[מה התחדש באתר 'ייצור ידע'? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: כרזת היום, 'על סדר היום'; ראש השנה; נושאים קבועים ומתעדכנים כל העת; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות'; ו'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע - פרשת וילך; נפרדים מפרשת ניצבים]

כרזת היום: בעוד המפכ"ל מלהג את עצמו לדעת, הקימו בבאר שבע מוקד חירום ומשטרה אלטרנטיבית...

בעוד המפכ"ל קובי שבתאי מלהג את עצמו לדעת בתקשורת, הקים ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', משטרה אחרת משלו. הוא הציב בראשה את מפקד תחנת העיירות מפקד תחנת העיירות לשעבר במשטרה, ליאור זוהר, שהתפטר בעבר, בין היתר, בשל חוסר גיבוי.

המשטרה הזאת מתחילה בימים אלה את פעולות ההרצה שלה. בדצמבר 2022, כבר תהיה כתובת, ולרשות תושבי באר שבע יעמוד מוקד ביטחון, שיזניק את אנשי יחידת הסיירת, שתעבוד סביב השעון. משטרת באר שבע תוכל להתמסר לסטטיסטיקה המשטרתית, בלי הפרעה...

מאמרים רלוונטיים:

[בכרזה: בעוד המפכ"ל שבתאי מלהג את עצמו לדעת, בבאר שבע הקימו מוקד ביטחון ומשטרה אלטרנטיבית. התמונה מתוך: לירן לוי, איתי אילנאי (2022), "היו גורמים פוליטיים שקראו להמונים לבוא למירון", ידיעות אחרונות, 21/9/22, ע' 6. הכרזה: ייצור ידע]

על סדר היום:

פנחס יחזקאלי: מי שעושה שימוש מיותר בשואה נכווה. אפילו נתניהו!

מי שמנסה לרתום את השואה לענייניו, רוב הסיכויים שיצא מכך רע...

מרדכי קידר: מהיכן הצורך הפלסטיני בהכחשת השואה?

כדי לקעקע את הנרטיב היהודי, הפלסטינים חייבים להתמודד עם השואה, כי על פי הבנתם השואה יצרה את מדינת ישראל. זה הרקע להכחשת השואה שלהם.

ראש השנה באתר 'ייצור ידע'

שנה טובה לכולכם!

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים, שמסמל מאזן אישי והתחדשות. יום זה נחשב במסורת היהודית ליום שבו מכתירים בני האדם את אלוהים כמלכם, וליום דין שבו נידון האדם על השנה שעברה ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה. לקראת החג, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות החג והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

משבר הדיור ומצוקת הדיור באתר ייצור ידע

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות משבר הדיור - מצוקת הדיור והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: בתחום הדיור הציונות מפסידה

ההיגיון הכלכלי אותו מייצג משרד האוצר הפך להיגיון הדומיננטי שמכתיב את פעילות כלל משרדי הממשלה. לא עוד שאיפה לתכלית ציונית: לפריסת התיישבות, לפיתוח הפריפריה ולקיבוץ גלויות, אלא שאיפה למשוואות רווח כלכלי.

פנחס יחזקאלי: היועצת המשפטית ופרשת מני מזוז – הזורעת רוח קוצרת סופה…

אין להמעיט בחשיבות תוצאותיה של החלטת בג"ץ בנושא מני מזוז: היא תחיש, כפי הנראה, הן את פיצול תפקיד היועמ"ש והן את ביטול "הועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה"; ובמידה רבה של צדק.

אפרים לאור: הבחנה ופילוח בין פטריוט, יריב ואויב

מי שחובר ונשען על המרים באויבי ישראל, איננו ישראלי. מי שפונה לגורמים זרים, כבימי המנדט הבריטי, ומזיק לישראל באמצעות פרסום מאבקים פנים-ישראליים, איננו ישראלי. מי שפועל למען המדינה היהודית. למען תושביה. לניקוי פגמים, לטיוב הממשל, לשיפור התנהלות ציבורית ופרטית, למשפט ולצדק הינו ישראלי, שחותר לישראל טובה יותר ושמשטרה דמוקרטי יותר ואנרכיסטי/כאוטי פחות.

ראש השנה...

