פנחס יחזקאלי: דמוגרפיה באתר ייצור ידע

דֶּמוֹגְרַפְיָה (Demography) היא תחום דעת במדעי החברה ובגאוגרפיה, העוסק במחקר ותיעוד האוכלוסייה, בהרכבה, ובתמורות החלות בה עם הזמן במונחים של גודל האוכלוסייה, הגידול בה, הרכבה ופיזורה הגאוגרפי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות דמוגרפיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: תיאוריית החלפת האוכלוסיות (The Great Replacement) שמניעה את הימין במערב

מאמר מומלץ!

תיאוריית "החלפת האוכלוסיות" מספקת חלון להבנת תחושות חוסר הביטחון והפחד מפני השינוי התרבותי-דמוגרפי שמלווה את העולם המערבי בעשורים האחרונים. ע"פ הפרוגרסיביים, היא רוויה בגזענות ומניפולציות פוליטיות, ומטרתה לקדם מדיניות פרוטקציוניסטית ולאומנית. אולם, קשה שלא לראות אותה מתממשת, הלכה למעשה. השפעתה על החברה המערבית היא עמוקה, והיא ממשיכה להזין את השיח הפוליטי, ולהקצין את הפוליטיקה הפנימית.

פנחס יחזקאלי: רב תרבותיות על בלימה, גם בקנדה

מאמר מומלץ!

הצתת הכנסייה האנגליקנית ההיסטורית של סנט אן בטורונטו על ידי מוסלמים ושתיקתו של ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, משקפים את הדילמות המורכבות שעומדות בפני ממשלת קנדה עם קריסת הרב-תרבותיות. האירוע מעלה שאלות על גבולות הסובלנות הדתית, תוך כדי הדגשת המתחים הגוברים בין הקבוצות השונות. התנהלותו של טרודו במקרים כאלה יכולה להגדיר מחדש את הפוליטיקה הקנדית בעידן הפוסט-מודרני, ולהשפיע על דרכה של המדינה לשנים רבות קדימה.

פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של פרס נובל לשלום

איך ממליצים על ארגון טרוריסטי כאונר"א לקבלת פרס נובל לשלום? כי הפרס משמש גם ככלי פוליטי בזירה הבינלאומית. הענקת הפרס לדמויות שנויות במחלוקת או למנהיגים פוליטיים בשיא הקריירה שלהם מצביעה על העובדה שועדת הפרס לא רק מושפעת משיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים, אלא מנסה לעצב אותם. כאשר פרס נובל לשלום מוענק, הוא אינו רק מבטא הכרה בהישגים אלא גם מכוון, לעיתים קרובות, להשגת מטרות פוליטיות רחבות יותר בזירה העולמית.

פנחס יחזקאלי: היינריך הימלר, אנטומיה של פער רלוונטיות

כל דור וה'עמלק' שלו...

רק בחברה מופרעת ללא תקנה, יכולה דמות כמו היינריך הימלר להשיג השפעה פוליטית; ורק תחת צורת ממשל טוטליטרית, המציעה ישועה עולמית, היה יכול לקנות לעצמו כוח, שנתן לו סיכוי מסוים ליישם את רעיונותיו למעשה. פיקחותו והשכל הישר שהפגין (חלק מהניגודים העצומים של אישיותו) - שהטעו אנשים מבחוץ - הם הם שהפכו את הקריירה שלו לאפשרית...

פנחס יחזקאלי: פסיכופתיה פוליטית. פסיכופתים כמנהיגים וכפוליטיקאים

מאמר מומלץ!

פסיכופתים נמשכים לעוצמה כמו פרפר לאש. על כן, הם יימצאו בעמדות כוח פוליטיות הרבה מעבר לשכיחותם באוכלוסייה. אבל, בהיעדר הערכות קליניות ישירות, אבחון מצבים נפשיים של דמויות היסטוריות הוא אתגר מורכב. לכן, אנחנו שומרים בדרך כלל את התיוג: 'פסיכופת', ככינוי גנאי, לאויבינו הדמוניים. הדמות הבולטת בהקשר זה בעת האחרונה היא כמובן מנהיג חמאס יחיא סינואר. מנהיג דמוני אחר הוא אדולף היטלר, והרשימה ארוכה יחסית...

