אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה או סרטון, המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

קובי ביטר: הדוגמה הראשונה לעגיל באוזן

‏

פרשת משפטים

הפעם בפרשה: מתי משלמים אבדן כושר עבודה? הדוגמה הראשונה לעגיל באוזן; מה דינו של אדם שהחנה את מכוניתו באדום לבן, וילד נתקל במכונית ונפגע? כל ישראל חברים; ועוד…

אבי הראל: מה היה חטאם של אצילי בני ישראל?

פרשת משפטים

ראיית האל על ידי אצילי בני ישראל מוסברת כי השיגו דבר שלא היו אמורים להשיגו, בגלל היותם לא בשלים בהיבט הלימודי והמוסרי כאחד לחזות את האל. בדרך כלל, מפגש שכזה בין האל לאדם הינו קטלני, וחנוך משה ואליהו יעידו על כך. לכן, פלא הוא שאותם אצילים לא נענשו בעונש מיתה, באותו רגע מכונן שראו את האל...

אבי הראל: וגר לא תלחץ. מעמד הגר לפי הרמב"ם

פרשת משפטים

הרמב"ם מציג תפיסה נחרצת וברורה כי מעמד הגר אינו נחות, והוא שווה ערך לכל אדם מישראל לכל דבר ועניין. לפי דעתו, כל מי שבא להתגייר, יש לקרבו ולהתייחס אליו בכבוד והערכה מיוחדים, אלמנטים שחסרים כיום מאוד במחוזותינו כלפי הגר ומעמדו. הרמב"ם גם יוצא חוצץ כנגד התפיסה, הקיימת בחלקים לא מבוטלים בעם, שרואים בגר יהודי סוג ב', ולא כשווה בין שווים בחברה היהודית העכשווית.

יוסף זהר: להיאבק באישומים בפשעים, שמעולם לא התרחשו

קריאת התורה של פרשת משפטים נפתחת במילים "וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם" (שמות כא, א). הרשעות שווא מערערות את יסודות הצדק. אך כאשר הפשע עצמו מעולם לא התרחש, העוול חמור אף יותר: אנשים חפים מפשע נידונים בגין עבירות שמעולם לא אירעו, וחושפים כשל מערכתי עמוק.

פנחס יחזקאלי: בפרשת משפטים נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה'

פרשת משפטים

מידי שנה בפרשת משפטים, נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה': מעצרה של עורכת הדין שירה שפיץ בשבת 2020 - לעיני חמשת ילדיה - לאחר שסיננה לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המילים "משפטים בושה". היום אנחנו בוגרים ומנוסים יותר, ויודעים לחבר אותו לסיפור הפקעת מערכת האכיפה ע"י האליטה, והשימוש בה לצרכים פוליטיים של אידאולוגיה פוליטית, כפי שמתרחש ב'רפובליקות' הווק המערבית כולן.

אבי הראל: "והיה כי יצעק אלי" לפי משנתו הפילוסופית של הרמב"ם

פרשת משפטים

הרמב"ם רואה בתפילה יסוד מרכזי בעבודת האל, והוא אף מבסס את חובתה על פי פסוקי המקרא. התפילה הינה לדעתו, כלי חשוב ביותר בהשגת חברה מוסרית וצודקת כמו גם ככלי רוחני הבא להפנות את האדם ואת כוח מחשבתו לעסוק בעולם הרוחני תוך עזיבת העולם החומרי...

אבי הראל: מכשפה לא תחיה, ההיבט הקבלי

קצת קבלה למתקדמים בפרשת משפטים

בין שלל החוקים והציוויים של פרשת משפטים, מצוי החוק של מכשפה לא תחיה, כלומר איסור לעסוק בכשפים. החוק האמור אינו אמור להפתיע, היות ובני ישראל חייו בשכנות לעמים שהכשפים אצלם היו דבר שבשגרה. הגדרת האיסור בפרשת משפטים הינה מחייבת ואיננה מתירה עשייה בשום סוג של כשפים. השקפת חז"ל בנושא הכישוף מוציאה מכלל אפשרות את קיומו של כוח מאגי העלול להשפיע על סדרי בראשית ועל גזירותיו של האל. התפיסה של ספר הזוהר בנושא הכישוף מקבלת תפנית נועזת...

