פנחס יחזקאלי: מה זה אומר שניצבים נוזפים בך?

דמותו של איתמר בן גביר אינה דמות השר האידאלי בעיני. אבל מול הביצועים העלובים של קודמיו צריך להצדיע לו. וכדאי שגם בני האליטה שלנו יטמיעו, שביקורת היא באמת ביקורת, רק כשהיא בוחנת באמת גם חוזקות וגם חולשות. אחרת אין בה יותר מ'ממבו ג'מבו' פוליטי מטופש ועצוב.

פנחס יחזקאלי: עיוורון סוציולוגי והתנשאות מעמדית, השבר העמוק של המחאה

כל עוד המאבק הפוליטי בישראל ימשיך להתנהל מתוך פטרונות גזענית ויוהרה אקדמית, השמאל ימשיך לגלות שהוא כבר איבד מזמן את האמון ואת הלגיטימציה של מרבית הציבור לראות בו חלופה רלוונטית.

משה כהן אליה: האליטה כמאפיה, מקרה מבחן

עמית, בהרב-מיארה, דטל, ושאר ה'דילרים' של היוריסטוקרטיה וההגמוניה הישנה – אותם גורמים שפועלים פעם אחר פעם להגנת מבנה הכוח הקיים – יעשו הכול כדי למנוע ממני לפעול במלוא הכוח לניקוי ההשחתה הפוליטית והריקבון שהם חוללו באוניברסיטאות, המבצר הפרטי של ההגמוניה הישנה.

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה

'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק ראשון

המושג "אפקט צינון" או "אפקט מצנן" (Chilling Effect) הוא מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות, מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע. כך מצליח כוח מוסדי, שלטוני או חברתי, להשפיע, להרתיע, להשתיק ביקורת ולדכא פעולה אזרחית. זאת, מבלי להשתמש בהכרח באלימות פיזית או בצנזורה ישירה.

משה כהן אליה: אליטות כמאפיה

תיאורית "האליטות כמאפיה", שפותחה בידי סוציולוגים איטלקים ואחרים, מתארת מצב שבו אליטות שומרות על כוחן באמצעות "דילרים" – גורמי ביניים שתפקידם לאכוף משמעת, לייצר הרתעה ולשמר את נאמנות חברי הרשת. ניתן לטעון כי ה"דילרים" של האליטה שלנו הם דמויות כמו: שי ניצן, נוני מוזס, גלי בהרב-מיארה ויצחק עמית.

פנחס יחזקאלי: שלבי התפתחותה של 'מדינת כל אזרחיה', עד לאיחוד עם המדינה הפלסטינית

למה באמת מתכוונים אותם המבקשים ליצור אצלנו 'מדינת כל אזרחיה'? מה ההבדל בין הרעיון למימושו בפועל? בעשורים האחרונים, ניתן לזהות כבר דפוס חוזר ביחסי מוסלמים עם לא מוסלמים, הן במזרח התיכון והן במדינות המערב. על בסיסו הרכבנו עבורכם חיזוי, כיצד תיראה המדינה הזו באמת.

פנחס יחזקאלי: איך תיווצר 'מדינת כל אזרחיה'?

הקמת 'מדינת כל אזרחיה' בגבולות הקו הירוק היא השלב השני בתורת השלבים, אחרי הקמת המדינה הפלסטינית בגבולות 1967. כיום, מחזיקים בחזון זה כשליש מאזרחי ישראל, כולל יהודים רבים. אבל, האם הם מבינים, שהם מביאים על עצמם כיליון? מדינה נוסח צרפת, עד לאיחוד הבלתי נמנע עם המדינה הפלסטינית ועם ירדן?

פנחס יחזקאלי: "מָגֵן ולא יישמע", על 'שיטת המערבולת' והשתיקה שמנצחת אותה

על "שיטת המערבולת" או "שיטת הסחרור" להגחכת אישי ציבור, שמעתם? היא אהובה על יועצי אסטרטגיה ותקשורת, בעיקר כאלה שנהנים מרוח גבית של תקשורת הליבה המגויסת.

פנחס יחזקאלי: מדינה פלסטינית ביו"ש היא המחולל של מדינת כל אזרחיה

תקציר: בתורת השלבים הפלסטינית, הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון היא שלב מקדים ומחולל ("שלב א'") להפיכת ישראל שבתוך הקו הירוק למדינת כל אזרחיה ("שלב ב'"), בדרך לאיחוד בין המדינות ("שלב ג'"). ניתוח מערכתי זה נשען על הבנת הדינמיקה של מערכות מורכבות ומאזני עוצמה. כשבאים אלינו עם החזון של שתי מדינות לשני עמים ראוי לדרוש הסבר, … להמשך קריאה