גרשון הכהן: אמנת שנגן גוועת. והלקח?

מאמר מומלץ!

החל החל מה-16 בספטמבר 2024, השיקה גרמניה מחדש את ביקורת הגבולות הזמנית בכל גבולותיה היבשתיים, ומדינות אירופיות אחרות הולכות בעקבותיה. לעולם המערבי הסתבר, בדרך הקשה, שבעידן הנוכחי, גבולות פתוחים הופכים מדינות מפותחות לעולם שלישי. העולם השתנה והכיוון ברור: אמנת שנגן גוועת. מה הלקח?

פרשת האזינו באתר 'ייצור ידע'

שבת שלום!

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק נ"ב. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת האזינו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

פנחס יחזקאלי: דמוגרפיה באתר ייצור ידע

דֶּמוֹגְרַפְיָה (Demography) היא תחום דעת במדעי החברה ובגאוגרפיה, העוסק במחקר ותיעוד האוכלוסייה, בהרכבה, ובתמורות החלות בה עם הזמן במונחים של גודל האוכלוסייה, הגידול בה, הרכבה ופיזורה הגאוגרפי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות דמוגרפיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: רב תרבותיות על בלימה, גם בקנדה

מאמר מומלץ!

הצתת הכנסייה האנגליקנית ההיסטורית של סנט אן בטורונטו על ידי מוסלמים ושתיקתו של ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, משקפים את הדילמות המורכבות שעומדות בפני ממשלת קנדה עם קריסת הרב-תרבותיות. האירוע מעלה שאלות על גבולות הסובלנות הדתית, תוך כדי הדגשת המתחים הגוברים בין הקבוצות השונות. התנהלותו של טרודו במקרים כאלה יכולה להגדיר מחדש את הפוליטיקה הקנדית בעידן הפוסט-מודרני, ולהשפיע על דרכה של המדינה לשנים רבות קדימה.

פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של פרס נובל לשלום

איך ממליצים על ארגון טרוריסטי כאונר"א לקבלת פרס נובל לשלום? כי הפרס משמש גם ככלי פוליטי בזירה הבינלאומית. הענקת הפרס לדמויות שנויות במחלוקת או למנהיגים פוליטיים בשיא הקריירה שלהם מצביעה על העובדה שועדת הפרס לא רק מושפעת משיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים, אלא מנסה לעצב אותם. כאשר פרס נובל לשלום מוענק, הוא אינו רק מבטא הכרה בהישגים אלא גם מכוון, לעיתים קרובות, להשגת מטרות פוליטיות רחבות יותר בזירה העולמית.

פנחס יחזקאלי: היינריך הימלר, אנטומיה של פער רלוונטיות

כל דור וה'עמלק' שלו...

רק בחברה מופרעת ללא תקנה, יכולה דמות כמו היינריך הימלר להשיג השפעה פוליטית; ורק תחת צורת ממשל טוטליטרית, המציעה ישועה עולמית, היה יכול לקנות לעצמו כוח, שנתן לו סיכוי מסוים ליישם את רעיונותיו למעשה. פיקחותו והשכל הישר שהפגין (חלק מהניגודים העצומים של אישיותו) - שהטעו אנשים מבחוץ - הם הם שהפכו את הקריירה שלו לאפשרית...

פנחס יחזקאלי: פסיכופתיה פוליטית. פסיכופתים כמנהיגים וכפוליטיקאים

מאמר מומלץ!

