[מה התחדש באתר 'ייצור ידע'? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

רבים פונים אלינו בבקשה לחדש את הניוז-לטר היומי. כיוון שהאתר הוא יעד קבוע לתקיפות האקרים, החלטנו שלא לסכן אתכם - גם במחיר אבדן קוראים - ולא להחזיק מאגר של קוראים אצלנו. כתחליף, דף זה מציג את מגוון המאמרים המתפרסמים, מידי יום, ע"פ נושאים. אתכם הסליחה!

[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: כרזת היום, פורסמו לאחרונה; ט"ו בשבט, 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]

כרזת היום: רוצים, אבל לא יודעים למשול!

ב- 30 בנובמבר 2022 כתב תא"ל במיל' ד"ר דב תמרי באתר זה:

"מדינת ישראל שקועה בפרדוקס ממאיר; יש בה פוטנציאל גבוה מאד ומשילות נמוכה מאד. הסיכוי לשנות זאת לא נראה כלל...". זה היה נכון ל'ממשלת השינוי', וזה נכון גם לגבי ממשלת הימין היום!

הממשלה הזו - כמו קודמתה - מתאפיינת בפער אדיר בין הרצון לשנות, להבנה איך משנים. ראש הממשלה מתעסק בדברים החשובים לו, אך אינו מנהיג רוח יחידה ומשחק קבוצתי, והשרים נשרכים אחר יועצי התקשורת שלהם, במרדף אובססיבי אחר מקרופונים, בלי להבין שמשילות היא בראש ובראשונה תרבות שלטונית ומקצוע אמיתי. התוצאות בהתאם!

המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע:

[בכרזה: מחזירים את המשילות... הכרזה: ייצור ידע... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KELLEPICS לאתר Pixabay]

פורסמו לאחרונה:

אפרים לאור: הרוצה לחיות ב'שרונה' – חייב לאחוז ב'שומרונה'!

העתודה היחידה לתושבי ישראל ותשתיותיה הינה ברכסים הגבוהים, החשופים והבלתי-מאוישים של הרי השומרון, בנימין ויהודה, המדבר המזרחי ובקעת הירדן.

אפרים לאור: היתכנות ממשית לרעידת אדמה חזקה, ולצונאמי בים-התיכון ובכנרת!

התכוננו לרעידת האדמה הבאה!

זה רציני!! קורא נכבד, כדאי לך להתייחס לסיכון הממשי ברצינות. תרחיש הייחוס של הממשלה לרעידת אדמה וצונאמי, קובע להיערך ל- 7,000 הרוגים, 45,000 פצועים, 9,000 לכודים בהריסות ו- 170,000 עקורים. הערכה זו הינה הערכת-חסר. הסיכון חמור יותר!

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: סליחה

״סליחה״, שאלתי: ״ממי ואיך?״; והיא ענתה: ״מעצמך, מאחרים; מעומק הנפש, בכוונת אמת; סליחה מלב אל לב״... רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: סליחה...

יוסי פיינטוך: "אל תשא את שם-ה' אלהיך לשווא" – למה מתכוון הציווי?

האיסור בדיבר שלישי הוא על שימוש פסול בשמו של האל. סקירה ממצה של הפרשנות המסורתית עליו תחויר עד מהרה; שהרי, המטרה ברורה: להשלות את בר השיח ולהלעיטו בכזבים. או, מתן שבועה זדונית (תוך שימוש בשם האל) על פריט דמוי זהב שאינו אלא עשוי מזהב טהור...

אבי הראל: הכאורדר הראשון – עשרת הדברות

כאורדר (Chaorder) הוא חזרה מן הכאוס אל הסדר. בעוד שהכאוס מוגדר כסוג התנהגות של מערכת, שהתנהגותה מתנהלת על פי תבנית, שאינה ידועה, הרי שבכאורדר אנו מצליחים לאתר את דפוס הפעולה הנכון, לרסן את הכאוס, ולהחזיר את המערכת לשליטה. עשרת הדברות הם אולי הכאורדר הראשון, המייצר 'סולם' לעליה מן הכאוס אל סדר מסוג חדש

אבי הראל: מעמדם התאולוגי של עשרת הדברות במסורת היהודית

עשרת הדברות היו ונשארו גולת הכותרת של המורשת הדתית והמוסרית של עם ישראל; אולם, בניגוד למצופה מטקסט מכונן שכזה, מימי חז"ל יש ניסיון מתמשך להנמיך את הפרופיל התאולוגי שלהם, ולהפכם לטקסט מקראי חשוב ללא זכויות יתר על שאר פסוקי המקרא. הטיעון המוחץ לכך הוא, שאם פסוקי עשרת הדברות יקבלו יחס מיוחד, הדבר ייתן גושפנקה לאלה הטוענים כי התורה לא ניתנה כולה מהשמיים...

