[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזות וממים בענייני היום', 'פורסמו לאחרונה'; 'עצמאות וזיכרון'; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, ספורט, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]
כרזות וממים בענייני היום
אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום
מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי
כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה או סרטון, המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.
פורסם לאחרונה
פנחס יחזקאלי: החרמת הטקסים הממלכתיים, שגיאה אסטרטגית של מחאה בעידן של חילופי אליטות
החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.
פנחס יחזקאלי: בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, באתר ייצור ידע
בגידה היא אסטרטגיה בקבלת החלטות שבה צד אחד מפר בבוטות – לצורך השגת מטרותיו – את האמון שרחש לו הצד השני. המושג באנגלית עבור "בגידה" הוא "betrayal", ובמקרים מסוימים ניתן להשתמש גם ב-"treason" כאשר מדובר בבגידה במדינה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת הבגידה, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: בגידה כבר איננה קונספירציה. היא המציאות
אם יש אדם המסוגל לספק הסבר רציונלי לרצף הטיוחים, שאינו מסתכם בבגידה, נשמח להקשיב. בהיעדר הסבר כזה, נקודת המוצא היא שכל קונספירציה גרועה פחות מהאמת, והטיפול בה יגיע אחרי הבחירות – אם וכאשר ישוב הימין לשלטון.
פנחס יחזקאלי: קמפיין תביעות ההשתקה נגד גורמי ימין. מתוך הרע, מבצבץ הטוב
קשה שלא להבחין בכמות העצומה של תביעות לשון הרע (תביעות הדיבה) המוגשות ע"י אנשי המחאה, כאסטרטגיה מכוונת ומתוכננת (תביעות השתקה), כנגד גורמי ימין. אבל, האם הן אפקטיביות? אטען כי ברמת המאקרו בטווח הארוך, זוהי 'תסמונת בלעם': הניסיון להרע הופך לברכה.
פנחס יחזקאלי: תביעות השתקה, ככה משתיקים אותנו
תביעות השתקה – המוכרות בספרות כ־Strategic Lawsuits Against Public Participation (SLAPP) – הן הליכים משפטיים, שמטרתם המרכזית אינה בהכרח זכייה מהותית, אלא יצירת אפקט מצנן (chilling effect) על שיח ציבורי. אף כי ישנם הקשרים שבהם השימוש בהן מזוהה עם מחנות פרוגרסיביים – במיוחד סביב סוגיות של זהות ופגיעה סימבולית, וסביב תרבות ההשתקה והביטול (Cancel Culture) – התמונה הכוללת מורכבת בהרבה.
פנחס יחזקאלי: השימוש בחרמות פוליטיות ובתרבות הביטול על־ידי הימין, בעולם ובישראל
חרמות פוליטיות ותרבות הביטול אינן נחלתו הבלעדית של מחנה אידאולוגי אחד. הימין, הן בעולם והן בישראל, אימץ כלים אלו מתוך צורך להגן על זהותו, להשיב כוח, ולהתמודד עם אתגרים תרבותיים ופוליטיים. כך משתנים כללי המשחק הפוליטי: במקום שיח דמוקרטי המבוסס על שכנוע, מתפתח שיח המבוסס על סנקציות…
פנחס יחזקאלי: להבין את הצורך להחרים, להשתיק, לבטל ולנדות
ארבע סיבות לנטייה שלנו להחרים ולנדות: מנגנון ההישרדות האבולוציוני, הדהוד וחיזוק חיובי למחרימים, הגדרת ה"אנחנו" דרך סימון ה"הם", חסכון קוגניטיביב דרך של מניעת דיאלוג ומניעת דיסוננס קוגניטיבי, והאדרת הערך העצמי של המחרים.
עצמאות וזיכרון
פנחס יחזקאלי: עצמאות וזיכרון באתר 'ייצור ידע'
לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', בהקשרים אלה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: החרמת הטקסים הממלכתיים, שגיאה אסטרטגית של מחאה בעידן של חילופי אליטות
החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.
גרשון הכהן: נס קרה לנו!
העובדה – שבשעה הגורלית שלא הייתה כמוה בחיי עם ישראל, מאז כישלון מרד בר כוכבא, עמדה לנו הנהגה בעלת שיעור קומה, בולט בכל קנה מידה היסטורי – אינה מובנת מאליה. התלכדות אקראית כזו בין שעה גורלית לבין מנהיגות הראויה לגודל השעה, היא תזמון מיוחד במינו. מה שחשוב לא פחות הוא העובדה, שאל הרגע הגורלי – למאבק הקמתה של מדינה מתוך סערת המלחמה – בן גוריון הגיע במוכנות אישית מבוססת היטב, לאחר עשרות שנות הנהגה.
היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי
פנחס יחזקאלי: החרמת הטקסים הממלכתיים, שגיאה אסטרטגית של מחאה בעידן של חילופי אליטות
החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.
פנחס יחזקאלי: בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, באתר ייצור ידע
בגידה היא אסטרטגיה בקבלת החלטות שבה צד אחד מפר בבוטות – לצורך השגת מטרותיו – את האמון שרחש לו הצד השני. המושג באנגלית עבור "בגידה" הוא "betrayal", ובמקרים מסוימים ניתן להשתמש גם ב-"treason" כאשר מדובר בבגידה במדינה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת הבגידה, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: בגידה כבר איננה קונספירציה. היא המציאות
אם יש אדם המסוגל לספק הסבר רציונלי לרצף הטיוחים, שאינו מסתכם בבגידה, נשמח להקשיב. בהיעדר הסבר כזה, נקודת המוצא היא שכל קונספירציה גרועה פחות מהאמת, והטיפול בה יגיע אחרי הבחירות – אם וכאשר ישוב הימין לשלטון.
פנחס יחזקאלי: קמפיין תביעות ההשתקה נגד גורמי ימין. מתוך הרע, מבצבץ הטוב
קשה שלא להבחין בכמות העצומה של תביעות לשון הרע (תביעות הדיבה) המוגשות ע"י אנשי המחאה, כאסטרטגיה מכוונת ומתוכננת (תביעות השתקה), כנגד גורמי ימין. אבל, האם הן אפקטיביות? אטען כי ברמת המאקרו בטווח הארוך, זוהי 'תסמונת בלעם': הניסיון להרע הופך לברכה.
פנחס יחזקאלי: תביעות השתקה, ככה משתיקים אותנו
תביעות השתקה – המוכרות בספרות כ־Strategic Lawsuits Against Public Participation (SLAPP) – הן הליכים משפטיים, שמטרתם המרכזית אינה בהכרח זכייה מהותית, אלא יצירת אפקט מצנן (chilling effect) על שיח ציבורי. אף כי ישנם הקשרים שבהם השימוש בהן מזוהה עם מחנות פרוגרסיביים – במיוחד סביב סוגיות של זהות ופגיעה סימבולית, וסביב תרבות ההשתקה והביטול (Cancel Culture) – התמונה הכוללת מורכבת בהרבה.
פנחס יחזקאלי: השימוש בחרמות פוליטיות ובתרבות הביטול על־ידי הימין, בעולם ובישראל
חרמות פוליטיות ותרבות הביטול אינן נחלתו הבלעדית של מחנה אידאולוגי אחד. הימין, הן בעולם והן בישראל, אימץ כלים אלו מתוך צורך להגן על זהותו, להשיב כוח, ולהתמודד עם אתגרים תרבותיים ופוליטיים. כך משתנים כללי המשחק הפוליטי: במקום שיח דמוקרטי המבוסס על שכנוע, מתפתח שיח המבוסס על סנקציות…
פנחס יחזקאלי: להבין את הצורך להחרים, להשתיק, לבטל ולנדות
ארבע סיבות לנטייה שלנו להחרים ולנדות: מנגנון ההישרדות האבולוציוני, הדהוד וחיזוק חיובי למחרימים, הגדרת ה"אנחנו" דרך סימון ה"הם", חסכון קוגניטיביב דרך של מניעת דיאלוג ומניעת דיסוננס קוגניטיבי, והאדרת הערך העצמי של המחרים.
[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]
ניהול, מורכבות, מדע וספורט
פנחס יחזקאלי: החרמת הטקסים הממלכתיים, שגיאה אסטרטגית של מחאה בעידן של חילופי אליטות
החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.
פנחס יחזקאלי: מערכת אם / מערכת על: 'אמא' לתת המערכות המרכיבות אותה
קיימת היררכיה בהגדרה של מערכות מורכבות: כל מערכת היא תת-מערכת של מערכת על גדולה יותר, ו- מערכת-אם (Mother system) של תתי-מערכות הנכללות בתוכה. מערכת-האם הגדולה ביותר שאנו מכירים היא מערכת-העל (Super System); או האקו סיסטם, הכוללת ארבע תתי מערכות: האטמוספירה; הביוספרה (מערכת החי); הליטוספרה (האדמה); וההידרוספרה (מערכת הנוזלים)…
פנחס יחזקאלי: פרשת שמיני שבספר ויקרא, שיעור בנהלים ארגוניים
פרשת שמיני
ספר שמות נותן לנו את השיעור הראשון בניהול. הוא עוסק בהיווצרות הביורוקרטיה, כאשר יתרו מייעץ למשה לבנות מדרג ביורוקרטי על מנת להקטין את מוטת השליטה שעל כתפיו…
פנחס יחזקאלי: מטרה של מערכת מורכבת
אין מערכת מורכבת ללא מטרה (purpose): היא הרציונל המניע את המערכת; המעניק לה את המאפיין המייחד שלה. אם מנתקים את המערכת המורכבת ממוחה ומליבה – קוגנטיבית וממשית – תהיה התוצאה הבלתי נמנעת התפוררותה והתמוטטותה.