פסיכופתים נמשכים לעוצמה כמו פרפר לאש. על כן, הם יימצאו בעמדות כוח פוליטיות הרבה מעבר לשכיחותם באוכלוסייה. אבל, בהיעדר הערכות קליניות ישירות, אבחון מצבים נפשיים של דמויות היסטוריות הוא אתגר מורכב. לכן, אנחנו שומרים בדרך כלל את התיוג: 'פסיכופת', ככינוי גנאי, לאויבינו הדמוניים. הדמות הבולטת בהקשר זה בעת האחרונה היא כמובן מנהיג חמאס יחיא סינואר. מנהיג דמוני אחר הוא אדולף היטלר, והרשימה ארוכה יחסית...

גרשון הכהן: אמנת שנגן גוועת. והלקח?

מאמר מומלץ!

החל החל מה-16 בספטמבר 2024, השיקה גרמניה מחדש את ביקורת הגבולות הזמנית בכל גבולותיה היבשתיים, ומדינות אירופיות אחרות הולכות בעקבותיה. לעולם המערבי הסתבר, בדרך הקשה, שבעידן הנוכחי, גבולות פתוחים הופכים מדינות מפותחות לעולם שלישי. העולם השתנה והכיוון ברור: אמנת שנגן גוועת. מה הלקח?

פנחס יחזקאלי: למה שביצעה ישראל בלבנון יש שם, 'הלם מערכתי'

מאמר מומלץ!

הלם (Shock) הוא זעזוע פסיכולוגי, הנוצר כתוצאה מ- תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ), שנגרמה למשל משימוש מפתיע באמצעי לחימה או בדרך לחימה מסוימת. הלם מערכתי (Operational Shock) הוא מנגנון הכרעה המבקש למוטט צבאות ולשתקם כמערכת לוחמת, במקום להשמידם…

פנחס יחזקאלי: חשיבה קבוצתית / חשיבת יחד. כולם חושבים אותו הדבר

מאמר מומלץ!

אחת התופעות, שהשתרשו בעשרים השנים האחרונות והובילו בין היתר לטבח ה- 7 באוקטובר 2023, היא החשיבה הקולקטיבית-הקבוצתית של כולנו: בכירי מערכת הביטחון (הגרוע מכל), והצדדים הפוליטיים 'משני צידי הגבעה'. בכל בעיה חשובה שעל הפרק הם חושבים אותו הדבר. חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. האלוף במילואים עמוס ידלין, היטיב…

פנחס יחזקאלי: למה בכירי מערכת הביטחון חושבים אותו הדבר?

מאמר מומלץ!

איך זה שכל מקבלי ההחלטות הבכירים חושבים אותו הדבר על מתווה החזרת השבויים עם חמאס? איך זה שחשבו אותו הדבר על הסכם הגז התמוה, עם לבנון? האם זה בגלל ש"מה שרואים משם לא רואים מכאן", וש"עם האחריות מגיע השכל"? ממש לא. הסיבה לכך היא ארגונית. מקבלי החלטות במערכות ביורוקרטיות במצב של קיפאון-סטגנציה, מקדמים תמיד את הדומים להם, כדי לשמר את העוצמה בידיהם. התוצאה: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב...".

פנחס יחזקאלי: עבודה מהבית. בין פרוגרסיביות לניהול עסקי

מאמר מומלץ!

שאלה מרכזית בניהול בעולם ה- WOKE היא, האם יש מקום לערער על ערכים פרוגרסיביים כשהם מתנגשים עם האינטרסים העסקיים, או שהמוסר החברתי גובר על שיקולי יעילות? מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, גילה שהתשובה לשאלה היא שלילית בגדול, גם במחיר יצירת תרבות ניהולית של שקר!

נשים באתר ייצור ידע

עד היום נשים מקופחות בתחומים שונים של חיינו. שיאו של המאבק הזה, לשוויון זכויות מלא, היה בתקופת ה- MeToo#; אולם, הפרוגרס הסיג את המאבק לאחור, כאשר מיקם את הנשים בתחתית פירמידת המוחלשים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו בסוגיה זו באתר 'ייצור ידע', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

יצירתיות וחדשנות באתר ייצור ידע

חדשנות (Innovation) היא יצירת ערך מוסף - בעזרת יצירתיות - שבא לידי ביטוי בפתרונות עדיפים על הקיים לבעיות ולצרכים, בזמן אמת. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חדשנות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: תסמונת בלעם. מתוך הרוע מבצבץ לעתים הטוב

מאמר מומלץ בהמשך לפרשת בלק...

