פנחס יחזקאלי: "אנא הצילו אותנו מעמנו!" לחץ מערבי הוא הסיכוי האחרון של אליטת ההון

מאמר מומלץ!

האליטה שלנו פונה למערב שיציל אותה מעמה שלה, ויטיל סנקציות על ישראל לאלץ אותה לעצור את המלחמה. כדאי לה ללמוד מניסיון הקודמים לה: ניסיונות כאלה בעבר השיגו בדרך כלל את התוצאות ההפוכות (ראו דוגמאות בתוך המאמר), שהרי, אם תיגמר המלחמה בניצחון, יתרסק מעמדה הציבורי, וכל שייוותר לה הוא לעזוב; ואם חלילה יסתמן הפסד, יחוש העם תחושת בגידה (המילה הזו הופכת שגורה יותר ויותר במקומותינו), ויפנה לסגור עימה חשבונות.

פנחס יחזקאלי: מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות במהפכה הצרפתית ב- 1789?

מאמר מומלץ!

כדאי לא לשגות באשליות: אליטות אינן מוותרות מרצון על עוצמתן. הן תמיד יורדות מהבמה בדם אש ותימרות עשן. הן תמיד גולות למחוזות אחרים ותמיד מוציאות, ככל יכולתן, את רכושן מארץ האם. הן עושות זאת הן לצורכיהן, והן כדי ליצור נזק גדול כזה, עד כי לצד השני לא תהיה ברירה אלא לבקשם לחזור (זה כמעט אף פעם לא קורה. להיפך. הן שורפות בכך את הגשרים מאחוריהן). הנה הדוגמה הצרפתית ...

תמרון ומשמעויותיו באתר 'ייצור ידע'

התמרון והאש מקיימים ביניהם מאבק כוחות, כשני מרכיבי לחימה בסיסיים: התחזקות אחד מהגורמים - בעקבות שינויים טכנולוגיים - מקהה את האפקטיביות של האחר; עד שנוצרת 'קפיצת מדגה טכנולוגית המקנה יתרון לגורם השני; וחוזר חלילה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התמרון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

גרשון הכהן: הגיעה העת להיפטר מאונר״א!

מאמר מומלץ!

אם היו קברניטי המדינה זקוקים לחיזוק בהקשחת צעדיהם מול אונר"א, מול הלחץ האמריקני והבין לאומי, הוא הגיע, ובגדול, כשנמצאה בכליו של סינואר, לאחר שחוסל, תעודה מורה באונר"א. ההישענות על אונר"א היא אחת הקונספציות שהציפה מלחמת חרבות ברזל - ושטרם הצלחנו להשתחרר ממנו. זאת למרות שהציבור הישראלי מודע היטב לתפקידה ההרסני בהנצחת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד

מאמר מומלץ בעקבות חיסול סינואר!

הארכיון הדיגיטלי הוא מלכודת לעיתונאים החדשים ולמומחים לעתיד, בעיקר משום שהוא מנציח את הנבואות והתחזיות שהמציאות לא תמיד תומכת בהן. עם המעבר לפוסט ג'ורנליזם, בו התחזיות תופסות מקום מרכזי, גוברת גם הסכנה להיכשל ולחוות מבוכה. מנקודת מבט סוציולוגית, הארכיון הפך לכוח חברתי רב עוצמה, המשפיע על הדרך בה אנו תופסים ידע ומומחיות, ומדגיש את הפער בין החזון למציאות.

פנחס יחזקאלי: חג העשורא ופולחן הטאעזיה, שמשקפים את דמות אויבינו

מאמר מומלץ!

ב- 17 ביולי 2024 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום - נמשך מן הזריחה עד השקיעה - שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.

פנחס יחזקאלי: ניהול נשי באתר ייצור ידע

ניהול נשי הוא בעל מאפיינים שונים מניהול גברי; ובעולם דינאמי, משתנה במהירות, הוא מתגלה כבעל יתרונות ממשיים על הניהול הגברי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ניהול נשי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

סוכות באתר 'ייצור ידע'

חג שמח!

סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתורה, שבהם היו בני ישראל עולים לרגל לירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות חג הסוכות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

מגילת קהלת באתר ייצור ידע

חג שמח!

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא. זהו אוסף של פתגמים, דברי חכמה, עצות מעשיות לחיים ואזהרות מדרך חיים לא נכונה. המחבר בוחן איזו דרך בחיים מספקת משמעות ונצחיות למעשי האדם... הבאנו לכם כאן את כל שנכתב באתרנו אודות מגילת קהלת. קריאה נעימה!

אבי הראל: מגילת קהלת וחג הסוכות

חג שמח!

קריאת מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות הינה מנהג נפוץ בקהילות ישראל, זה מאות בשנים. על הקשר בין המגילה לבין חג הסוכות נאמרו טעמים שונים, ואנו בחרנו להביא את ההסבר האומר כי קריאת מגילת קהלת דווקא בחג הסוכות שנאמר בו ושמחת בחגך, באה לאזן את השמחה הזאת, או בלשון אחור כל שמחה, גם שמחה של מצווה יש לה גבולות..

אבי הראל: חג הסוכות וארבעת המינים, היבטים חדשים

חג שמח!

חג הסוכות המקראי עבר טרנספורמציה מעניינת למדי. קשה לקבוע בוודאות מתי חג הסוכות קיבל את הצביון המוכר כעת, בעיקר בזיהוי ארבעת המינים ושימושם. אולם על פי המקורות הקיימים בידינו, ניתן לקבוע שהצביון הידוע של חג הסוכות כיום, היה כבר קיים בתקופה החשמונאית לאחר טיהור המקדש, בשנת 164 לפנה"ס, וחידוש פולחן עבודת הקורבנות בו.

אבי הראל: חג הסוכות, אז והיום

חג שמח!

בחג הסוכות הנחוג כיום, יש מספר אלמנטים שונים השזורים זה בזה: הישיבה בסוכה, עם מועד איסוף התבואה, ולקיחת ארבעת המינים. התיאור המפורש היחידי במקרא, שמזכיר את כלל האלמנטים של החג מצוי בספר ויקרא בלבד. במאה החמישית לפני הספירה, בזמן שיבת ציון, דורש נחמיה בפני הציבור אודות חג הסוכות, ואין הם יודעים מניה וביה. היכן נוצר הנתק?

פנחס יחזקאלי: "אנא הצילו אותנו מעמנו!" לחץ מערבי הוא הסיכוי האחרון של אליטת ההון

מאמר מומלץ!

האליטה שלנו פונה למערב שיציל אותה מעמה שלה, ויטיל סנקציות על ישראל לאלץ אותה לעצור את המלחמה. כדאי לה ללמוד מניסיון הקודמים לה: ניסיונות כאלה בעבר השיגו בדרך כלל את התוצאות ההפוכות (ראו דוגמאות בתוך המאמר), שהרי, אם תיגמר המלחמה בניצחון, יתרסק מעמדה הציבורי, וכל שייוותר לה הוא לעזוב; ואם חלילה יסתמן הפסד, יחוש העם תחושת בגידה (המילה הזו הופכת שגורה יותר ויותר במקומותינו), ויפנה לסגור עימה חשבונות.

פנחס יחזקאלי: מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות במהפכה הצרפתית ב- 1789?

מאמר מומלץ!

כדאי לא לשגות באשליות: אליטות אינן מוותרות מרצון על עוצמתן. הן תמיד יורדות מהבמה בדם אש ותימרות עשן. הן תמיד גולות למחוזות אחרים ותמיד מוציאות, ככל יכולתן, את רכושן מארץ האם. הן עושות זאת הן לצורכיהן, והן כדי ליצור נזק גדול כזה, עד כי לצד השני לא תהיה ברירה אלא לבקשם לחזור (זה כמעט אף פעם לא קורה. להיפך. הן שורפות בכך את הגשרים מאחוריהן). הנה הדוגמה הצרפתית ...

