עפר גרוזברד: השבחת פער התרבויות בין ישראלים לערבים

ויצמן וסדאת

[מקור התמונה: המחבר]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

[להורדת החוברת לחץ כאן: נייר עמדה מס 5 - עפר גרוזבארד]

המאמר עודכן ב- 1 במרץ 2021

ד"ר עפר גרוזברד הוא בוגר הפקולטה להנדסת מחשבים בטכניון, פסיכולוג קליני ובעל .Ph.D ביישוב סכסוכים מהמכון ליישוב סכסוכים של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון, וירג'יניה. לימד והדריך במוסדו אקדמיים שונים סטודנטים ממגוון תרבויות בנושאים של פסיכולוגיה בין תרבותית.

דף זה מציע לכם להוריד ולקרוא חוברת, העוסקת בהשבחת פער התרבויות בין ישראלים לערבים.

ד"ר עפר גרוזברד כתב עבודה זו, משום שלדעתו, חסרה לנו הבנה בסיסית של יסודות החשיבה הערבית שהיא חשיבה מסורתית-קולקטיבית. חסרון זה הוא עמוק ומשמעותי ביותר, ומחיריו גבוהים. גרוזברד טוען כי ההבדלים התרבותיים בין ישראל לשכנותיה הם מהותיים וקשים מאוד לגישור; וכי אם, בדומה למסמך הזה, היה נכתב מסמך דומה בצד השני, מעין "מדריך ערבי למפגש עם היהודי...", היינו נבהלים מהאופן שבו הצד השני רואה אותנו, ולא רק בגלל מעשינו. הרבה בשל האופן שבו אנו מדברים אליו.

*  *  *

לא קל להטמיע שבאזורנו אין אמת אחת, ושאותה מציאות נראית לשני הצדדים באור שונה לחלוטין. לא קל להבין, שבניגוד אלינו, הערבי הפשוט ברחוב חושב רק במונחי קשר ולא במונחי נפרדות ועצמאות; ושאורח חשיבתו – כבעל מיקוד שליטה חיצוני – מונע על ידי השאלה, האם שכניו מכבדים אותו או מעוניינים להשפילו. המצב הנוכחי הוא שאנו מנהלים דיאלוג, לא עם הצד הערבי אלא עם עצמנו, כאילו העומד מולנו הוא בן תרבותנו.

[החוברת של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, הניתנת פה להורדה, לעיונכם]

למרות הקשיים, מרגע שנטמיע זאת, הקונפליקט שבינינו לבין שכנינו יכול להיתפס באור חדש. אנו יכולים להסביר למשל, מדוע, למרות שנחתמו הסכמי שלום עם ממשלות באזור, נשארה ישראל נטע זר, מנוכרת לאזרחי המדינות השכנות; ולהבין שאין באזורנו מצבי ביניים. אם אין מעניקים לבן התרבות הערבית אפשרות לקשר, הדרך היחידה שנשארת בפניו היא עימות.

אנו יכולים להבין, שאופן הדיבור שלנו רלוונטי מאוד לדיאלוג שאנו מנהלים עם מדינות המערב, אך גורם נזק משמעותי ליחסינו עם שכנינו; ושגם ההתנהגות הקשוחה ביותר שלנו אינה חייבת למנוע שימוש בהצהרות חמות ומחבקות.

ההבנה הזאת יכולה ליצור שינוי משמעותי.

העובדה, שבאזורנו חייבים לעשות הבחנה ברורה בין הצהרות ודיבורים למעשים, מאפשרת גם לנו לנהוג באותה המידה. העובדות אינן משנות. משנה המסר הרגשי המועבר; וחשוב, שהוא יועבר באופן בלתי תלוי לחלוטין לצורך שלנו להגן על עצמנו.

הקשר הוא תכלית הכל. הוא תהליך מתמשך ולא מטרה נקודתית ערטילאית כמו "שלום". בכוחו למוסס את המכשולים הגדולים ביותר להסדרה של קיומנו באזור כמדינה מוכרת ולגיטימית בעיני תושביו האחרים. דרך ניהול הקשר מתבצעת ההכרה דה פקטו בישראל ובתושביה ומתקהה הרצון להשמידה. כך נוצרת הכרה אמיתית ולא הכרה על נייר, והמרתק מכל – ההכרה הזו היא בחינם. רק בדרך של התמדה בקשר ובשינוי דפוסי התבטאות וחשיבה, אבל, דומה שאנו נבהלים מקשר, ממילים חמות וממחמאות שלא עולות דבר...

[בתמונה: אין דבר כזה, 'שינוי קטן'... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Courtney לאתר flickr]

למותר לציין, שהדוגמאות המובאות ואחרות שדומות להן אינן מעשי קסם העומדים בפני עצמם, שדי להשתמש בהם כדי להשיג את התוצאות המקוות. המלצה זו היא חלק מהיבט שלם ומלא, הנוגע לקשר הרגשי שאני מציע לפתח עם העולם הערבי, ושאותו יש לכלכל ולהזין בקביעות. מדובר בצורך מתמשך וקיומי להשקיע אנרגיה רגשית רבה בקשר, כפי שעושה כל בן ערב.