אבי הראל: באיזו שפה נכתבו עשרת הדיברות?

התורה בכלל, ועשרת הדברות בפרט, לא ניתנו בהר סיני בשפה העברית המוכרת לנו כיום. הם היו כתובים בכתב הכנעני / פיניקי, שהיו רווחים באותה תקופה במזרח הקדום..

ט"ו בשבט - חג שמח!

אבי הראל: ט"ו בשבט – חג לאילן?

ט"ו בשבט שמח!

האם ט"ו בשבט הוא חג האילנות? ספק רב. ט"ו בשבט אינו מוגדר כחג, לא בפסוקי מקרא ולא בחז"ל, ואף לא בהלכה הפסוקה. זאת ועוד: הקשר בין תאריך זה לנטיעות אינו קיים כלל. המפנה חל בתקופת הגאונים, אז נתפס תאריך זה - על ידי הציבור שחי בארץ-ישראל - כיום הדין לפרות האילן; ובשל כך, הם ציינו או חגגו אותו כיום חג, שבתפילותיו כללו פיוטים מיוחדים שבהם התפללו לשנה ברוכה לכל מיני האילנות...

סוזי בן ברוך: משמעותם של פירות ט"ו בשבט

ט"ו בשבט שמח!

יום ה-ט"ו בחודש שבט מסומן בלוח השנה העברי כראש השנה לאילנות. ביום זה אנו חוגגים את העצים בעולמו של אלוקים, ואת העץ שבתוכנו, על ידי אכילת שבעת המינים, המהווים סמל למרכיבים ולצדדים השונים של חיי האדם" "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש [תמרים]" (דברים ח, ז-ח)...

היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי

אפרים לאור: הרוצה לחיות ב'שרונה' – חייב לאחוז ב'שומרונה'!

אפרים לאור: היתכנות ממשית לרעידת אדמה חזקה, ולצונאמי בים-התיכון ובכנרת!

התכוננו לרעידת האדמה הבאה!

פנחס יחזקאלי: אסון המסוקים, והיתרון הפרדוקסלי של ההתיישבות בעת לחימה

ה- 4 בפברואר הוא יום השנה לאסון המסוקים ב- 1997, שבו נספו 73 לוחמים וקצינים בדרכם ללבנון...

ה- 4 בפברואר הוא יום השנה לאסון המסוקים ב- 1997, שבו נספו 73 לוחמים וקצינים בדרכם ללבנון. אך טבעי הוא שאסון בסדר גודל כזה מקשה על העיסוק בהיבטים אחרים של התופעה, ויחד עם זאת ולמרות הכאב, עצם האירוע מאפשר לנו הצצה נוספת להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה.

גרשון הכהן: "הבא להורגך השכם להורגו" – דוגמה למורכבות הדיון ההלכתי

הסיסמה: 'הבא להורגך השכם להורגו' - שכיום, רלוונטית מאי פעם - עלתה לדיון פומבי בתחילת 2016, בדברי ראש המטה הכללי דאז, גדי אייזנקוט, בפני תלמידים בבת ים, על הוראות הפתיחה באש של צה"ל. אייזנקוט טען כי הוראות הפתיחה באש הקיימות הן ונכונות, והוסיף כי צהל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'… האמנם?

אודי מנור: רק מנקודת מבט שמאלית דווקא יש צידוק מוחלט לישיבת והתיישבות יהודים בכל ארץ ישראל

שלום תמורת שלום - או: מדוע רק מנקודת מבט שמאלית דווקא יש צידוק מוחלט לישיבת והתיישבות יהודים בכל ארץ ישראל...

