[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזות וממים בענייני היום', 'פורסמו לאחרונה'; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, ספורט, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]
כרזות וממים בענייני היום
אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום
מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי
כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה או סרטון, המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.
פורסם לאחרונה
אבי הראל: טקס הבאת העומר
פרשת אמור
פרשת אמור עוסקת בין שאר נושאיה במועדי ה'. מועדים אלה מוזכרים על פי סדרם הכרונולוגי החל מהחודש הראשון הוא חודש ניסן. בראש המועדים עומדת השבת, ולאחריה, שאר המועדים המקראיים. למועדים אלה יש מכנה משותף, בהיותם חגים האסורים במלאכה, וזמנם בלוח השנה ידוע וקבוע…
אבי הראל: לחם הפנים
פרשת אמור
אחד מחוקי פרשתנו הוא לאפות תריסר חלות, שיש להניחם על השולחן במשכן. חלות אלה הידועות בשמם הנוסף, לחם הפנים, הוחלפו מידי שבת בשבתו על ידי חלות טריות וחדשות. מפאת קדושתן, הן נאכלו על ידי הכוהנים במקום קדוש. פרט לאזכורים ההלכתיים הללו, אין המקרא מפרט דבר אודותיהן, ורוב הידוע לנו שאוב מספרות חז"ל…
אבי הראל: קידוש ה', מהמקרא ועד ימינו
פרשת אמור
בפרשת אמור שבספר ויקרא, מופיע ציווי מפורש לקדש את שם האל ולא לחלל את שמו. הביטוי, קידוש ה', אינו מופיע במקרא, והוא נזכר לראשונה בתלמוד. חז"ל הגבילו את מסירת הנפש על קידוש ה', רק על שלושה איסורים, שאם על היהודי נגזר לעבור עליהם, עליו למסור את נפשו ולא לבצעם. המדובר על עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים…
אבי הראל: עונש המקלל סקילה וכרת?
פרשת אמור
סיפורו של בסופה של פרשת אמור מצוי סיפור יוצא דופן על אדם שקילל את ה', ואת עונשו שהוא סקילה". עונש מוות בסקילה קיים בגין חטאים רבים ושונים, וביניהם – חילול שבת, קללת אלוהים ומלך, עבודת המולך, פנייה אל האובות והיידעונים, זנות עם נערה מאורסה או נשואה, עבודת אלילים, בן סורר ומורה ועוד.
דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת אמור
פרשת אמור
במקרה של "המקלל" ראינו שאמנם היו שני שלבים, אך שניהם היו רק לאחר ביצוע המעשה – ההנחיה של אלוהים למשה להודיע לבני ישראל על הוראות חוק חדש האוסר נקיבת שם אלוהים ומיד בסמוך לו הוראה אלוהים על הוצאתו של העבריין להורג לאלתר וברגימה, ואז בוצע העונש מיד. כיצד השתלשלות פרשיה זאת מתיישבת עם העיקרון ש"אין עונשין אלא אם כן מזהירים"? אתמה.
משה כהן אליה: המתפרה
אחת הסיבות שהפרקליטות נלחמת על הותרת מח"ש תחת ידיה היא השליטה על המידע שיש שם. במח"ש אספו הרבה מידע על יחסים "בינו לבינה", וכך אפשר להחזיק את השוטרים, כולל הבכירים שבהם, באזורים מוצנעים. כי המאפיה היוריסטוקרטית לא תוותר על כלי הסחיטה הללו…
קובי ביטר: "קדושים יהיו לאלוקיהם"
פרשת אמור
"קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ" (כ"א , ו') – יש שרוצים להתקדש לפנים משורת הדין ואוסרים על עצמם דברים המותרים, אולם לא כל הרוצה להתחסד מותר לו, קודם עליו לקיים מה שהתורה צוותה לקיים ורק אחרי זה מותר לו להוסיף סייגים על מה שמותר…
היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי
אבי הראל: טקס הבאת העומר
פרשת אמור
פרשת אמור עוסקת בין שאר נושאיה במועדי ה'. מועדים אלה מוזכרים על פי סדרם הכרונולוגי החל מהחודש הראשון הוא חודש ניסן. בראש המועדים עומדת השבת, ולאחריה, שאר המועדים המקראיים. למועדים אלה יש מכנה משותף, בהיותם חגים האסורים במלאכה, וזמנם בלוח השנה ידוע וקבוע…
אבי הראל: קידוש ה', מהמקרא ועד ימינו
פרשת אמור
בפרשת אמור שבספר ויקרא, מופיע ציווי מפורש לקדש את שם האל ולא לחלל את שמו. הביטוי, קידוש ה', אינו מופיע במקרא, והוא נזכר לראשונה בתלמוד. חז"ל הגבילו את מסירת הנפש על קידוש ה', רק על שלושה איסורים, שאם על היהודי נגזר לעבור עליהם, עליו למסור את נפשו ולא לבצעם. המדובר על עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים…
אבי הראל: עונש המקלל סקילה וכרת?
פרשת אמור
סיפורו של בסופה של פרשת אמור מצוי סיפור יוצא דופן על אדם שקילל את ה', ואת עונשו שהוא סקילה". עונש מוות בסקילה קיים בגין חטאים רבים ושונים, וביניהם – חילול שבת, קללת אלוהים ומלך, עבודת המולך, פנייה אל האובות והיידעונים, זנות עם נערה מאורסה או נשואה, עבודת אלילים, בן סורר ומורה ועוד.
דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת אמור
פרשת אמור
במקרה של "המקלל" ראינו שאמנם היו שני שלבים, אך שניהם היו רק לאחר ביצוע המעשה – ההנחיה של אלוהים למשה להודיע לבני ישראל על הוראות חוק חדש האוסר נקיבת שם אלוהים ומיד בסמוך לו הוראה אלוהים על הוצאתו של העבריין להורג לאלתר וברגימה, ואז בוצע העונש מיד. כיצד השתלשלות פרשיה זאת מתיישבת עם העיקרון ש"אין עונשין אלא אם כן מזהירים"? אתמה.
משה כהן אליה: המתפרה
אחת הסיבות שהפרקליטות נלחמת על הותרת מח"ש תחת ידיה היא השליטה על המידע שיש שם. במח"ש אספו הרבה מידע על יחסים "בינו לבינה", וכך אפשר להחזיק את השוטרים, כולל הבכירים שבהם, באזורים מוצנעים. כי המאפיה היוריסטוקרטית לא תוותר על כלי הסחיטה הללו…
קובי ביטר: "קדושים יהיו לאלוקיהם"
פרשת אמור
"קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ" (כ"א , ו') – יש שרוצים להתקדש לפנים משורת הדין ואוסרים על עצמם דברים המותרים, אולם לא כל הרוצה להתחסד מותר לו, קודם עליו לקיים מה שהתורה צוותה לקיים ורק אחרי זה מותר לו להוסיף סייגים על מה שמותר…
פנחס יחזקאלי: נקמה, מוסר והרתעה: בין תודעה מערבית למציאות חברתית
אחת התופעות המרתקות שצפות מאז טבח ה- 7/10 היא הסלידה שבה מקבלת התקשורת הישראלית דיבורים על נקמה, מול ריבוי הלהג בסוגיית ההרתעה (חמאס מורתע, חיזבאללה מורתע וכדומה). קצת מגוחך, בהתחשב בעובדה שהנקמה, היא היא בסיס ההרתעה, בטח במזרח התיכון שלנו!
[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]
ניהול, מורכבות, מדע וספורט
פנחס יחזקאלי: ח'אלד כבוב ופער הרלוונטיות של בג"ץ
שופט העליון ח'אלד כבוב נתן לנו המחשה בשידור חי לפער הרלוונטיות שתפסו 'העליונים' מעמם. בדיון בג"ץ על ועדת חקירה ממלכתית, הוא גילה פתאום "שיש הסבורים שבג"ץ נגד המדינה"…
פנחס יחזקאלי: החרמת הטקסים הממלכתיים, שגיאה אסטרטגית של מחאה בעידן של חילופי אליטות
החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.
פנחס יחזקאלי: מערכת אם / מערכת על: 'אמא' לתת המערכות המרכיבות אותה
קיימת היררכיה בהגדרה של מערכות מורכבות: כל מערכת היא תת-מערכת של מערכת על גדולה יותר, ו- מערכת-אם (Mother system) של תתי-מערכות הנכללות בתוכה. מערכת-האם הגדולה ביותר שאנו מכירים היא מערכת-העל (Super System); או האקו סיסטם, הכוללת ארבע תתי מערכות: האטמוספירה; הביוספרה (מערכת החי); הליטוספרה (האדמה); וההידרוספרה (מערכת הנוזלים)…
פנחס יחזקאלי: פרשת שמיני שבספר ויקרא, שיעור בנהלים ארגוניים
פרשת שמיני
ספר שמות נותן לנו את השיעור הראשון בניהול. הוא עוסק בהיווצרות הביורוקרטיה, כאשר יתרו מייעץ למשה לבנות מדרג ביורוקרטי על מנת להקטין את מוטת השליטה שעל כתפיו…
פנחס יחזקאלי: מטרה של מערכת מורכבת
אין מערכת מורכבת ללא מטרה (purpose): היא הרציונל המניע את המערכת; המעניק לה את המאפיין המייחד שלה. אם מנתקים את המערכת המורכבת ממוחה ומליבה – קוגנטיבית וממשית – תהיה התוצאה הבלתי נמנעת התפוררותה והתמוטטותה.
פנחס יחזקאלי: הכל על ההיבטים השונים של מטרה באתר ייצור ידע
מטרה (purpose) היא מקור החיים של מערכת מורכבת; אבל גם מקור צרותיה. כי מערכת מורכבת מחולקת למרכיבים, ולכל מרכיב מטרה משלו, שפעמים רבות נוגדת את המטרה הכללית (מטרת העל)…
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ההיבטים התאורטיים של מטרות לסוגיהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: מטרת־על של מערכת מורכבת ומשמעותה הניהולית
שאלת מטרת־העל (Superordinate Purpose) אינה רק שאלה נורמטיבית ("מה אנו רוצים להשיג"), אלא שאלה מבנית עמוקה: איזו תכלית מארגנת את ההתנהגות בפועל של המערכת.
פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על מקצועיות ומקצוענות
'מקצועיות' מוגדרת כרמת השליטה שלנו בידע המקצועי; ו'מקצוענות' מבטאת את התרבות המקצועית שלנו. מצב המקצועיות של ארגוני הביטחון והשירות הציבורי שלנו מביך בלשון המעטה… בדף זה מרוכזות כרזות מחאה הנובעות מהמחאה הזו. אתם מוזמנים לתרום עוד!
[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]
פלילים, אכיפת חוק ומשפט
משה כהן אליה: המתפרה
אחת הסיבות שהפרקליטות נלחמת על הותרת מח"ש תחת ידיה היא השליטה על המידע שיש שם. במח"ש אספו הרבה מידע על יחסים "בינו לבינה", וכך אפשר להחזיק את השוטרים, כולל הבכירים שבהם, באזורים מוצנעים. כי המאפיה היוריסטוקרטית לא תוותר על כלי הסחיטה הללו…
פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע
אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: ח'אלד כבוב ופער הרלוונטיות של בג"ץ
שופט העליון ח'אלד כבוב נתן לנו המחשה בשידור חי לפער הרלוונטיות שתפסו 'העליונים' מעמם. בדיון בג"ץ על ועדת חקירה ממלכתית, הוא גילה פתאום "שיש הסבורים שבג"ץ נגד המדינה"…
פנחס יחזקאלי: קמפיין תביעות ההשתקה נגד גורמי ימין. מתוך הרע, מבצבץ הטוב
קשה שלא להבחין בכמות העצומה של תביעות לשון הרע (תביעות הדיבה) המוגשות ע"י אנשי המחאה, כאסטרטגיה מכוונת ומתוכננת (תביעות השתקה), כנגד גורמי ימין. אבל, האם הן אפקטיביות? אטען כי ברמת המאקרו בטווח הארוך, זוהי 'תסמונת בלעם': הניסיון להרע הופך לברכה.
פנחס יחזקאלי: תביעות השתקה, ככה משתיקים אותנו
תביעות השתקה – המוכרות בספרות כ־Strategic Lawsuits Against Public Participation (SLAPP) – הן הליכים משפטיים, שמטרתם המרכזית אינה בהכרח זכייה מהותית, אלא יצירת אפקט מצנן (chilling effect) על שיח ציבורי. אף כי ישנם הקשרים שבהם השימוש בהן מזוהה עם מחנות פרוגרסיביים – במיוחד סביב סוגיות של זהות ופגיעה סימבולית, וסביב תרבות ההשתקה והביטול (Cancel Culture) – התמונה הכוללת מורכבת בהרבה.
פנחס יחזקאלי: התפתחות תופעת ההשתקה והביטול: מן החרם החברתי הקדום ועד תרבות הווק
תופעת הביטול וההשתקה של ימינו, היא הסתגלות טכנולוגית של מנגנון עתיק. היא התפתחה מהמרחב המיקרו־חברתי של הילדות, דרך מוסדות העולם העתיק וימי הביניים, ומשטרים טוטליטריים במאה ה־20, ועד לתרבות ה־Woke בעידן הפוסט־מודרני. חרף שינויי ההקשר, מתקיימת רציפות מבנית: מנגנון של סימון חריגה, ודה־לגיטימציה והדרה, המשרתים מבני כוח משתנים.
פנחס יחזקאלי: לשבור את דוד זיני
בתוך מסדרונות שב"כ ובתקשורת מתנהל מאבק התשה מתוחכם, כדי להקיא את דוד זיני, את סגנו ואת דרכו, אל מחוץ למערכת.
[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]
חינוך, מוסיקה, ספורט יצירה ואמנות
משה כהן אליה: המתפרה
אחת הסיבות שהפרקליטות נלחמת על הותרת מח"ש תחת ידיה היא השליטה על המידע שיש שם. במח"ש אספו הרבה מידע על יחסים "בינו לבינה", וכך אפשר להחזיק את השוטרים, כולל הבכירים שבהם, באזורים מוצנעים. כי המאפיה היוריסטוקרטית לא תוותר על כלי הסחיטה הללו…
פנחס יחזקאלי: כשהרמטכ"ל מטיף מוסר
איך נפטרים מהשיח המעצבן הזה על כשלי הפיקוד? תוקפים דווקא את החיילים על היעדר מוסר, ומדליפים זאת לתקשורת הליבה האקטיביסטית, כי 'פניקה מוסרית' אהובה במיוחד על יועצי השמאל, כי היא תמיד 'עובדת' עלינו…
פנחס יחזקאלי: נישואי בוסר בקריקטורות ובתמונות. אוסף שביעי
שתי התופעות – נישואי קטינות ו'הלבנתה' ע"י השמאל העולמי – נפגשות בנקודת מפגש טראגית שבין פגיעה פיזית ואנושית קונקרטית, לבין כשל אינטלקטואלי ומוסרי שמונע את התיקון שלה. אלו שני קטבים של תופעה אחת: הפעולה המזיקה, והמנגנון שמאפשר לה להמשיך להתקיים. זהו אוסף שביעי של חומרים בסוגיה כאובה זו.