תמרון ומשמעויותיו באתר 'ייצור ידע'

התמרון והאש מקיימים ביניהם מאבק כוחות, כשני מרכיבי לחימה בסיסיים: התחזקות אחד מהגורמים - בעקבות שינויים טכנולוגיים - מקהה את האפקטיביות של האחר; עד שנוצרת 'קפיצת מדגה טכנולוגית המקנה יתרון לגורם השני; וחוזר חלילה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התמרון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

גרשון הכהן: הגיעה העת להיפטר מאונר״א!

מאמר מומלץ!

אם היו קברניטי המדינה זקוקים לחיזוק בהקשחת צעדיהם מול אונר"א, מול הלחץ האמריקני והבין לאומי, הוא הגיע, ובגדול, כשנמצאה בכליו של סינואר, לאחר שחוסל, תעודה מורה באונר"א. ההישענות על אונר"א היא אחת הקונספציות שהציפה מלחמת חרבות ברזל - ושטרם הצלחנו להשתחרר ממנו. זאת למרות שהציבור הישראלי מודע היטב לתפקידה ההרסני בהנצחת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד

מאמר מומלץ בעקבות חיסול סינואר!

הארכיון הדיגיטלי הוא מלכודת לעיתונאים החדשים ולמומחים לעתיד, בעיקר משום שהוא מנציח את הנבואות והתחזיות שהמציאות לא תמיד תומכת בהן. עם המעבר לפוסט ג'ורנליזם, בו התחזיות תופסות מקום מרכזי, גוברת גם הסכנה להיכשל ולחוות מבוכה. מנקודת מבט סוציולוגית, הארכיון הפך לכוח חברתי רב עוצמה, המשפיע על הדרך בה אנו תופסים ידע ומומחיות, ומדגיש את הפער בין החזון למציאות.

פנחס יחזקאלי: חג העשורא ופולחן הטאעזיה, שמשקפים את דמות אויבינו

מאמר מומלץ!

ב- 17 ביולי 2024 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום - נמשך מן הזריחה עד השקיעה - שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.

פנחס יחזקאלי: בין קרב כרבלא למערכת עזה היום

מאמר מומלץ!

אחת התופעות המרתקות שראינו מאז חג העשוראא השיעי האחרון ב-17 ביולי 2024, היה ההשוואה של סונים בעזה בין מערכת 'חרבות ברזל לקרב כרבלא, וההתייחסות לאימאם עלי - 'נביאם' של השיעים - כקדוש! אל יקל הדבר בעיניכם: הפילוג ההיסטורי והשנאה, שבין השיעים לסונים הם יותר ממחלוקת תאולוגית: הם עיצבו את הפוליטיקה, החברה, והתרבות בעולם המוסלמי במשך למעלה מאלף שנים, וההשלכות של הפילוג הזה ממשיכות לעצב את הסכסוכים האזוריים והבינלאומיים במזרח התיכון.

פנחס יחזקאלי: מהו 'מם אינטרנטי'?

שאלו אותי, מהו 'מם אינטרנטי'? אז הנה ההסבר לכולם: זהו סוג של תוכן, לרוב תמונה, סרטון או משפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט בצורה ויראלית. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני.

פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם

מאמר מומלץ!

התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…

פנחס יחזקאלי: קיפאון / סטגנציה. הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח

מאמר מומלץ!

קיפאון או סְטַגְנַצְיָה (Stagnation) הוא מושג ארגוני. זהו מצב שבו נעצר תהליך התפתחותה של מערכת מורכבת; היא מאבדת קשר עם מטרותיה הארגוניות, וקורסת לתוך עצמה. במצב זה, מגוון האפשרויות שהמערכת מזהה הוא דל וכמעט בלתי משתנה ('קפוא')... אם תרצו, זה המצב שישראל - כמו המערב כולו - נמצאה בו עד ה- 7 באוקטובר 2024, ובחלק מתחומי המינהל והשלטון, היא מצויה בו עד היום.

