במה עסקנו היום באתר 'ייצור ידע'?

[מה התחדש באתר 'ייצור ידע'? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]
[מה התחדש באתר 'ייצור ידע'? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזות וממים בענייני היום', 'פורסמו לאחרונה'; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]

כרזות וממים בענייני היום

אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה אוסרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

פורסם לאחרונה

משה כהן אליה: הקריסה התודעתית של ה'גרנד נרטיב'

אנטוניו גראמשי, הוגה איטלקי שכתב על משברי הגמוניה, תיאר בדיוק את המצב שבו שרויה המחאה היום: כש"הגרנד נרטיב" הישן – הסיפור שמארגן את המציאות – מאבד תוקף, אך טרם נבנה לו תחליף. אז הישן גוסס, והחדש טרם נולד. ובין לבין צצים סימפטומים מבעיתים.

פנחס יחזקאלי: פרשת בלק באתר ‘ייצור ידע’

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת בלק, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת בלק

"הוֹ בִּתִּי, פִקְחִי אֶת עֵיניך בִּתִּי, רְאִי אֶת הַיֹּפִי שֶׁמֵּבִיא לך הָעוֹלָם מִדֵּי יוֹם; הוֹשִׁיטִי יָדַיִךְ בִּתִּי, תִפְסי אוֹתוֹ מַהֵר פֶּן יֵלֵךְ..." איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - פרשת בלק.

אבי הראל: נבואותיו של בלעם, היבט קבלי

פרשת בלק מזכירה במופע חד פעמי את בלעם שהיה נביא אך לא היה מבני ישראל. המדרש טוען כי דרגתו הנבואית של בלעם הייתה גבוהה משל משה, ועל כך נאמרו תשובות רבות. על פי ר' משה די ליאון, בעיקר בספרו שקל הקודש, עיקר כוחו של בלעם היה מעולם הטומאה. רוח הקודש שניבא דרכה שרתה עליו, היות שהיא משולה לאש, ואש לא נטמאת גם שהיא נמצאת עם הטומאה.

אבי הראל: הקשר בין סיפור העקידה למסעו של בלעם אל מלך מואב

בפרשת בלק, מסופר על מסעו של בלעם אל מלך מואב, תוך אזכור אלמנטים סיפוריים ופעלים משותפים עם סיפור עקידת יצחק. בשל כך טען חוקר המקרא, פרופ' יאיר זקוביץ כי סיפור בלעם הוא סיפור בבואה לסיפור העקידה. לפי הגדרתו ניתן לראות את הקווים של סיפור אחר, במהופך בדומה להשתקפות במראה, לסיפור הקודם.

אבי הראל: דמותו של בלעם לפי הנביא מיכה

דמותו של בלעם על פי פרשת בלק, וגם על פי חז"ל, מעוצבת כדמות שלילית ונלעגת. בלעם מוצג כרשע מרושע ואף מדומה לאויבים אחרים של עם ישראל. אולם בספר מיכה בלעם דווקא מקבל קרדיט חיובי, מבצע את דבר ה', ולעומתו מי שסופג את מירב הביקורת הוא דווקא בלק. במקורות חז"ל מוזכר בלעם למעלה מאלף פעמים בדרך כלל לשלילה...

דור יחזקאלי: התפתחות ההיסטורית של הספורט והפיכתו למוצר כלכלי ובידורי

המאמר בוחן את התפתחות הספורט מהעבר המסורתי ועד להפיכתו לתופעה מודרנית, ממוסדת ומסחרית. הוא מדגיש את השפעת הגלובליזציה על התאמת הספורט לתרבויות מקומיות ("גְלוֹקַלִיזַצְיָה"). המאמר מנתח גם את המסחור הגובר של הספורט, במיוחד בזכויות שידור ובתחום הבידור. לבסוף, הוא מדגיש את מקומם המרכזי של האוהדים בתרבות הספורט כשותפים פעילים ומשפיעים.

פנחס יחזקאלי: השמאל, השואה, שנאת הימין, והחמלה המזויפת לפלסטינים

שימוש בביטויים כמו 'מחנה ריכוז', 'גטו' ו'רצח עם' בהקשר לפלסטינים, הם תוצאה 'תסביך השואה' של השמאל, מהול בשנאת הימין מחד גיסא, ובחמלה המזויפת לפלסטינים מאידך גיסא. במאמר אחבר בין שלושת המוטיבים הללו ואבחן את השלכות החיבור ביניהם.