קובי ביטר: הדוגמה הראשונה לעגיל באוזן

‏

פרשת משפטים

הפעם בפרשה: מתי משלמים אבדן כושר עבודה? הדוגמה הראשונה לעגיל באוזן; מה דינו של אדם שהחנה את מכוניתו באדום לבן, וילד נתקל במכונית ונפגע? כל ישראל חברים; ועוד…

אבי הראל: מה היה חטאם של אצילי בני ישראל?

פרשת משפטים

ראיית האל על ידי אצילי בני ישראל מוסברת כי השיגו דבר שלא היו אמורים להשיגו, בגלל היותם לא בשלים בהיבט הלימודי והמוסרי כאחד לחזות את האל. בדרך כלל, מפגש שכזה בין האל לאדם הינו קטלני, וחנוך משה ואליהו יעידו על כך. לכן, פלא הוא שאותם אצילים לא נענשו בעונש מיתה, באותו רגע מכונן שראו את האל...

יוסף זהר: להיאבק באישומים בפשעים, שמעולם לא התרחשו

קריאת התורה של פרשת משפטים נפתחת במילים "וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם" (שמות כא, א). הרשעות שווא מערערות את יסודות הצדק. אך כאשר הפשע עצמו מעולם לא התרחש, העוול חמור אף יותר: אנשים חפים מפשע נידונים בגין עבירות שמעולם לא אירעו, וחושפים כשל מערכתי עמוק.

אבי הראל: וגר לא תלחץ. מעמד הגר לפי הרמב"ם

פרשת משפטים

הרמב"ם מציג תפיסה נחרצת וברורה כי מעמד הגר אינו נחות, והוא שווה ערך לכל אדם מישראל לכל דבר ועניין. לפי דעתו, כל מי שבא להתגייר, יש לקרבו ולהתייחס אליו בכבוד והערכה מיוחדים, אלמנטים שחסרים כיום מאוד במחוזותינו כלפי הגר ומעמדו. הרמב"ם גם יוצא חוצץ כנגד התפיסה, הקיימת בחלקים לא מבוטלים בעם, שרואים בגר יהודי סוג ב', ולא כשווה בין שווים בחברה היהודית העכשווית.

פנחס יחזקאלי: בפרשת משפטים נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה'

פרשת משפטים

מידי שנה בפרשת משפטים, נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה': מעצרה של עורכת הדין שירה שפיץ בשבת 2020 - לעיני חמשת ילדיה - לאחר שסיננה לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המילים "משפטים בושה". היום אנחנו בוגרים ומנוסים יותר, ויודעים לחבר אותו לסיפור הפקעת מערכת האכיפה ע"י האליטה, והשימוש בה לצרכים פוליטיים של אידאולוגיה פוליטית, כפי שמתרחש ב'רפובליקות' הווק המערבית כולן.

אבי הראל: "והיה כי יצעק אלי" לפי משנתו הפילוסופית של הרמב"ם

פרשת משפטים

הרמב"ם רואה בתפילה יסוד מרכזי בעבודת האל, והוא אף מבסס את חובתה על פי פסוקי המקרא. התפילה הינה לדעתו, כלי חשוב ביותר בהשגת חברה מוסרית וצודקת כמו גם ככלי רוחני הבא להפנות את האדם ואת כוח מחשבתו לעסוק בעולם הרוחני תוך עזיבת העולם החומרי...

אבי הראל: מכשפה לא תחיה, ההיבט הקבלי

קצת קבלה למתקדמים בפרשת משפטים

בין שלל החוקים והציוויים של פרשת משפטים, מצוי החוק של מכשפה לא תחיה, כלומר איסור לעסוק בכשפים. החוק האמור אינו אמור להפתיע, היות ובני ישראל חייו בשכנות לעמים שהכשפים אצלם היו דבר שבשגרה. הגדרת האיסור בפרשת משפטים הינה מחייבת ואיננה מתירה עשייה בשום סוג של כשפים. השקפת חז"ל בנושא הכישוף מוציאה מכלל אפשרות את קיומו של כוח מאגי העלול להשפיע על סדרי בראשית ועל גזירותיו של האל. התפיסה של ספר הזוהר בנושא הכישוף מקבלת תפנית נועזת...

