רבים פונים אלינו בבקשה לחדש את הניוז-לטר היומי. כיוון שהאתר הוא יעד קבוע לתקיפות האקרים, החלטנו שלא לסכן אתכם - גם במחיר אבדן קוראים - ולא להחזיק מאגר של קוראים אצלנו. כתחליף, דף זה מציג את מגוון המאמרים המתפרסמים, מידי יום, ע"פ נושאים. אתכם הסליחה!
[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזת היום', 'פורסמו לאחרונה'; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]
כרזת היום: נייחים או ניידים?
ראו את אויבינו: כל סנטימטר מעוקב של אדמה נחשב בעיניהם, הפצצות לא גורמות להם לנטוש, סבלנותם רבת שנים, הסבל לא נחשב בעיניהם (סאבר) והם לא מוותרים על שעל.
ואנחנו? כותב האלוף גרשון הכהן: "... התורה שמעניקה תנאיי זהות בלתי תלויים במקום, היא המחוללת את הקלות הבלתי נסבלת, שבה יהודים מבקשים הזדמנויות בכל מקום אחר ומאבדים זיקה למקום האחד בעולם שהוא עבורם נחלת אבות... מרגע שנוצרה בבני אברהם היכולת לקום ולנדוד, גם כשהגיעו לארץ המובטחת - בה נאמר לאברהם: ״לזרעך אתן את הארץ הזו״ - כבר נטמן בהם הדחף להמשיך וללכת והם ממשיכים לקום וללכת. יעקב יוצא לחרן אל שנות גלות עם לבן הארמי, ואחר כך יורד עם כל בניו למצרים.
רק כוח עליון יכול היה להוציאם ממצרים ובדרך חזרה ארצה, ארבעים שנה הם מתלוננים: "זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים..."
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: רות המואביה והירידה מן הארץ.
פורסמו לאחרונה
פנחס יחזקאלי: מינוף / מנוף השפעה – הדרך להשיג הרבה בפחות
ב- 16 במרץ 2024 לימד אותנו הסנטור היהודי דמוקרטי, צ'אק שומר, 'מינוף' מהו, ואיים כי ארה"ב תשתמש במינוף שלה על ישראל כדי לאלץ אותה לשנות כיוון. מאמר זה מוקדש להבנת המושג הזה: מינוף (Leverage) או מנוף השפעה – היכולת להשפיע על מערכת מורכבת במאמץ קטן יחסית, דרך השפעה על מספר קטן של גורמים שמשפיעים באמת. כיוון שרק מספר קטן…
פנחס יחזקאלי: יצא המרצע מן השק בנוגע לסיוע האמריקני
בספטמבר 2016, שתל ממשל אובמה את הזרעים: במיומנות רבה, הוא כרך עניבת חנק מתקתקה, סביב צווארה של ישראל, בדמות בסיוע הביטחוני שסירס את יכולותיה העצמאיות. היום, ממשל ביידן קוצר את הפירות. ישראל הפכה ממעצמה אזורית גאה ל'מדינת חסות' חסרת כבוד, ששר החוץ בלינקן יושב בקבינט המלחמה שלה, ושסנטורים חשובים כמו צ'אק שומר יכולים לירוק בפניו של ראש ממשלתה.
פנחס יחזקאלי: למה האמריקנים מתייחסים אלינו בבוז, ולאיראנים בכבוד?
ב- 16 במרץ 2024 - מיד אחרי שהאמריקנים ויתרו לאיראנים על סנקציות בסך 10 מיליארד $ - ביזה הסנטור צ'אק שומר את ישראל בכלל ואת ראש ממשלתה בפרט, בראש חוצות. למה? בשביל זה צריך קצת חשיבה מערכתית: בעולם של מערכות מורכבות, מתייחסים לכל אחד לפי מידת העוצמה שלו. ב- 15 השנים האחרונות, החלשנו את עצמנו, ממעצמה אזורית חזקה למדינה גרורה. התוצאות בהתאמה!
אבי הראל: חידוש עבודת הקורבנות בזמן הזה
מאז חורבן בית שני, צפה ועולה השאלה האם ניתן לחדש את עבודת הקורבנות, בהיעדר בית מקדש, חוסר היכולת להיטהר מטומאת מת, יחוס הכוהנים ומקום המזבח...