אבי הראל: פשט או אלגוריה? הרמב"ם ושפינוזה על אתון בלעם

לפי פשוטו של מקרא, אתונו של בלעם דברה בשפת בני אדם. הייתכן? המאמר מעמת את דעותיהם של הרמב"ם ושפינוזה בסוגיה זו...

אבי הראל: בין בלעם לישוע הנוצרי

במקורות חז"ל דרים בלעם וישוע הנוצרי (ישו) בכפיפה אחת. לעתים, כאשר נאמר במקורות אלה בלעם הכוונה לישוע, ולעתים כל דמות עומדת בפני עצמה. אין ספק, שבגלל אימתה של הכנסייה הנוצרית, חז"ל נאלצו להבליע את הביקורת שלהם כנגד ישוע עצמו, והבחירה בבלעם - שנחשב אף הוא כנביא שקר - הייתה קלה ומתבקשת. מה שנותר לנו הוא לבחון כל מקור לגופו בהקשר ההיסטורי שלו, ולהחליט האם כאשר מוזכר בלעם הרשע הכוונה לישוע הנוצרי או הכוונה לדמותו של בלעם עצמו.

היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי

משה כהן אליה: הקריסה התודעתית של ה'גרנד נרטיב'

אנטוניו גראמשי, הוגה איטלקי שכתב על משברי הגמוניה, תיאר בדיוק את המצב שבו שרויה המחאה היום: כש"הגרנד נרטיב" הישן – הסיפור שמארגן את המציאות – מאבד תוקף, אך טרם נבנה לו תחליף. אז הישן גוסס, והחדש טרם נולד. ובין לבין צצים סימפטומים מבעיתים.

דור יחזקאלי: התפתחות ההיסטורית של הספורט והפיכתו למוצר כלכלי ובידורי

המאמר בוחן את התפתחות הספורט מהעבר המסורתי ועד להפיכתו לתופעה מודרנית, ממוסדת ומסחרית. הוא מדגיש את השפעת הגלובליזציה על התאמת הספורט לתרבויות מקומיות ("גְלוֹקַלִיזַצְיָה"). המאמר מנתח גם את המסחור הגובר של הספורט, במיוחד בזכויות שידור ובתחום הבידור. לבסוף, הוא מדגיש את מקומם המרכזי של האוהדים בתרבות הספורט כשותפים פעילים ומשפיעים.

פנחס יחזקאלי: למה נכשלה גרמניה במלחמת העולם הראשונה?

הסיבות לכישלונה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה ממוקדות בחודש הראשון שלה, באוגוסט 1914, שבו הוכרע גורלו של המבצע הגרמני לכיבוש צרפת. מאותו רגע החלה הספירה לאחור - המלווה בהרבה דם... - לכניעת גרמניה. מאמר זה מעלה את שמונה הסיבות העיקריות שהביאו לתבוסה הגרמנית...

פנחס יחזקאלי: התוצאות הבלתי צפויות. מחירה של אי הודאות

סיפורו של בלעם בפרשת בלק ממחישה לנו היטב את משמעותה של אי הוודאות, והתוצאות הנגזרות ממנה. בלק בן ציפור מלך מואב שוכר את בלעם לקלל את בני ישראל מהם הוא מתיירא, אבל בלק ובלעם יכולים לתכנן תוכניות ואלוהים צוחק… לתופעה הזו – שבו מנסה גורם אחד להשיג מטרה ומשיג את ההפך הגמור – יש יש שם: תופעת התוצאות הבלתי צפויות, וזהו נושא המאמר שלפנינו.

פנחס יחזקאלי: הסכמי נייר והשלכותיהם על הביטחון הלאומי

האמונה בהסכמי נייר היא תוצר מערבי הנובע מעליית המשפט וההשלכה בין השלטת החוק בתוך מדינה במסגרת יחסים בין אנשים וחברות; לבין הזירה הבינלאומית. אבל, אין טעות קשה מזו!