פנחס יחזקאלי: הכל על ההיבטים השונים של מטרה באתר ייצור ידע
מטרה (purpose) היא מקור החיים של מערכת מורכבת; אבל גם מקור צרותיה. כי מערכת מורכבת מחולקת למרכיבים, ולכל מרכיב מטרה משלו, שפעמים רבות נוגדת את המטרה הכללית (מטרת העל)…
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ההיבטים התאורטיים של מטרות לסוגיהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: מטרת־על של מערכת מורכבת ומשמעותה הניהולית
שאלת מטרת־העל (Superordinate Purpose) אינה רק שאלה נורמטיבית ("מה אנו רוצים להשיג"), אלא שאלה מבנית עמוקה: איזו תכלית מארגנת את ההתנהגות בפועל של המערכת.
פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על מקצועיות ומקצוענות
'מקצועיות' מוגדרת כרמת השליטה שלנו בידע המקצועי; ו'מקצוענות' מבטאת את התרבות המקצועית שלנו. מצב המקצועיות של ארגוני הביטחון והשירות הציבורי שלנו מביך בלשון המעטה… בדף זה מרוכזות כרזות מחאה הנובעות מהמחאה הזו. אתם מוזמנים לתרום עוד!
גרשון הכהן: תופעת המלחמה איננה הנדסת בניין. תשובה לאלוף בריק
מאמר מומלץ
מלחמה אכן תובעת מאמץ שיטתי בניהול ממדים טכניים הנדסיים. אולם בבסיסה היא תופעה מורכבת, מקיפה פי כמה מכל מה שניתן לניהול במצוינות ניהולית הנדסית. בכך מתמצה כל עניינה של תורת המערכה, וכאן קצרה היריעה מכניסה ליסודותיה ולחיוניותה. זו בתמצית הסיבה להבדל המהותי בהערכת המצב ביני לבין האלוף בריק.
[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]
פלילים, אכיפת חוק ומשפט
פנחס יחזקאלי: קמפיין תביעות ההשתקה נגד גורמי ימין. מתוך הרע, מבצבץ הטוב
קשה שלא להבחין בכמות העצומה של תביעות לשון הרע (תביעות הדיבה) המוגשות ע"י אנשי המחאה, כאסטרטגיה מכוונת ומתוכננת (תביעות השתקה), כנגד גורמי ימין. אבל, האם הן אפקטיביות? אטען כי ברמת המאקרו בטווח הארוך, זוהי 'תסמונת בלעם': הניסיון להרע הופך לברכה.
פנחס יחזקאלי: תביעות השתקה, ככה משתיקים אותנו
תביעות השתקה – המוכרות בספרות כ־Strategic Lawsuits Against Public Participation (SLAPP) – הן הליכים משפטיים, שמטרתם המרכזית אינה בהכרח זכייה מהותית, אלא יצירת אפקט מצנן (chilling effect) על שיח ציבורי. אף כי ישנם הקשרים שבהם השימוש בהן מזוהה עם מחנות פרוגרסיביים – במיוחד סביב סוגיות של זהות ופגיעה סימבולית, וסביב תרבות ההשתקה והביטול (Cancel Culture) – התמונה הכוללת מורכבת בהרבה.
פנחס יחזקאלי: התפתחות תופעת ההשתקה והביטול: מן החרם החברתי הקדום ועד תרבות הווק
תופעת הביטול וההשתקה של ימינו, היא הסתגלות טכנולוגית של מנגנון עתיק. היא התפתחה מהמרחב המיקרו־חברתי של הילדות, דרך מוסדות העולם העתיק וימי הביניים, ומשטרים טוטליטריים במאה ה־20, ועד לתרבות ה־Woke בעידן הפוסט־מודרני. חרף שינויי ההקשר, מתקיימת רציפות מבנית: מנגנון של סימון חריגה, ודה־לגיטימציה והדרה, המשרתים מבני כוח משתנים.