דב תמרי: ממשלות בישראל חסרות יכולת משילות

מדינת ישראל שקועה בפרדוקס ממאיר; יש בה פוטנציאל גבוה מאד ומשילות נמוכה מאד. הסיכוי לשנות זאת לא נראה כלל...

פנחס יחזקאלי: רוצים, אבל לא יודעים למשול!

מאמר מומלץ!

הממשלה מתאפיינת בפער אדיר בין הרצון לשנות, להבנה איך משנים. ראש הממשלה מתעסק בדברים החשובים לו, אך אינו מנהיג רוח יחידה ומשחק קבוצתי, והשרים נשרכים אחר יועצי התקשורת שלהם, במרדף אובססיבי אחר מקרופונים, בלי להבין שמשילות היא בראש ובראשונה תרבות שלטונית ומקצוע אמיתי. התוצאות בהתאם!

[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]

ניהול, מורכבות, מדע וספורט

פנחס יחזקאלי: רוצים, אבל לא יודעים למשול!

מאמר מומלץ!

גרשון הכהן: "סוף מחשבה במעשה תחילה" – לקח חציית ים סוף

מאמר מומלץ!

האם יוזמה היא מעשה קולקטיבי? לא. היא תמיד מעשה של יחידים שיוצרים נתיב שלתוכו באים עוד ועוד אנשים. לא בכדי מביא המדרש את סיפור נחשון בן עמינדב. היזמים הבודדים שקולטים בחושיהם את הכיוון הנכון, הם מורי הדרך שהמנהיגים שסוללים את הדרך לפני המחנה. על כן, נדרשת תמיד מנהיגות שתאפשר את פעילותם של יזמים כאלה באזורי סף הכאוס...

פנחס יחזקאלי: אנטי שביר – קשיים מצמיחים עמידות!

תקציר: אנטי שביר מוגדר כ"דבר (כל מערכת מורכבת: חיידק, אדם, ארגון וכדומה) שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" (טאלב, 2014, ע' 74). מושג זה בא למשל לידי ביטוי באמירה האלמותית של פרידריך ניטשה "מה שלא הורג מחשל". גמישות אסטרטגית היא, למשל, חתירה ארגונית לרמה מסוימת של 'אנטי שבירות'.

קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע'

הליך קבלת ההחלטות היא תהליך קוגניטיבי של בחירה מבין מספר אפשרויות. תהלכי קבלת החלטות משתנים, מתהליכים המתקיימים במוחנו באופן אוטומטי; דרך פעולות יום יומיות בסיסיות, מול מגוון אפשרויות פעולה; וכלה בתהליך סדור של תכנון המחייב קבלת החלטות בצמתי החלטה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיית קבלת ההחלטות והכרוך בהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: פרקטל – החלקים דומים לשלם…

תקציר: פרקטל (Fractal) הוא חלק משלם, המכיל את האינפורמציה של השלם כולו, מעין תוכנית של המערכת, שנשמרת בכל רזולוציה. בשנות השישים של המאה הקודמת, פיתחו חוקרים שפה – ואפילו גאומטריה ייחודית – בשם "גיאומטריה פרקטלית", שהיא השפה שיכולה לתאר את מדע הכאוס.

גרשון הכהן: 'סדר', 'כאוס' ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים

את הגרסה הזו של סיפור יציאת מצרים שמענו מפיו של האלוף גרשון הכהן, שילוב יוצא דופן של איש חרב ותלמיד חכם, שעשה שימוש בסיפור הזה על מנת להמחיש מושגים בסיסיים בתורת הכאוס...

יצחק אדיג’ס: מי אני ומה מטרתי בחיים?

האם אנו יכולים להסכים שהעולם הוא מערכת ענקית אחת? אם אנו יכולים להסכים על כך, עלינו להסכים שכל חלקי המערכת קשורים זה לזה. אף אחד מהם איננו מבודד. אנחנו מקושרים, לא רק לאנשים אלא גם לעצים המספקים לנו חמצן לנשום; ולאוקיינוסים המאפשרים לדגים להתרבות ולשמש לנו מזון. כל מה שאנחנו רואים קשור לכל הדברים האחרים שאנחנו רואים וגם לאלה הסמויים מן העין. אז מי אני בעצם?