באפריל 2019, לקראת יום השואה, זכינו כרגיל למתנה מהניו יורק טיימס: קריקטורה נפלאה שהוצמדה למאמרו של מיודענו, תומס פרידמן, ומסבירה, שמי ששולט בעולם הוא לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו. למה זו מתנה? כי כל קריקטורה כזו מחזקת את הנכס הבינלאומי העיקרי של ישראל, שנהרס לא מעט במאבקים הפנימיים שבתוכנו...

פנחס יחזקאלי: התוצאות הבלתי צפויות. מחירה של אי הודאות

מאמר מומלץ בהמשך לפרשת בלק...

סיפורו של בלעם בפרשת בלק ממחישה לנו היטב את משמעותה של אי הוודאות, והתוצאות הנגזרות ממנה. בלק בן ציפור מלך מואב שוכר את בלעם לקלל את בני ישראל מהם הוא מתיירא, אבל בלק ובלעם יכולים לתכנן תוכניות ואלוהים צוחק... לתופעה הזו - שבו מנסה גורם אחד להשיג מטרה ומשיג את ההפך הגמור - יש שם: תופעת התוצאות הבלתי צפויות, וזהו נושא המאמר שלפנינו.

תחקיר, חקירה וסובלנות לטעות באתר ייצור ידע

ליכולת לתחקר נכון יש קשר ישיר לתרבות הלמידה של הארגון. ליכולתם של מנהלים להכיל את שגיאות עובדיהם; ולחנוך אותם באופן כזה שכל שגיאה - וכל הצלחה - תהפוכנה לידע ולניסיון ארגוניים ואישיים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תחקיר, חקירה וסובלנות לטעות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: ניצבת סיגל בר צבי נפרדת מהמשטרה

"(אני) נעה בין הצפה רגשית, שעלולה לחנוק אותי ולא לאפשר לי לדבר, לבין הכחשה של מה שקורה כאן. כי באמת, אני לא יודעת איך אפשר לסכם תקופה כזאת. אבל אני אנסה"... נאום הפרידה המלא של ניצב סיגל בר צבי בטקס הפרידה שלה מהמשטרה.

פנחס יחזקאלי: נישואי בוסר בקריקטורות ובתמונות. אוסף רביעי

תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שלישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.

פנחס יחזקאלי: הוצאה להורג בתלייה, כלי הרתעה ונקמה אולטימטיבי

פרשת כי תצא

להוצאה הורג בתלייה יש היסטוריה ארוכה, המשתרעת על פני תרבויות שונות ושנים רבות ושלובה לעתים קרובות בנושאים של צדק, הרתעה, ובאופן אפל יותר, אבל לגיטימי: של נקמה. בחברות רבות, לולאת חבל התלייה מסמלת את הנקמה האולטימטיבית של גביית מחיר קטלני על עוולות שבוצעו.

אבי הראל: מ'עגלה ערופה' לשיטור הקהילתי

מאמר מומלץ על פרשת שופטים ואכיפת חוק

אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של 'עגלה ערופה' שבפרשת שופטים, הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' - שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית.

פנחס יחזקאלי: האם יצא השד מהבקבוק, ונחשף סוד ה- 7/10?

מאמר מומלץ!

המטה הכללי מסרב להסביר את פשר השיתוק שאחז בו ב- 7/10, אבל דברים מתחילים להתגבש לכדי תמונה קוהרנטית. הנה התמונה שפורס עבורנו נצ"ם אבי וייס, לפיה ראש הממשלה והמטה הכללי כולל חיל האוויר, שותקו ע"י היועמ"שית והפצ"רית עד השעה 2000, במחיר נורא בשטח. בין אם וייס טועה ובין אם לא, חייבות שתיהן להתייצב מול הציבור ולתת דין וחשבון על עלילות אותו יום מר ונמהר ותוצאותיו. בשביל זה לא צריך ועדת חקירה ממלכתית!

