אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה אוסרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

גרשון הכהן: היעדרה של עיר בחייה של אומה

העיר היא המסמנת את השלטון והחוק, את מרכזי כלכלה והרוח, אך היא ניזונה מן המרקם הכולל הקשור אליה בתנועה יומית. בתקופת השופטים בהעדרה של עיר, מצבם של שבטי ישראל נדון לאבדן שיווי משקל מערכתי, כמו גורם שמיים הנקלע לסחרור בהעלמות המסה הגדולה סביבה הוא נע במסלולו הקבוע. זה היה מצבם של שבטי ישראל.

גרשון הכהן: מפילגש בגבעה למלחמת אחים

שלושת הפרקים האחרונים בספר שופטים (יט-כא), משרטטים בזעקה, זוועה חברתית רבת פנים. התיאור החי במלוא צבעיו, במיקוד מפורט ואכזרי, יכול למשוך את התבוננותנו, אל גווני הגוונים של הסבל האנושי, החל במעמדן של נשים-פילגשים וכלה ברוע האנושי בשיאי ביטויו…

אבי הראל: כתונת יוסף והמקור של יום הכיפורים לפי ספר היובלים

ספר היובלים, מעגן את החובה של עם ישראל להתענות ביום הכיפורים ולהביא קורבן שעיר שדמו מוזה בתוך קודש הקודשים, בסיפור מכירת יוסף. אבלו של יעקב והתענית שהוא התענה ביום שבניו הביאו את כותנת יוסף מוכתמת בדם, הם המקור והבסיס לפי ספר היובלים, לתענית של העם ולעבודת הכוהן הגדול של יום הכיפורים.

אבי הראל: הקשר בין יום הכיפורים והמחוללות בכרמים

התפיסה הרווחת במחקר כיום הינה שהאופי המוכר של יום הכיפורים, עוצב בידי חז"ל, בעיקר לאחר מרד בר כוכבא (135 לספירה), והוא מרוכז במספר משניות בפרק השמיני של מסכת יומא (היום, כלומר, יום כיפור). שאר פרקי המסכת האמורה, מוקדשים כולם לעבודת הכהן הגדול במקדש על כל פרטיה ודקדוקיה. אבל ליום כיפור קשורה גם מסורת אחרת תמוהה מאין כמותה. המדובר בחיפוש בת זוג כדברי המשנה, דווקא ביום הכיפורים…

אבי הראל: תפילת אבינו מלכנו

מקור התפילה אבינו מלכנו, נמצא בתלמוד הבבלי, בסיפור הקשור בתענית ציבור בגין בצורת קשה, בו ר' עקיבא מבקיע את שערי השמיים באמצעותה. החל מהמאה התשיעית לספירה ואילך, תפילת אבינו מלכנו מופיעה באופן רציף בסידורי התפילה, אם כי ברבות השנים נוספו לה בקשות שונות ונוספות…

אבי הראל: עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, היבטים קבליים

טקס הכפרה שנערך על ידי הכוהן הגדול ביום הכיפורים היה מכפר על חטאי בני ישראל, כמו גם על הכוהן הגדול ועל המשכן/מקדש כולו. עבודה ייחודית זו מקבלת תפנית פרשנית מעניינית בספר הזוהר ובספרו של יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה. שניהם מייחסים לעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים פן מיסטי מובהק, שבו הוא מאחד את אילן הספירות האלוהי, מכוח ספירת שכינה, עד ספירת בינה.

אבי הראל: טקס הכפרה ביום הכיפורים

פרק ט"ז בפרשת אחרי מות מתאר בהרחבה את טקס הכפרה, שנערך ביום הכיפורים על ידי הכוהן הגדול. הטקס נועד לכפר על חטאי בני ישראל וגם על הכוהן הגדול ובני ביתו, ועל המקדש וכליו. טקס העבודה ביום הכיפורים הינו טקס מורכב וקשה, ונעשה בעיקר בידיו של הכוהן הגדול.

אבי הראל: מנהג הכפרות, מנהג ראוי?