אבי הראל: תפיסת הקורבנות במקרא, במזרח הקדום ובהמנונים הוודים ההודיים
ספר ויקרא בכללותו ופרשת ויקרא עצמה, עוסקים בתורת הקורבנות המקראית. הקורבן הוקרב בדרך כלל לשם כפרת חטאיו של האדם ולמירוקם אבל לא רק. בתרבויות המזרח הקדום אנו מוצאים קורבנות דומים בעלי זהות שמית וערכית אולם הדבר המבדיל בינם לבין המקרא היא העובדה שבתרבויות הקדומות האלים היו תלויים בהקרבת הקורבן של האדם ואילו התפיסה המקראית אינה חושבת באופן זה...
אבי הראל: הפולמוס בטעמם של הקורבנות – בין פילוסופיה לקבלה
פרשת ויקרא מדברת על מספר סוגי קורבנות אותם על האדם להקריב בגלל חטאיו. ככלל הרוח האנושית המודרנית לא מתחברת לעניין הקורבנות של העולם העתיק, היות והריטואל הדתי האמור עבר מהעולם ולא מתקיים בפועל אלפי שנים. המאמר מציג שתי שיטות מרכזיות ומנוגדות העוסקות בטעמי הקורבנות המופיעים במקרא.
עופר בורין: קורבנות… הרבה קורבנות… אבל מה זה באמת אומר?
אם כבר האדם רוצה לזבוח - כלומר, לשחוט בעל חיים ולאכול אותו - הוא צריך לעשות את זה בעצמו. לא רק זאת, הוא צריך לשים את ידו על ראש הקרבן, ממש להרגיש אותו, ורק אז לשחוט. כמה אנשים היו הופכים לצמחוניים, אם המצווה הזו הייתה מקוימת כלשונה? להערכתי רבים מאוד ובוודאי אני...
היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי
פנחס יחזקאלי: מינוף / מנוף השפעה – הדרך להשיג הרבה בפחות
ב- 16 במרץ 2024 לימד אותנו הסנטור היהודי דמוקרטי, צ'אק שומר, 'מינוף' מהו, ואיים כי ארה"ב תשתמש במינוף שלה על ישראל כדי לאלץ אותה לשנות כיוון. מאמר זה מוקדש להבנת המושג הזה: מינוף (Leverage) או מנוף השפעה – היכולת להשפיע על מערכת מורכבת במאמץ קטן יחסית, דרך השפעה על מספר קטן של גורמים שמשפיעים באמת. כיוון שרק מספר קטן…
פנחס יחזקאלי: יצא המרצע מן השק בנוגע לסיוע האמריקני
בספטמבר 2016, שתל ממשל אובמה את הזרעים: במיומנות רבה, הוא כרך עניבת חנק מתקתקה, סביב צווארה של ישראל, בדמות בסיוע הביטחוני שסירס את יכולותיה העצמאיות. היום, ממשל ביידן קוצר את הפירות. ישראל הפכה ממעצמה אזורית גאה ל'מדינת חסות' חסרת כבוד, ששר החוץ בלינקן יושב בקבינט המלחמה שלה, ושסנטורים חשובים כמו צ'אק שומר יכולים לירוק בפניו של ראש ממשלתה.
פנחס יחזקאלי: למה האמריקנים מתייחסים אלינו בבוז, ולאיראנים בכבוד?
ב- 16 במרץ 2024 - מיד אחרי שהאמריקנים ויתרו לאיראנים על סנקציות בסך 10 מיליארד $ - ביזה הסנטור צ'אק שומר את ישראל בכלל ואת ראש ממשלתה בפרט, בראש חוצות. למה? בשביל זה צריך קצת חשיבה מערכתית: בעולם של מערכות מורכבות, מתייחסים לכל אחד לפי מידת העוצמה שלו. ב- 15 השנים האחרונות, החלשנו את עצמנו, ממעצמה אזורית חזקה למדינה גרורה. התוצאות בהתאמה!
פנחס יחזקאלי: 'יהודי חצר' – אז, והיום?
מאמר מומלץ!
לאחרונה נעשה שימוש בכינוי 'יהודי חצר' ("court Jews"), ככינוי גנאי לישראלים - המשרתים לכאורה את האינטרס האמריקני על פני זה הישראלי - כמו גם לתיאור פקידי ממשל יהודים בארצות הברית ובאירופה, שנתפסים כמי שמובילים בשם מדינותיהם אג'נדות לעומתיות הסותרות את האינטרסים הישראלים. במאמר זה ננסה להבין מי היו אותם 'יהודי חצר', והאם יש בסיס להשוואה כגון זו.