יצחק אדיג'ס: חשיבה רציונלית ורגש בקבלת החלטה

אל לנו לערבב תחושה עם הנמקה. אינך יכול לחשוב בצורה הגיונית, לעבד מידע מסודר ולחוות טורנדו של רגשות, כולם בו זמנית. כשאתה משתמש בהיגיון ובהיגיון, עליך לשלוט ברגשותיך, כך שלא יפריעו לעיבוד ההגיוני של מידע. אנשים שמשלבים סיבה ורגש טועים מכיוון שרגשותיהם חזקים יותר מההיגיון. תחושות גוברות על החשיבה; ואז, תקבל החלטה שאתה מאמין שהיא מחושבת היטב אך מבוססת רק על רגשות...

[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

פלילים, אכיפת חוק ומשפט

אפרים לאור: היתכנות ממשית לרעידת אדמה חזקה, ולצונאמי בים-התיכון ובכנרת!

התכוננו לרעידת האדמה הבאה!

פנחס יחזקאלי: נדב שרגאי על פולחן המוות המוסלמי

מאמר מומלץ!

בכל פעם שמגיע גל פיגועים, אנחנו נחשפים שוב ושוב לתופעה הבלתי נתפסת - והדוחה כל כך בעינינו - של הורים המגלים שמחה למות ילדיהם שמתו כ'שהידים', כאילו הובילו אותם בהלווייתם אל חתונה. המזרחן ד"ר מרדכי קידר מכנה את התופעה: 'פולחן המוות המוסלמי'... זהו אחד מתחומי השוני המשמעותיים ביותר בין ערבים מוסלמים, המחזיקים בפרדיגמת חשיבה ערבית מזרחית; לבין אנשי המערב: היחס אל המוות!

פנחס יחזקאלי: שחיתות שלטונית – הרצאה בשלושה חלקים

שחיתות שלטונית היא תופעה טפילה, שנמצאת במקומות שבהם מרוכזת העוצמה לסוגיה, כשם שקרציה נמשכת למקומות שבהם נוח לה ביותר להסתתר ולמצוץ דם, כך נמשכת השחיתות השלטונית אל העוצמה. כמו הקרציה, גם בשחיתות יהיה לנו קשה להבחין בתחילה, אולם ככל שהיא גדלה ונוספות לה חברות; כך היא בולטת יותר, ומפריעה יותר...

פנחס יחזקאלי: בן גביר – ירח הדבש נגמר והשחיקה החלה…

לאיתמר בן גביר היה הרבה מזל, וסיכוי של ממש להפוך למנהיג לאומי... הוא יכול היה להמר בתחילה על אנשי המפתח, שעמדו לרשותו, למנותם, לתת להם לעבוד, ולנסות לשנות מהר את מצב המשילות בטווח הקצר, ללא כוחות נוספים. אבל, הוא בחר ללכת על בטוח, ולהיאחז במוכר, שנמצא מתחת לפנס: ביוזמות חקיקה, במשא ומתן פוליטי, בדרישות לתקציבים ובהמשך הופעות בתקשורת. עתה נותר לו רק לרדוף אחר האירועים...

החופש להביע דעה בארגונים באתר ייצור ידע

בארגונים רבים - בוודאי בארגונים צבאיים, ביורוקרטיים, היררכיים, שבהם שולט 'קוד הנאמנות' - מנהלים/קצינים כפופים נמנעים בדרך כלל להביע עמדות שסותרות את עמדות הממונים עליהם. את התופעה הזו נכנה: "החופש להביע דעה בארגונים". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות החופש להביע דעה בארגונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

'ספינים' תקשורתיים באתר 'ייצור ידע'

היכולת לייצר ספינים ולדעת להימנע מספינים, היא היום חלק מתרבות הניהול...

ספין תקשורתי (Spin, propaganda) הוא אמצעי להסחת דעת של אמצעי התקשורת מבעיה מסוימת, בדרך של הסטת תשומת הלב של הסיקור התקשורתי ומיקודו בגורם אחר, ו/או לפרש את האירועים בצורה חיובית יותר עבור יוצר הספין. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'ספינים' לסוגיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

פנחס יחזקאלי: איתמר בן גביר במלכודת הדבש של המשטרה

מאמר מומלץ:

חלק מכך שהמשטרה הצליחה להתנהל עד היום - בלי שהשרים הממונים לדורותיהם יכפו עליה את השינויים המתחייבים במבנה שלה ובשיטות עבודתה - היא יכולתה לשטות בהם. את ההתנהלות הזו אני מכנה 'מלכודת הדבש של המשטרה'. איך עובדת המלכודת הזו? האם גם השר בן גביר שקע לתוכה?

