרונה

פנחס יחזקאלי: הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'

רבי משה בן מימון - הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

רוני אקריש: להיסטוריה יש משמעות. אבל, האם יש לה מטרה?

אם באמת יש להיסטוריה מטרה, האם אין זו ערובה לכך שתרחיש אפוקליפטי כמו 'סוף ההיסטוריה', לא יכול להתרחש?

פנחס יחזקאלי: הווק מעוות את החוק הבינלאומי כדי להקריס את הדמוקרטיות

מבצע 'שאגת הארי' הציף את המוקשים שטמנו בחוק הבינלאומי במשך שנים, משפטנים פרוגרסיביים, ארגונים גלובליים ופוליטיקאים של ה- Woke, כדי להגביל את יכולת מדינות הלאום לעמוד על ריבונותן מפני הבאים לפרקן. ממשל טראמפ כבר הבין. ואנחנו?

אבי הראל: תפיסת הקורבנות במקרא, במזרח הקדום ובהמנונים הוודיים ההודיים

ספר ויקרא בכללותו ופרשת ויקרא עצמה, עוסקים בתורת הקורבנות המקראית. הקורבן הוקרב בדרך כלל לשם כפרת חטאיו של האדם ולמירוקם אבל לא רק. בתרבויות המזרח הקדום אנו מוצאים קורבנות דומים בעלי זהות שמית וערכית אולם הדבר המבדיל בינם לבין המקרא היא העובדה שבתרבויות הקדומות האלים היו תלויים בהקרבת הקורבן של האדם ואילו התפיסה המקראית אינה חושבת באופן זה...

אבי הראל: הקורבנות במשנת הרמב"ם, האר"י והרב קוק

הרמב"ם בניגוד לדעה הקלאסית של פרשני המקרא, רואה בעניין הקורבנות הכרח שלא היה ניתן לבטלו. לדבריו יש בנושא זה שני טעמים מרכזיים: האחד - מחיקת הדעה המזיקה של עבודה זרה, וחיזוק האמונה באל אחד; והשני - התאמת ציווי המקרא למצב היסטורי, מחד גיסא, ולנפש האדם המורגלת בדבר, מאידך גיסא.

פנחס יחזקאלי: עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע'

פעם עורמה ותחבולה היו חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של עמנו. לא עוד... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עורמה ותחבולה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

פנחס יחזקאלי: עוד שלום עם לבנון? השתגעתם?

הנשיא הלבנוני מפריח רמזים על נורמליזציה ואפילו על שלום, ופתאום רבים בעם ישראל נמסים... תגידו, באמת בא לכם שגרירות ישראלית בבירות? לא למדתם לקח?

היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי

פנחס יחזקאלי: הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'

רבי משה בן מימון - הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

רוני אקריש: להיסטוריה יש משמעות. אבל, האם יש לה מטרה?

אם באמת יש להיסטוריה מטרה, האם אין זו ערובה לכך שתרחיש אפוקליפטי כמו 'סוף ההיסטוריה', לא יכול להתרחש?

פנחס יחזקאלי: הווק מעוות את החוק הבינלאומי כדי להקריס את הדמוקרטיות

מבצע 'שאגת הארי' הציף את המוקשים שטמנו בחוק הבינלאומי במשך שנים, משפטנים פרוגרסיביים, ארגונים גלובליים ופוליטיקאים של ה- Woke, כדי להגביל את יכולת מדינות הלאום לעמוד על ריבונותן מפני הבאים לפרקן. ממשל טראמפ כבר הבין. ואנחנו?

אבי הראל: תפיסת הקורבנות במקרא, במזרח הקדום ובהמנונים הוודיים ההודיים

ספר ויקרא בכללותו ופרשת ויקרא עצמה, עוסקים בתורת הקורבנות המקראית. הקורבן הוקרב בדרך כלל לשם כפרת חטאיו של האדם ולמירוקם אבל לא רק. בתרבויות המזרח הקדום אנו מוצאים קורבנות דומים בעלי זהות שמית וערכית אולם הדבר המבדיל בינם לבין המקרא היא העובדה שבתרבויות הקדומות האלים היו תלויים בהקרבת הקורבן של האדם ואילו התפיסה המקראית אינה חושבת באופן זה...

