פנחס יחזקאלי: חרפת צאלים והשלכותיה!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי johnhain לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הגניבות בבסיס צאלים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

תנו לגנוב בשקט... (אלעד רזניק)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

אתחיל, כדרכי מהסוף: אחד המושגים החשובים ביותר באזורנו הוא כבוד. הערבים - אזרחי ישראל ועמיתינו מהצד השני של הגבעה - אינם מכבדים את מי שאיננו מכבד את עצמו.

במזרח התיכון כבוד הוא עניין של ביטחון לאומי; אבל בכל זאת, יש עם אחד, יחיד ומיוחד, שאיבד כבר מזמן את כבודו; גם צבאות מדברים במונחים של כבוד. רק שבצה"ל אין אף אחד שמבין את זה; ומתכוון לעשות עם זה משהו...

אז הנה סיפור המעשה, למי שמתעורר עכשיו, כפי שהוא מובא - עם הסרטונים הרלוונטיים באתר 24-6 (ראו למטה). לנוחותכם אציג את הסרטונים גם במאמר זה למטה): "... במהלך אימון בשטחי האש של בסיס צאלים, זיהו מספר קצינים חשד לגניבת ציוד צבאי ממקום האימון – מה שקורה בצאלים על בסיס יומי - הקצינים ביצעו מרדף אחר הרכב החשוד. במהלך המרדף הגיעו רכבים נוספים של עבריינים והקיפו את הג'יפ של הכוח באופן מאיים. הבדואים שנסעו ברכבים צילמו את המרדף תוך לעג לחיילי צה"ל, ואף פרסמו את הסרטון ברשת החברתית טיקטוק. הקצינים דיווחו למשטרת ישראל על האירוע, ועצרו בצד הדרך. התקהלות מסוכנת נוצרה סביב קציני צה"ל, ואף נוצר עימות, כפי שניתן לראות בסרטונים, בין החיילים לבדואים. אחד הקצינים אף ביצע ירי לאוויר. אף בדואי לא נעצר, כמובן, באירוע (אוריאל, 2020):

[לכתבה המלאה ב- 24-6, לחצו כאן]

ב- 20 ביוני 2020 פרסם רועי שרון בטוויטר מסמך שמור מה- 1 ביוני 2020, חתום על ידי אלוף משנה, שכותרתו: "הנחיות בנוגע למרדף אחר בדואים" (ראו למטה). המסמך מדיף פסיביות... הוא חוזר כמו מנטרה על אמירות כמו: "תפקיד הצבא הוא למנוע גניבות ולא לבצע מרדפים...". אז אם זה תפקיד הצבא, המסקנה המתחייבת היא שכבר שנים רבות, לא ממלא הצבא את תפקידו; כי הוא הפך כבר מזמן לבדיחה, בעיני המילואימניקים, הבדואים, ובני דודם בארצות החום... 

לידיעת כותב המסמך: יש עוד תפקידים לצבא. אחד מהם הוא ייצוגי והרתעתי. הוא מייצג את עוצמת ישראל בפני אויביה. הבדיחה המתחוללת בשטחי צאלים מזה שנים היא לא פחות מחרפה, שעוד תתנקם בנו ביום פקודה; ורואים אותה מעבר לגבול, צוחקים ומטמיעים!

חלק בלתי נפרד מהבבל"ת הצבאי הוא הפתגמים שמעטרים את המסמכים. הפתגם התורן, בתחתית המסמך, גורס (ראו למטה): "המעז והלומד באימונים, מנצח מלחמות"... על המשקל הזה כתב Etay Levin" בפייסבוק: "המעז והלומד באימונים - מנצח במלחמות; ואם גונבים מהלומד - לא נורא". כדאי שאלוף המשנה הנכבד יערוך שיחה עם המילואימניקים, שנחנקים מבושה על הסיטואציה הזו שהמערכת נקלעה אליה ועל חוסר האונים שהיא משדרת...

[להרחבת המושג: 'בבל"ת', לחצו כאן]

[לדף הטוויטר של רועי שרון, לחצו כאן]
[לדף הטוויטר של רועי שרון, לחצו כאן]

בשיחה טלפונית ציטט לי קצין צבא בכיר בכאב, אמירה שהפכה ויראלית בפייסבוק, כי צה"ל הפך למשטרת לואי דה פינס. [וצריך, אגב, לתת כבוד לעו"ד פנחס פישלר (ראו תמונה משמאל), שטבע את המושג...].