פנחס יחזקאלי: המראה ההפוכה: הטקטיקה מאחורי “מכונת הרעל”

מאמר מומלץ

כאשר ארגוני מחאה מייחסים את מעשיהם ליריביהם הם מייצרים 'מראה הפוכה': הם משתמשים בדיוק בכלים שמיוחסים לאויב, אבל למען מטרה נעלה, בשם ה'אמת' וה'צדק'. כך, חדלה השפה להיות אמצעי תיאור, והופכת לנשק פוליטי, ומי שמנצח, הוא המחנה שמוכן ללכת רחוק יותר בהרס מושג האמת... סוג של לוחמה תודעתית במסווה אזרחי.

קובי ביטר: הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני‏

פרשת יִתְרוֹ

הפעם בפרשה: מה הייתה משכורתו של היועץ הארגוני הראשון בהיסטוריה? הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני; השינוי הארגוני הראשון; היכן נמצא הר סיני? כמה שעות צריך להיות יום עבודה במדינת היהודים? עשרת הדיברות; ועוד.

פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון?

מאמר מומלץ

מי אמור לגלות סקרנות אקדמית? מי אמור להבין, למשל, מהם ציוויי האסלאם לפני שהוא ניגש למלאכת המשא ומתן והאסטרטגיה באזור שבו רוב ערבי מכריע? האינטלקטואלים כמובן. אבל הפלא ופלא, בכל הנוגע לאמונה פוליטית, האינטלקטואלים הם האחרונים לבדוק. הם תמיד האידיוטים השימושיים שקל לנצל וקל להונות, והם עושים זאת בהתמסרות מופלאה לאורך דורות...

משה כהן אליה: אחרי השב״כ, הגיע תורה של הביורוקרטיה לחזור לידי העם

מאמר מומלץ

נציב שירות המדינה הוא דמות חשובה מאוד בשלב של משבר חוקתי. אם, למשל, היועמ"שית תוציא את נתניהו לנבצרות ובג"ץ יאשר זאת, מישהו צריך להנחות את הבירוקרטיה כיצד לנהוג. אם הנציב אינו בובה של היועמ"שית (כפי שהרשקוביץ היה), אלא אדם עצמאי שמחויב לעקרון ריבונות העם, הוא לא יציית להנחיות של היועמ"שית – וזה game changer.

פנחס יחזקאלי: שלימות ניגודית / שלימות הניגודים באתר ייצור ידע

שלימות הניגודים או שלימות ניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites) משמעה, שהניגודים מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושג זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תעמולה/פרופוגנדה

תעמולה היא האמנות המתוחכמת של עיצוב המציאות דרך עיניו של האחר, כלי שבו המילה והדימוי הופכים לכלי נשק בשירותה של אידאולוגיה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תעמולה / פרופוגנדה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: השפעת תורות המורכבות על האידיאולוגיה הנאצית

מאמר מומלץ

תנועות מהפכניות כמו הנציונאל סוציאליזם, היו מעצם טיבן קשובות לתיאוריות מהפכניות אחרות בתחומים שונים, ומצאו עניין רב בפיתוחים הראשוניים של תורות המורכבות, אם כי כדרכם של הנאצים, הם לקחו רעיונות פילוסופיים עמוקים, ועשו בהם שימוש שטחי ושגוי, לצורכי הבניית האידאולוגיה שלהם, בלי ניסיון אמיתי להבין אותם לעומק. אם תרצו, הליניאריות של המורכבות…

יוסף זהר: להיאבק באישומים בפשעים, שמעולם לא התרחשו

קריאת התורה של פרשת משפטים נפתחת במילים "וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם" (שמות כא, א). הרשעות שווא מערערות את יסודות הצדק. אך כאשר הפשע עצמו מעולם לא התרחש, העוול חמור אף יותר: אנשים חפים מפשע נידונים בגין עבירות שמעולם לא אירעו, וחושפים כשל מערכתי עמוק.