'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית באתר ייצור ידע

'דחיפה' (‘Perturbation’) היא מושג בתורת המערכות המורכבות ובתורת הכאוס, ומשמעו: שינוי הנגרם ע"י גורם פנימי או חיצוני למערכת, הגורם לה לעבור ממצב אחד ('מושך') לאחר. הבעיה היא שניתן לשלוט על הגורמים שיוצרים דחיפה, אך לא על תוצאותיה; ולא תמיד היא מביאה אותנו לאן שחפצנו להגיע... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'דחיפה' (Perturbation) ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: חשיבה קבוצתית / חשיבת יחד. כולם חושבים אותו הדבר

מאמר מומלץ!

אחת התופעות, שהשתרשו בעשרים השנים האחרונות והובילו בין היתר לטבח ה- 7 באוקטובר 2023, היא החשיבה הקולקטיבית-הקבוצתית של כולנו: בכירי מערכת הביטחון (הגרוע מכל), והצדדים הפוליטיים 'משני צידי הגבעה'. בכל בעיה חשובה שעל הפרק הם חושבים אותו הדבר. חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. האלוף במילואים עמוס ידלין, היטיב…

פנחס יחזקאלי: למה בכירי מערכת הביטחון חושבים אותו הדבר?

מאמר מומלץ!

איך זה שכל מקבלי ההחלטות הבכירים חושבים אותו הדבר על מתווה החזרת השבויים עם חמאס? איך זה שחשבו אותו הדבר על הסכם הגז התמוה, עם לבנון? האם זה בגלל ש"מה שרואים משם לא רואים מכאן", וש"עם האחריות מגיע השכל"? ממש לא. הסיבה לכך היא ארגונית. מקבלי החלטות במערכות ביורוקרטיות במצב של קיפאון-סטגנציה, מקדמים תמיד את הדומים להם, כדי לשמר את העוצמה בידיהם. התוצאה: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב...".

פנחס יחזקאלי: עבודה מהבית. בין פרוגרסיביות לניהול עסקי

מאמר מומלץ!

שאלה מרכזית בניהול בעולם ה- WOKE היא, האם יש מקום לערער על ערכים פרוגרסיביים כשהם מתנגשים עם האינטרסים העסקיים, או שהמוסר החברתי גובר על שיקולי יעילות? מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, גילה שהתשובה לשאלה היא שלילית בגדול, גם במחיר יצירת תרבות ניהולית של שקר!

נשים באתר ייצור ידע

עד היום נשים מקופחות בתחומים שונים של חיינו. שיאו של המאבק הזה, לשוויון זכויות מלא, היה בתקופת ה- MeToo#; אולם, הפרוגרס הסיג את המאבק לאחור, כאשר מיקם את הנשים בתחתית פירמידת המוחלשים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו בסוגיה זו באתר 'ייצור ידע', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

משה כהן אליה: בעידן של שפיטה פוליטית, הכוח לקבוע הרכב קובע לא אחת גם את תוצאותיו

מאמר מומלץ!

ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי - במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" - אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.

פנחס יחזקאלי: פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, חלק חמישי

מאמר מומלץ!

זהו חלקו החמישי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות קשות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי עיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!

פנחס יחזקאלי: ניצבת סיגל בר צבי נפרדת מהמשטרה

"(אני) נעה בין הצפה רגשית, שעלולה לחנוק אותי ולא לאפשר לי לדבר, לבין הכחשה של מה שקורה כאן. כי באמת, אני לא יודעת איך אפשר לסכם תקופה כזאת. אבל אני אנסה"... נאום הפרידה המלא של ניצב סיגל בר צבי בטקס הפרידה שלה מהמשטרה.

פנחס יחזקאלי: נישואי בוסר בקריקטורות ובתמונות. אוסף רביעי

תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שלישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.