אייל גונן: קבלת החלטות לשנה חדשה

כדי לא להשאיר את הקורא במתח הנה שתי תובנות על כיצד לקבל החלטות לשנה החדשה וגם לבצע אותן: האחת - להבין שקבלת החלטות היא תהליך – וצריך לשים דגש על התהליך לפני שמחליטים. השנייה - כדי לקיים לאורך זמן החלטות לשנה חדשה – ההחלטה צריכה לכלול מערכת של מחויבויות, בונוסים ועונשים...

אסא כשר: ברכה לשנה החדשה

סבא שלי לימד אותי פעם מהו היחס הראוי אל הזמן החולף: מוטב לחשוב על הזמן כמו שחושבים על חבית של יין יקר ומשובח, שכל רגע ניגרת ממנה טיפה. כשם שלא נניח ליין לטפטף אל תוך החול, כך לא מן הראוי שנניח לזמן לטפטף ללא טעם...

איילת קציר: אֲנִי שׁוֹפָר

"... לְעִתִּים אֲנִי תְּרוּעָה; לְעִתִּים אֲנִי שְׁבָרִים; אַךְ בְּשִׁגְרַת הַיָּמִים, אֲנִי מְנַסָּה להיות הַמִּרְוָח הַשָּׁקֵט בֵּין הַתְקִיעוֹת. שָׂם מִתְרַחֲשִׁים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים"... איילת קציר.

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה

בְּמַעֲלֵה הַזְּרִיחָה, לְבוּשָׁה מַלְמָלָה ויְחֵפָה; מְדַוֶּשֶׁת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, עַל אוֹפַנֶּיהָ הַבּוֹהֲקִים. מַגָּעָהּ רַךְ, מַבָּטָהּ מְחֻיָּךְ וְהִיא נָעָה בְּקַלִּילוּת... רגעים – אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה... בְּקֶצֶב שָׁקֵט וּבְפַשְׁטוּת.

איילת קציר: הַשָּׁנָה אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי חֶסֶד

"הַשָּׁנָה אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי חֶסֶד, בֶּאֱמֶת! הַשָּׁנָה אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי אֱמֶת, בַּקְּטַנָּה. כָּכָה, לְנַקּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה מִכָּל הַצַדְקָנוּת וַחֲצַאֵי אֲמִתּוּת שֶׁכִּסִּיתִי בָּהֶן אֵת עַצְמִי..." איילת קציר: הַשָּׁנָה אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי חֶסֶד.

איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית: הנה אני כאן??

הנה אני כָּאן, נִצֶּבֶת לפני, לְפָנַיִךְ בפנים ממתיקות סדקים. סִימָנֵי הַזְּמַן נכרים, וזִכְרוֹנוֹת מִשְׁתַּקְּפִים. הַאִם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ הֵם מְסַפְּרִים? איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית...

ראש השנה באתר 'ייצור ידע'

שנה טובה לכולכם!

אסא כשר: סיפור והערה לראש השנה

אני רוצה לאמץ לעצמי את מודל מנזר השתקנים, רוצה לבנות סביב חיי חומות שיחסמו כל רעש מצוי ומיותר. כמעט כל מה שנשמע בפומבי הוא רעש מיותר בעולמי. אני רוצה שהחומות יניחו לעבור מבחוץ פנימה רק מה שיש לו ערך, בעולמי, רק מה שיש לו איכות, לטעמי, רק מה שיש לו משמעות, בעיניי...

גרשון הכהן: בשורת התשובה – תופעה שמעל לטבע

החברה הישראלית לפלגיה, חייבת בחשבון נפש ובתהליך תשובה. מנקודת מבט יהודית כולם חייבים בתשובה, גם הצדיקים, כל אחד על פי דרכו. לא באתי להצביע על הטעון תיקון, אלא להציע מבט רענן ופשוט, על יסודה הפלאי של האפשרות לתשובה. המושג "חזרה בתשובה, כמו מושגים רבים אחרים בשיח הרווח, נלכד עם השנים, בדימוי צר ואף שגוי...

אבי הראל: כיצד נוצרו ועוצבו הסליחות?