פנחס יחזקאלי: פרדוקס הבחירה של מפכ"לים בישראל

מאמר מומלץ!

שני גורמים חוברים ביחד כדי להבטיח, שלעולם לא ייבחר בישראל המפכ"ל המתאים ביותר, לפחות לכאורה, לתפקיד. הגורם האחד הוא חוסר הסימטריה חסר התקדים בין סמכויות השר לאחריותו, שגורם לשר לבחור תמיד כמפכ"ל ב'חוליה החלשה' בסגל הפיקוד, בתקווה שהוא יזדקק לו ולכן, יפגין נאמנות. הגורם השני הוא שהכישורים העיקריים שצריך מפכ"ל כדי להתמנות הוא טוהר מידותיו, ולא כישוריו להוביל את הארגון.

פנחס יחזקאלי: הפרוגרס הצליח להרוס אפילו את המשטרה הבריטית, הטובה במשטרות העולם!

מאמר מומלץ!

ההתמקדות בערכי הרב תרבותיות, כמו: שוויון, הכלה והגנה על מיעוטים, הובילה להיחלשות המדיניות הקפדנית שהנהיגה המשטרה הבריטית בעבר כלפי מהגרים. כיום, המשטרה פשוט מוותרת על ההתמודדות איתם מסיבות פוליטיות: בשל חשש מאשמת ה'גזענות' ובעיקר, ה'אסלאמופוביה' - אשמת הקסם הפרוגרסיבית, המוטחת בכל מי שמנסה להתמודד עם המהגרים.

פנחס יחזקאלי: פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע'

"רק היכרות עמוקה עם תרבותו של הצד שכנגד - עם מניעיו, עם לבטיו ועם רגישויותיו - תאפשר לנו לדעת עם מי אנחנו עושים עסקים" (אלי אבידר). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', בסוגיה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה! 

איילת קציר: השנה אעשה עם עצמי חסד

שיר לחג

"הַשָּׁנָה אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי חֶסֶד, בֶּאֱמֶת! הַשָּׁנָה אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי אֱמֶת, בַּקְּטַנָּה. כָּכָה, לְנַקּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה מִכָּל הַצַדְקָנוּת וַחֲצַאֵי אֲמִתּוּת שֶׁכִּסִּיתִי בָּהֶן אֵת עַצְמִי..." איילת קציר: הַשָּׁנָה אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי חֶסֶד.

רוני אקריש: הנאורות האמונית

הקנאות היא דבקות נחרצת ואובססיבית במטרה, רעיון, או אמונה מסוימת, לעיתים תוך התעלמות מהשלכותיה על החברה או על אנשים אחרים. המושג ההופכי לקנאות הוא סובלנות, שמושגת בעזרת החינוך לתבונה ולפילוסופיה. זהו "האור הטבעי" על פי רנה דקארט. האם נוכל כיום לחדש את הוודאות הזו - המעוגנת במידה רבה באקדמיה - במצבה של האקמיה היום?

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת וילך

שיר לשבת (2)

פְּתַח לִי שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר כִּי פָּנָה יוֹם; וְעִמּוֹ פָּנָה לִבִּי וְהָיְתָה לִי דֶּרֶךְ וְהָיָה לִי אֱלֹהִים, אַךְ אִבַּדְתִּי שִׁירִי; וְעִמּוֹ אָבְדוּ לִי, נְתִיבֵי דַּרְכִּי... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וילך...

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ניצבים

שיר לשבת (1)

הִנֵּה אֲנִי כָּאן, נִצֶּבֶת לְפָנַי, לְפָנֶיךָ; נִרְגֶּשֶׁת כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה; אָז בָּאתָ אֵלַי בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, מְנַסֶּה לִמְשֹׁךְ אוֹתִי אַחֲרֶיךָ; וְהָלַכְתִּי... איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ...