פנחס יחזקאלי: הוצאה להורג בתלייה, כלי הרתעה ונקמה אולטימטיבי

פרשת כי תצא

להוצאה הורג בתלייה יש היסטוריה ארוכה, המשתרעת על פני תרבויות שונות ושנים רבות ושלובה לעתים קרובות בנושאים של צדק, הרתעה, ובאופן אפל יותר, אבל לגיטימי: של נקמה. בחברות רבות, לולאת חבל התלייה מסמלת את הנקמה האולטימטיבית של גביית מחיר קטלני על עוולות שבוצעו.

אבי הראל: מ'עגלה ערופה' לשיטור הקהילתי

מאמר מומלץ על פרשת שופטים ואכיפת חוק

אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של 'עגלה ערופה' שבפרשת שופטים, הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' - שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית.

פנחס יחזקאלי: האם יצא השד מהבקבוק, ונחשף סוד ה- 7/10?

מאמר מומלץ!

המטה הכללי מסרב להסביר את פשר השיתוק שאחז בו ב- 7/10, אבל דברים מתחילים להתגבש לכדי תמונה קוהרנטית. הנה התמונה שפורס עבורנו נצ"ם אבי וייס, לפיה ראש הממשלה והמטה הכללי כולל חיל האוויר, שותקו ע"י היועמ"שית והפצ"רית עד השעה 2000, במחיר נורא בשטח. בין אם וייס טועה ובין אם לא, חייבות שתיהן להתייצב מול הציבור ולתת דין וחשבון על עלילות אותו יום מר ונמהר ותוצאותיו. בשביל זה לא צריך ועדת חקירה ממלכתית!

פנחס יחזקאלי: מהו 'מם אינטרנטי'?

שאלו אותי, מהו 'מם אינטרנטי'? אז הנה ההסבר לכולם: זהו סוג של תוכן, לרוב תמונה, סרטון או משפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט בצורה ויראלית. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני.

פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם

מאמר מומלץ!

התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…

איילת קציר: אני שופר

שיר ליום הכיפורים

"... לְעִתִּים אֲנִי תְּרוּעָה; לְעִתִּים אֲנִי שְׁבָרִים; אַךְ בְּשִׁגְרַת הַיָּמִים, אֲנִי מְנַסָּה להיות הַמִּרְוָח הַשָּׁקֵט בֵּין הַתְקִיעוֹת. שָׂם מִתְרַחֲשִׁים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים"... איילת קציר.

פנחס יחזקאלי: פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע'

"רק היכרות עמוקה עם תרבותו של הצד שכנגד - עם מניעיו, עם לבטיו ועם רגישויותיו - תאפשר לנו לדעת עם מי אנחנו עושים עסקים" (אלי אבידר). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', בסוגיה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה! 

איילת קציר: השנה אעשה עם עצמי חסד

שיר לחג

"הַשָּׁנָה אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי חֶסֶד, בֶּאֱמֶת! הַשָּׁנָה אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי אֱמֶת, בַּקְּטַנָּה. כָּכָה, לְנַקּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה מִכָּל הַצַדְקָנוּת וַחֲצַאֵי אֲמִתּוּת שֶׁכִּסִּיתִי בָּהֶן אֵת עַצְמִי..." איילת קציר: הַשָּׁנָה אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי חֶסֶד.

רוני אקריש: הנאורות האמונית

הקנאות היא דבקות נחרצת ואובססיבית במטרה, רעיון, או אמונה מסוימת, לעיתים תוך התעלמות מהשלכותיה על החברה או על אנשים אחרים. המושג ההופכי לקנאות הוא סובלנות, שמושגת בעזרת החינוך לתבונה ולפילוסופיה. זהו "האור הטבעי" על פי רנה דקארט. האם נוכל כיום לחדש את הוודאות הזו - המעוגנת במידה רבה באקדמיה - במצבה של האקמיה היום?