פנחס יחזקאלי: בפרשת משפטים נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה'

פרשת משפטים

מידי שנה בפרשת משפטים, נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה': מעצרה של עורכת הדין שירה שפיץ בשבת 2020 - לעיני חמשת ילדיה - לאחר שסיננה לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המילים "משפטים בושה". היום אנחנו בוגרים ומנוסים יותר, ויודעים לחבר אותו לסיפור הפקעת מערכת האכיפה ע"י האליטה, והשימוש בה לצרכים פוליטיים של אידאולוגיה פוליטית, כפי שמתרחש ב'רפובליקות' הווק המערבית כולן.

יאיר רגב: אין מנוס מהחלפת בג"ץ במערך חוקתי-מינהלי מאוזן

הדיון הציבורי הפך לאובססיבי סביב מוסד הבג"ץ, המשמש לעתים ככלי לקידום אג'נדות של עמותות וגופים פוליטיים, במקום להתמקד בתכליתו המקורית. הפתרון איננו החלשת הביקורת השיפוטית, אלא עיצובה מחדש במסגרת מוסדית מאוזנת, ברורה ומובחנת. רפורמה מבנית המבחינה בין שלושת המישורים – חוקתי, מינהלי וערעורי – עשויה לחדד סמכויות, לחזק את עקרון הפרדת הרשויות ולהעמיק את ההגנה על זכויות האזרח.

פנחס יחזקאלי: 10 ממים על בית המשפט שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני, אוסף רביעי

דף מומלץ

משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף רביעי של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.

משה כהן אליה: אחרי השב״כ, הגיע תורה של הביורוקרטיה לחזור לידי העם

מאמר מומלץ

נציב שירות המדינה הוא דמות חשובה מאוד בשלב של משבר חוקתי. אם, למשל, היועמ"שית תוציא את נתניהו לנבצרות ובג"ץ יאשר זאת, מישהו צריך להנחות את הבירוקרטיה כיצד לנהוג. אם הנציב אינו בובה של היועמ"שית (כפי שהרשקוביץ היה), אלא אדם עצמאי שמחויב לעקרון ריבונות העם, הוא לא יציית להנחיות של היועמ"שית – וזה game changer.

טל אור טסונה: פרשת רינת סבן. כמו תמיד, בסוף הכל מתחבר

מאמר מומלץ

כמו תמיד - בסוף הכל מתחבר: החוקרת רינת סבן, היועמ"שית גלי בהרב מיארה, הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי, ראש אח"מ בועז בלט וכמובן גם הקשר לתנועה לאיכות השלטון. גילוי עריות רב משתתפים בין בג"צ, היועמ"שית, הפרקלטות והפרקליטות הצבאית, התנועה לאיכות השלטון והמשטרה.

פנחס יחזקאלי: הפנים השונות של האובססיה באתר ייצור ידע

אובססיה היא כוח נפשי רב־עוצמה, אך מסוכן. היא מציעה משמעות בעולם מורכב, אך גובה מחיר של עיוורון, קיטוב ולעיתים הרס. חברה בריאה ופרט בריא זקוקים ליכולת להחזיק רעיונות בעוצמה, מבלי להפוך לעבדיהם. היכולת לספק, להשהות שיפוט ולהכיל מורכבות אינה חולשה, אלא חומת ההגנה המרכזית מפני אובססיה הרסנית.

יעקב בן שמש: למי כפופים השופטים?

מאמר מומלץ

לרשות השופטת יש תפקיד בהשלמת הדין, בפירושו וביציקת תוכן למושגים עמומים שבו, אך מכך אין להבין שהיא יכולה לצפצף על החוק לגמרי. כדאי מאד ששופטי בית המשפט העליון יזכרו את כפיפותם הבסיסית, מכוח החוק המפורש ומכוח ההיגיון האלמנטרי - לדין, ולא יעמידו את המערכת השלטונית ואת החברה הישראלית כולה בפני אתגרים שנובעים מפסקי דין פורעי חוק ופורעי סדרי משטר בסיסיים.