הוא צודק. צה"ל והמשטרה חולקים את אותן מחלות. שניהם ארגונים ביורוקרטיים זקנים, שלא עברו רפורמה שנים, וכדרכם של זקנים, האנטרופיה עושה בהם שמות, והם נקלעים לפער רלוונטיות עצום עם המציאות. וקצינים רבים מידי רואים דבר אחד ומבינים דבר אחר; ולא ארחיב עוד בסוגיה קשה זו; שנדרשים לה בימים אלה, טובים ממני.

רק שאין ארוחות חינם, ולרפיסות הזו יש מחיר קשה, דווקא במלחמות העתידיות שאליהן אמור בסיס צאלים להכין: כדאי שקברניטי צה"ל יזכרו מי היו מובילי האינתיפאדה השנייה: עבריינים שביקשו למהפך, להיגאל ממעמדם הנחות ולהפוך ללוחמי חירות. גנבי הרכב, שהכירו היטב את דרכי התנועה - שאינן מכוסות על ידי כוחות הביטחון - הפכו ראשי המפגעים.

עקבו בתשומת לב אחר הסרטונים (ראו בנספחים למטה). 'לוחמי החירות' הפוטנציאליים הללו בזים ללובשי המדים; הם מכירים כל פינה בבסיס וסמכו עליהם, שגם במלחמה הם יגיעו לבקר; ואינני בטוח, שרק לגנוב. מי שאיננו מעז ומנצח אותם עכשיו; ולא ינצח גם מלחמות!

המסמך הזה על המרדפים מזכיר לי את השיר "פרולה פרולה" - "מילים מילים", שרו פעם דלידה ואלן דלון. "מילים שזורעים ברוח"... ומעשים מה?

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

אחרי שנים רבות כל כך של ביזיון צרוף, הגיע הזמן לעשות מעשה!

מי שחושב בצבא שזו איננה הבעיה שלו, יש לי חדשות בשבילו. אדם שמתנהג ברפיסות; ושכל השכונה יודעת שהבית שלו מזמין פריצות נמצא בבעיה קשה.

ואם הצבא מתעקש לא לפעול בעצמו, יתכבד ויממן יחידה משטרתית עם גורמי מודיעין ובילוש בתוך הבסיס, שתפעל בתוך שגרת הפעילות, תציב מלכודות ותעקור את הפרשה האומללה הזו מחיינו, אחת ולתמיד!

[בתמונה: הוראות פתיחה באש בצאלים. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: הוראות פתיחה באש בצאלים. התמונה היא צילום מסך]

המאמר המוקלט:

נספחים: סרטוני האירוע

וגם:

וגם:

[לקובץ המאמרים על הגניבות בבסיס צאלים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: חרפת צאלים והשלכותיה!

  1. כול שנאמר- אמת ויציב, זו לא רק חרפה, אלא אסון לאומי לטווח הארוך
    מקרה הבדווים בנגב הוא אך סמפטום לאזלת היד וריפיון הרוח שפשט במערכת המדינית והצבאית בישראל, בעיקר לאחר מלחמת יום כיפור. והיא עומדת לפתחה של המערכת המידינית בעיקר שסירסה עצמה לדעת בכול הנוגע להתמודדות מול הטרור הפנימי שמפעילה הפזורה הבדווית שבחושיה החדים זיהתה את חוסר האונים של ממשלות ישראל לדורותיהם, במיוחד בעשר שנות שלטון נתניהו , זה שמגדיר עצמו "מר טרור" שנמנע באופן מופגן מלהתמודד מול איום הטרור החקלאי ומול הטרור הבדואי בנגב.

    שלא יהיה ספק, הטרור הפנימי אינו מבודד מהטרור החיצוני, המזינים זה את זה, בהיעדר כל יד אמיצה, האם ניתן להשיב את הסדר למקומו? ובאיזה מחיר? מה צריך לקרות כדי שאיזה ראש ממשלה יכניס את ידו לאש?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *