אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה או סרטון, המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

פנחס יחזקאלי: הציבור איננו 'אוכל' את הפגנות המגזר הערבי

מאמר מומלץ

בעבר התרגשתי כשהאסטרטגים המעולים של המחאה שגו שוב ושוב (והם באמת הטובים בישראל). היום העיוורון ברור לי כי 'אין ארוחות חינם': מי שמערב פוליטיקה במקצוענות אסטרטגית, מכניס שיקולים זרים לתהליכי קבלת החלטות שלו. התוצאה? המחאה שוב יורה לעצמה ברגל.

גרשון הכהן: מכירת צים מסכנת את עצמאות התובלה הימית לישראל

הידיעה על מכירת חברת צים לחברה הגרמנית הפאג-לויד, מעוררת דאגה לעצמאות התובלה הימית לישראל בשעת חירום. אמנם מבטיחים כי חלק מהמניות יישארו בשליטת חברה ישראלית, אולם אין בכך כדי להבטיח כי בשעת חירום תהיה בידי מדינת ישראל עצמאות מספיקה בכמות הספינות הנדרשת, למילוי כל צורכי התספוקת הימית של מדינת ישראל. 

אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנות הרמב"ם

פרשת תרומה

הרמב"ם בספרו הפילוסופי מורה נבוכים נותן טעם נועז לעשיית הכרובים במשכן. הסיבה לכך היא הדרישה מההמון שיאמין במציאותם של מלאכים. הכוונה במונח 'מלאכים' היא למכלול כוחות הטבע שהיקום פועל על פיהם. הן המקרא והן ספרי הנביאים משתמשים במונח 'מלאך', אבל הכוונה אינה אלא לחוקי הטבע הקיימים. בנוסף מלאך הינו כוח רוחני שבאמצעותו הנביא מקבל את נבואתו.

אבי הראל: המשכן כמשקל נגד לכאוס

פרשת תרומה

מעשה המשכן בכללותו, היווה גורם מייצב הכרחי בכאוס שגרם חטא העגל, ולאחר מכן הפך להיות חומה בצורה שתפקידה להבטיח, כי חטא וכאוס בקנה מידה שכזה לא ישנו פעם נוספת.

אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנות הרמב"ם

פרשת תרומה

הרמב"ם בספרו הפילוסופי מורה נבוכים נותן טעם נועז לעשיית הכרובים במשכן. הסיבה לכך היא הדרישה מההמון שיאמין במציאותם של מלאכים. הכוונה במונח 'מלאכים' היא למכלול כוחות הטבע שהיקום פועל על פיהם. הן המקרא והן ספרי הנביאים משתמשים במונח 'מלאך', אבל הכוונה אינה אלא לחוקי הטבע הקיימים. בנוסף מלאך הינו כוח רוחני שבאמצעותו הנביא מקבל את נבואתו.

אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנותו של ר' משה נתן

פרשת תרומה

בגישתה של המאגיה האסטרלית (מאגיה המבוססת על אסטרולוגיה) יש ניסיון מעניין להתמודד עם אחד הקשיים הגדולים ביותר במעשה המשכן, והוא הציווי על עשיית פסל הכרובים...

גרשון הכהן: פרשת תרומה וחשיבות האיזון בין קבלה לנתינה

פרשת תרומה

אומה נבנית על המוכנות של אנשים לאחד את כולם למעשה משותף, ופרשת תרומה עוסקת בנתינה של הפרט למען הקולקטיב. כשאדם מוצא משהו שבו הוא תורם לאחרים הוא מעצים את עצמו ולהפך: כשמופר האיזון בין נתינה לקבלה והוא רק מקבל, הוא נחלש.

עופר בורין: אם מזבח, אז שיהיה מנחושת

פרשת תרומה

היום, אין מקדש ואין משכן. אנחנו אמורים להיות אנשים טובים, מתקדמים ונאורים, שמבינים שגם אם יש מקדש וגם אם אין, הוא לא נועד בשביל האל אלא רק בשביל צרכים פרימיטיביים שלנו. לאל אין עניין בכך. יש לו רק עניין שנהייה אנשים טובים. אם נהייה כאלה - אז האל ישכון בתוכנו גם אם נחשוב שהוא קיים וגם אם לאו...