פנחס יחזקאלי: הכול על מאבק העוצמה באתר 'ייצור ידע'

הדחף הבסיסי של כל מרכיב במערכת הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו קרויה 'מאבק העוצמה' (power struggle). מושג קרוב הלקוח מתורת הארגון הוא 'הפוליטיקה הארגונית'... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מאבק העוצמה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: 'שיח הצודקים' של הימין והשלכותיו

בפוליטיקה, עוצמה מייצרת מציאות, ולא צדק, וזו היכולת הממשית להכריע: לשלוט במוסדות, לעצב נורמות, לקבוע סדר יום ולכפות כללי משחק. מי שמבקש תחילה הכרה מוסרית, מוותר מראש על ההובלה.

פנחס יחזקאלי: אוסף ממים על עידן הטיפשות הווקיסטי והשלכותיו

כשמנסים לפתור עוולות היסטוריות עמוקות עם פילטר ללא עומק, מקבלים תרבות שבה המטרה היא לא באמת לשנות את המציאות, אלא פשוט להיראות טוב בזמן שצועקים על המסך... אספנו עבורכם אוסף ממים אינטרנטיים המשקפים את עידן הטיפשות הווקיסטי והשלכותיו. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת יתרו

שיר לשבת

"בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּאת אֵלַי, הָעוֹלָם נָדַם; וְלַשָּׁמַיִם הָיָה צֶבַע מְיֻחָד, שֶׁצּבַע בַּצְּבָעִים מַרְהִיבִים כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה קָשׁוּר בָּנוּ..."

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת יתרו

פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה של שנאת האליטה למזרחיים ה'בבונים'

מאמר מומלץ

מכל השנאות של השמאל הישראלי, השנאה למזרחים היא הצורמת ביותר. זאת בגלל תיעדוף הערבים כ'פרא אציל', והצבת זכויותיהם בראש, על חשבון בני עמם. שהרי, מהם המזרחים אם לא ערבים בני הדת היהודית? במה זכו הפלסטינים ולא המזרחים? התשובה מורכבת, ומעבר לגזענות ולהתנשאות, יש בה גם פחד קמאי – שהלך והתגבר עם השנים – מאליטה…

פנחס יחזקאלי: שלימות ניגודית / שלימות הניגודים באתר ייצור ידע

שלימות הניגודים או שלימות ניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites) משמעה, שהניגודים מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושג זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: איסלנד, שלמה ארצי מלמד אותנו על שלימות הניגודים של האהבה

מאמר מומלץ

בשיר הנצח הנפלא הזה, איסלנד, מלמד אותנו שלמה ארצי על שלימות הניגודים של האהבה: לא נשיקה מתמשכת בשקיעה - כמו בשורות הסיום של רומנים רומנטיים - אלא עליות וירידות, סבלנות, יכולת להכיל את האהוב ברגעים הקשים, ולהתגבר על הסערות ביחד, בידיעה שאחרי הסערה מפשירים, ושוב זורחת השמש...

פנחס יחזקאלי: הפרדוקס הקופטי. הקופטים עיצבו את התרבות וההיסטוריה של מצרים, אך הם נרדפים בארצם

מאמר מומלץ

עבור מיליוני קופטים - הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון - מצרים הפכה לבית קברות. ומה הלקח לגבינו? מיליון יהודים בישראל משוועים לשלום, במסגרת 'חזון שתי המדינות' ו'מדינת כל אזרחיה'. אם זה לא עבד לקופטים איך זה יעבוד עבורנו? ואם המערב הנוצרי לא חש לסייע להם, הוא יבוא לעזרתנו?