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת וילך

שיר לשבת (2)

פְּתַח לִי שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר כִּי פָּנָה יוֹם; וְעִמּוֹ פָּנָה לִבִּי וְהָיְתָה לִי דֶּרֶךְ וְהָיָה לִי אֱלֹהִים, אַךְ אִבַּדְתִּי שִׁירִי; וְעִמּוֹ אָבְדוּ לִי, נְתִיבֵי דַּרְכִּי... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וילך...

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ניצבים

שיר לשבת (1)

הִנֵּה אֲנִי כָּאן, נִצֶּבֶת לְפָנַי, לְפָנֶיךָ; נִרְגֶּשֶׁת כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה; אָז בָּאתָ אֵלַי בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, מְנַסֶּה לִמְשֹׁךְ אוֹתִי אַחֲרֶיךָ; וְהָלַכְתִּי... איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ...

פנחס יחזקאלי: חג העשורא ופולחן הטאעזיה, שמשקפים את דמות אויבינו

מאמר מומלץ!

ב- 17 ביולי 2024 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום - נמשך מן הזריחה עד השקיעה - שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.

פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם

מאמר מומלץ!

התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…

פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על דמות הנשר במקרא ובחיים

הנשר הוא מהעופות הגדולים המצויים בארץ בפרט ובמזרח התיכון בכלל. אורך גופו יכול להגיע עד 114 ס"מ, מוטות כנפיו עד 280 ס"מ, ומשקלו יכול להגיע עד 8.5 ק"ג. הנשר נזכר 26 פעמים במקרא, והוא מופיע כאמור בראש רשימת העופות הטמאים. הוא מסמל במקורות שלנו כוח ומהירות. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות דמות הנשר ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע'

'משיחיות' מוגדרת במילון 'מילוג' כ"אמונה חזקה בביאת המשיח, פעולות שנועדו לזרז את ביאת המשיח, אמונה בדבר מסוים שיביא את הגאולה". הרמב"ם קבע את האמונה בביאת המשיח כאחד משלושה עשר עיקרי אמונה. מאז מלחמת ששת הימים, המפכה ה'משיחיות' למילת גנאי בקרב אנשי השמאל המדיני. האמת קצת אחרת… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'משיח' ו'משיחיות', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…

רוני אקריש: הנאורות האמונית

הקנאות היא דבקות נחרצת ואובססיבית במטרה, רעיון, או אמונה מסוימת, לעיתים תוך התעלמות מהשלכותיה על החברה או על אנשים אחרים. המושג ההופכי לקנאות הוא סובלנות, שמושגת בעזרת החינוך לתבונה ולפילוסופיה. זהו "האור הטבעי" על פי רנה דקארט. האם נוכל כיום לחדש את הוודאות הזו - המעוגנת במידה רבה באקדמיה - במצבה של האקמיה היום?

הכל על עמלק באתר 'ייצור ידע'

פרשת כי תצא

עמלק הוא האויב הדמוני של ישראל לדורותיו. מאז יציאת מצרים ובכל דור - מהמן האגגי, דרך אדולף היטלר ועד יחיא סינואר וחמאס - לובש עמלק צורה חדש של הצורר התורן המתנכל לעם ישראל... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', בסוגיית 'עמלק', לפי הכותבים (בסדר הא"ב) … קריאה מועילה!

אבי הראל: העלייה לקברו של ר' נחמן מאומן בהקשר הלכתי/היסטורי

פרשת שופטים

ראש השנה מתקרב; ושוב העלייה לרגל לאומן בחדשות. גם השנה פרסם השגריר האוקראיני יבגן קורניצ'וק, כי מדינתו שוקלת להגביל בצורה משמעותית את מספר הישראלים שייכנסו לאומן בראש השנה, מתוך דאגה לחייהם של המבקרים לאור המצב הביטחוני. יעזור? מן הסתם לא… מי היה ר' נחמן, ומה סוד כוחו שלא פג גם היום?