אבי הראל: הקורבנות במשנת הרמב"ם, האר"י והרב קוק

הרמב"ם בניגוד לדעה הקלאסית של פרשני המקרא, רואה בעניין הקורבנות הכרח שלא היה ניתן לבטלו. לדבריו יש בנושא זה שני טעמים מרכזיים: האחד - מחיקת הדעה המזיקה של עבודה זרה, וחיזוק האמונה באל אחד; והשני - התאמת ציווי המקרא למצב היסטורי, מחד גיסא, ולנפש האדם המורגלת בדבר, מאידך גיסא.

פנחס יחזקאלי: עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע'

פעם עורמה ותחבולה היו חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של עמנו. לא עוד... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עורמה ותחבולה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

פנחס יחזקאלי: עוד שלום עם לבנון? השתגעתם?

הנשיא הלבנוני מפריח רמזים על נורמליזציה ואפילו על שלום, ופתאום רבים בעם ישראל נמסים... תגידו, באמת בא לכם שגרירות ישראלית בבירות? לא למדתם לקח?

פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע

אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מלכודת 'עשיית היתר' של יצחק עמית

כשבכיר ו/או ארגון חווים ירידה באמון הציבור ובלגיטימציה שלהם, פעולה אקטיבית - כמו מכתבו של סולברג לכהן-אליה - יכולה להועיל, רק אם מפלס האמון והלגיטימציה גבוה דיו. מתחת לסף קריטי – ושם מערכת האכיפה והמשפט מצויים – כל פעולה נתפסת כבדיחה, חושפת את הפחד שמאחוריה, ומעודדת אחרים להמשיך ולהכות בה.

[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]

ניהול, מורכבות, מדע וספורט

פנחס יחזקאלי: עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע'

פעם עורמה ותחבולה היו חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של עמנו. לא עוד... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עורמה ותחבולה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע

אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מלכודת 'עשיית היתר' של יצחק עמית

כשבכיר ו/או ארגון חווים ירידה באמון הציבור ובלגיטימציה שלהם, פעולה אקטיבית - כמו מכתבו של סולברג לכהן-אליה - יכולה להועיל, רק אם מפלס האמון והלגיטימציה גבוה דיו. מתחת לסף קריטי – ושם מערכת האכיפה והמשפט מצויים – כל פעולה נתפסת כבדיחה, חושפת את הפחד שמאחוריה, ומעודדת אחרים להמשיך ולהכות בה.

פנחס יחזקאלי: תכנון לסוגיו באתר ייצור ידע

תכנון הוא פעולה קוגניטיבית מודעת, שהאדם מבצע, כדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים או לצורך השגת מטרה. תכנון יעיל יכול לסייע לאדם להימנע משגיאות, או לצמצם את הסבירות להן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התכנון לסוגיו והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: מניצחון לנסיגה, הגלגול האידאולוגי של 'אסטרטגיית היציאה'

המושג שנולד כדי למנוע דשדוש במלחמה, הפך את היציאה מהמלחמה לחזות הכל. הפחד מ'שקיעה בבוץ' הפך לגדול כל כך, עד שהדרישה ל'יציאה בטוחה' מונעת את עצם הפעולה הנדרשת כדי להשיג את המטרה. היא מדגישה את השימוש במושג ככלי לבלימה ולהימנעות מסיכון, ולא ככלי לתכנון הניצחון.

גרשון הכהן: אם הייתה הכרעה מקצועית בדילמות אסטרטגיות, לא היינו נזקקים למנהיגים!

כאן עומק ההבדל בין שיטת הניהול המתאימה למערכת רכבות, לבין שיטת ההתנהלות באירוע מורכב חסר תקדים וכאוטי במידה רבה. לכן, מנהיגות לאומית בתנאי משבר, נבחנת בסופו במבחן התוצאה, והוא נתון לבחינה בעיקר במבט היסטורי. אולם, שיעור קומתו של מנהיג לאומי, ניכר גם בנקודת הבראשית, בתבונת התנהלותו ובתעוזתו להחליט ולפעול בצעד נחוש אל הבלתי נודע.

פנחס יחזקאלי: זהירות, וואטאבאוטיזם!

תכירו כלי שימושי ב'שיח' הישראלי הנוכחי, מימין ומשמאל - 'וואטאבאוטיזם' (Whataboutism): סוג של כשל לוגי המשמש לעתים קרובות בוויכוחים, שמטרתם איננה ללבן דברים ולהוסיף ידע, אלא לנצח ויכוח...

[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

פלילים, אכיפת חוק ומשפט

פנחס יחזקאלי: הווק מעוות את החוק הבינלאומי כדי להקריס את הדמוקרטיות

מבצע 'שאגת הארי' הציף את המוקשים שטמנו בחוק הבינלאומי במשך שנים, משפטנים פרוגרסיביים, ארגונים גלובליים ופוליטיקאים של ה- Woke, כדי להגביל את יכולת מדינות הלאום לעמוד על ריבונותן מפני הבאים לפרקן. ממשל טראמפ כבר הבין. ואנחנו?

פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע

אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מלכודת 'עשיית היתר' של יצחק עמית

כשבכיר ו/או ארגון חווים ירידה באמון הציבור ובלגיטימציה שלהם, פעולה אקטיבית - כמו מכתבו של סולברג לכהן-אליה - יכולה להועיל, רק אם מפלס האמון והלגיטימציה גבוה דיו. מתחת לסף קריטי – ושם מערכת האכיפה והמשפט מצויים – כל פעולה נתפסת כבדיחה, חושפת את הפחד שמאחוריה, ומעודדת אחרים להמשיך ולהכות בה.

פנחס יחזקאלי: משפט נתניהו הוא שיעור בדמוקרטיה, לא עילה לחנינה. מענה לד"ר יוסף זהר

תחת מילים יפות במאמרו של ד"ר יוסף זהר על "לכידות" ו"יציבות", מסתתר מתווה שהוא לא פחות מכניעה לדינמיקה של ניסיון ההפיכה המתבצע בישראל מאז 2015, מועד תחילת 'מסע הציד' נגד בנימין נתניהו. נימוקי הכותב מעידים על פער רלוונטיות גובר בינם לבין המציאות. לכן, לא אחסוך את ביקורתי ממנו, והוא בהחלט מוזמן להשיב.

יוסף זהר: לא למשפט בכל מחיר

ההתעקשות על משפט עד תומו תבטיח דבר אחד בלבד: שגם ראש הממשלה ימשיך עד תומו. השאלה היחידה היא של מי יהיה התום הזה: שלו, של המערכת, או של כולנו יחד.

פנחס יחזקאלי: פסיכופתים כהורים

לא ניתן להוכיח כי כל ההורים-הפסיכופתים עוסקים בפרקטיקות הורות מזיקות, אבל החיבור של פסיכופתיה והורות מעלה חששות משמעותיים בנוגע להשפעה הפוטנציאלית של תכונות האישיות שלהם על הדינמיקה המשפחתית ועל רווחתם של ילדיהם.

פנחס יחזקאלי: (כמעט) הכל על פסיכופתים

פסיכופתיה (psychopath) היא הפרעת אישיות, המהווה סוג של שיגעון; אולם, בעוד משוגעים גמורים לוקים, הן בתפיסת המציאות שלהם והן בהתנהגותם, פסיכופתים ניחנים בתפיסת מציאות ריאלית, אבל התנהגותם סוטה מבחינה חברתית. פסיכופתים אינם רק עבריינים ורוצחים. נמצא אותם באחוזים גדולים במשרות המבטאות עוצמה: בניהול, בעסקים ובפוליטיקה, ובוודאי במסגרות כוחניות, כמו: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים...

פנחס יחזקאלי: פסיכופתים ופסיכופתיה באתר ייצור ידע

פסיכופתים אינם רק עבריינים ורוצחים. נמצא אותם באחוזים גדולים במשרות המבטאות עוצמה: בניהול, בעסקים ובפוליטיקה, ובוודאי במסגרות כוחניות, כמו: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פסיכופתיה ופסיכופתים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]

חינוך, מוסיקה, ספורט יצירה ואמנות

פנחס יחזקאלי: הווק מעוות את החוק הבינלאומי כדי להקריס את הדמוקרטיות

מבצע 'שאגת הארי' הציף את המוקשים שטמנו בחוק הבינלאומי במשך שנים, משפטנים פרוגרסיביים, ארגונים גלובליים ופוליטיקאים של ה- Woke, כדי להגביל את יכולת מדינות הלאום לעמוד על ריבונותן מפני הבאים לפרקן. ממשל טראמפ כבר הבין. ואנחנו?

פנחס יחזקאלי: עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע'

פעם עורמה ותחבולה היו חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של עמנו. לא עוד... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עורמה ותחבולה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

פנחס יחזקאלי: עוד שלום עם לבנון? השתגעתם?

הנשיא הלבנוני מפריח רמזים על נורמליזציה ואפילו על שלום, ופתאום רבים בעם ישראל נמסים... תגידו, באמת בא לכם שגרירות ישראלית בבירות? לא למדתם לקח?

פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע

אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: 'חמוצי המלחמה', בין הנדסת תודעה למציאות בשטח

אל תיתנו ל"חמוצי המלחמה" להחליש אתכם, קרוב כל כך לנקודת ההכרעה. המציאות בשטח חזקה מכל פרשנות באולפן, והאמת, בערבו של יום, תמיד צפה מעל המים.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ויקהל

"דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְאִישִׁי- וְעָשִׂינוּ לָנוּ מִשְׁכָּן, נָוֶה מִדְבָּר בַּהֲמֻלַּת הַחַיִּים, וּכְשֶׁהַיִנּו בְּתוֹכוֹ נמוגו כָּל הַפְּחָדִים כֻּלָּם, נֶעֶלְמוּ הַמַּרְעִישִׁים. הַבַּיִת הַזֶּה הָיָה לָנוּ כְּמוֹ קַו הַגְּבוּל הַדַּק בֵּין הַמַּשְׁמָעוּת לְחַיֵּינוּ יַחַד, לְבֵין הַצְּחִיחוֹת שֶׁהשתלטה עֵת נֶעֶלְמָה השְׁכינָה..."

אלי עובדיה: (כמעט) הכל על ג'וחא

ג'וחא הוא דמות הומוריסטית - של מעין שוטה עם מוסר השכל, שסביבו נרקמות בדיחות - המופיעה בסיפורי העם ובפולקלור של רוב ארצות העולם המוסלמי: במזרח הקרוב במרכז אסיה, בקווקז, בחבל הבלקן וגם באירופה. דמות כזו אינה אופיינית רק לפולקלור של העולם המוסלמי. היא קיימת כמעט בכל תרבות, ומשתנה באופן ייחודי על פי ההקשר והסביבה...

פילוסופיה ואמונה

פנחס יחזקאלי: הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'

רבי משה בן מימון - הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

רוני אקריש: להיסטוריה יש משמעות. אבל, האם יש לה מטרה?

אם באמת יש להיסטוריה מטרה, האם אין זו ערובה לכך שתרחיש אפוקליפטי כמו 'סוף ההיסטוריה', לא יכול להתרחש?