פנחס יחזקאלי: לשבור את דוד זיני
בתוך מסדרונות שב"כ ובתקשורת מתנהל מאבק התשה מתוחכם, כדי להקיא את דוד זיני, את סגנו ואת דרכו, אל מחוץ למערכת.
פנחס יחזקאלי: שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון באתר ייצור ידע
משהו רע קורה לבית המשפט העליון בישראל, דווקא כשהגיע לשיא כוחו הפוליטי: רמת שופטיו ופסקי הדין שהם מייצרים ירדה פלאות, רמת הדיונים ירודה, זהותם הפוליטית של שופטיו הדומיננטיים רחוקה מלייצג את הרוב הציוני הלאומי בישראל, והם מתבוססים עד צווארם בביצה הפוליטית. כל מומחה ארגוני יודע שסטגנציה וקיפאון ארגוני מסתיר בתוכו סדקים הולכים ומתרחבים, שסופם הבלתי נמנע, קריסה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
משה כהן אליה: פורום המרצים למען היוריסטוקרטיה, שמאל רדיקלי בחזקת שתיים
מאמר מומלץ
אם מישהו מחפש הצדקה לביטול החלטת ממשלה 666 של ממשלת המעבר ב-1977 – אותה החלטה שנתנה לאוניברסיטאות אוטונומיה תקציבית מוחלטת – הרי היא לנגד עיניו. ההחלטה שימשה חומת מגן עבור אוניברסיטאות שעברו פוליטיזציה חמורה, והפכו – כמו ההיוריסטיקה – לשמאל רדיקלי, ופורום המרצים למען היוריסטוקרטיה הוא שמאל רדיקלי בחזקת שתיים.
פנחס יחזקאלי: המשטרה הבינה סוף סוף, שהפכה ל'פח הזבל' של מערכת האכיפה
מאמר מומלץ
הרוביקון נחצה. גם בכירי המשטרה הבינו את מה שלמדו שוטריהם על בשרם מזמן: שהם 'פח הזבל' של 'אליטת ההון' שלנו ושלוחיה במערכת האכיפה.
[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]
חינוך, מוסיקה, ספורט יצירה ואמנות
פנחס יחזקאלי: החרמת הטקסים הממלכתיים, שגיאה אסטרטגית של מחאה בעידן של חילופי אליטות
החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.
פנחס יחזקאלי: בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, באתר ייצור ידע
בגידה היא אסטרטגיה בקבלת החלטות שבה צד אחד מפר בבוטות – לצורך השגת מטרותיו – את האמון שרחש לו הצד השני. המושג באנגלית עבור "בגידה" הוא "betrayal", ובמקרים מסוימים ניתן להשתמש גם ב-"treason" כאשר מדובר בבגידה במדינה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת הבגידה, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: להבין את הצורך להחרים, להשתיק, לבטל ולנדות
ארבע סיבות לנטייה שלנו להחרים ולנדות: מנגנון ההישרדות האבולוציוני, הדהוד וחיזוק חיובי למחרימים, הגדרת ה"אנחנו" דרך סימון ה"הם", חסכון קוגניטיביב דרך של מניעת דיאלוג ומניעת דיסוננס קוגניטיבי, והאדרת הערך העצמי של המחרים.
פנחס יחזקאלי: התפתחות תופעת ההשתקה והביטול: מן החרם החברתי הקדום ועד תרבות הווק
תופעת הביטול וההשתקה של ימינו, היא הסתגלות טכנולוגית של מנגנון עתיק. היא התפתחה מהמרחב המיקרו־חברתי של הילדות, דרך מוסדות העולם העתיק וימי הביניים, ומשטרים טוטליטריים במאה ה־20, ועד לתרבות ה־Woke בעידן הפוסט־מודרני. חרף שינויי ההקשר, מתקיימת רציפות מבנית: מנגנון של סימון חריגה, ודה־לגיטימציה והדרה, המשרתים מבני כוח משתנים.
פנחס יחזקאלי: בין ליברליזם לפרוגרסיביות: האם המחאה באמת ליברלית?