פנחס יחזקאלי: נישואי בוסר בקריקטורות ובתמונות. אוסף רביעי

תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שלישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת כי תבוא

שבת שלום

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִּתִּי-עַל אַהֲבָה: עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, עֵת נִצְבָּעִים הַשָּׁמַיִם בְּצִבְעֵי בְּרִיאָה מַרְהִיבִים; עוֹמֶדֶת אֲנִי לוֹחֶשֶׁת מִלִּים שֶׁל כְּאֵב, מהולות בְּתוֹדָה... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תבוא...

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת כי תצא

שבת שלום!

עָמֹק בְּתוֹךְ תּוֹכֵךְ; אָמַר לִי מָשִׁיחַ בסדנת סוֹף שָׁבוּעַ טְמוּנִים קוֹלוֹת וְזִכְרוֹנוֹת שֶׁל אֱמֶת אַמִּיצָה; שֶׁל מַרְאוֹת קְדוּמִים שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתְּ; אֲבָל הֵם שָׂם עיקשים; כְּמוֹ זִמְזוּם שֶׁל מַנְגִּינָה הַמְּחַכָּה לַעֲלוֹת... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תצא...

משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע'

'משיחיות' מוגדרת במילון 'מילוג' כ"אמונה חזקה בביאת המשיח, פעולות שנועדו לזרז את ביאת המשיח, אמונה בדבר מסוים שיביא את הגאולה". הרמב"ם קבע את האמונה בביאת המשיח כאחד משלושה עשר עיקרי אמונה. מאז מלחמת ששת הימים, המפכה ה'משיחיות' למילת גנאי בקרב אנשי השמאל המדיני. האמת קצת אחרת… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'משיח' ו'משיחיות', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…

רוני אקריש: הנאורות האמונית

הקנאות היא דבקות נחרצת ואובססיבית במטרה, רעיון, או אמונה מסוימת, לעיתים תוך התעלמות מהשלכותיה על החברה או על אנשים אחרים. המושג ההופכי לקנאות הוא סובלנות, שמושגת בעזרת החינוך לתבונה ולפילוסופיה. זהו "האור הטבעי" על פי רנה דקארט. האם נוכל כיום לחדש את הוודאות הזו - המעוגנת במידה רבה באקדמיה - במצבה של האקמיה היום?

הכל על עמלק באתר 'ייצור ידע'

פרשת כי תצא

עמלק הוא האויב הדמוני של ישראל לדורותיו. מאז יציאת מצרים ובכל דור - מהמן האגגי, דרך אדולף היטלר ועד יחיא סינואר וחמאס - לובש עמלק צורה חדש של הצורר התורן המתנכל לעם ישראל... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', בסוגיית 'עמלק', לפי הכותבים (בסדר הא"ב) … קריאה מועילה!

אבי הראל: העלייה לקברו של ר' נחמן מאומן בהקשר הלכתי/היסטורי

פרשת שופטים

ראש השנה מתקרב; ושוב העלייה לרגל לאומן בחדשות. גם השנה פרסם השגריר האוקראיני יבגן קורניצ'וק, כי מדינתו שוקלת להגביל בצורה משמעותית את מספר הישראלים שייכנסו לאומן בראש השנה, מתוך דאגה לחייהם של המבקרים לאור המצב הביטחוני. יעזור? מן הסתם לא… מי היה ר' נחמן, ומה סוד כוחו שלא פג גם היום?

אבי הראל: ט"ו באב, חג האהבה?

אין במקרא התייחסות לנושא האהבה בכלל, ולאהבה רומנטית בפרט. ט"ו באב משמר ככול הנראה מסורת עמומה של חג חקלאי קדום, שעליו הולבש בעל כורחו עניין חזרתו של שבט בנימין לחיק העם. יתכן שבעת החדשה - עת הוחל לפרש את המקרא בעיניים ביקורתיות - היה רצון לציין בלוח העברי חג הקשור לאהבה רומנטית, שלא היה בנמצא קודם לכן.