אבי הראל: דמות הנשר בשירת האזינו, מוטיבים קבליים

'סוגרים' את פרשת האזינו...

שירת האזינו העמוסה בדימויים שונים גם מהטבע, מדמה את ההשגחה האלוהית על ישראל להנהגתו של הנשר כלפי גוזליו, בגוף השירה, מחבר השירה מדמה את כדלקמן: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ. על פי הדימוי האמור כאן, ה' נשא את עם ישראל כמו על כנפי נשרים, בדומה לנשר הפורש את כנפיו…

אבי הראל: יין נסך וסתם יינם של גויים

פרשת האזינו

באחד הפסוקים בשירת האזינו - המשובץ בתוכחה כנגד ריטואל עבודה זרה - מוזכר יין שנקרא יין נסך: יין המשמש לפולחנה של עבודה זרה...

אבי הראל: שירת האזינו ובחירתו של עם ישראל

פרשת האזינו

פרשת האזינו היא ברובה שירה פיוטית, שיש מחלוקת גדולה על זמן חיבורה. מנעד הזמן נע אצל חוקרי המקרא, מתקופת השופטים וכלה בתקופת הפילוג בין היהדות לעדה השומרונית, כלומר החל מהמאה ה- 12 לפני הספירה, ועד המאה החמישית לפני הספירה...

אבי הראל: שירת האזינו ותודעה היסטורית

פרשת האזינו

המקרא בכלל וספר דברים בפרט דנים על הזיכרון שיש על בני ישראל לשמר. הדבר בולט גם בשירת האזינו. המקרא נוקב באירועים שחייבים לזכור אותם, ומצביע על הטכניקה כיצד יש לעשות זאת. המכנה המשותף של הזיכרון המקראי בה כדי להדגיש את חשיבותן של שמירת המצוות המקראיות...

אבי הראל: כנשר יעיר קנו

פרשת האזינו

אחד הפסוקים היפים בשירת האזינו, הוא הדימוי של שמירת הנשר על גוזליו על כנפיו, לשמירת עם ישראל בידי ה'. הנשר עצמו נזכר במקרא 26 פעמים, והוא מופיע בראש רשימת העופות הטמאים בספר ויקרא, כמו גם כאחד הראשים של ארבעת החיות במרכבה שראה יחזקאל...

אבי הראל: בנים אתם לה' אלוהיכם, האמנם?

פרשת האזינו

בשירת האזינו, בספר דברים, יש תיאור קשה לגבי עתידו של עם ישראל. משה רגע לפני לכתו, מתאר בצבעים קודרים את העתיד להתרחש בעתיד לעמו באחרית הימים. בעצם משה מתווה כרוניקה ידועה מראש – עם ישראל יגיע לארץ כנען, שם הוא יפנה עורף לאלוהים, ותמורתו הוא יעבוד עבודה זרה. בשל כך ימצאו את העם צרות מסמרות שיער...

עופר בורין: דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל

פרשת האזינו

אז מה הלקח מכל זה? איך אפשר לקבל את הסיום הזה? את הכישלון המהדהד של הניסוי האלוהי הגדול? אני חושב שכמו הורים המפתחים ציפיות מאוד גבוהות מהילדים שלהם, כך יהוה. והילד? שקבל אלפי שעות של מורה פרטי לפסנתר מתגלה כבעל כשרון בינוני ומטה לפסנתר, גורם להורים לעגמת נפש ותחושת כישלון חיים. כגודל הציפיות כך גודל האכזבה...

אבי הראל: משה, בין האנושי לעל טבעי

פרשת האזינו

למרות ההילה שנקשרה במשה במותו, הרי שבמהלך חייו ניסה המקרא בכל דרך אפשרית להמעיט בדמותו, ולא להציגו כאדם עליון. גם הניסים שעשה, והדיבור האולטימטיבי עם ה', תמיד גוררו לאחר מכן הגבלה כזאת או אחרת, שלא נטעה ונטשטש בין התחום האלוהי לאנושי.