פנחס יחזקאלי: אוסף ממים אינטרנטיים על מלחמת 'עם כלביא'

מלחמת 'עָם כְּלָבִיא' - מלחמת מלחמת ישראל–איראן או מלחמת 12 הימים - הייתה עימות צבאי ישיר בין ישראל לאיראן שהחל ב-13 ביוני 2025 לפנות בוקר והסתיים בבוקר 24 ביוני 2025, והכריעה למעשה את מלחמת חרבות ברזל שנפתחה בטבח ה- 7/10 בעוטף עזה. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר למלחמה. אתם מוזמנים לתרום עוד.

פנחס יחזקאלי: 'צוק איתן', המבצע שיכול היה לחסוך את ה- 7/10, באתר ייצור ידע

מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 8 ביולי (י' בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל' באב ה'תשע"ד), במשך 50 ימי לחימה בין ישראל לבין חמאס וארגוני טרור נוספים. לולא העיוורון האסטרטגי, הוא יכול היה לחסוך לכולנו את ה- 7/10... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר, אודות המבצע, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]

ניהול, מורכבות, מדע וספורט

דור יחזקאלי: התפתחות ההיסטורית של הספורט והפיכתו למוצר כלכלי ובידורי

המאמר בוחן את התפתחות הספורט מהעבר המסורתי ועד להפיכתו לתופעה מודרנית, ממוסדת ומסחרית. הוא מדגיש את השפעת הגלובליזציה על התאמת הספורט לתרבויות מקומיות ("גְלוֹקַלִיזַצְיָה"). המאמר מנתח גם את המסחור הגובר של הספורט, במיוחד בזכויות שידור ובתחום הבידור. לבסוף, הוא מדגיש את מקומם המרכזי של האוהדים בתרבות הספורט כשותפים פעילים ומשפיעים.

פנחס יחזקאלי: התוצאות הבלתי צפויות. מחירה של אי הודאות

סיפורו של בלעם בפרשת בלק ממחישה לנו היטב את משמעותה של אי הוודאות, והתוצאות הנגזרות ממנה. בלק בן ציפור מלך מואב שוכר את בלעם לקלל את בני ישראל מהם הוא מתיירא, אבל בלק ובלעם יכולים לתכנן תוכניות ואלוהים צוחק… לתופעה הזו – שבו מנסה גורם אחד להשיג מטרה ומשיג את ההפך הגמור – יש יש שם: תופעת התוצאות הבלתי צפויות, וזהו נושא המאמר שלפנינו.

פנחס יחזקאלי: התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) באתר ייצור ידע

תופעת התוצאות בלתי צפויות (תב"צים) היא התוצר של אי הוודאות. היא מוגדרת כתופעה של התממשות תהליכים בהפתעה, או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם, לרע וגם לטוב… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', התוצאות הבלתי צפויות, סיבותיהן והשלכותיהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: הטעות האסטרטגית הראשונה של נפתלי בנט

נפתלי בנט הוא האיש, שעליו מהמרים הכוחות המתנגדים לבנימין נתניהו בבחירות הבאות. הוא מגיע למבחן הזה אחרי שהתנסה באתגר ראשות הממשלה, אבל גם נושא עימו כתם גדול ובוהק של חוסר אמינות. והנה, בראיון הבחירות הראשון שלו בערוץ 12, טעה ונתן מתנה ליריביו הפוליטיים כשאפשר להם לחזק את הכתם הזה, שעוד יככב הרבה במערכת הבחירות.

פנחס יחזקאלי: אנטי שביר, קשיים מצמיחים עמידות!

אנטי שביר מוגדר כ"דבר (כל מערכת מורכבת: חיידק, אדם, ארגון וכדומה) שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" (טאלב, 2014, ע' 74). מושג זה בא למשל לידי ביטוי באמירה האלמותית של פרידריך ניטשה "מה שלא הורג מחשל". גמישות אסטרטגית היא, למשל, חתירה ארגונית לרמה מסוימת של 'אנטי שבירות'.

גרשון הכהן: יפתח הגלעדי. צמיחת מנהיגים בשולי החברה

סיפור יפתח הגלעדי מלמד אותנו על מערכת האיזונים הנדרשת ממנהיג, בחובתו ליצירה יום יומית של שיווי משקל, בין מימוש שלטון בממדיו הנגטיביים, לבין מימוש שלטון בממדיו הפוזיטיביים. זו חובת האיזון בין מידה הכרחית של אכזריות לבין מידה הכרחית של סליחה ורחמים. במבחן זה נכשל יפתח...