זכויות יוצרים והפרתן באתר ייצור ידע

זכות יוצרים (Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות זכויות יוצרים והפרתן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]

חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: סליחה

איילת קציר: אשרי האחת – שירת הים

שיר לשבת בהשראת פרשת בשלח...

'אשרי האחת - שירת הים' היא השירה ששרו בעוצמה גדולה משה ובני ישראל, מיד לאחר הנס הגדול, שחזו בו כאשר נבקע ים סוף לשניים ואפשר להם להימלט ממצרים. ואנחנו, מה אנחנו בוחרים לעשות בעת משבר - לשיר או להישבר?

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת בשלח

שיר לשבת:

גַּעְגּוּעַי לַיָּמִים בָּהֶם הַדְּבָרִים הָיוּ פְּשׁוּטִים, וְיָכֹלְנוּ לגעת גַּם בַּקְּשָׁיִים; בַּחֶמְלָה וּבָרֶגֶשׁ, וְגַם כְּשֶׁכָּאַב לְהַמְשִׁיךְ לֶאֱהֹב. גַּעְגּוּעַי לַיָּמִים בָּהֶם יָכֹלְנוּ לְדַבֵּר עַל כָּל אוֹתָן הַחְלָטוֹת וּמַעֲשִׂים, שֶׁהֵבִיאוּ לְשִׁעְבּוּד וְעַבְדוּת, וְלָדַעַת שֶׁבְּיַחַד נוֹכל להכל... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת בשלח...

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: מה קורה לגעגוע

"מתחיל רטוב ספוג וכאוב. עם הזמן, יכול להתכווץ לכדור; תקוע בנשמתך, יכול להפוך לצל; דבוק לגופך, יכול ל ה ת פ ז ר בתוך הרגל יומך. תמיד נוכח, לבל נשכח...". רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: מה קורה לג ע ג ו ע...

פנחס יחזקאלי: הרומן המרתק של אומנים עם הפוליטיקה

מאמר מומלץ!

בעבר היה העיסוק בפוליטיקה מסוכן עבור אומנים, ששילמו מחירים לא מבוטלים אם חשפו את זהותם הפוליטית. אבל היום, גם הטעם האומנותי של אנשי 'ישראל הראשונה' ו'השנייה' משתנה, ואומנים שאינם אומני הזרם המרכזי, מזדהים בשמחה עם צד פוליטי בידיעה שהדבר רק ייטיב עימם. גם הקהל שלהם מצפה מהם בדיוק את זה...

אבי ברוכמן: מה הקשר בין צמיגים ואוכל גורמה?

שר התיירות חיים כץ הכריע ואישר ב- 1 בפברואר 2023 לקדם את כניסתו של מדריך מישלן לישראל. אבל מה משמעותו של כוכב מישלין ומה הקשר בין צמיגים ואוכל גורמה?

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: יום הולדת

בכל שנה כששלי מגיע, נדמה לי; שבין צמתי ההצטלבות ומעגלי התנועה של חיי, הוא מוביל אותי אל פסי האטה. מסב את תשומת ליבי, לעצור ולהתבונן פנימה, רגע לפני הפנייה הבאה... רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: יום הולדת.

פילוסופיה ואמונה

רוני אקריש: פילוג בין מפלגות מפולגות – ישוב הדעת עם סימון וייל

יום שישי, 3 בפברואר: יום הולדת לסימון וייל...

המשפט שטבעה הפילוסופית סימון וייל: "המפלגות הן ארגונים רשמיים, שהוקמו כדי להרוג בנשמות את תחושת האמת והצדק", יישאר תמיד מניפסט זוהר למחשבה חופשית!

בכורים ובכורה באתר ייצור ידע

הבכור הוא הצאצא הראשון. בימי קדם, אך גם בימינו, הוא זוכה למעמד מיוחד. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות בכורים ובכורה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

יצחק אדיג’ס: מי אני ומה מטרתי בחיים?

רוני אקריש: כן, יש חיים לאחר המוות!