פנחס יחזקאלי: אליטיסטים יקרים, תחשבו 'משה כהן אליה'!
אליטיסטים יקרים, זכרו את האמת הפשוטה של הכוח: "כשיש לך קצת, אתה רוצה עוד. כשיש לך עוד, אתה רוצה יותר. וכשאתה מאבד את הכל, אתה מבין שהספיק לך הרבה פחות!"
פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע
אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשות אחרי מות / קדושים
"ערב יום הזיכרון: וּבְלֶכְתְּךָ ציוית לִי חַיִּים. חַיִּים שְׁלֵמִים צִוִּיתָ עָלַי לֹא שְׁבוּרִים, מְלֵאִים. נוֹתַרְתִּי כָּאן, לְבַד, להללם, לפארם; וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, וְכָל מָה שֶׁהַלֵּב רָצָה, זֶה אוֹתְךָ…"
פנחס יחזקאלי: החרמת הטקסים הממלכתיים, שגיאה אסטרטגית של מחאה בעידן של חילופי אליטות
החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.
פילוסופיה ואמונה
גרשון הכהן: נס קרה לנו!
העובדה – שבשעה הגורלית שלא הייתה כמוה בחיי עם ישראל, מאז כישלון מרד בר כוכבא, עמדה לנו הנהגה בעלת שיעור קומה, בולט בכל קנה מידה היסטורי – אינה מובנת מאליה. התלכדות אקראית כזו בין שעה גורלית לבין מנהיגות הראויה לגודל השעה, היא תזמון מיוחד במינו. מה שחשוב לא פחות הוא העובדה, שאל הרגע הגורלי – למאבק הקמתה של מדינה מתוך סערת המלחמה – בן גוריון הגיע במוכנות אישית מבוססת היטב, לאחר עשרות שנות הנהגה.
גרשון הכהן: יציאת מצרים כאן ועכשיו
מאמר מומלץ
כפי שהודגש היטב בתורת האר"י הקדוש, האל ברא את האדם כי הוא זקוק לו וליוזמת פעולתו. זו נקודת המוצא של המהפכה הציונית. טמון כאן יסוד עמוק לדיון אין סופי, דיון בממדיו של המעשה האסטרטגי, הרבה יותר מאשר דיון תאולוגי דתי. מבט אמוני תנ"כי יודע לכרוך את הסוגיות האלה לדיון אחד. כאן יבחר כל אדם את ההתבוננות המתאימה לו.
פנחס יחזקאלי: הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'
רבי משה בן מימון – הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
רוני אקריש: להיסטוריה יש משמעות. אבל, האם יש לה מטרה?
מאמר מומלץ
אם באמת יש להיסטוריה מטרה, האם אין זו ערובה לכך שתרחיש אפוקליפטי כמו 'סוף ההיסטוריה', לא יכול להתרחש?
פנחס יחזקאלי: מחירו של עגל הזהב
פרשת כי תישא
חטא העגל מלמד אותנו שברגע שאדם – או עם – מפסיקים להאמין בייעודם הייחודי ומחפשים תחליפים, בדמות "עגלי זהב" של התקופה, סופם להיטמע ולהיעלם בתוך המערכות שהם עצמם סייעו להקים.
פנחס יחזקאלי: המאבק על נוכחות כלבים במרחב הציבורי במערב
המאבק על נוכחות הכלבים ברחובות המערב אינו באמת על בעלי חיים; הוא על השאלה מי קובע את כללי הטקס במרחב הציבורי. כשהמערב מתחיל להתנצל על נוכחותו של "חברו הטוב ביותר", הוא למעשה מאותת על טשטוש הזהות שלו עצמו אל מול דרישות דתיות חיצוניות.
פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר
מאמר מומלץ
זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות…
פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי
האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פרשת השבוע: פרשת אמור
אבי הראל: טקס הבאת העומר
פרשת אמור
פרשת אמור עוסקת בין שאר נושאיה במועדי ה'. מועדים אלה מוזכרים על פי סדרם הכרונולוגי החל מהחודש הראשון הוא חודש ניסן. בראש המועדים עומדת השבת, ולאחריה, שאר המועדים המקראיים. למועדים אלה יש מכנה משותף, בהיותם חגים האסורים במלאכה, וזמנם בלוח השנה ידוע וקבוע…
אבי הראל: לחם הפנים
פרשת אמור
אחד מחוקי פרשתנו הוא לאפות תריסר חלות, שיש להניחם על השולחן במשכן. חלות אלה הידועות בשמם הנוסף, לחם הפנים, הוחלפו מידי שבת בשבתו על ידי חלות טריות וחדשות. מפאת קדושתן, הן נאכלו על ידי הכוהנים במקום קדוש. פרט לאזכורים ההלכתיים הללו, אין המקרא מפרט דבר אודותיהן, ורוב הידוע לנו שאוב מספרות חז"ל…
אבי הראל: קידוש ה', מהמקרא ועד ימינו
פרשת אמור
בפרשת אמור שבספר ויקרא, מופיע ציווי מפורש לקדש את שם האל ולא לחלל את שמו. הביטוי, קידוש ה', אינו מופיע במקרא, והוא נזכר לראשונה בתלמוד. חז"ל הגבילו את מסירת הנפש על קידוש ה', רק על שלושה איסורים, שאם על היהודי נגזר לעבור עליהם, עליו למסור את נפשו ולא לבצעם. המדובר על עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים…
אבי הראל: עונש המקלל סקילה וכרת?
פרשת אמור
סיפורו של בסופה של פרשת אמור מצוי סיפור יוצא דופן על אדם שקילל את ה', ואת עונשו שהוא סקילה". עונש מוות בסקילה קיים בגין חטאים רבים ושונים, וביניהם – חילול שבת, קללת אלוהים ומלך, עבודת המולך, פנייה אל האובות והיידעונים, זנות עם נערה מאורסה או נשואה, עבודת אלילים, בן סורר ומורה ועוד.
דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת אמור
פרשת אמור
במקרה של "המקלל" ראינו שאמנם היו שני שלבים, אך שניהם היו רק לאחר ביצוע המעשה – ההנחיה של אלוהים למשה להודיע לבני ישראל על הוראות חוק חדש האוסר נקיבת שם אלוהים ומיד בסמוך לו הוראה אלוהים על הוצאתו של העבריין להורג לאלתר וברגימה, ואז בוצע העונש מיד. כיצד השתלשלות פרשיה זאת מתיישבת עם העיקרון ש"אין עונשין אלא אם כן מזהירים"? אתמה.
קובי ביטר: "קדושים יהיו לאלוקיהם"
פרשת אמור
"קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ" (כ"א , ו') – יש שרוצים להתקדש לפנים משורת הדין ואוסרים על עצמם דברים המותרים, אולם לא כל הרוצה להתחסד מותר לו, קודם עליו לקיים מה שהתורה צוותה לקיים ורק אחרי זה מותר לו להוסיף סייגים על מה שמותר…
עופר בורין: מיהם הקורבנות בני ימינו?
פרשת אמור
מנהג הצום מעמיד אותנו על הצורך לעשות את "חשבון הנפש" גם כאשר הגוף דורש את מזונו. המנהג דורש מאתנו, להגיע לרמת מודעות נפשית כזו, שבה "חשבון הנפש" יגבר על עינוי הגוף, ויאפשר לנו להיות נקיים מהבלי הגוף כשאנחנו מביטים במראה ובודקים אם ראויים אנו לשנה נוספת ב"גן בעדן" המכונה "כדור הארץ"…
באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!
באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.
.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