צוות מומחים בתחום הפער הבין תרבותי שישב ליד אוזנה של ההנהגה הישראלית, ויביא אותה לדבר ישירות אל אזרחי המדינות השכנות ואל מנהיגיהם; כמו גם אל אויבינו המרים ביותר, תוך עשיית שימוש בכללים ובעקרונות ליצירת דיאלוג שהובאו להלן, יכול ליצור קפיצת מדרגה ביחסנו עם תושבי האזור האחרים ובוודאי עם אזרחי ישראל הערבים.

ראוי לציין כי רבים מתנגדים, מסיבות שונות, לתזה שהצגתי בפניכם. כך לדוגמה כתב פרופ' אהוד טולידאנו (2009; ראו תמונה משמאל) מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, כי דיבורים נוסח זה, המתאר את האזור כ"פלנטה אחרת", שבה "כללי ההתנהגות שונים מהמקובל בעולם ה"תרבותי", מגחיכה את הערבים ומחזקת את אלה בציבור הסבורים כי אנו "וילה בג'ונגל".

[תמונתו משמאל של פרופ' אהוד טולדאנו נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ottemp. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ביקורת על התזה הזו מן הצד הפלסטיני השמיע פרופסור ראסם חמאיסי (2008) מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה. חמאיסי טוען, כי העבודה מתעלמת מכך שהניכור בין ישראלים לערבים נוצר בשל מה שהוא מכנה "אלמנט הכיבוש", שלדעתו הוא חזות הכל.

אבל, אם תקבלו את העקרונות שפורטו לעיל, שהקשר הוא העיקר, אזי אחת משתיים: או שנחכה שהערבים יאמצו אורח חשיבה מערבי, או שנאמץ את אורח החשיבה שלהם. האפשרות המעשית היחידה, כמובן, לנסות את הדרך השנייה. בינתיים, אנו ממשיכים לשלם מחירים בשל חוסר ההבנה של כללי השיח הנהוגים באזור.

היתרון העיקרי של השימוש בכללים הללו הוא, שאין הם מחייבים את המשתמש לוויתורים. הוא יוכל להמשיך להחזיק באמונותיו ובעקרונותיו, אולם, לסגל לעצמו "שפה" אחרת, שרווחיה יכולים להיות רבי משקל בטווח הארוך.

[להורדת החוברת לחץ כאן: נייר עמדה מס 5 - עפר גרוזבארד[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

העשרה

8 thoughts on “עפר גרוזברד: השבחת פער התרבויות בין ישראלים לערבים

  1. עפר שלום- ברשותך שתי הערות:
    לעניין הקשר- זה נכון לגבי כלל האנושות, וכל מאמץ לחסום קשר- כפי שיפן וסין בעבר- נועדו בדיוק למטרת יצירת ניכור תרבותי מכוון.
    אגב- מצריים עושה בדיוק את אותו הדבר, באופן מכוון המנוהל עי השלטונות – כדי להגביר את עוינות העם כלפי ישראל- בניגוד מוחלט להסכם השלום. באופן שאנו במקרה הטוב נמצאים במצב של "אי לוחמה".
    מכאן עולה שאלה מעניינת: על מי מוטלת "האחריות" לפתח את הקשר- התפתחה דעה במערב שהאחריות ליצירת הקשר היא על המערבי הנאור והמבין, הגלובליסט שעליו לרצות את הצד השני הנבער הנעול בחשכת ימי הביניים ..שינוי מרענן הם מדינות המפרץ שמנהיגיהם מבינים שלמען טובת הכל- יצירת הקשר מוטלת על שני הצדדים בהדדיות- את המודל הזה רצוי לאמץ תוך מתן חיזוקים חיוביים לכול מהלך של הדדיות. מהלכים חד צדדיים (מחוות)- המתפרשים עי צד השני באופן הפוך למצופה- רק מחמירים את הנתק

  2. Pingback: הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: שובו של המשא ומתן (2) - ייצור ידע

  4. Pingback: שובו של המשא ומתן... - ייצור ידע

  5. Pingback: אלימות נגד נשים במגזר הערבי - למה דווקא שם? - ייצור ידע

  6. Pingback: ספר: בבל - מדריך למפגש בין מזרח למערב / עפר גרוזברד - ייצור ידע

  7. Pingback: עפר גרוזברד: למה מנהיגים ישראליים מתעלמים מהאוכלוסייה הפלסטינית? - ייצור ידע

  8. Pingback: למה נכשל שמעון פרס עם המזרח התיכון החדש? - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.