פנחס יחזקאלי: 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים
אידיוטים שימושיים (Useful idiots) הוא כינוי לאנשים תמימים, שדבקותם בערכים מנוצלת להשגת מטרות זרות על ידי מניפולטורים. מקורו של המושג ברוסיה הקומוניסטית והוא מיוחס לולדימיר אילי'ץ לנין, שכינה כך את אותם ליברלים, סוציאליסטים וקומוניסטים במערב שהתלהבו מהמהפכה הקומוניסטית; תמכו באופן אוטומטי בכל מעשיה; ושנוצלו על ידי הסובייטים להשגת מטרותיהם. היום, אידיוטים שימושיים מערביים נחלצים בהמוניהם לטובת הפלסטינים...
פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון?
מי אמור לגלות סקרנות אקדמית? מי אמור להבין, למשל, מהם ציוויי האסלאם לפני שהוא ניגש למלאכת המשא ומתן והאסטרטגיה באזור שבו רוב ערבי מכריע? האינטלקטואלים כמובן. אבל הפלא ופלא, בכל הנוגע לאמונה פוליטית, האינטלקטואלים הם האחרונים לבדוק. הם תמיד האידיוטים השימושיים שקל לנצל וקל להונות, והם עושים זאת בהתמסרות מופלאה לאורך דורות...
הכל על 'אפקט ההילה' באתר ייצור ידע
אפקט ההילה (Halo effect) הוא מושג בפסיכולוגיה, המהווה דוגמה להטיה קוגניטיבית: אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, כשמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. אפקט ההילה 'עובד' רק במקרים מסוימים; וכשנעשה בו שימוש כושל, התוצאה היא בדרך כלל פיחות במעמדו של המשתמש, ו/או בפרופסיה שבה הוא מתהדר.
[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]
ניהול, מורכבות, מדע וספורט
פנחס יחזקאלי: מינוף / מנוף השפעה – הדרך להשיג הרבה בפחות
ב- 16 במרץ 2024 לימד אותנו הסנטור היהודי דמוקרטי, צ'אק שומר, 'מינוף' מהו, ואיים כי ארה"ב תשתמש במינוף שלה על ישראל כדי לאלץ אותה לשנות כיוון. מאמר זה מוקדש להבנת המושג הזה: מינוף (Leverage) או מנוף השפעה – היכולת להשפיע על מערכת מורכבת במאמץ קטן יחסית, דרך השפעה על מספר קטן של גורמים שמשפיעים באמת. כיוון שרק מספר קטן…
הכל על 'אפקט ההילה' באתר ייצור ידע
אפקט ההילה (Halo effect) הוא מושג בפסיכולוגיה, המהווה דוגמה להטיה קוגניטיבית: אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, כשמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. אפקט ההילה 'עובד' רק במקרים מסוימים; וכשנעשה בו שימוש כושל, התוצאה היא בדרך כלל פיחות במעמדו של המשתמש, ו/או בפרופסיה שבה הוא מתהדר.
פנחס יחזקאלי: לארגון יש חיים משל עצמו, השונים מחיי עובדיו
אחת ההשוואות הקלאסיות של ארגון בתורת המערכות המורכבות היא לקן/למושבת נמלים. למרות שהקן איננו אורגניזם - דבר חי, המסוגל להתקיים ולהתרבות בכוחות עצמו, ולבצע חילוף חומרים - הוא מתפקד כאילו היה כזה. הדימוי הזה נכון לכל מערכת מורכבת: הנמלים המרכיבות את הקן (תחשבו על עובדים בארגון גדול...) אינן מודעות ואינן מכירות את הקן כולו, אבל לכל נמלה בקן תפקיד משלה (אאוריקה), והן פועלות כאילו קיים נוהל הפעלה ארגוני המתווה את חלוקת העבודה בקן.