יצחק ארגמן: מהו דגם המנורה הנכון?

פרשת תרומה

המנורה הייתה אחד ממרכיבי המשכן אשר נעשו, לפי דגם אלוהי; וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון, ביחס למפרט הטכני שמספקים לנו המקורות?

גרשון הכהן: בין ניהול סיכונים לבין קבלת החלטות במצבי אי וודאות

מאמר מומלץ

מאמר זה עוסק בהבדל שבין הגיונו האסטרטגי של הנשיא טראמפ - המתנהל מול איראן בשיקולי ניהול סיכונים בגידור סיכונים - לבין מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל, הנדרש להתנהלות בהגיון של קבלת החלטות בתנאיי אי וודאות.

חיים רמון: עבריינים בשירות החוק

מאמר מומלץ

את הממשלה הזו צריך להחליף ויפה שעה אחת קודם, אבל אין שום הצדקה לתרץ או לתת גיבוי שבשתיקה לעבריינים שפועלים בשירות החוק.

פנחס יחזקאלי: הציבור איננו 'אוכל' את הפגנות המגזר הערבי

מאמר מומלץ

בעבר התרגשתי כשהאסטרטגים המעולים של המחאה שגו שוב ושוב (והם באמת הטובים בישראל). היום העיוורון ברור לי כי 'אין ארוחות חינם': מי שמערב פוליטיקה במקצוענות אסטרטגית, מכניס שיקולים זרים לתהליכי קבלת החלטות שלו. התוצאה? המחאה שוב יורה לעצמה ברגל.

גרשון הכהן: מכירת צים מסכנת את עצמאות התובלה הימית לישראל

הידיעה על מכירת חברת צים לחברה הגרמנית הפאג-לויד, מעוררת דאגה לעצמאות התובלה הימית לישראל בשעת חירום. אמנם מבטיחים כי חלק מהמניות יישארו בשליטת חברה ישראלית, אולם אין בכך כדי להבטיח כי בשעת חירום תהיה בידי מדינת ישראל עצמאות מספיקה בכמות הספינות הנדרשת, למילוי כל צורכי התספוקת הימית של מדינת ישראל. 

אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנות הרמב"ם

פרשת תרומה

הרמב"ם בספרו הפילוסופי מורה נבוכים נותן טעם נועז לעשיית הכרובים במשכן. הסיבה לכך היא הדרישה מההמון שיאמין במציאותם של מלאכים. הכוונה במונח 'מלאכים' היא למכלול כוחות הטבע שהיקום פועל על פיהם. הן המקרא והן ספרי הנביאים משתמשים במונח 'מלאך', אבל הכוונה אינה אלא לחוקי הטבע הקיימים. בנוסף מלאך הינו כוח רוחני שבאמצעותו הנביא מקבל את נבואתו.

אבי הראל: המשכן כמשקל נגד לכאוס

פרשת תרומה

מעשה המשכן בכללותו, היווה גורם מייצב הכרחי בכאוס שגרם חטא העגל, ולאחר מכן הפך להיות חומה בצורה שתפקידה להבטיח, כי חטא וכאוס בקנה מידה שכזה לא ישנו פעם נוספת.

אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנות הרמב"ם

פרשת תרומה

הרמב"ם בספרו הפילוסופי מורה נבוכים נותן טעם נועז לעשיית הכרובים במשכן. הסיבה לכך היא הדרישה מההמון שיאמין במציאותם של מלאכים. הכוונה במונח 'מלאכים' היא למכלול כוחות הטבע שהיקום פועל על פיהם. הן המקרא והן ספרי הנביאים משתמשים במונח 'מלאך', אבל הכוונה אינה אלא לחוקי הטבע הקיימים. בנוסף מלאך הינו כוח רוחני שבאמצעותו הנביא מקבל את נבואתו.

אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנותו של ר' משה נתן

פרשת תרומה

בגישתה של המאגיה האסטרלית (מאגיה המבוססת על אסטרולוגיה) יש ניסיון מעניין להתמודד עם אחד הקשיים הגדולים ביותר במעשה המשכן, והוא הציווי על עשיית פסל הכרובים...

גרשון הכהן: פרשת תרומה וחשיבות האיזון בין קבלה לנתינה

פרשת תרומה

אומה נבנית על המוכנות של אנשים לאחד את כולם למעשה משותף, ופרשת תרומה עוסקת בנתינה של הפרט למען הקולקטיב. כשאדם מוצא משהו שבו הוא תורם לאחרים הוא מעצים את עצמו ולהפך: כשמופר האיזון בין נתינה לקבלה והוא רק מקבל, הוא נחלש.

עופר בורין: אם מזבח, אז שיהיה מנחושת

פרשת תרומה

היום, אין מקדש ואין משכן. אנחנו אמורים להיות אנשים טובים, מתקדמים ונאורים, שמבינים שגם אם יש מקדש וגם אם אין, הוא לא נועד בשביל האל אלא רק בשביל צרכים פרימיטיביים שלנו. לאל אין עניין בכך. יש לו רק עניין שנהייה אנשים טובים. אם נהייה כאלה - אז האל ישכון בתוכנו גם אם נחשוב שהוא קיים וגם אם לאו...

יצחק ארגמן: מהו דגם המנורה הנכון?

פרשת תרומה

המנורה הייתה אחד ממרכיבי המשכן אשר נעשו, לפי דגם אלוהי; וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון, ביחס למפרט הטכני שמספקים לנו המקורות?

גרשון הכהן: מכירת צים מסכנת את עצמאות התובלה הימית לישראל

הידיעה על מכירת חברת צים לחברה הגרמנית הפאג-לויד, מעוררת דאגה לעצמאות התובלה הימית לישראל בשעת חירום. אמנם מבטיחים כי חלק מהמניות יישארו בשליטת חברה ישראלית, אולם אין בכך כדי להבטיח כי בשעת חירום תהיה בידי מדינת ישראל עצמאות מספיקה בכמות הספינות הנדרשת, למילוי כל צורכי התספוקת הימית של מדינת ישראל. 

גרשון הכהן: פגישה הכרחית בבית הלבן

מאמר מומלץ

סוגיות יסוד קיומיות בעבור מדינת ישראל, שככל הנראה עלו שלשום במפגש בין נתניהו לנשיא טראמפ בחדר הסגול, לא היו ניתנות לברור בשיחת טלפון. למרות העמימות שנשמרת לגבי תוצאת המפגש, ניתן לשער שעצם קיומה של הפגישה בשעה כה גורלית לאיראן ולאזור כולו, מסמנת מרחב תובנות חיוני לקבלת ההחלטות של הממשל האמריקאי מצד אחד ולממשלת ישראל מצד שני.

פנחס יחזקאלי: המראה ההפוכה: הטקטיקה מאחורי “מכונת הרעל”

מאמר מומלץ

כאשר ארגוני מחאה מייחסים את מעשיהם ליריביהם הם מייצרים 'מראה הפוכה': הם משתמשים בדיוק בכלים שמיוחסים לאויב, אבל למען מטרה נעלה, בשם ה'אמת' וה'צדק'. כך, חדלה השפה להיות אמצעי תיאור, והופכת לנשק פוליטי, ומי שמנצח, הוא המחנה שמוכן ללכת רחוק יותר בהרס מושג האמת... סוג של לוחמה תודעתית במסווה אזרחי.

קובי ביטר: הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני‏

פרשת יִתְרוֹ

הפעם בפרשה: מה הייתה משכורתו של היועץ הארגוני הראשון בהיסטוריה? הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני; השינוי הארגוני הראשון; היכן נמצא הר סיני? כמה שעות צריך להיות יום עבודה במדינת היהודים? עשרת הדיברות; ועוד.

פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון?

מאמר מומלץ

מי אמור לגלות סקרנות אקדמית? מי אמור להבין, למשל, מהם ציוויי האסלאם לפני שהוא ניגש למלאכת המשא ומתן והאסטרטגיה באזור שבו רוב ערבי מכריע? האינטלקטואלים כמובן. אבל הפלא ופלא, בכל הנוגע לאמונה פוליטית, האינטלקטואלים הם האחרונים לבדוק. הם תמיד האידיוטים השימושיים שקל לנצל וקל להונות, והם עושים זאת בהתמסרות מופלאה לאורך דורות...

משה כהן אליה: אחרי השב״כ, הגיע תורה של הביורוקרטיה לחזור לידי העם

מאמר מומלץ

נציב שירות המדינה הוא דמות חשובה מאוד בשלב של משבר חוקתי. אם, למשל, היועמ"שית תוציא את נתניהו לנבצרות ובג"ץ יאשר זאת, מישהו צריך להנחות את הבירוקרטיה כיצד לנהוג. אם הנציב אינו בובה של היועמ"שית (כפי שהרשקוביץ היה), אלא אדם עצמאי שמחויב לעקרון ריבונות העם, הוא לא יציית להנחיות של היועמ"שית – וזה game changer.

פנחס יחזקאלי: שלימות ניגודית / שלימות הניגודים באתר ייצור ידע

שלימות הניגודים או שלימות ניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites) משמעה, שהניגודים מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושג זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תעמולה/פרופוגנדה

תעמולה היא האמנות המתוחכמת של עיצוב המציאות דרך עיניו של האחר, כלי שבו המילה והדימוי הופכים לכלי נשק בשירותה של אידאולוגיה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תעמולה / פרופוגנדה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

חיים רמון: עבריינים בשירות החוק

מאמר מומלץ

את הממשלה הזו צריך להחליף ויפה שעה אחת קודם, אבל אין שום הצדקה לתרץ או לתת גיבוי שבשתיקה לעבריינים שפועלים בשירות החוק.

פנחס יחזקאלי: עונש המוות במקרא ובהלכה

פרשת משפטים

בפרשות משפטים ומסעי אנחנו פוגשים את עונש המוות המקראי כלפי רוצחים. לכאורה, מחמיר המקרא עם רוצחים. למעשה, הוא יוצר תנאים שבהם ניתן יהיה לוותר על הריטואל הזה... (ביחסים בין האדם לבין המקום, קרי, בסוגיית העבודה הזרה על היבטיה השונים, המקרא סלחני הרבה פחות...).

אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?

פרשת משפטים

למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.

אבי הראל: המותר והאסור בעינויים על פי המשפט העברי

פרשת משפטים

במצב של פצצה מתקתקת, מותר לפגוע באדם שמסכן אדם אחר או ציבור שלם, ולנקוט בכל דרך אפשרית, כולל עינויים בכדי למנוע את הפגיעה האמורה. יש לדייק כי ההיתר האמור על נקיטת עינויים במצב מיוחד זה, חל רק על החשוד המרכזי ושותפיו המידיים בלבד...

פנחס יחזקאלי: נסגרה החקירה נגד השרה מירי רגב. אתם מופתעים?

מאמר מומלץ

שמתם לב שהבולטות של שרה מירי רגב בתקשורת, אליה הורגלנו בקדנציות קודמות נעלמה ואיננה? שאלתם עצמכם מדוע? הנה לפניכם הסבר אפשרי...

פנחס יחזקאלי: 'אפקט מצנן' ככלי שליטה של האליטה. פרשת זיני כמקרה בוחן

מאמר מומלץ

המושג “אפקט מצנן” (Chilling Effect) הוא התוצאה של 'שיטת התיק הפתוח': מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע על ההתנהגות האנושית.