התעוררתי הבוקר באור חדש. לפני 17 שנים בדיוק, ב-18 בינואר 2006 בשעה 13:28, הלב שלי הפסיק לפעום, הגוף שלי נעשה אינרטי, הנשמה שלי נכנעה, שום מנהרה לא נפתחה מולי, שום אור לא אתגר אותי, רק האין היה נוכח...

מדיין ומדיינים באתר ייצור ידע

דרכם של בני מדיין ובני ישראל התחילה כמשפחה; נמשכה כבני ברית; והסתיימה כאויבים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מדיין ומדיינים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

פנחס יחזקאלי: ישו הנוצרי ותורת הרשתות, בספרו של ברבאשי, 'קישורים'

הנה לכם שיעור בשיווק, שנתן לנו פאולוס בשיווק הדת הנוצרית: הוא הבין, שכדי שהנצרות התפשט ותגיע אל מחוץ לגבולות היהדות, יש להפיל את המחסומים הגבוהים שעמדו בדרכם של אלה שביקשו להפוך לנוצרים: הוא ביטל את ברית המילה ואת חוקי הכשרות המחמירים…

אבי הראל: בין בלעם לישוע הנוצרי

חג המולד הנוצרי:

במקורות חז"ל דרים בלעם וישוע הנוצרי (ישו) בכפיפה אחת. לעתים, כאשר נאמר במקורות אלה בלעם הכוונה לישוע, ולעתים כל דמות עומדת בפני עצמה. אין ספק, שבגלל אימתה של הכנסייה הנוצרית, חז"ל נאלצו להבליע את הביקורת שלהם כנגד ישוע עצמו, והבחירה בבלעם - שנחשב אף הוא כנביא שקר - הייתה קלה ומתבקשת. מה שנותר לנו הוא לבחון כל מקור לגופו בהקשר ההיסטורי שלו, ולהחליט האם כאשר מוזכר בלעם הרשע הכוונה לישוע הנוצרי או הכוונה לדמותו של בלעם עצמו.

רשת השבוע: פרשת יתרו

עופר בורין: עשרת הדברות ואנחנו

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ב. הפרשה פותחת בסיפור על יתרו חותנו של משה, אך בהמשך רוב הפרשה עוסק בסיפור מעמד הר סיני. עשרת הדברות – אולי הקטע החשוב ביותר בתורה כלול בפרשה המקבלת את שמו של יתרו, כהן מדין...

אבי הראל: סוד הקשר בין משה ליתרו

פרשת יתרו מציבה לנו את האתגר להסביר את הקשר המיוחד בין משה לכהן מדיין. לכאורה על פי פשט הפסוקים, לאחר בריחתו של משה מאימת פרעה למדבר, הוא מגיע לארץ מדיין, שם על יד הבאר הוא מושיע את בנות יתרו מפני זעמם של רועי הצאן האחרים, ובתמורה לכך, הוא מוזמן להתארח בבית יתרו, ואף נושא את בתו, ציפורה לאישה. אולם...

אבי הראל: היכן קיבלו בני ישראל את התורה – במדבר סיני או בשכם?

המסורת של מתן תורה בסיני על ידי משה, הינה התפיסה המרכזית השולטת במסורת היהודית. אולם, יש לדעת שבספר יהושע, מצויה מסורת אחרת ומנוגדת שמעלה תהיות לא פשוטות בנידון...

אבי הראל: מתן תורה – מעמד נסי או מופע פירוטכניקה נבואי?

היות ותוכנן של עשרת הדברות הינו מכונן באמונה היהודית, אפשר היה לצפות שעשרת הדיברות יכבשו את המקום המרכזי בריטואל של היהודי המאמין בכל הדורות. אולם בפועל, הן הפכו לסמל של מחלוקת עזה בתוך העם והנהגתו הרוחנית. התלמוד הבבלי מראה באופן מפורש, שבשלב מסוים נתקבלה החלטה להוציא את עשרת הדברות מהריטואל הדתי. הסוגיה, האם ניתנו הדברות מפי האל או לאו, הביאו למחלוקת קשה של זרמים שונים ביהדות לאורך ההיסטוריה לגבי תוקפם ומשמעותם הדתית של עשרת הדברות בפרט, והמקרא כולו בכלל.

עופר בורין: עשרת הדברות ואנחנו

באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!