אבי הראל: פניו הקורנים של משה
משה מתוקף התבודדותו זכה להארה רוחנית עליונה. ברם, הארה זו הייתה בעוכריו, היות וקשה היה לו להתנתק ממנה. לכן, כשבא לדבר עם עמו, הוא נתן על פניו מסווה. הוא נאלץ להפסיק את השגתו העליונה ולרדת לקרקע המציאות. ללמדנו, שמנהיגות צריכה לרדת אל העם במובן החיובי של המילה. עליה להבין את מצוקות וקושי היום יום ולא לשפוט את מעשי העם ממגדל השן. זה הצורך לדבר ולהנהיג את העם בגובה העיניים; ומגובה זה, לנסות ולגרום לעם להתקדם ברמתו הרוחנית הכללית.
פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של המילה 'עכשיו'
למילה 'עכשיו' סגולות חיוביות רבות, אולם בהקשרה הנוכחי, היא 'נוסחת קסם' שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל בטירוף קבוצתי קולקטיבי. בישראל המטורללת של השנים האחרונות נצרבה המילה הזו עמוק בתודעתם של רבים, רק שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, ולשימוש שגוי יש מחיר (תשאלו את רונן צור)...
פנחס יחזקאלי: חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד – כולם חושבים אותו הדבר
אחת התופעות, שהשתרשו בעשרים השנים האחרונות והובילו בין היתר לטבח ה- 7 באוקטובר 2023, , היא החשיבה הקולקטיבית-הקבוצתית של בכירי מערכת הביטחון. בכל בעיה חשובה שעל הפרק הם חושבים אותו הדבר. חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. האלוף במילואים עמוס ידלין, היטיב להגדיר את תוצאות החשיבה הקבוצתית: "במקום שבו כולם חושבים…
פנחס יחזקאלי: 'פרדוקס הסובלנות' הכשיל את ה'רב תרבותיות'
מודל הרב תרבותיות נכשל, וזה לא צריך להפתיע. רב תרבותיות היא בעיה מורכבת, ואסטרטגיית הרב תרבותיות היא פיתרון ליניארי, ילדותי משהו. זוהי טעות מוכרת שקרל פופר, אחד הפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20, הזהיר מפניה, עוד ב- 1945, וכינה אותה 'פרדוקס הסובלנות': סובלנות בלתי מוגבלת פותחת את הדלת לדומיננטיות של חסרי סובלנות...
[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]
פלילים, אכיפת חוק ומשפט
עודד בוכנר: החופש להביע דעה במשטרה
ב- 15 במרץ 2024, נלקח מאיתנו עודד בוכנר ז"ל, קצין צה"ל ובנו של קצין בכיר במשטרה, שגוייס במסגרת הגיוס הרב שכבתי (הגר"ש). זהו מאמר שכתב באתר זה ביולי 2019, ובו הוא מתאר במאמר את התרבות הארגונית ששררה אז בקורס קציני משטרה. המאמר הזה מהווה הזדמנות לבחון את האופן שבו ראו קציני הגר"ש את המשטרה; ולהיווכח בעצמנו, מה השתנה, ומה לא, בתרבות המשטרה… יהי זכרו ברוך!
פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה של הפשע המאורגן בישראל, חלק שלישי – הפשע המאורגן מתבגר. המשטרה עוד בהכחשה
מאמר זה סוקר את אבן הדרך השלישית בהתפתחות הפשע המאורגן בישראל: מהקמת ועדת שמרון ב- 1978, שהכירה לראשונה בקיומו של פשע מאורגן "נוסח ישראל", דרך קריסת הבנק למסחר, וכלה בהתנקשות בזאב רוזנשטיין בדצמבר 2003, שפקחה את עיני המשטרה.
פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה של הפשע המאורגן בישראל, חלק שני – עידן התמימות וההכחשה
מאמר זה סוקר את אבן הדרך השנייה בהתפתחות הפשע המאורגן בישראל: ממלחמת ששת הימים ב- 1967 ועד הקמת ועדת שמרון ב- 1978, שהכירה לראשונה בקיומו של פשע מאורגן "נוסח ישראל". תקופה זו אופיינה בתמימות מסוימת, התעלמות, הדחקה והכחשה.
פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה של הפשע המאורגן בישראל, חלק ראשון – ילדות. תקופת הצנע
עברו כמאה שנים מאז קבע משוררנו הלאומי, חיים נחמן ביאליק: "לא נהיה עם נורמלי, עד שיהיו לנו זונות יהודיות וגנבים יהודים". היום, הפשע המאורגן הישראלי מגלגל הרבה מעל ל-50 מיליארד ש"ח בשנה; וכמו ההי טק - גם הוא הפך לשם דבר בעולם... ניתן לחלק את התפתחותו לחמש תקופות. התקופה הראשונה - ה'ילדות' - תקופת הצנע (1959-1949) היא נושאו של מאמר זה.