דור יחזקאלי: אהדה לספורט כהבניה חברתית

הבניה חברתית היא מונח בתחום התאוריה הסוציולוגית, שנטבע ע"י הסוציולוגים פיטר ברגר ותומאס לקמן. הוא מתאר את הסדר החברתי כתוצאה של תהליכים חברתיים, המעוצב על ידי אינטראקציה של חברים לתרבות או לחברה מסוימת. מה שאנו תופסים כ"אמיתי" אינו נובע, בהכרח, מעובדות אובייקטיביות, אלא מהסכמות חברתיות שנבנו במשך הזמן. המאמר מתמקד באהדה לספורט כהבניה חברתית.

[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

פלילים, אכיפת חוק ומשפט

חיים רמון: המניפולציות הפוליטיות של נשיא העליון

יצחק עמית הוא היפר אקטיביסט, אבל המחנה שלו כולל רק עוד ארבעה חברים. אז מה הוא עושה? מהנדס הרכבים. במיוחד בתיקים הרגישים במיוחד. אולי בשל הביקורת ואולי גם מכיוון שסולברג התחיל להשמיע קולות עצמאיים, עמית החליט לקחת הימור ולבנות הרכב חדש, ואז זה התהפך עליו...

משה כהן אליה: המרד

יצחק עמית הוא היפר אקטיביסט, אבל המחנה שלו כולל רק עוד ארבעה חברים. אז מה הוא עושה? מהנדס הרכבים. במיוחד בתיקים הרגישים במיוחד. אולי בשל הביקורת ואולי גם מכיוון שסולברג התחיל להשמיע קולות עצמאיים, עמית החליט לקחת הימור ולבנות הרכב חדש, ואז זה התהפך עליו...

משה כהן אליה: היוריסטוקרטיה הישראלית מבינה רק כוח

אם השמאל הישראלי קרא להטלת סנקציות על מתיישבים, חיילים ושרים – אין סיבה שלא להפעיל עקרון הדדיות על אלו החותרים תחת הדמוקרטיה והעם בישראל. טראמפ כבר הראה בעבר שהמאבק בעריצות משפטית אינו רק פנימי. וכפי שאמר בעבר אילון מאסק: אנחנו במלחמת עולם כנגד ה'דיפ סטייט', ובמלחמת עולם כזה, הגורמים הדמוקרטיים והפטריוטים צריכים לשתף פעולה ביניהם. וזה בדיוק מה שטראמפ עושה. כמו כל ביורוקרטיה בלתי נבחרת, מבינה רק דבר אחד: כוח, וטראמפ מדבר בשפה הזאת באופן ישיר, נחוש ויעיל.

פנחס יחזקאלי: מקורח ועד קרמשניט. חושפי שחיתויות תמיד אוכלים חצץ!

לאחר שניצב משנה אפרים ארליך (קרמשניט) נאלץ להיפרד מהמשטרה עם תחושה חמוצה של החמצה, הוא עבד למחייתו כנהג מונית (ראו התמונה למעלה). אודה על האמת: בכל פעם שאני מסתכל על התמונות הללו אני נמלא רוגז... את הקביעה שחושפי שחיתויות משלמים ביוקר לא המציא מפכ"ל. היה זה דווקא משה רבנו ואבינו שבשמים, שטיפלו ביד קשה ובאותות ובמופתים בחושף השחיתויות הראשון בעולם, קורח, וגם בעדתו...

משה כהן אליה: בגידת המרצים למשפט פלילי

בהצהרתו על תיקי נתניהו, נתן טראמפ הזדמנות ליוריסטוקרטיה שתפרה את התיק הזה, לרדת מהעץ. כי אחד מהשניים יקרה: או שבית המשפט יזכה את נתניהו, ואז תהיה הצדקה להגיש כתב אישום חמור ביותר כנגד כל מי שהיה מעורב בתפירה, וחתר בכך תחת הדמוקרטיה הישראלית; או שבית המשפט ירשיע את נתניהו בעבירה ה'אלסטית' של הפרת אמונים, רק כדי להציל את הפרקליטות, ואז הכתם יידבק בם לעולמי עולמים, והם ירשמו בספר ההיסטוריה כשופטים חסרי עמוד שדרה, ששירתו את הדיפ סטייט; שהעמידו את עצמם גם בסכנת סנקציות של ממשל טראמפ.