כאשר אנו מעיינים במרכיבים השונים של הסליחות, אנו מוצאים מרכיבים משותפים בכל עדות ישראל – פתיחה לי"ג מידות הרחמים, י"ג מידות עצמן, החוזרות לאחר פיוטים שונים, ונוכחות קבועה של תפילות משה ודניאל...

אבי הראל: מתי נוצר חג ראש השנה במתכונתו הנוכחית?

ראש השנה כחג במקרא הינו מועד שתוכנו היה שונה מתוכנו כיום. המדובר היה כיום של שמחה (תרועה), ובאיסור מלאכה. האזכור היחידי של תאריך זה מצוי דווקא בספרי הנביאים, ושם המדובר במשחה מיוחדת של קריאת התורה בפני הציבור לאחר החזרה מגלות בבל. רק בתקופת חז"ל, החל מראשית המאה השנייה לספירה, קיבל ראש השנה את אפיונו הנוכחי. יום המלכת האל על העולם וכיום בו נחרצת גורלה של כלל האנושות.

יצחק בריק: ההיכרות עם עצמנו

לפרקים, שיפוטנו כלפי אנשים הוא עוצמתי הרבה יותר משיפוטנו את עצמנו. שיפוט זה, אפשר שישמש אותנו באותה מידה כלפי עצמנו; וישפר בכך את התנהגותנו, כפי שאנו מצפים ממי שחיים סביבנו. יכולתנו להביט עמוק-עמוק בתוך תוכנו ולשפר את הכרותינו עם עצמנו; והסתכלותנו במראה - כדי להבין יותר מי עומד מולנו - הן יכולת אנושית נפלאה, שאסור להחמיצה!

עופר בורין: ראש השנה – יום תרועה

בספר במדבר, פרק י', שם יש פירוט של משמעות התקיעה בחצוצרות; ובהמשך יש הסבר מפורט על שלל תפקידי החצוצרות: קראתי את כל זה; והאסוציאציה הראשונה שעלתה לי בראש היא הצפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל; והצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. בימים האלה, חלק מהציבור החרדי אינו עומד בצפירה. האם ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בחצוצרות של משה ובני אהרון? החצוצרות ששימשו בזמן מלחמה ובזמן חג כזיכרון ליהוה?

אבי הראל: תפילת חנה – היבטים מתודולוגיים

תפילתה של חנה בפרק ב', בשמואל א', הביאו את חוקרי ביקורת המקרא להניח כי המדובר בטקסט מאוחר לפחות לימיו של דוד המלך, והמדובר בעצם במזמור תהילים שהעורך המקראי שם בפיה של חנה. בנוסף, לפי דעה זו המדובר במזמור ניצחון מפיו של מלך שניצח או מפי אדם שהאל גאלו מיד החזק ממנו...

גרשון הכהן: תפילת חנה והיחס לשינוי…

כיצד אנו תופסים שינוי, המאיים על היציבות?

כיצד נתפוס את השינוי המאיים על היציבות? כסוג של תאונה, כמו רכבת שנפלה מן המסילה; או כתופעת יסוד מתמדת, המתהווה מתוך טבעו של עולם. מעין בריאה מחודשת של סדר חדש, הנתון אף הוא לשינוי וחוזר חלילה. תפילת חנה מבטאת את הגישה השנייה, ומציבה את חרדת אי היציבות, דווקא כמקור השראה לאמונה ולתקווה...

גרשון הכהן: תפילת חנה – בתפיסת מציאות של קיום בשינוי מתמיד

שיעור בהתמודדות עם אי הודאות...

בקוסמולוגיה המונחת ביסוד תפילת חנה, מצוי בעיני הקוד הגנטי של השקפת העולם התנ"כית על מקומו של אדם בטלטלות ההוויה. זו התפיסה המבקשת בכל רגע להזכיר לאדם שהכל ארעי. גם זריחת החמה מידי בוקר חוזרת על עצמה מכוח רצון האל, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"...

נושאים קבועים ומתעדכנים כל העת

פנחס יחזקאלי: להיות בן חסות – 'דימי' – בארצנו…

פרשת אבו מאזן: שוב אנחנו מתנהגים ב'בני חסות - דימי...

אם יהודי או נוצרי חיים כאן, הם צריכים לחיות בחסות האסלאם, מה שמכונה 'דימי'. בתמורה, הוא מציית לכללים שנכפים עליו, ומשלם דמי חסות לבעלי הבית המוסלמים. לכן, מה שמותר למוסלמי אסור ל'דימי', כל עוד לא הותר לו. לכן, אנחנו לא עושים טובה כשאנחנו נותנים, והם מקבלים; וזה טבעי ש'נותנים לנו בראש' כשאנחנו לא מצייתים לכללים...

יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע

מאז קיבלה אוקראינה את עצמאותה, ב- 1991, הלכו יחסיה עם רוסיה והידרדרו בהדרגה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחסי רוסיה אוקראינה והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

פנחס יחזקאלי: תושבי הדרום מעירים את המפכ"ל. מאמר דינמי ומתעדכן

תזכורת קבועה ומתעדכנת...

כדי לפקוח את עיני המפכ"ל (לא יקרה, אבל בכל זאת...) ("המצב בדרום טוב מאי פעם, חד וחלק!"), יצרתי פה מאמר דינאמי ומתעדכן כל העת, שבו אעדכן - עד שיימאס לי ואתעייף - חלק מתמונת המצב האמיתית שאנחנו חווים פה בנגב. אתם מוזמנים להוסיף חומרים...

פלילים, אכיפת חוק ומשפט

פנחס יחזקאלי: היועצת המשפטית ופרשת מני מזוז – הזורעת רוח קוצרת סופה…

אפרים לאור: החזירו לאוכלוסיית הרוב את המדינה היהודית והדמוקרטית!

גופים של ומטעם מדינת-ישראל כוננו משטר "רשע וטוב לו בהשוואה לצדיק ורע לו" בתהליך רציף, עקבי, דורסני... והכל מכוונות טובות, 'טהורות', נעלות וארוכות-טווח, עד קצה החותם.

פנחס יחזקאלי: המפכ"ל שבתאי – כשלא יודעים לעשות – מלהגים…

בעוד המפכ"ל שבתאי מלהג את עצמו לדעת... בבאר שבע הקימו מוקד ביטחון ומשטרה אלטרנטיבית...

פנחס יחזקאלי: משטרות אינן חיות לעד. הגיעה העת לדון בתחליפים!

ב- 2005, "על רקע התחושה הציבורית הקשה של כשל מערכתי בטיפול בתופעות של פשיעה ואלימות" המליצה וועדת טרנר על מיסוד משטרות עירוניות בישראל. המלצות אלה התקבלו בהתנגדות רבה ובבוז על ידי המשטרה... עכשיו, המשטרה עצמה הרימה ידיים... עכשיו, הגיעה העת לדון שוב בתחליפים!

פנחס יחזקאלי: קיפוח 'אובייקטיבי' – לפחות לכאורה

קיפוח 'אובייקטיבי' לכאורה – להבדיל מקיפוח יחסי – הוא פועל יוצא של הערכה אובייקטיבית לכאורה, שאיננה קשור לתחושה ולהגדרה אישית של קיפוח. הערכה כזו יכולה להיות, למשל, התוצאה של ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis – ONA), למרות שגם אז, יכול אחד לחוש קיפוח; ואחר, באותם תנאים ממש, לא…

פנחס יחזקאלי: קיפוח יחסי – ההיגיון הפרדוקסלי של הקיפוח

'קיפוח יחסי' (Relative deprivation) - להבדיל מ'קיפוח אוביקטיבי' - הוא הרגשה סובייקטיבית (אישית) של אדם, שנוצרת מתוך התייחסות לקבוצת התייחסות מסוימת. מונח זה נטבע על ידי הסוציולוג סמואל א' סטופר, במלחמת העולם השנייה. משמעו, שאנחנו מעצבים את הרשמים שלנו, לא בצורה גלובלית, אלא בצורה מקומית. אנחנו לא מציבים את עצמנו בהקשר הרחב ביותר האפשרי, אלא משווים את עצמנו עם אנשים 'שנמצאים אתנו בסירה אחת'. תחושת הקיפוח שלנו היא יחסית...

מרדכי קידר: בעלי הבית החדשים של המדינה

מדינת ישראל עומדת בפני דור של צעירים ערבים שיותר ממשוכנעים, שהמדינה החליטה להתאבד. לכן, אין מנוס מלהוכיח לכולם, שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי.

ניהול, מורכבות, מדע וספורט

אייל גונן: קבלת החלטות לשנה חדשה

משבר הדיור ומצוקת הדיור באתר ייצור ידע

גרשון הכהן: בתחום הדיור הציונות מפסידה

גרשון הכהן: מלכות שלמה – הערכת הישגים וכישלונות

מחירה של סטגנציה - מאמר מומלץ!

איך שלמה, החכם באדם, לא קלט להיכן הוא מוביל?

גרשון הכהן: מה עושים כשאירוע יוצא משליטה? חטא בת שבע כתאונת שרשרת

מה עושים כשאירוע יוצא משליטה? בשבח ההסתגלות... מאמר מומלץ!

אם משהו השתבש, אם אירוע יצא משליטה, אפשר להשתלב בהתרחשות באורח מסתגל כמו בגלישת גלים, לגלוש על גלי השיבוש, למצוא דרך אקטיבית להפוך את השיבוש להזדמנות. זו הבשורה התנ"כית, בשונותה מן הדטרמיניזם הכרוך בגזירת גורל

דור יחזקאלי: פרשת ערן זהבי – פארסה נטולת אלגנטיות…

מעניין יהיה לראות, איך יסתיים המשבר הנוכחי עם ערן זהבי. האם זו באמת פרידה סופית, או שההיסטוריה תחזור על עצמה, ואחרי הפארסה הנוכחית נחזה שוב ב"סולחה"? אם כך יהיה, נקווה לפחות שהיא 'תרופד' גם הפעם, בכמות שערים מספקת מרגליו של זהבי, שתקהה את הכתמים המרוחים על חולצתו..

ויזואליזציה – יתרונותיה ומגבלותיה – באתר 'ייצור ידע'

'וִיזוּאָלִיזַצְיָה' (Visualization) - טוב מראה עיניים... חוש הראיה הוא החוש הדומיננטי ביותר אצל האדם ואנו נוהגים להסתמך עליו יותר מכל חוש אחר. לעובדה זו יתרונות רבים אך גם חסרונות לא מעטים בדמות טעויות תפיסה וזיהוי הנובעות מהסתמכות יתר על חוש הראיה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יתרונות ההסתמכות על הויזואליזציה; ומגבלותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי

פנחס יחזקאלי: מי שעושה שימוש מיותר בשואה נכווה. אפילו נתניהו!

מי שמנסה לרתום את השואה לענייניו, רוב הסיכויים שיצא מכך רע...

מרדכי קידר: מהיכן הצורך הפלסטיני בהכחשת השואה?

משבר הדיור ומצוקת הדיור באתר ייצור ידע

גרשון הכהן: בתחום הדיור הציונות מפסידה

גרשון הכהן: מלכות שלמה – הערכת הישגים וכישלונות

מחירה של סטגנציה - מאמר מומלץ!

איך שלמה, החכם באדם, לא קלט להיכן הוא מוביל?

גרשון הכהן: מה עושים כשאירוע יוצא משליטה? חטא בת שבע כתאונת שרשרת

מה עושים כשאירוע יוצא משליטה? בשבח ההסתגלות... מאמר מומלץ!

פנחס יחזקאלי: היועצת המשפטית ופרשת מני מזוז – הזורעת רוח קוצרת סופה…

חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות

איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת ניצבים

שיר לשבת...

הִנֵּה אֲנִי כָּאן, נִצֶּבֶת לְפָנַי, לְפָנֶיךָ; נִרְגֶּשֶׁת כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה; אָז בָּאתָ אֵלַי בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, מְנַסֶּה לִמְשֹׁךְ אוֹתִי אַחֲרֶיךָ; וְהָלַכְתִּי... איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ...

איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תבוא

שיר לשבת...

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִּתִּי-עַל אַהֲבָה: עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, עֵת נִצְבָּעִים הַשָּׁמַיִם בְּצִבְעֵי בְּרִיאָה מַרְהִיבִים; עוֹמֶדֶת אֲנִי לוֹחֶשֶׁת מִלִּים שֶׁל כְּאֵב, מהולות בְּתוֹדָה... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תבוא...

פנחס יחזקאלי: אהבה בצל המלחמה

לפניכם פרויקט אמנותי מדהים ונוגע ללב - של פרידות וקבלות פנים של חיילים, לפני ואחרי המלחמה - שליקט ואסף האתר הרוסי BOOM. אל תחמיצו!

איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תצא

שיר לשבת...

עָמֹק בְּתוֹךְ תּוֹכֵךְ; אָמַר לִי מָשִׁיחַ בסדנת סוֹף שָׁבוּעַ טְמוּנִים קוֹלוֹת וְזִכְרוֹנוֹת שֶׁל אֱמֶת אַמִּיצָה; שֶׁל מַרְאוֹת קְדוּמִים שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתְּ; אֲבָל הֵם שָׂם עיקשים; כְּמוֹ זִמְזוּם שֶׁל מַנְגִּינָה הַמְּחַכָּה לַעֲלוֹת... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תצא...

פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה לעולם לא תסלח לאיש שהרס את פריז…

בפתיחת ישיבת הבוקר האסטרטגית באחד מימי אוגוסט 1944, דווח אדולף היטלר כי צבאות בעלות הברית מצויות כבר בלב פריז. הידיעה גרמה להיטלר להתלקח בהתפרצות היסטרית של זעם גואה: "מה קרה? האם בוצעו הפקודות האלה? צרח אל גנרל אוברסט אלפרד יודל, ראש המבצעים של האו.ק.וו. (הפיקוד העליון על הכוחות המזוינים), ונעץ בו מבט פראי... "יודל", צרח בקול צרוד, "האם פריז בוערת?"

פנחס יחזקאלי: שירי נצח – אל תוך העיר – שלמה ארצי

לאהבות שנקטעו יש אפקט משתק. הן חוסמות אותנו לפרק זמן, עד שברגע מסוים הכל נפתח; ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו להביט אחורה בסלחנות, לנצור את הטוב שהיה, ולהמשיך הלאה... בכך עוסק שיר האהבה הזה, הפשוט והנפלא של שלמה ארצי, "אל תוך העיר".

נאוה דיהי: להיות נוכחים בחיינו

"כשמשהו בבטן זז בחוסר נוחות, גם אם הרבה אחרי שנים; תעצרו רגע ותשאלו: האם אני במקום המתאים לי? האם הצרכים האישים שלי מקבלים מענה? תעזו להיות נוכחים בחיים שלכם ולטפל בקשיים..." נאוה דיהי

פילוסופיה ואמונה

גרשון הכהן: מלכות שלמה – הערכת הישגים וכישלונות

מחירה של סטגנציה - מאמר מומלץ!

איך שלמה, החכם באדם, לא קלט להיכן הוא מוביל?

גרשון הכהן: מה עושים כשאירוע יוצא משליטה? חטא בת שבע כתאונת שרשרת

מה עושים כשאירוע יוצא משליטה? בשבח ההסתגלות... מאמר מומלץ!

איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תצא

שיר לשבת...

פרשת 'כי תצא' באתר 'ייצור ידע'

שבת שלום!

פרשת כי תצא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק י' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק י"ט. לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת כי תצא, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

עופר בורין: שמואל א, פרק ל – מנהיג נולד

זה לקח הרבה זמן והרבה פרקים עד שבפרק הזה, אנחנו מקבלים בפעם הראשונה את דויד המנהיג...

הכל על עמלק באתר 'ייצור ידע'

עמלק הוא האויב הדמוני של ישראל לדורותיו. מאז יציאת מצרים ובכל דור, לובש עמלק צורה חדש של הצורר התורן... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', בסוגיית 'עמלק', לפי הכותבים (בסדר הא"ב) ... קריאה נעימה!

פרשת השבוע: פרשת וילך

נפרדים מפרשת ניצבים

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת ניצבים

שני חלקים לפרשת ניצבים, שמתחילה את פרק הסיום של מסעות בני ישראל עד לשובם לארצם: החלק הראשון שעניינו כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל; והחלק השני שהוא חזון אחרית הימים...

צליל דוד נעמן: הרהורים על פרשת ניצבים

אחר שנים מטלטלות של מערכות בחירות מפלגות ומקצינות. בידנו לבחור, האם לשמר את הכאוס והקלקול; או אולי, לאזור אומץ; וראשית, לסלוח לעצמינו על משגים וטעויות ואז לסובבים אותנו; ולמחול ולחולל עצמינו. כך נוכל לפתוח פתח להתחלה חדשה, לשיח חדש. שיביא להקשבה ולשיתוף...

איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת ניצבים

שיר לשבת...

פרשת ניצבים באתר 'ייצור ידע'

שבת שלום!

פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ט, פסוק ט' ומסתיימת בפרק ל', פסוק כ'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת ניצבים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

אבי הראל: ר' סעדיה גאון והדילמה של הבחירה החופשית

כפָּרָשַׁת נִצָּבִים מעלה את הסוגייה של חופש הרצון האנושי. ר' סעדיה גאון (רס"ג) שדן בנושא מורכב זה, מעלה את הדילמה אודות חופש הרצון בכול חריפותה, אבל אין הוא נותן לקורא ולנבוך פתרון מוחלט. אמנם אין הידיעה האלוהית סיבת הכרעת האדם, היות והאל מכיר רק את התוצאה של ההכרעה האנושית, ולא את הדרך אליה.

קובי ביטר: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם"

לפני מותו, משה מרכז את כל בני ישראל (הגברים,הנשים והילדים)-הן ראשי העם והן פשוטי העם. "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיך" ָעל מנת לכרות ברית בין ה' ובין בני ישראל...

אבי הראל: חופש הרצון – היבטים נוספים

בפרשת ניצבים, בפרק ל', אנו מוצאים את רעיון חופש הרצון. מונח זה מתקשר בבירור אל הפרט, ועל ההתנהלות האישית שלו, היות ואין משמעות לרעיון חופש הרצון של הקולקטיב. על כל פרט להתנהל בדרך ראויה ומוסרית, היות והפרטים הללו מהווים את החברה כולה. לכן פונה הסופר המקראי אל כל אחד ואחת, ומעמיד אותם על כובד האחריות אודות התנהגותם...

אבי הראל: טקס הברית, חטא ותשובה

תהליך התשובה המתואר בפרשת ניצבים, הוא תוצר של העונש שפקד את העם בגלל מעשיו. ברם, בספרי הנבואה מקובלת הגישה כי התשובה באה על מנת למנוע את העונש הממשמש ובא. לפי תפיסה זו, כאשר העונש מגיע משמעו שהעם לא הפנים את גודל השעה ולא חזר בתשובה...

אבי הראל: לא בשמיים היא – דיון בדרכי ההכרעה ההלכתית

בפרשת ניצבים קובע המקרא, כי מקור הסמכות ההלכתית שייך לאדם המצוי בארץ, ולא לתופעות ניסיות כבת קול. זאת ועוד: בעקבות השימוש הנרחב שנעשה במקורות הנוצריים בבת קול, כדי לבסס את ישו כנביא לגיטימי - הבא לתת לאנושות דת חדשה - פוסק הרמב"ם כי לאחר מתן תורה בהר סיני, איש אינו יכול לשנות את דברי המקרא, גם אם הוא משתמש בסמכותה של בת קול, או במסווה של נביא האל...

אבי הראל: רעיון הבחירה החופשית לפי לוי בן גרשון

רעיון הבחירה החופשית של האדם הוא אחד הרעיונות המרכזיים במחשבת המקרא, ועיקרו – האדם חופשי לבחור את דרכו בחייו לטוב או למוטב. אבל, חופש רצון זה, מתנגש חזיתית באמונה של ידיעת האל, שבעצם קובעת את העתיד מראש...

עופר בורין: על סקרנות ואמונה עיוורת

הצורך לחקור, הסקרנות, הרצון לפרוץ גבולות – ייתכן ואלה תכונות שהטביע משה בבני ישראל בפסוק הקצר והממצה של הדרישה ל"אמונה עיוורת". בפעם הבאה, כשתגידו לילד שלכם ש"לא לשחק באש" תבדקו שהוא לא עושה בדיוק הפוך. לפעמים הסקרנות עלולה להרוג, כמאמר הפתגם הידוע: "הסקרנות הרגה את החתול"...

באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: [email protected], 050-4442127.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]