פנחס יחזקאלי: מחירו של עגל הזהב

חטא העגל מלמד אותנו שברגע שאדם – או עם – מפסיקים להאמין בייעודם הייחודי ומחפשים תחליפים, בדמות "עגלי זהב" של התקופה, סופם להיטמע ולהיעלם בתוך המערכות שהם עצמם סייעו להקים.

פנחס יחזקאלי: המאבק על נוכחות כלבים במרחב הציבורי במערב

המאבק על נוכחות הכלבים ברחובות המערב אינו באמת על בעלי חיים; הוא על השאלה מי קובע את כללי הטקס במרחב הציבורי. כשהמערב מתחיל להתנצל על נוכחותו של "חברו הטוב ביותר", הוא למעשה מאותת על טשטוש הזהות שלו עצמו אל מול דרישות דתיות חיצוניות.

פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר

זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות...

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי

האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: למה אנחנו בחרדה? שהם יהיו בחרדה!

בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע! 

פנחס יחזקאלי: הפרדוקס הקופטי. הקופטים עיצבו את התרבות וההיסטוריה של מצרים, אך הם נרדפים בארצם

עבור מיליוני קופטים - הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון - מצרים הפכה לבית קברות. ומה הלקח לגבינו? מיליון יהודים בישראל משוועים לשלום, במסגרת 'חזון שתי המדינות' ו'מדינת כל אזרחיה'. אם זה לא עבד לקופטים איך זה יעבוד עבורנו? ואם המערב הנוצרי לא חש לסייע להם, הוא יבוא לעזרתנו?

פרשת השבוע: פרשת ויקרא

אבי הראל: תפיסת הקורבנות במקרא, במזרח הקדום ובהמנונים הוודיים ההודיים

ספר ויקרא בכללותו ופרשת ויקרא עצמה, עוסקים בתורת הקורבנות המקראית. הקורבן הוקרב בדרך כלל לשם כפרת חטאיו של האדם ולמירוקם אבל לא רק. בתרבויות המזרח הקדום אנו מוצאים קורבנות דומים בעלי זהות שמית וערכית אולם הדבר המבדיל בינם לבין המקרא היא העובדה שבתרבויות הקדומות האלים היו תלויים בהקרבת הקורבן של האדם ואילו התפיסה המקראית אינה חושבת באופן זה...

אבי הראל: הקורבנות במשנת הרמב"ם, האר"י והרב קוק

הרמב"ם בניגוד לדעה הקלאסית של פרשני המקרא, רואה בעניין הקורבנות הכרח שלא היה ניתן לבטלו. לדבריו יש בנושא זה שני טעמים מרכזיים: האחד - מחיקת הדעה המזיקה של עבודה זרה, וחיזוק האמונה באל אחד; והשני - התאמת ציווי המקרא למצב היסטורי, מחד גיסא, ולנפש האדם המורגלת בדבר, מאידך גיסא.

אבי הראל: הפולמוס בטעמם של הקורבנות, בין פילוסופיה לקבלה

פרשת ויקרא מדברת על מספר סוגי קורבנות, שאותם על האדם להקריב בגלל חטאיו. ככלל הרוח האנושית המודרנית לא מתחברת לעניין הקורבנות של העולם העתיק, היות והריטואל הדתי האמור עבר מהעולם ולא מתקיים בפועל אלפי שנים. המאמר מציג שתי שיטות מרכזיות ומנוגדות העוסקות בטעמי הקורבנות המופיעים במקרא. 

עופר בורין: קורבנות, הרבה קורבנות. אבל מה זה באמת אומר?

אם כבר האדם רוצה לזבוח - כלומר, לשחוט בעל חיים ולאכול אותו - הוא צריך לעשות את זה בעצמו. לא רק זאת, הוא צריך לשים את ידו על ראש הקרבן, ממש להרגיש אותו, ורק אז לשחוט. כמה אנשים היו הופכים לצמחוניים, אם המצווה הזו הייתה מקוימת כלשונה? להערכתי רבים מאוד ובוודאי אני...

באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!