משה כהן אליה: שליטת עמית על הרכבי בג"ץ היא חתירה תחת יסודות הדמוקרטיה הישראלית

יש להעביר בדחיפות חוק שיפקיע מנשיא בית המשפט העליון את הסמכות הבלעדית לקביעת הרכבים. אין הצדקה לכך שאדם אחד יקבע לבדו את הרכב הדנים בשאלות המרכזיות והרות הגורל של מדינת ישראל. ההרכבים צריכים להיקבע בהגרלה. אני קורא גם לעמותות, שעוסקות בעניין, להגיש עתירה דחופה כנגד הנשיא עמית ולדרוש שקיפות בשיקולים בקביעת ההרכב. ברור שהעתירה תידחה, אבל צריך לחשוף את ההשחתה החמורה שמתרחשת לנגד עיננו בעיצומה של מלחמה היסטורית.

פנחס יחזקאלי: על שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע

שנאה היא רגש עז של דחייה, התנגדות, שלילה, אויבות או אנטיפתיות אינטנסיבית כנגד יחיד, קבוצה, חפץ או רעיון. השנאה - כמו האהבה - היא הכוח המניע החזק ביותר ביחסים בינאישיים; בפוליטיקה הארגונית; בפוליטיקה המדינתית וגם ביחסים שבין מדינות… שנאה מביאה לפשעי שנאה (Hate Crimes) ... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שנאה, פשעי שנאה - מבצעיהם, קורבנותיהם והשלכותיהם - על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]

חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת בלק

"הוֹ בִּתִּי, פִקְחִי אֶת עֵיניך בִּתִּי, רְאִי אֶת הַיֹּפִי שֶׁמֵּבִיא לך הָעוֹלָם מִדֵּי יוֹם; הוֹשִׁיטִי יָדַיִךְ בִּתִּי, תִפְסי אוֹתוֹ מַהֵר פֶּן יֵלֵךְ..." איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - פרשת בלק.

פנחס יחזקאלי: עצוב למות באמצע התמוז. 21 שנים שנעמי שמר לא איתנו

עבור רבים מבני הדור שלי, נעמי שמר משקפת את כל מה שיפה ואהוב כל כך בשירה העברית. אבל, בישראל של 2023, היא נותרה משוררת של חצי עם. החצי האחר מחרים. גם השירה הפכה פוליטית, ואין לי אלא לכאוב את עלבונה... ב- 1979, לפני ניתוח קשה, כתבה שמר על עצמה את השיר 'עצוב למות באמצע התמוז'. היא שרדה אותו אולם נסתלקה מאיתנו ב-ז' בתמוז תשס"ד (26.6.2004), כמעט באמצע התמוז...

פנחס יחזקאלי: נעמי שמר באתר ייצור ידע

ב- ז' בתמוז ה'תשס"ד - 26 ביוני 2004 - נסתלקה מאיתנו נפילת השירה העברית, נעמי שמר: משוררת, מוסיקאית ופזמונאית, כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשמ"ג (1983). ריכזנו עבורכם את כל הדפים העוסקים בנעמי שמר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע. פרשת חוקת

רַק עוֹד רֶגַע אֶחָד בִּקַּשְׁתִּי לְעַצְמִי; לְהִתְבּוֹנֵן, לְנַסּוֹת וּלְהָבִין אֵיךְ וְאִם אַצְלִיחַ, לָצֵאת מֵהַמִּדְבָּר הַזֶּה, המכלה בשממתו אֶת חַיַּי וְאֶת נִשְׁמָתִי... איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - פרשת חוקת...

פנחס יחזקאלי: 'פרדוקס הסובלנות' הכשיל את ה'רב תרבותיות'

מודל הרב תרבותיות נכשל, וזה לא צריך להפתיע. רב תרבותיות היא בעיה מורכבת, ואסטרטגיית הרב תרבותיות היא פיתרון ליניארי, ילדותי משהו. זוהי טעות מוכרת שקרל פופר, אחד הפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20, הזהיר מפניה, עוד ב- 1945, וכינה אותה 'פרדוקס הסובלנות': סובלנות בלתי מוגבלת פותחת את הדלת לדומיננטיות של חסרי סובלנות...