הכל על פשע מאורגן באתר 'ייצור ידע'
איגדנו עבורכם כאן את מכלול הסוגיות בנושא פשע מאורגן - מארץ ובעולם - תחת ראשי פרקים. הלינקים כוללים גם כתבות מעניינות, מחוץ לאתרנו. קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: עברייני ישראל המיתולוגיים באתר ייצור ידע
עבריינים בכירים היו אמורים לעורר בנו דחיה לכאורה, אבל אנחנו נמשכים לסיפוריהם ולדמויותיהם כמו פרפר לאש… במאמרים המפורטים למטה, אביא בפניכם את ההיסטוריה של הפשע בישראל, דרך דמויותיהם של האנשים שעיצבו אותו בעבר, ושל אלה שעדיין מעצבים אותו היום. אתם מוזמנים לכתוב ולהוסיף…
פנחס יחזקאלי: אור לגויים – שורשי הפשע הישראלי
בשנת 2008 פרסם הערוץ הראשון סדרה מעולה בשם: 'אור לגויים, המהווה תיעוד תמציתי, מעמיק והיסטורי של שורשי הפשע בישראל מאז הקמתה. הסדרה צולמה בתקופת בה התבוסס שלטון אולמרט בביצת השחיתות. היא בוחנת את הפשיעה בישראל על כל סוגיה, מאז קום המדינה, על רקע התהוותה של המדינה, בעיות ההגירה, האפליה, המצב הכלכלי והביטחוני, מבנה הממשל ושינוי התפיסות והנורמות השלטוניות והציבוריות עד היום. היא מובאת פה בפניכם.
[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]
חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות
פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון?
מי אמור לגלות סקרנות אקדמית? מי אמור להבין, למשל, מהם ציוויי האסלאם לפני שהוא ניגש למלאכת המשא ומתן והאסטרטגיה באזור שבו רוב ערבי מכריע? האינטלקטואלים כמובן. אבל הפלא ופלא, בכל הנוגע לאמונה פוליטית, האינטלקטואלים הם האחרונים לבדוק. הם תמיד האידיוטים השימושיים שקל לנצל וקל להונות, והם עושים זאת בהתמסרות מופלאה לאורך דורות...
הכל על 'אפקט ההילה' באתר ייצור ידע
אפקט ההילה (Halo effect) הוא מושג בפסיכולוגיה, המהווה דוגמה להטיה קוגניטיבית: אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, כשמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. אפקט ההילה 'עובד' רק במקרים מסוימים; וכשנעשה בו שימוש כושל, התוצאה היא בדרך כלל פיחות במעמדו של המשתמש, ו/או בפרופסיה שבה הוא מתהדר.
איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת תצווה
בְּפָנֶיךָ נִצַּבְתִּי עֵירֹמָה, בְּגוּפִי, בְּנַפְשִׁי חֲשׂוּפָה, בְּמַחְשְׁבוֹתַי, בְּרִגְשׁוֹתַי; לְלֹא כְּסוּת לְלֹא מַסֵּכָה, כְּסֵפֶר פָּתוּחַ, הִכַּרְתָּ בִּי כָּל אוֹת וּפְסִיק... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת תצוה.
רוני אקריש: 'פרדוקס הסובלנות' של קרל פופר – גם לסובלנות יש גבולות
'פרדוקס הסובלנות' - מושג שנטבע ע"י קרל פופר ב-1945, הוא עקרון פילוסופי הקובע כי גם לסובלנות יש גבולות: "כדי לשמור על חברה סובלנית, החברה חייבת להיות חסרת סובלנות כלפי חוסר סובלנות". עבור פופר, לסובלנות יש גבולות, סובלנות בלתי מוגבלת תפתח את הדלת לדומיננטיות של חסרי סובלנות...
רוני אקריש: בין סובלנות לחוסר סובלנות
מאמר זה מתבונן על הסובלנות בדרך של חשיבה מערכתית: סובלנות היא מערכת מורכבת, המאופיינת בשלימות ניגודית של הפכים. מחד גיסא, היא אבן היסוד של חברות מתורבתות, ומעלותיה רבות. מאידך גיסא, היא טומנת בחובה את זרעי חוסר הסבלנות...