פנחס יחזקאלי: ריגול במקרא באתר ייצור ידע

פרשת דברים

בתקופת המקרא, כמו בימינו, שימש הריגול ככלי אסטרטגי להערכת אויבים ושטחים לפני פעולה צבאית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ריגול במקרא, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

ברוך שפינוזה באתר 'ייצור ידע'

הפילוסוף והרציונליסט היהודי-הולנדי, ברוך שפינוזה (1677-1632), היה בן למשפחת אנוסים, מגדולי הפילוסופים בעת החדשה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ברוך שפינוזה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

אבי הראל: יין נסך וסתם יינם של גויים

פרשת האזינו

באחד הפסוקים בשירת האזינו - המשובץ בתוכחה כנגד ריטואל עבודה זרה - מוזכר יין שנקרא יין נסך: יין המשמש לפולחנה של עבודה זרה...

אבי הראל: שירת האזינו ובחירתו של עם ישראל

פרשת האזינו

פרשת האזינו היא ברובה שירה פיוטית, שיש מחלוקת גדולה על זמן חיבורה. מנעד הזמן נע אצל חוקרי המקרא, מתקופת השופטים וכלה בתקופת הפילוג בין היהדות לעדה השומרונית, כלומר החל מהמאה ה- 12 לפני הספירה, ועד המאה החמישית לפני הספירה...

אבי הראל: שירת האזינו ותודעה היסטורית

פרשת האזינו

המקרא בכלל וספר דברים בפרט דנים על הזיכרון שיש על בני ישראל לשמר. הדבר בולט גם בשירת האזינו. המקרא נוקב באירועים שחייבים לזכור אותם, ומצביע על הטכניקה כיצד יש לעשות זאת. המכנה המשותף של הזיכרון המקראי בה כדי להדגיש את חשיבותן של שמירת המצוות המקראיות...

אבי הראל: כנשר יעיר קנו

פרשת האזינו

אחד הפסוקים היפים בשירת האזינו, הוא הדימוי של שמירת הנשר על גוזליו על כנפיו, לשמירת עם ישראל בידי ה'. הנשר עצמו נזכר במקרא 26 פעמים, והוא מופיע בראש רשימת העופות הטמאים בספר ויקרא, כמו גם כאחד הראשים של ארבעת החיות במרכבה שראה יחזקאל...

אבי הראל: בנים אתם לה' אלוהיכם, האמנם?

פרשת האזינו

בשירת האזינו, בספר דברים, יש תיאור קשה לגבי עתידו של עם ישראל. משה רגע לפני לכתו, מתאר בצבעים קודרים את העתיד להתרחש בעתיד לעמו באחרית הימים. בעצם משה מתווה כרוניקה ידועה מראש – עם ישראל יגיע לארץ כנען, שם הוא יפנה עורף לאלוהים, ותמורתו הוא יעבוד עבודה זרה. בשל כך ימצאו את העם צרות מסמרות שיער...

עופר בורין: דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל

פרשת האזינו

אז מה הלקח מכל זה? איך אפשר לקבל את הסיום הזה? את הכישלון המהדהד של הניסוי האלוהי הגדול? אני חושב שכמו הורים המפתחים ציפיות מאוד גבוהות מהילדים שלהם, כך יהוה. והילד? שקבל אלפי שעות של מורה פרטי לפסנתר מתגלה כבעל כשרון בינוני ומטה לפסנתר, גורם להורים לעגמת נפש ותחושת כישלון חיים. כגודל הציפיות כך גודל האכזבה...

אבי הראל: משה, בין האנושי לעל טבעי

פרשת האזינו

למרות ההילה שנקשרה במשה במותו, הרי שבמהלך חייו ניסה המקרא בכל דרך אפשרית להמעיט בדמותו, ולא להציגו כאדם עליון. גם הניסים שעשה, והדיבור האולטימטיבי עם ה', תמיד גוררו לאחר מכן הגבלה כזאת או אחרת, שלא נטעה ונטשטש בין התחום האלוהי לאנושי.