פנחס יחזקאלי: הג'יזיה, מס הכופרים באסלאם, מס השפלה כתנאי להישרדות

ג'יזיא היא מס מיוחד שמטיל האיסלאם על בני דתות מונותאיסטיות אחרות – בעיקר נוצרים ויהודים – המכונים בדאר אל-אסלאם "אהל אל-ד'ימה" (أهل الذمة), כלומר "בני חסות" נחותים. תשלום הג'יזיה הוא תנאי להמשך חייהם וביטחונם תחת שלטון האיסלאם, ובה בעת, סמל להכנעה והשפלה מול האומה המוסלמית. לידיעתכם: פעולות רבות המתבצעות במערב, וגם אצלנו, כסיוע למוסלמים, נתפסות על ידם כתשלום ג'יזיא!

איילת קציר: שירה נשית ברוח פרשת השבוע. פרשת קורח

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי-עַל טִינָה וּגְאֻלָּה, וּמָה יָבִיא עִמּוֹ התמוז; תָּהִיתִי עֵת הִתְפַּלַּלְתִּי אֵלָיו, וּמֵעֵינֵי הַמַּתֶּכֶת שֶׁלּוֹ זָלְגוּ הַדְּמָעוֹת...

איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. 

פילוסופיה ואמונה

אבי הראל: בין בלעם לשופנהאואר

בלעם הדמות המרכזית בפרשת בלק, נהנה מדימוי שלילי משלל הפרשנים של המקרא. בעת החדשה, ניסו למצוא רלבנטיות לכך, והרב קוק מצאה בהשוואת הפילוסוף הגרמני, ארתור שופנהאואר לבלעם. האם צדק הרב קוק בהשוואה בוטה שכזו? קשה לומר...

פנחס יחזקאלי: הסבת כנסיות למסגדים במערב כחלק ממלחמת הדת

אחד הסמלים הבולטים לתהליך האיסלמיזציה של המערב, הוא הסבת כנסיות למסגדים – תופעה שחורגת מממד נדל"ני גרידא, ומעידה על חילופי זהויות דתיות-תרבותיות, על תהליך עומק של איסלאמיזציה אלימה, ועל מלחמת דת, ששואבת מתפיסות דתיות איסלאמיות מסורתיות כגון ג'יהאד ו-פתיחה (futuhat).

Jim Chimirie: בריטניה מתמסרת לאיסלאם, ללא קרב

האג'נדה של בתי הספר בבריטניה נטועה בדמוגרפיה: הם יודעים שבריטניה משתנה במהירות, והופכת למוסלמית. טיולי בתי הספר למסגדים, עידוד לבישת החיג'אבים והשיעורים ה'ארוזים' בקפידה, כולם באים לוודא שילדים בריטים ישובצו ללא התנגדות במקום המיועד להם בעתיד הזה, שבו מנהגים איסלאמיים שולטים בחיים הציבוריים, שבו ביקורת נמחצת תחת הקריאות "גזענות" ו"איסלאמופוביה", ושבו החוק הבריטי 'מתכופף' כדי להתאים את עצמו לאידאולוגיה זרה.

פנחס יחזקאלי: נדרים והשלכותיהם באתר ייצור ידע

נֶדֶר מוגדר כהתחייבות, הבטחה או שבועה של אדם – לאלוהים, לעצמו או לאדם אחר – לשמור על כלל מסוים או לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו, לעיתים במסגרת חליפין דתי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות נדרים והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: בית הלל ובית שמאי. מחלוקת לשם שמים?

באחת מההתייחסויות המפורסמות של חז"ל למחלוקת שעורר קורח, נאמרו הדברים הבאים: "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים זו מחלוקת קורח וכל עדתו". האם הדוגמה של דברי המשנה הללו נכונה? ספק גדול. לצורך כך מביא המאמר שתי עובדות היסטוריות, המראות כי מחלוקת הלל ושמאי הייתה רוויה באגו אישי ומניפולציות, שהובילו לשפיכות דמים.

אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?

למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.

אבי הראל: למי מיועד השאול?

הביטוי שאול אין לו אח ורע בספרות של המזרח הקדום ופירוש השם שאול לא נתבררה כל צרכה. דפוס החשיבה המקראי אומר כי השאול הוא מקום מנוחתם של המתים. פרט לספר קהלת בו יש דילמה להיכן נפש האדם מגיעה בסופו של דבר, הרי שלפי התפיסה המקראית השאול הוא מקומם של רשעי עולם.

פרשות השבוע: פרשת בלק

פנחס יחזקאלי: פרשת בלק באתר ‘ייצור ידע’

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת בלק, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת בלק

"הוֹ בִּתִּי, פִקְחִי אֶת עֵיניך בִּתִּי, רְאִי אֶת הַיֹּפִי שֶׁמֵּבִיא לך הָעוֹלָם מִדֵּי יוֹם; הוֹשִׁיטִי יָדַיִךְ בִּתִּי, תִפְסי אוֹתוֹ מַהֵר פֶּן יֵלֵךְ..." איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - פרשת בלק.

אבי הראל: נבואותיו של בלעם, היבט קבלי

פרשת בלק מזכירה במופע חד פעמי את בלעם שהיה נביא אך לא היה מבני ישראל. המדרש טוען כי דרגתו הנבואית של בלעם הייתה גבוהה משל משה, ועל כך נאמרו תשובות רבות. על פי ר' משה די ליאון, בעיקר בספרו שקל הקודש, עיקר כוחו של בלעם היה מעולם הטומאה. רוח הקודש שניבא דרכה שרתה עליו, היות שהיא משולה לאש, ואש לא נטמאת גם שהיא נמצאת עם הטומאה.

אבי הראל: הקשר בין סיפור העקידה למסעו של בלעם אל מלך מואב

בפרשת בלק, מסופר על מסעו של בלעם אל מלך מואב, תוך אזכור אלמנטים סיפוריים ופעלים משותפים עם סיפור עקידת יצחק. בשל כך טען חוקר המקרא, פרופ' יאיר זקוביץ כי סיפור בלעם הוא סיפור בבואה לסיפור העקידה. לפי הגדרתו ניתן לראות את הקווים של סיפור אחר, במהופך בדומה להשתקפות במראה, לסיפור הקודם.

אבי הראל: דמותו של בלעם לפי הנביא מיכה

דמותו של בלעם על פי פרשת בלק, וגם על פי חז"ל, מעוצבת כדמות שלילית ונלעגת. בלעם מוצג כרשע מרושע ואף מדומה לאויבים אחרים של עם ישראל. אולם בספר מיכה בלעם דווקא מקבל קרדיט חיובי, מבצע את דבר ה', ולעומתו מי שסופג את מירב הביקורת הוא דווקא בלק. במקורות חז"ל מוזכר בלעם למעלה מאלף פעמים בדרך כלל לשלילה...

אבי הראל: פשט או אלגוריה? הרמב"ם ושפינוזה על אתון בלעם

לפי פשוטו של מקרא, אתונו של בלעם דברה בשפת בני אדם. הייתכן? המאמר מעמת את דעותיהם של הרמב"ם ושפינוזה בסוגיה זו...

אבי הראל: בין בלעם לישוע הנוצרי

במקורות חז"ל דרים בלעם וישוע הנוצרי (ישו) בכפיפה אחת. לעתים, כאשר נאמר במקורות אלה בלעם הכוונה לישוע, ולעתים כל דמות עומדת בפני עצמה. אין ספק, שבגלל אימתה של הכנסייה הנוצרית, חז"ל נאלצו להבליע את הביקורת שלהם כנגד ישוע עצמו, והבחירה בבלעם - שנחשב אף הוא כנביא שקר - הייתה קלה ומתבקשת. מה שנותר לנו הוא לבחון כל מקור לגופו בהקשר ההיסטורי שלו, ולהחליט האם כאשר מוזכר בלעם הרשע הכוונה לישוע הנוצרי או הכוונה לדמותו של בלעם עצמו.

אבי הראל: בין בלעם לשופנהאואר

בלעם הדמות המרכזית בפרשת בלק, נהנה מדימוי שלילי משלל הפרשנים של המקרא. בעת החדשה, ניסו למצוא רלבנטיות לכך, והרב קוק מצאה בהשוואת הפילוסוף הגרמני, ארתור שופנהאואר לבלעם. האם צדק הרב קוק בהשוואה בוטה שכזו? קשה לומר...

פנחס יחזקאלי: התוצאות הבלתי צפויות. מחירה של אי הודאות

סיפורו של בלעם בפרשת בלק ממחישה לנו היטב את משמעותה של אי הוודאות, והתוצאות הנגזרות ממנה. בלק בן ציפור מלך מואב שוכר את בלעם לקלל את בני ישראל מהם הוא מתיירא, אבל בלק ובלעם יכולים לתכנן תוכניות ואלוהים צוחק… לתופעה הזו – שבו מנסה גורם אחד להשיג מטרה ומשיג את ההפך הגמור – יש יש שם: תופעת התוצאות הבלתי צפויות, וזהו נושא המאמר שלפנינו.

אבי הראל: ההיצמדות לבעל פעור

חטא ההיצמדות לבעל פעור מתואר בסוף פרשת בלק, בפרק כ"ה. היה זה ככול הנראה המפגש הראשון של בני ישראל באל בעל, שפולחנו היה נפוץ בארץ כנען החל מהמחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה. מאז המפגש האמור, עבדו בני ישראל את הבעל, לצד פולחן ה', והנביאים בעיקר אליהו, אלישע והושע, פעלו נמרצות בניסיון לבערה ללא הצלחה גדולה...

אבי הראל: הדרך השלישית של פינחס בחטא בעל פעור

הסיפור אודות היצמדות בני ישראל לבעל פעור, מעלה שאלה פרשנית סבוכה. מדוע קיימת אי התאמה בין הציווי האלוהי האומר להוקיע את כל מנהיגי העם, לבין הציווי של משה האומר להוקיע כל חוטא ללא קשר למעמדו? יתכן שמשה ניסה כהרגלו לבטל את רוע הגזירה מעל מנהיגי העם, בקריאתו להעניש את כל החוטאים בחטא בעל פעור.

אבי הראל: פרשת זמרי בן סלוא. מנהיגות ארוכה מידי

משה בתחילת דרכו שילב באופן מושכל בין הענווה האישית שלו לבין קנאות דתית מתונה. ככול שעברו השנים, ולאחר כמעט ארבעים שנות נדודים ומשברים שהעמידו את הנהגתו במבחן, פעם אחר פעם, משה נשחק וכורע תחת העומס. קנאתו נעלמת ונאלמת, ורק גורמים חיצוניים יכולים להציל את המצב מקריסה מוחלטת. בהתערבות של פינחס במקרה זמרי בן סלוא, המקרא אומר כבר את מה שכולם יודעים: עבר זמן מנהיגותו של משה, ויש למנות מנהיג חדש (הדבר אכן מתבצע בפרשה הבאה פרשת פינחס, עת יהושע נבחר במקום משה.

אבי הראל: מדוע נאסר להילחם כנגד האומה המואבית?

רות המואבייה, שמוצאה מוזכר רבות במגילת רות, היא כידוע אם סבו של דוד המלך. אם-כן, מוצאה של שושלת המלך המשיח נמצא כבר במעשה לוט ובנותיו, וזאת  גם הסיבה שאין להילחם במואב קודם הכניסה לארץ כנען. מעשה צודק בהווה, אינו בהכרח המעשה הנכון בראייה היסטורית עתידית, ולקח זה המקרא מנסה ללמד כאן...

פנחס יחזקאלי: תסמונת בלעם. מתוך הרוע מבצבץ לעתים הטוב

באפריל 2019, לקראת יום השואה, זכינו כרגיל למתנה מהניו יורק טיימס: קריקטורה נפלאה שהוצמדה למאמרו של מיודענו, תומס פרידמן, ומסבירה, שמי ששולט בעולם הוא לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו. למה זו מתנה? כי כל קריקטורה כזו מחזקת את הנכס הבינלאומי העיקרי של ישראל, שנהרס לא מעט במאבקים הפנימיים שבתוכנו...

עופר בורין: קללות שהן ברכות וברכות שהן קללות

הפרק - העוסק בבלעם ובאתונו - בא ללמד אותנו, שכאשר מתחולל בתוכנו מאבק פנימי, לפעמים דווקא האתון, החלק הסמוי, זה שלכאורה לא רואה את המציאות, הוא זה שבאמת רואה את האמת שמעבר להבלי העולם הזה. צריך להקשיב גם לאתון. לפעמים היא כל כך חכמה, שהיא מתחילה לדבר כמו בן אדם. בדרך כלל היא לא מדברת ואנחנו צריכים לבד להבין מה אומר לנו הקול הפנימי שלנו, המצפון....

באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!