יוסף זהר: להיאבק באישומים בפשעים, שמעולם לא התרחשו

קריאת התורה של פרשת משפטים נפתחת במילים "וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם" (שמות כא, א). הרשעות שווא מערערות את יסודות הצדק. אך כאשר הפשע עצמו מעולם לא התרחש, העוול חמור אף יותר: אנשים חפים מפשע נידונים בגין עבירות שמעולם לא אירעו, וחושפים כשל מערכתי עמוק.

פנחס יחזקאלי: בפרשת משפטים נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה'

פרשת משפטים

מידי שנה בפרשת משפטים, נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה': מעצרה של עורכת הדין שירה שפיץ בשבת 2020 - לעיני חמשת ילדיה - לאחר שסיננה לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המילים "משפטים בושה". היום אנחנו בוגרים ומנוסים יותר, ויודעים לחבר אותו לסיפור הפקעת מערכת האכיפה ע"י האליטה, והשימוש בה לצרכים פוליטיים של אידאולוגיה פוליטית, כפי שמתרחש ב'רפובליקות' הווק המערבית כולן.

פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר

מאמר מומלץ

זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות...

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי

האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: למה אנחנו בחרדה? שהם יהיו בחרדה!

מאמר מומלץ

בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע! 

פנחס יחזקאלי: מורכבות האהבה באתר 'ייצור ידע'

יום אהבה שמח!

"את האנשים - הנוהגים כאילו כל העולם סובב סביבם - אנחנו מכנים 'נרקיסיסטים', אולם את העושים זאת בתוך מערכת זוגית, אנחנו מכנים 'אוהבים', או אפילו 'מבורכים באהבה'... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מורכבות האהבה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת משפטים

שיר לשבת!

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי: שִׁמְרִי בִּתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּטִים, הֵם יַרְאוּ לָךְ אֶת הַדֶּרֶךְ נְכוֹנָה ויאַפְשְׁרוּ לָךְ תָּמִיד לְטַפֵּס בְּמַעֲלוֹת הַדְּבָרִים לְהָבִין, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב; שִׁמְרִי בִּתִּי אֶת הַחֻקִּים, גַּם אִם יִהְיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁיַּגִּידוּ שְׁאַל לְךָ לָרֶדֶת לְסוֹף דָּבָר, בְּכָל עִנְיָן... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת משפטים...

פנחס יחזקאלי: הכול על מאבק העוצמה באתר 'ייצור ידע'

הדחף הבסיסי של כל מרכיב במערכת הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו קרויה 'מאבק העוצמה' (power struggle). מושג קרוב הלקוח מתורת הארגון הוא 'הפוליטיקה הארגונית'... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מאבק העוצמה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: 'שיח הצודקים' של הימין והשלכותיו

בפוליטיקה, עוצמה מייצרת מציאות, ולא צדק, וזו היכולת הממשית להכריע: לשלוט במוסדות, לעצב נורמות, לקבוע סדר יום ולכפות כללי משחק. מי שמבקש תחילה הכרה מוסרית, מוותר מראש על ההובלה.

פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר

מאמר מומלץ

זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות...

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי

האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: למה אנחנו בחרדה? שהם יהיו בחרדה!

מאמר מומלץ

בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע! 

פנחס יחזקאלי: הפרדוקס הקופטי. הקופטים עיצבו את התרבות וההיסטוריה של מצרים, אך הם נרדפים בארצם

מאמר מומלץ

עבור מיליוני קופטים - הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון - מצרים הפכה לבית קברות. ומה הלקח לגבינו? מיליון יהודים בישראל משוועים לשלום, במסגרת 'חזון שתי המדינות' ו'מדינת כל אזרחיה'. אם זה לא עבד לקופטים איך זה יעבוד עבורנו? ואם המערב הנוצרי לא חש לסייע להם, הוא יבוא לעזרתנו?