פנחס יחזקאלי: תרבות האשמה – דיסוננס קוגניטיבי אליטיסטי והשלכותיו החברתיות-כלכליות
תרבות האשמה אינה רק תגובה רגשית ספונטנית, אלא תוצר של דיסוננס קוגניטיבי בקרב האליטות. היא משמשת מנגנון לפתרון הסתירה המובנית, בין אורחות חייהם האמידים לבין הסבל המתפשט שחווים אחרים. רק שמטבע הדברים היא אינה מופנית כלפי אלה המסכנים אותם ועלולים לתפוס את מקומם.
פילוסופיה ואמונה
רוני אקריש: בין סובלנות לחוסר סובלנות
מאמר זה מתבונן על הסובלנות בדרך של חשיבה מערכתית: סובלנות היא מערכת מורכבת, המאופיינת בשלימות ניגודית של הפכים. מחד גיסא, היא אבן היסוד של חברות מתורבתות, ומעלותיה רבות. מאידך גיסא, היא טומנת בחובה את זרעי חוסר הסבלנות...
פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – אז והיום
המושג "בגידת האינטלקטואלים" נטבע ב- 1927 על ידי הפילוסוף הצרפתי ז'וליאן בנדה, ביצירתו המכוננת הנושאת שם זה: "La Trahison des Clercs". מאז, הוא משמש שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. ישנם רבים כאלה בינינו גם כיום!
ירושלים באתר 'ייצור ידע'
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ירושלים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פרשת השבוע - פרשת ויקרא
אבי הראל: חידוש עבודת הקורבנות בזמן הזה
מאז חורבן בית שני, צפה ועולה השאלה האם ניתן לחדש את עבודת הקורבנות, בהיעדר בית מקדש, חוסר היכולת להיטהר מטומאת מת, יחוס הכוהנים ומקום המזבח...
אבי הראל: תפיסת הקורבנות במקרא, במזרח הקדום ובהמנונים הוודים ההודיים
ספר ויקרא בכללותו ופרשת ויקרא עצמה, עוסקים בתורת הקורבנות המקראית. הקורבן הוקרב בדרך כלל לשם כפרת חטאיו של האדם ולמירוקם אבל לא רק. בתרבויות המזרח הקדום אנו מוצאים קורבנות דומים בעלי זהות שמית וערכית אולם הדבר המבדיל בינם לבין המקרא היא העובדה שבתרבויות הקדומות האלים היו תלויים בהקרבת הקורבן של האדם ואילו התפיסה המקראית אינה חושבת באופן זה...
אבי הראל: הפולמוס בטעמם של הקורבנות – בין פילוסופיה לקבלה
פרשת ויקרא מדברת על מספר סוגי קורבנות אותם על האדם להקריב בגלל חטאיו. ככלל הרוח האנושית המודרנית לא מתחברת לעניין הקורבנות של העולם העתיק, היות והריטואל הדתי האמור עבר מהעולם ולא מתקיים בפועל אלפי שנים. המאמר מציג שתי שיטות מרכזיות ומנוגדות העוסקות בטעמי הקורבנות המופיעים במקרא.
עופר בורין: קורבנות… הרבה קורבנות… אבל מה זה באמת אומר?
אם כבר האדם רוצה לזבוח - כלומר, לשחוט בעל חיים ולאכול אותו - הוא צריך לעשות את זה בעצמו. לא רק זאת, הוא צריך לשים את ידו על ראש הקרבן, ממש להרגיש אותו, ורק אז לשחוט. כמה אנשים היו הופכים לצמחוניים, אם המצווה הזו הייתה מקוימת כלשונה? להערכתי רבים מאוד ובוודאי אני...
אבי הראל: הקורבנות במשנת הרמב"ם, האר"י והרב קוק
הרמב"ם בניגוד לדעה הקלאסית של פרשני המקרא, רואה בעניין הקורבנות הכרח שלא היה ניתן לבטלו. לדבריו יש בנושא זה שני טעמים מרכזיים: האחד - מחיקת הדעה המזיקה של עבודה זרה, וחיזוק האמונה באל אחד; והשני - התאמת ציווי המקרא למצב היסטורי, מחד גיסא, ולנפש האדם המורגלת בדבר, מאידך גיסא.
באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!
באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.
.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!