אבי הראל: יום השבת

פרשת יִתְרוֹ

בפרשת יתרו, במופע הראשון של עשרת הדברות מופיעה בהבלטה מצוות שמירת השבת. הטעם המיידי שנאמר אודות השבת בפרשתנו, הוא קדושתו של היום השביעי בו פסק האל ממלאכת בריאת העולם. במופע השני של עשרת הדברות בספר דברים, מצוי טעם נוסף והוא שחרור בני ישראל מעבדותם ממצרים.

פנחס יחזקאלי: מדיין ומדיינים באתר ייצור ידע

פרשת יִתְרוֹ

דרכם של בני מדיין ובני ישראל התחילה כמשפחה; נמשכה כבני ברית; והסתיימה כאויבים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מדיין ומדיינים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: ט"ו בשבט, חג לאילן?

חג שמח!

האם ט"ו בשבט הוא חג האילנות? ספק רב. ט"ו בשבט אינו מוגדר כחג, לא בפסוקי מקרא ולא בחז"ל, ואף לא בהלכה הפסוקה. זאת ועוד: הקשר בין תאריך זה לנטיעות אינו קיים כלל. המפנה חל בתקופת הגאונים, אז נתפס תאריך זה - על ידי הציבור שחי בארץ-ישראל - כיום הדין לפרות האילן; ובשל כך, הם ציינו או חגגו אותו כיום חג, שבתפילותיו כללו פיוטים מיוחדים שבהם התפללו לשנה ברוכה לכל מיני האילנות...

סוזי בן ברוך: משמעותם של פירות ט"ו בשבט

יום ה-ט"ו בחודש שבט מסומן בלוח השנה העברי כראש השנה לאילנות. ביום זה אנו חוגגים את העצים בעולמו של אלוקים, ואת העץ שבתוכנו, על ידי אכילת שבעת המינים, המהווים סמל למרכיבים ולצדדים השונים של חיי האדם" "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש [תמרים]" (דברים ח, ז-ח)...

גרשון הכהן: "הבא להורגך השכם להורגו", דוגמה למורכבות הדיון ההלכתי

פרשת בשלח

האמירה: "הבא להורגך השכם להורגו" בגמרא [ברכות נ"ח ע"א וסנהדרין ע"ב ע"א], עוסקת בפסוק "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים" (שמות, כב א, פרשת בשלח). מושג זה העלה סערות רבות לסדר היום הלאומי שלנו בעשור האחרון. המאמר מביא זווית הלכתית מעניינת של הביטוי הזה.

גרשון הכהן: תהילים ס"ט, "הושיעני אלוהים כי באו מים עד נפש"

פרשת בשלח

"מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו" (פרשת בשלח)

ספר תהילים ס"ט מביא נקודת מבט פסיכולוגית על מצבם הנפשי של אנשי אמונה: גם בעומק שקיעתם, בהגיע מים עד נפש, הם משוועים להצלה ופונים בתפילה לאלוהי ישראל. הדיכאון והייאוש הם מצב אישי, אבל לישועה ולהצלה יש ביטוי קולקטיבי-לאומי בבניין ערי יהודה, וגם ברגעי שמחה, מתלכדת שמחת האדם היחיד, עם הממד הלאומי....

קובי ביטר: הדוגמה הראשונה לעגיל באוזן

‏

פרשת משפטים

הפעם בפרשה: מתי משלמים אבדן כושר עבודה? הדוגמה הראשונה לעגיל באוזן; מה דינו של אדם שהחנה את מכוניתו באדום לבן, וילד נתקל במכונית ונפגע? כל ישראל חברים; ועוד…

אבי הראל: מה היה חטאם של אצילי בני ישראל?

פרשת משפטים

ראיית האל על ידי אצילי בני ישראל מוסברת כי השיגו דבר שלא היו אמורים להשיגו, בגלל היותם לא בשלים בהיבט הלימודי והמוסרי כאחד לחזות את האל. בדרך כלל, מפגש שכזה בין האל לאדם הינו קטלני, וחנוך משה ואליהו יעידו על כך. לכן, פלא הוא שאותם אצילים לא נענשו בעונש מיתה, באותו רגע מכונן שראו את האל...