מנהג הכפרות שמבוצע באמצעות תרנגול, הינו מנהג קדום שהחל להתפשט מהמאה השישית ואילך. למרות שהמנהג נפסל על ידי גדולי הלכה, ואצל הרמב"ם כלל אינו נזכר, ותמורתו נוצר מנהג הכפרות בכסף (פדיון כפרות), הרי שהמצדדים בהמשכתו, כדוגמת הרמ"א והאר"י, נתנו לו לגיטימציה הלכתית וקבלית, והוא נוהג עד ימינו אלה…

עופר בורין: כפרות ושעירי עזאזל

סליחה איננה מהלך אוטומטי. אם אתה חוזר על אותם חטאים שוב ושוב, לא רק שאלוהים לא יסלח, אלא גם תהייה לכך עדות חיה בדמות 'שעירי העזאזל' המסתובבים חיים, כעדות לחטאי העבר. אפשר לסכם ולומר: אלוהים סולח אבל לא שוכח!

איילת קציר: אני שופר

"… לְעִתִּים אֲנִי תְּרוּעָה; לְעִתִּים אֲנִי שְׁבָרִים;
אַךְ בְּשִׁגְרַת הַיָּמִים, אֲנִי מְנַסָּה להיות הַמִּרְוָח הַשָּׁקֵט בֵּין הַתְקִיעוֹת. שָׂם מִתְרַחֲשִׁים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים"…

פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם

התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…

פנחס יחזקאלי: חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות, באתר ייצור ידע

'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' של אליטות (Anxiety of Displacement; replacement anxiety) היא תופעה סוציו-פוליטית שבה אליטות קיימות – או קבוצות הרואות עצמן כאליטה לגיטימית – מפתחות חרדה עמוקה מפני אבדן מעמדן, כוחן והשפעתן התרבותית לטובת קבוצות אחרות. חרדה זו היא דלק רב-עוצמה ליציאה למאבק, על מנת להגן על "הסדר הישן" ולהשיב את ההגמוניה האבודה לידי האליטה המאוימת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרדת ההתחלפות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: יום כיפור הוא רגע של מבט ביקורתי על הבטחת המודרניות

גם 'הימין העמוק' וגם 'השמאל העמוק' בישראל, מאמינים בתפיסת המודרניות, שהכל תלוי בנו, והכל בידינו. שתי הגישות מנותקות מהמציאות. המאבק עם האיסלאם והפלסטינים הוא נצחי עד לאחרית הימים. מה שאפשר, הוא – בדיוק כמו שהבין דודבן גוריון – לנצח מלחמה, לסדר סידור זמני של הפוגה, ולהתכונן לסיבוב הלחימה הבא, בדומה לאופן שבו פועלים אויבינו.

פנחס יחזקאלי: האם תהיה בישראל מלחמת אחים ומתי?

לטעמי, מלחמת אחים אלימה כבר קיימת, כי שימוש לרעה במערכת האכיפה, כנשק נגד ממשלה נבחרת, הוא מרד אלים, ומרד הוא 'מלחמת אחים'. השאלה היא רק האם תסלים לאש חיה, ואם כן, על ידי מי.

פנחס יחזקאלי: תופעת ה"ערב רב" בהיסטוריה היהודית

מרגע שפרץ הסרט "נז"א" (נזק אגבי) לחיינו, ומרגע שראינו את יוצריו מתקבלים בתשואות חוזרות וממושכות ובקריאות "תשוחרר פלסטין", וכמו אחרי מקרי בגידה רבים קודמים בשנים האחרונות, חזר ועלה גם המושג 'ערב רב' לסדר היום הציבורי. מהי תופעת הָ"עֵרֶב רַב"? למה היא עולה דווקא בהקשרים כאלה?

אבי הראל: כתונת יוסף והמקור של יום הכיפורים לפי ספר היובלים

ספר היובלים, מעגן את החובה של עם ישראל להתענות ביום הכיפורים ולהביא קורבן שעיר שדמו מוזה בתוך קודש הקודשים, בסיפור מכירת יוסף. אבלו של יעקב והתענית שהוא התענה ביום שבניו הביאו את כותנת יוסף מוכתמת בדם, הם המקור והבסיס לפי ספר היובלים, לתענית של העם ולעבודת הכוהן הגדול של יום הכיפורים.

פנחס יחזקאלי: מאמרי יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע'

לקראת יום הכיפורים ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יום יחודי ומיוחד זה – שחשיבותו מתעצמת על רקע מלחמת הדת שאנו נלחמים – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: הקשר בין יום הכיפורים והמחוללות בכרמים

התפיסה הרווחת במחקר כיום הינה שהאופי המוכר של יום הכיפורים, עוצב בידי חז"ל, בעיקר לאחר מרד בר כוכבא (135 לספירה), והוא מרוכז במספר משניות בפרק השמיני של מסכת יומא (היום, כלומר, יום כיפור). שאר פרקי המסכת האמורה, מוקדשים כולם לעבודת הכהן הגדול במקדש על כל פרטיה ודקדוקיה. אבל ליום כיפור קשורה גם מסורת אחרת תמוהה מאין כמותה. המדובר בחיפוש בת זוג כדברי המשנה, דווקא ביום הכיפורים…

אבי הראל: תפילת אבינו מלכנו

מקור התפילה אבינו מלכנו, נמצא בתלמוד הבבלי, בסיפור הקשור בתענית ציבור בגין בצורת קשה, בו ר' עקיבא מבקיע את שערי השמיים באמצעותה. החל מהמאה התשיעית לספירה ואילך, תפילת אבינו מלכנו מופיעה באופן רציף בסידורי התפילה, אם כי ברבות השנים נוספו לה בקשות שונות ונוספות…

אבי הראל: עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, היבטים קבליים

טקס הכפרה שנערך על ידי הכוהן הגדול ביום הכיפורים היה מכפר על חטאי בני ישראל, כמו גם על הכוהן הגדול ועל המשכן/מקדש כולו. עבודה ייחודית זו מקבלת תפנית פרשנית מעניינית בספר הזוהר ובספרו של יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה. שניהם מייחסים לעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים פן מיסטי מובהק, שבו הוא מאחד את אילן הספירות האלוהי, מכוח ספירת שכינה, עד ספירת בינה.

אבי הראל: טקס הכפרה ביום הכיפורים

פרק ט"ז בפרשת אחרי מות מתאר בהרחבה את טקס הכפרה, שנערך ביום הכיפורים על ידי הכוהן הגדול. הטקס נועד לכפר על חטאי בני ישראל וגם על הכוהן הגדול ובני ביתו, ועל המקדש וכליו. טקס העבודה ביום הכיפורים הינו טקס מורכב וקשה, ונעשה בעיקר בידיו של הכוהן הגדול.

אבי הראל: מנהג הכפרות, מנהג ראוי?

מנהג הכפרות שמבוצע באמצעות תרנגול, הינו מנהג קדום שהחל להתפשט מהמאה השישית ואילך. למרות שהמנהג נפסל על ידי גדולי הלכה, ואצל הרמב"ם כלל אינו נזכר, ותמורתו נוצר מנהג הכפרות בכסף (פדיון כפרות), הרי שהמצדדים בהמשכתו, כדוגמת הרמ"א והאר"י, נתנו לו לגיטימציה הלכתית וקבלית, והוא נוהג עד ימינו אלה…

עופר בורין: כפרות ושעירי עזאזל

סליחה איננה מהלך אוטומטי. אם אתה חוזר על אותם חטאים שוב ושוב, לא רק שאלוהים לא יסלח, אלא גם תהייה לכך עדות חיה בדמות 'שעירי העזאזל' המסתובבים חיים, כעדות לחטאי העבר. אפשר לסכם ולומר: אלוהים סולח אבל לא שוכח!

איילת קציר: אני שופר

"… לְעִתִּים אֲנִי תְּרוּעָה; לְעִתִּים אֲנִי שְׁבָרִים;
אַךְ בְּשִׁגְרַת הַיָּמִים, אֲנִי מְנַסָּה להיות הַמִּרְוָח הַשָּׁקֵט בֵּין הַתְקִיעוֹת. שָׂם מִתְרַחֲשִׁים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים"…

גרשון הכהן: יום כיפור הוא רגע של מבט ביקורתי על הבטחת המודרניות

גם 'הימין העמוק' וגם 'השמאל העמוק' בישראל, מאמינים בתפיסת המודרניות, שהכל תלוי בנו, והכל בידינו. שתי הגישות מנותקות מהמציאות. המאבק עם האיסלאם והפלסטינים הוא נצחי עד לאחרית הימים. מה שאפשר, הוא – בדיוק כמו שהבין דודבן גוריון – לנצח מלחמה, לסדר סידור זמני של הפוגה, ולהתכונן לסיבוב הלחימה הבא, בדומה לאופן שבו פועלים אויבינו.

גרשון הכהן: מפילגש בגבעה למלחמת אחים

שלושת הפרקים האחרונים בספר שופטים (יט-כא), משרטטים בזעקה, זוועה חברתית רבת פנים. התיאור החי במלוא צבעיו, במיקוד מפורט ואכזרי, יכול למשוך את התבוננותנו, אל גווני הגוונים של הסבל האנושי, החל במעמדן של נשים-פילגשים וכלה ברוע האנושי בשיאי ביטויו…

פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם

התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…

פנחס יחזקאלי: חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות, באתר ייצור ידע

'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' של אליטות (Anxiety of Displacement; replacement anxiety) היא תופעה סוציו-פוליטית שבה אליטות קיימות – או קבוצות הרואות עצמן כאליטה לגיטימית – מפתחות חרדה עמוקה מפני אבדן מעמדן, כוחן והשפעתן התרבותית לטובת קבוצות אחרות. חרדה זו היא דלק רב-עוצמה ליציאה למאבק, על מנת להגן על "הסדר הישן" ולהשיב את ההגמוניה האבודה לידי האליטה המאוימת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרדת ההתחלפות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: יום כיפור הוא רגע של מבט ביקורתי על הבטחת המודרניות

גם 'הימין העמוק' וגם 'השמאל העמוק' בישראל, מאמינים בתפיסת המודרניות, שהכל תלוי בנו, והכל בידינו. שתי הגישות מנותקות מהמציאות. המאבק עם האיסלאם והפלסטינים הוא נצחי עד לאחרית הימים. מה שאפשר, הוא – בדיוק כמו שהבין דודבן גוריון – לנצח מלחמה, לסדר סידור זמני של הפוגה, ולהתכונן לסיבוב הלחימה הבא, בדומה לאופן שבו פועלים אויבינו.

פנחס יחזקאלי: האם תהיה בישראל מלחמת אחים ומתי?

לטעמי, מלחמת אחים אלימה כבר קיימת, כי שימוש לרעה במערכת האכיפה, כנשק נגד ממשלה נבחרת, הוא מרד אלים, ומרד הוא 'מלחמת אחים'. השאלה היא רק האם תסלים לאש חיה, ואם כן, על ידי מי.

פנחס יחזקאלי: תופעת ה"ערב רב" בהיסטוריה היהודית

מרגע שפרץ הסרט "נז"א" (נזק אגבי) לחיינו, ומרגע שראינו את יוצריו מתקבלים בתשואות חוזרות וממושכות ובקריאות "תשוחרר פלסטין", וכמו אחרי מקרי בגידה רבים קודמים בשנים האחרונות, חזר ועלה גם המושג 'ערב רב' לסדר היום הציבורי. מהי תופעת הָ"עֵרֶב רַב"? למה היא עולה דווקא בהקשרים כאלה?

פנחס יחזקאלי: פרדוקס התמיכה הלהט"בית באיסלאם והשלכותיה, באתר ייצור ידע

פרדוקס התמיכה הלהט"בית במוסלמים, ובפרט בפלסטינים, חושף את המתח המורכב בין זהויות, פוליטיקה וזכויות אדם. והיא מוסברת בדרכים רבות… ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרדוקס התמיכה הלהט"בית באיסלאם והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם

התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…

פנחס יחזקאלי: צה"ל הוא עדיין אחד ממעוזי הווק הישראלי, שצמח מתחת לאפנו

בניגוד מוחלט לרוב תושבי ישראל היהודיים, הצמרת הביטחונית בישראל עדיין נגועה ב- WOKE הפרוגרסיבי עד עמקי שרשי שערותיה. התוצאה: מאז המלחמה יצר צה"ל במו ידיו, את 'הנזק האגבי' הגדול ביותר לעם ישראל.

פנחס יחזקאלי: למי תעזור ועדת חקירה?

אם אתם מאלה שעובדים על אחרים, זה בסדר שתריבו ותפעלו למען וועדת החקירה המתאימה להשגת מטרותיכם. אבל, אם אתם מאלה שמחכים למעשה הקסם שיוציא את האמת לאור, טלו קורה מבין עיניכם. זה ממש לא הולך לקרות…

פנחס יחזקאלי: התרבות ההרסנית של ועדות חקירה

אם ועדות החקירה היו אפקטיביות, היינו חיים היום באידיליה; והיינו לומדים עליהן בספרי ההיסטוריה, כפלא ששינה את חיינו. אבל בניגוד לאמונה הציבורית באפקטיביות של ועדות חקירה, הן כלי שדרכו משטות האליטות בהמונים, מגישות לו לעתים את 'דמם' של אלה שהוחלט להקריבם, שומרות על יקירי האליטה מכל משמר, ומרחיקות את כל מה שמסכן אותה ואת האינטרסים החיוניים שלה מעיני הציבור, עד יעבור זעם.

פנחס יחזקאלי: מה שוות ועדות חקירה, ע"פ תורת השרידות של ד"ר אורי מילשטיין?

בתורת השרידות (ובביקורת המערכתית הרחבה) של ד"ר אורי מילשטיין, ועדות חקירה הן חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. מילשטיין רואה בוועדות החקירה לסוגיהן מנגנון עיקרי של "התרבות הארגונית הפגומה" בישראל, שתפקידו האמיתי הפוך מתפקידו המוצהר.

פנחס יחזקאלי: תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה באתר ייצור ידע

השתקה תמיד הייתה טקטיקה מוכרת ב'ארגז הכלים' של בעלי העוצמה. היא מבטאת את תרבות ה- WOKE הגורסת, שכל מי שאינו מסכים איתנו – מפרטים ועד לציבור שלם – מגלם בתוכו רוע גמור, שיש לסלקו מחיינו הציבוריים, המקצועיים והאישיים. תביעת השתקה היא ניצול הפרקטיקה המשפטית של תביעת לשון הרע כדי לסתום פיות לצד היריב בדרך אפקטיבית שמחירה גבוה עבור המושתק. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על השתקה ותביעות השתקה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אפקט סטרייסנד, כשאיסור יוצר הד תקשורתי

ככל שננסה לצנזר, למחוק, לאסור פרסום או להשתיק מידע, נגרום לתוצאה ההפוכה: להעצמתו, להפיכתו לוויראלי ולמשיכת תשומת לב גדולה בהרבה מזו שהייתה ניתנת לו, אלמלא הניסיון לחסום אותו.

פנחס יחזקאלי: מה זה אומר שניצבים נוזפים בך?

דמותו של איתמר בן גביר אינה דמות השר האידאלי בעיני. אבל מול הביצועים העלובים של קודמיו צריך להצדיע לו. וכדאי שגם בני האליטה שלנו יטמיעו, שביקורת היא באמת ביקורת, רק כשהיא בוחנת באמת גם חוזקות וגם חולשות. אחרת אין בה יותר מ'ממבו ג'מבו' פוליטי מטופש ועצוב.

פנחס יחזקאלי: למי תעזור ועדת חקירה?

אם אתם מאלה שעובדים על אחרים, זה בסדר שתריבו ותפעלו למען וועדת החקירה המתאימה להשגת מטרותיכם. אבל, אם אתם מאלה שמחכים למעשה הקסם שיוציא את האמת לאור, טלו קורה מבין עיניכם. זה ממש לא הולך לקרות…

פנחס יחזקאלי: התרבות ההרסנית של ועדות חקירה

אם ועדות החקירה היו אפקטיביות, היינו חיים היום באידיליה; והיינו לומדים עליהן בספרי ההיסטוריה, כפלא ששינה את חיינו. אבל בניגוד לאמונה הציבורית באפקטיביות של ועדות חקירה, הן כלי שדרכו משטות האליטות בהמונים, מגישות לו לעתים את 'דמם' של אלה שהוחלט להקריבם, שומרות על יקירי האליטה מכל משמר, ומרחיקות את כל מה שמסכן אותה ואת האינטרסים החיוניים שלה מעיני הציבור, עד יעבור זעם.

פנחס יחזקאלי: מה שוות ועדות חקירה, ע"פ תורת השרידות של ד"ר אורי מילשטיין?

בתורת השרידות (ובביקורת המערכתית הרחבה) של ד"ר אורי מילשטיין, ועדות חקירה הן חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. מילשטיין רואה בוועדות החקירה לסוגיהן מנגנון עיקרי של "התרבות הארגונית הפגומה" בישראל, שתפקידו האמיתי הפוך מתפקידו המוצהר.

פנחס יחזקאלי: תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה באתר ייצור ידע

השתקה תמיד הייתה טקטיקה מוכרת ב'ארגז הכלים' של בעלי העוצמה. היא מבטאת את תרבות ה- WOKE הגורסת, שכל מי שאינו מסכים איתנו – מפרטים ועד לציבור שלם – מגלם בתוכו רוע גמור, שיש לסלקו מחיינו הציבוריים, המקצועיים והאישיים. תביעת השתקה היא ניצול הפרקטיקה המשפטית של תביעת לשון הרע כדי לסתום פיות לצד היריב בדרך אפקטיבית שמחירה גבוה עבור המושתק. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על השתקה ותביעות השתקה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: ניצב יהושע כספי חוגג 97!

יהושע כספי – אחד הקצינים המוערכים במשטרת ישראל – חוגג 96! כספי הוא קצין מזן אחר: אחד מחלוצי ההשכלה האקדמית במשטרת ישראל, שפנה לאקדמיה והצליח ללמוד, ואף לסיים דוקטורט, במהלך שירותו; הוא גם הראשון – והיחיד בין הניצבים (מעניין למה…), שפרש מהמשטרה לקריירה אקדמית… מזל טוב המפקד!

פנחס יחזקאלי: אלף הפנים של הצדק באתר ייצור ידע

הצדק נחרט בתודעה האנושית כדמות עיוורת האוחזת במאזניים, אך בפועל, יש לו אלף פנים, וכל אחת מהן מביטה בראי אחר לחלוטין. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אלף הפנים של הצדק, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

עופר בורין: שוחד ושופטים, וחכמים וצדיקים

לעומת אלה הדורשים, שהשיפוט בישראל יהיה על פי דין תורה, הרי שמשה ואלוהים נתנו הנחייה אחרת. יש דיני תורה ויש דיני משפט. שופט אחד! לא הרכב מייצג של האוכלוסייה או של השבטים השונים. לא אחד מזרחי ואחד אשכנזי. לא אחד דתי ואחד חופשי. לא אחד מכל שבט. שופט אחד!

פנחס יחזקאלי: אליטות בחרדת התחלפות מתנהגות כמאפיה

תיאורית "האליטות כמאפיה" (Elites as a Mafia) טוענת כי בשלבים מסוימים של התפתחות חברתית – או לחלופין, בתקופות של ריקבון מוסדי – אליטות שלטוניות, כלכליות וביורוקרטיות מתחילות לפעול לפי דפוסי התנהגות, קודים ומנגנוני הישרדות, המאפיינים באופן מסורתי את הפשע המאורגן.

פנחס יחזקאלי: מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק בישראל. אוסף ממים ראשון

ברגע שבו ההליך המשפטי הופך מכלי לאכיפת נורמות לנשק במאבק על תודעה וכוח, המערכת אולי משיגה "ניצחונות" נקודתיים בדעת הקהל, אך במחיר הרסני של שחיקת האמון ציבורי – הנכס היחיד שבבלעדיותו שורדת מערכת משפט במדינה דמוקרטית. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק בישראל. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

עופר בורין: מי מייצג את הצדק?

העניין הראשון שמשה מעלה מההיסטוריה הוא הקמת מערכת שיפוטית. חשוב לשים לב – מערכת המשפט הזו באה לשרת את הצדק! אז מי מייצג את הצדק בבית המשפט שלנו, כיום?

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת דברים

שתי סוגיות עיקריות בפרשת דְּבָרִים: סקירת המסע מיציאת מצרים עד לכניסה לארץ; והחובה לשפוט. ספר דברים הוא האחרון בחומשי התורה. בחומש זה ארבעה סוגים של נאומים: א) דברי תוכחה של משה, ב) נאומים על חוקים ומשפטים שניתנו לעם ישראל מצאתו ממצרים עד שהגיע לשערי הארץ, ג) נאומים על התנהגות חברתית. מוסר ואזהרות ולסיום ד) – נאומו האחרון של משה לפני מותו.

פנחס יחזקאלי: ג'יי אדגר הובר, דיפ סטייט של איש אחד

השימוש לרעה שמתבצע היום במערכת אכיפת החוק בישראל, מעלה באוב את הדמות המיתולוגית של ה'דיפ סטייט' האמריקני: מנהל ה- FBI המיתולוגי, ג'ון (ג'יי) אדגר הובר (John Edgar Hoover). הובר מונה לתפקידו על ידי הנשיא קלווין קולידג' – ומאז, לא היה נשיא שהעז להזיזו מתפקידו ו/או לחלוק עליו, מפחד המידע שצבר בשקדנות על פוליטיקאים, ובתוכם הנשיאים…

פנחס פישלר: מסמך יצחקי, חומר נפץ ללא פיקוח

אלה שדאגו לייצר את מסמך יצחקי בחדרי חדרים, ואלו שהדליפו, הם האחראים על אכיפת החוק, על חקר האמת, וגם על חקירות תיקי 1000, 2000, 3000 ו־4000. אלה שחובה לחקור אותם ולדרוש את פשר מעשיהם – באים לחקור אותנו! בבחינת המותר למלך, אסור על העבד. אז מי ישמור על השומרים? מי יפקח אחר המפקחים ויסתום את החורים?!

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה

'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

איילת קציר: אני שופר

"… לְעִתִּים אֲנִי תְּרוּעָה; לְעִתִּים אֲנִי שְׁבָרִים;
אַךְ בְּשִׁגְרַת הַיָּמִים, אֲנִי מְנַסָּה להיות הַמִּרְוָח הַשָּׁקֵט בֵּין הַתְקִיעוֹת. שָׂם מִתְרַחֲשִׁים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים"…

פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם

התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…

פנחס יחזקאלי: חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות, באתר ייצור ידע

'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' של אליטות (Anxiety of Displacement; replacement anxiety) היא תופעה סוציו-פוליטית שבה אליטות קיימות – או קבוצות הרואות עצמן כאליטה לגיטימית – מפתחות חרדה עמוקה מפני אבדן מעמדן, כוחן והשפעתן התרבותית לטובת קבוצות אחרות. חרדה זו היא דלק רב-עוצמה ליציאה למאבק, על מנת להגן על "הסדר הישן" ולהשיב את ההגמוניה האבודה לידי האליטה המאוימת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרדת ההתחלפות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: האם תהיה בישראל מלחמת אחים ומתי?

לטעמי, מלחמת אחים אלימה כבר קיימת, כי שימוש לרעה במערכת האכיפה, כנשק נגד ממשלה נבחרת, הוא מרד אלים, ומרד הוא 'מלחמת אחים'. השאלה היא רק האם תסלים לאש חיה, ואם כן, על ידי מי.

פנחס יחזקאלי: תופעת ה"ערב רב" בהיסטוריה היהודית

מרגע שפרץ הסרט "נז"א" (נזק אגבי) לחיינו, ומרגע שראינו את יוצריו מתקבלים בתשואות חוזרות וממושכות ובקריאות "תשוחרר פלסטין", וכמו אחרי מקרי בגידה רבים קודמים בשנים האחרונות, חזר ועלה גם המושג 'ערב רב' לסדר היום הציבורי. מהי תופעת הָ"עֵרֶב רַב"? למה היא עולה דווקא בהקשרים כאלה?

פנחס יחזקאלי: צה"ל הוא עדיין אחד ממעוזי הווק הישראלי, שצמח מתחת לאפנו

בניגוד מוחלט לרוב תושבי ישראל היהודיים, הצמרת הביטחונית בישראל עדיין נגועה ב- WOKE הפרוגרסיבי עד עמקי שרשי שערותיה. התוצאה: מאז המלחמה יצר צה"ל במו ידיו, את 'הנזק האגבי' הגדול ביותר לעם ישראל.

גרשון הכהן: אשליית השקט מסוכנת יותר מזירות פתוחות

במבט על השנה שהסתיימה, חשבון הנפש הישראלי מתקשה להשלים עם זירות המלחמה שנותרו פתוחות. הציפייה לסגירת הזירות מגיעה מציפיית האדם הטבעית להבטחת מציאות חיים יציבה, פטורה מדאגות וחרדות ליום המחר. אבל, ראוי לבחון מתי בכלל הצליחה מדינת ישראל לסגור זירת מלחמה באופן שהבטיח לה יציבות?

פנחס יחזקאלי: תופעת ה"ערב רב" בהיסטוריה היהודית

מרגע שפרץ הסרט "נז"א" (נזק אגבי) לחיינו, ומרגע שראינו את יוצריו מתקבלים בתשואות חוזרות וממושכות ובקריאות "תשוחרר פלסטין", וכמו אחרי מקרי בגידה רבים קודמים בשנים האחרונות, חזר ועלה גם המושג 'ערב רב' לסדר היום הציבורי. מהי תופעת הָ"עֵרֶב רַב"? למה היא עולה דווקא בהקשרים כאלה?

אבי הראל: הנפש, מקורה ונצחיותה, במשנתו של ר' משה נתן

בוויכוח בעניין מקורה של הנפש, נוקט רבי משה נתן בעמדה כי נפש האדם נאצלת מהעולם העליון. לאחר קביעה זו, הוא מסביר מקצת מכוחות הנפש וחשיבותם לגוף האדם. הסבר זה אינו מהווה חידוש והוא קיים בספרות הפילוסופית והרפואית קודם תקופתו של רבי משה נתן…

פנחס יחזקאלי: האם מנהיגי העולם הערבי מתנהגים ע"פ הקוראן?

מכיוון שאין לגיטימציה לקיומה של "חילוניות" באיסלאם, המנהיג לא יכול להרשות לעצמו להצטייר כחילוני. זהו הפרדוקס המרכזי של השליט הערבי המודרני, שמערער הסכמים ויוצר מדרון חלקלק בטווח הארוך למלחמה.

פנחס יחזקאלי: סוגי בריתות עם 'כופרים' באיסלאם

בעוד שהסכם חודייביה משמש בהלכה כמודל לשביתת נשק טקטית וזמנית מול אויב ישיר, הבריתות המבוססות על אויב משותף וטובת המדינה (מסלחה) מאפשרות הלכתית ליצור שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח עם גורמים לא-מוסלמיים. אבל, כאן אנו מגיעים לאופוזיציה האיסלאמיסטית…

פנחס יחזקאלי: הכל על עמלק באתר 'ייצור ידע'

עד טבח ה- 7/10, רבים בישראל התקשו להבין את משמעות המושג 'עמלק'… זהו האויב הדמוני של ישראל לדורותיו. מאז יציאת מצרים ובכל דור – מהמן האגגי, דרך אדולף היטלר ועד יחיא סינואר וחמאס – לובש עמלק צורה חדש של הצורר התורן המתנכל לעם ישראל… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', בסוגיית 'עמלק', לפי הכותבים (בסדר הא"ב) … קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: "המלחמה היא תחבולה", גם לסונים יש 'תקייה' משלהם

אנו מכירים בעיקר את המושג השיעי 'תקייה' (تقيّة): יכולתו של מוסלמי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים. למרות שאין זו הדוקטרינה המרכזית שלהם, סונים קיצוניים וארגונים ג'יהאדיסטיים בהחלט משתמשים בפרקטיקות של "תקייה" (בשמות אחרים וגם במושג: 'תקייה') תוך הצדקת שקרים, הסוואה, התחזות והונאה כתחבולות מותרות במסגרת "מלחמה צודקת".

פנחס יחזקאלי: 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים המוסלמים במערב

'תַּקִייַה' היא הציווי ההלכתי על השיעי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים. בתחילה, השתמשו בה השיעים כהגנה בפני הסונים. התגברות המאבק המוסלמי, במערב בכלל ובישראל בפרט, נתן לה נופך חדש ומבטיח כחלק מ'רעיון ההתנגדות' (המוּקאוומה). גם לסונים, אגב, יש ציוויים הלכתיים דומים.

גרשון הכהן: התמימות הישראלית

באילוצי צנזורה הדהדה השבוע ידיעה על מדינה באזור שהמליצה למדינה אחרת להגיע להסדר שלום עם ישראל ובעתיד בעיתוי מתאים לפתוח במלחמה. הידיעה נגעה ביסודות הכמיהה הישראלית להסדרים ולהסכמי שלום עם מדינות האזור. השיח בנושא הציף את השאלה הישראלית המדאיגה: הלנצח נחיה על חרבנו?

פנחס יחזקאלי: פרשת האזינו באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק נ"ב. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת האזינו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת האזינו

לעיתים, משימה שטרם הושלמה אך נמצאת בתהליך השלמה – מעודדת ומשמחת יותר את מייסדה, שנפטר לפני השלמת המשימה, כאשר הוא יודע שההמשכיות מובטחת ויש בה גם להביא לתחילתן של משימות חדשות והמשך ללא הגבלה.