אבי הראל: יום השבת

פרשת יִתְרוֹ

בפרשת יתרו, במופע הראשון של עשרת הדברות מופיעה בהבלטה מצוות שמירת השבת. הטעם המיידי שנאמר אודות השבת בפרשתנו, הוא קדושתו של היום השביעי בו פסק האל ממלאכת בריאת העולם. במופע השני של עשרת הדברות בספר דברים, מצוי טעם נוסף והוא שחרור בני ישראל מעבדותם ממצרים.

פנחס יחזקאלי: מדיין ומדיינים באתר ייצור ידע

פרשת יִתְרוֹ

דרכם של בני מדיין ובני ישראל התחילה כמשפחה; נמשכה כבני ברית; והסתיימה כאויבים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מדיין ומדיינים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: ט"ו בשבט, חג לאילן?

חג שמח!

האם ט"ו בשבט הוא חג האילנות? ספק רב. ט"ו בשבט אינו מוגדר כחג, לא בפסוקי מקרא ולא בחז"ל, ואף לא בהלכה הפסוקה. זאת ועוד: הקשר בין תאריך זה לנטיעות אינו קיים כלל. המפנה חל בתקופת הגאונים, אז נתפס תאריך זה - על ידי הציבור שחי בארץ-ישראל - כיום הדין לפרות האילן; ובשל כך, הם ציינו או חגגו אותו כיום חג, שבתפילותיו כללו פיוטים מיוחדים שבהם התפללו לשנה ברוכה לכל מיני האילנות...

אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנות הרמב"ם

פרשת תרומה

הרמב"ם בספרו הפילוסופי מורה נבוכים נותן טעם נועז לעשיית הכרובים במשכן. הסיבה לכך היא הדרישה מההמון שיאמין במציאותם של מלאכים. הכוונה במונח 'מלאכים' היא למכלול כוחות הטבע שהיקום פועל על פיהם. הן המקרא והן ספרי הנביאים משתמשים במונח 'מלאך', אבל הכוונה אינה אלא לחוקי הטבע הקיימים. בנוסף מלאך הינו כוח רוחני שבאמצעותו הנביא מקבל את נבואתו.

אבי הראל: המשכן כמשקל נגד לכאוס

פרשת תרומה

מעשה המשכן בכללותו, היווה גורם מייצב הכרחי בכאוס שגרם חטא העגל, ולאחר מכן הפך להיות חומה בצורה שתפקידה להבטיח, כי חטא וכאוס בקנה מידה שכזה לא ישנו פעם נוספת.

אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנותו של ר' משה נתן

פרשת תרומה

בגישתה של המאגיה האסטרלית (מאגיה המבוססת על אסטרולוגיה) יש ניסיון מעניין להתמודד עם אחד הקשיים הגדולים ביותר במעשה המשכן, והוא הציווי על עשיית פסל הכרובים...

גרשון הכהן: פרשת תרומה וחשיבות האיזון בין קבלה לנתינה

פרשת תרומה

אומה נבנית על המוכנות של אנשים לאחד את כולם למעשה משותף, ופרשת תרומה עוסקת בנתינה של הפרט למען הקולקטיב. כשאדם מוצא משהו שבו הוא תורם לאחרים הוא מעצים את עצמו ולהפך: כשמופר האיזון בין נתינה לקבלה והוא רק מקבל, הוא נחלש.

עופר בורין: אם מזבח, אז שיהיה מנחושת

פרשת תרומה

היום, אין מקדש ואין משכן. אנחנו אמורים להיות אנשים טובים, מתקדמים ונאורים, שמבינים שגם אם יש מקדש וגם אם אין, הוא לא נועד בשביל האל אלא רק בשביל צרכים פרימיטיביים שלנו. לאל אין עניין בכך. יש לו רק עניין שנהייה אנשים טובים. אם נהייה כאלה - אז האל ישכון בתוכנו גם אם נחשוב שהוא קיים וגם אם לאו...

יצחק ארגמן: מהו דגם המנורה הנכון?

פרשת תרומה

המנורה הייתה אחד ממרכיבי המשכן אשר נעשו, לפי דגם אלוהי; וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון, ביחס למפרט הטכני שמספקים לנו המקורות?