אבי הראל: וגר לא תלחץ. מעמד הגר לפי הרמב"ם

פרשת משפטים

הרמב"ם מציג תפיסה נחרצת וברורה כי מעמד הגר אינו נחות, והוא שווה ערך לכל אדם מישראל לכל דבר ועניין. לפי דעתו, כל מי שבא להתגייר, יש לקרבו ולהתייחס אליו בכבוד והערכה מיוחדים, אלמנטים שחסרים כיום מאוד במחוזותינו כלפי הגר ומעמדו. הרמב"ם גם יוצא חוצץ כנגד התפיסה, הקיימת בחלקים לא מבוטלים בעם, שרואים בגר יהודי סוג ב', ולא כשווה בין שווים בחברה היהודית העכשווית.

יוסף זהר: להיאבק באישומים בפשעים, שמעולם לא התרחשו

קריאת התורה של פרשת משפטים נפתחת במילים "וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם" (שמות כא, א). הרשעות שווא מערערות את יסודות הצדק. אך כאשר הפשע עצמו מעולם לא התרחש, העוול חמור אף יותר: אנשים חפים מפשע נידונים בגין עבירות שמעולם לא אירעו, וחושפים כשל מערכתי עמוק.

פנחס יחזקאלי: בפרשת משפטים נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה'

פרשת משפטים

מידי שנה בפרשת משפטים, נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה': מעצרה של עורכת הדין שירה שפיץ בשבת 2020 - לעיני חמשת ילדיה - לאחר שסיננה לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המילים "משפטים בושה". היום אנחנו בוגרים ומנוסים יותר, ויודעים לחבר אותו לסיפור הפקעת מערכת האכיפה ע"י האליטה, והשימוש בה לצרכים פוליטיים של אידאולוגיה פוליטית, כפי שמתרחש ב'רפובליקות' הווק המערבית כולן.

אבי הראל: "והיה כי יצעק אלי" לפי משנתו הפילוסופית של הרמב"ם

פרשת משפטים

הרמב"ם רואה בתפילה יסוד מרכזי בעבודת האל, והוא אף מבסס את חובתה על פי פסוקי המקרא. התפילה הינה לדעתו, כלי חשוב ביותר בהשגת חברה מוסרית וצודקת כמו גם ככלי רוחני הבא להפנות את האדם ואת כוח מחשבתו לעסוק בעולם הרוחני תוך עזיבת העולם החומרי...

אבי הראל: מכשפה לא תחיה, ההיבט הקבלי

קצת קבלה למתקדמים בפרשת משפטים

בין שלל החוקים והציוויים של פרשת משפטים, מצוי החוק של מכשפה לא תחיה, כלומר איסור לעסוק בכשפים. החוק האמור אינו אמור להפתיע, היות ובני ישראל חייו בשכנות לעמים שהכשפים אצלם היו דבר שבשגרה. הגדרת האיסור בפרשת משפטים הינה מחייבת ואיננה מתירה עשייה בשום סוג של כשפים. השקפת חז"ל בנושא הכישוף מוציאה מכלל אפשרות את קיומו של כוח מאגי העלול להשפיע על סדרי בראשית ועל גזירותיו של האל. התפיסה של ספר הזוהר בנושא הכישוף מקבלת תפנית נועזת...

אבי הראל: מכשפה לא תחיה?

פרשת משפטים

החוק המקראי: מכשפה לא תחיה, הינו חוק מובן והגיוני, היות ועם ישראל חי בקרב עמים ובשכנות לעמים שאצלם התעסקות בכשפים הייתה דבר שבשגרה. החוק מנוסח באופן מחייב וללא פשרות כך שאין הוא מתיר כל סוג של כשפים. האם החוק האמור נשמר בעם ישראל בתקופת המקרא? והאם בעמים של המזרח הקדום לא היה ניסיון להגבילם?

עופר בורין: נעשה ונשמע ונשמיע

פרשת משפטים

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק י"ח. הפרק הזה יורד לפרטי פרטים של חוקים ומשפטים הקשורים לחיי היומיום. סדרת החוקים מטפלת במגוון של נושאים שלכאורה, נראה שכלל אינם רלוונטיים לחיינו היום...