הפרוגרסיביים, בתבונה רבה, ביצעו מניפולציה סמנטית (תהליך של שינוי מכוון במשמעותן של מילים למטרות של 'צריבת תודעה') וסיפחו אליהם, בכוונת מכוון, את המושג 'ליברלים', זאת כדי שהציבור יזהה אותם עם הדמוקרטיה הליברלית בעוד שהם פועלים באינטנסיביות להחריבה. יתרה מכך, הצגתם כ'ליברלים' מקלה עליהם להטמיע מניפולציה סמנטית נוספת של זיהוי הימין כ'פשיסטים' וכ'נאצים'. והימין נפל בפח, ומכנה גם הוא את הפרוגרסיביים: 'ליברלים'…
פנחס יחזקאלי: צרעת. כל המאמרים הרלוונטיים באתר 'ייצור ידע'
צרעת היא אחת המחלות המעניינות ביותר מנקודת מבט היסטורית, ונטלה חלק משמעותי בתולדות האדם, העסיקה רבות את דמיונו ובאה לידי ביטוי רב באמנות. המילה "צרעת" ו"מצורע" מרתיעה רבים עד עצם היום הזה. להלן כל המאמרים שפורסמו בסוגיה זו, באתר 'ייצור ידע'
איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת תזריע-מצורע
שיר לשבת
"עוֹד תִּרְאִי בִּתִּי יָבוֹא יוֹם, וְיִהְיֶה בָּךְ הַכֹּחַ
לַהֲפֹךְ הַנֶּגַע לַלָּבָן; וְהָעוֹלָם יְבָרֵךְ אוֹתָךְ;
וְהוא יאַבֵּד מְקוֹמו וְהוא יאַבֵּד תַּפְקִידו;
וְתִהְיִי עִמַנוּ כָּאן… "
פנחס יחזקאלי: האם חילופי השלטון בהונגריה היו 'מהפכת צבע'?
בליל ה- 13-12 באפריל 2026, התחלף השלטון בהונגריה בבחירות. האם זוהי מהפכת צבע?
פילוסופיה ואמונה
גרשון הכהן: נס קרה לנו!
העובדה – שבשעה הגורלית שלא הייתה כמוה בחיי עם ישראל, מאז כישלון מרד בר כוכבא, עמדה לנו הנהגה בעלת שיעור קומה, בולט בכל קנה מידה היסטורי – אינה מובנת מאליה. התלכדות אקראית כזו בין שעה גורלית לבין מנהיגות הראויה לגודל השעה, היא תזמון מיוחד במינו. מה שחשוב לא פחות הוא העובדה, שאל הרגע הגורלי – למאבק הקמתה של מדינה מתוך סערת המלחמה – בן גוריון הגיע במוכנות אישית מבוססת היטב, לאחר עשרות שנות הנהגה.
גרשון הכהן: יציאת מצרים כאן ועכשיו
מאמר מומלץ
כפי שהודגש היטב בתורת האר"י הקדוש, האל ברא את האדם כי הוא זקוק לו וליוזמת פעולתו. זו נקודת המוצא של המהפכה הציונית. טמון כאן יסוד עמוק לדיון אין סופי, דיון בממדיו של המעשה האסטרטגי, הרבה יותר מאשר דיון תאולוגי דתי. מבט אמוני תנ"כי יודע לכרוך את הסוגיות האלה לדיון אחד. כאן יבחר כל אדם את ההתבוננות המתאימה לו.
פנחס יחזקאלי: הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'
רבי משה בן מימון – הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
רוני אקריש: להיסטוריה יש משמעות. אבל, האם יש לה מטרה?
מאמר מומלץ
אם באמת יש להיסטוריה מטרה, האם אין זו ערובה לכך שתרחיש אפוקליפטי כמו 'סוף ההיסטוריה', לא יכול להתרחש?
פנחס יחזקאלי: מחירו של עגל הזהב
פרשת כי תישא
חטא העגל מלמד אותנו שברגע שאדם – או עם – מפסיקים להאמין בייעודם הייחודי ומחפשים תחליפים, בדמות "עגלי זהב" של התקופה, סופם להיטמע ולהיעלם בתוך המערכות שהם עצמם סייעו להקים.
פנחס יחזקאלי: המאבק על נוכחות כלבים במרחב הציבורי במערב
המאבק על נוכחות הכלבים ברחובות המערב אינו באמת על בעלי חיים; הוא על השאלה מי קובע את כללי הטקס במרחב הציבורי. כשהמערב מתחיל להתנצל על נוכחותו של "חברו הטוב ביותר", הוא למעשה מאותת על טשטוש הזהות שלו עצמו אל מול דרישות דתיות חיצוניות.
פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר
מאמר מומלץ
זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות…
פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי
האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פרשת השבוע: פרשת אחרי מות
עופר בורין: כפרות ושעירי עזאזל
פרשת אחרי מות
סליחה איננה מהלך אוטומטי. אם אתה חוזר על אותם חטאים שוב ושוב, לא רק שאלוהים לא יסלח, אלא גם תהייה לכך עדות חיה בדמות 'שעירי העזאזל' המסתובבים חיים, כעדות לחטאי העבר. אפשר לסכם ולומר: אלוהים סולח אבל לא שוכח!
באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!
באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.
.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
