פנחס יחזקאלי

חזון האימים של האפרטהייד: כ- 1.8 מיליון פלסטינים ללא זכויות אזרח בתוך גבולות המדינה. רק שהגבינה הפוליטית והמושגית. זזה מזמן. אם קבוצה גדולה ללא זכויות אזרח היא אנומליה בלתי נסבלת בעולם הדמוקרטי, מדוע מדינות המערב מלאות היום באנשים ללא זכות הצבעה או שוויון אזרחי מלא?

המכונה עדיין נעה, הגלימות עדיין נלבשות, אך הרוח – אותה הסכמה חברתית שמעניקה לפסקי הדין את תוקפם האמיתי – כבר מזמן אינה שם.

מביך לשמוע את התגובות הנחרצות מימין ומשמאל, לתוצאות הפסקת האש במלחמה עם איראן: "ניצחנו", "הפסדנו", "נתניהו"… שהרי, אי הוודאות היא ששולטת בחיינו, הלאומיים והפרטיים. אין קשר ישיר בין סיבה ותכנון לתוצאותיהם. אפשר לתכנן נכון ובמקצועיות ולהיכשל, או לא לתכנן כלל, ובכל זאת לנצח בזכות המזל או טעויותיו של הצד השני…

כישלון מינויו של עו"ד רואי כחלון לתפקיד נציב שירות המדינה הוא מופע נוסף ומטריד, של מה שמכונה "שיטת התיק הפתוח" שבו הפרקליטות מתנהגת כאחרון העבריינים ומסכלת דרך ההליך הפלילי את מינויי הממשלה הנבחרת, כדי להכשילה.

בהשפעת פוליטיקת הזהויות, פרסם ד"ר אבישי בן חיים את ספרו: 'ישראל השנייה' ו'זכה' מ'ישראל הראשונה' לקיתונות של שנאה, השתקה, ביטול ואלימות. אבל האם הוא טעה? במה?

שנאת האליטות ה'לבנות' של ישראל לקבוצת ה'בבונים' המזרחית היא עתיקת יומין ומתועדת היטב, וכדרכה של שנאה עזה, היא הולידה שנאה נגדית, שהפכה לכוח מניע ומארגן, עד כי ה'בבונים' היום היא קבוצה פוליטית מאורגנת היטב, וקרובה יותר מאי פעם לכיבוש מוקדי הכוח, ביחד עם הציונות הדתית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'אליטת הבבונים' החדשה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.