האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
להפעלת תמרון התקפי של כוח יבשתי ישנן ארבע תכליות יסוד: (1) לכבוש שטח על מנת להיות שם; (2) לעצב מול האויב תנאיי כיתור; (3) להשמיד אמצעי לחימה וכוחות אויב כמו משגרי רקטות ומחסני אמל"ח, שאינם ניתנים להשמדה בתקיפה אווירית; (4) בהיבט התודעה ההרתעתית, להוכיח יכולת להכרעת האויב בלחימה פנים אל פנים גם במערכיו המוגנים. לכיבוש רכס הבופור ישנה תרומה משמעותית בכל ארבע תכליות אלה.
בהעדר גורם השפעה שלישי שיכול לכפות על חיזבאללה את סיום שאיפת הלחימה נגד ישראל, גם לא הסבל של מיליון עקורים בני העדה השיעית, לא נותר לצה"ל אלא להתמיד בלחימה התקפית באש ובתמרון יבשתי, עד לערעור מצטבר בכושר הלחימה של חיזבאללה. במלחמה הזו אין נוסחת קסם למהלך אחד מסיים. היא תובעת התמדה למשך זמן ארוך ועם ישראל נדרש לסבלנות.
הניסיון המודרניסטי-פוזיטיביסטי לכפות הגדרות לוגיות, קשיחות ואוניברסליות על תופעות אנושיות – החל ממושג ה"ניצחון" הצבאי ועד למושגי מוסר, משפט והלכה – הוא כשל מתודולוגי מובנה. תופעות האדם משתנות ומקבלות משמעות אך ורק מתוך ההקשר הדינמי והחיכוך הממשי עם המציאות, ולא מתוך תיאוריות תלושות.
ההתיישבות בגבול הצפון חזרה להיות אתגר קשה. כמו אז, במכלול הצרכים המשוועים לסיוע ממשלתי, ניצב מחדש הצורך החיוני לחיזוק הקהילות בהצטרפות מיידית של חלוצים צעירים.
ככל הנראה, הממשל האמריקאי ממוקד רק בסיכול יכולת הייצור של נשק גרעיני באיראן. ובכל זאת, טעות תהיה לסכם את המלחמה ככישלון. לא זו בלבד שההישג המצטבר בתקיפות צה"ל והצבא האמריקאי הוא רחב היקף באורח חסר תקדים, הוא גם משמעותי בהיבטי העליונות שהושגה על כל מרכיבי המערכת הצבאית האיראנית. ניתן לצפות כי להישגים אלה תהיה בעתיד תוצאה מועילה.
כשאנו בוחנים את המציאות היום, עלינו לשאול את עצמנו: מהם מקורות ההשראה הרוחניים והתרבותיים של המנהיגים והמצביאים שלנו? ללא העומק הזה, נמשיך למדוד את המלחמה דרך חור המנעול של הסטטיסטיקה, ונחמיץ את גודל השעה ואת המהות האמיתית של הניצחון.
כאשר כוחות צה"ל מתבססים במרחב הביטחון על אדמת לבנון, נוצרה לחיזבאללה הזדמנות לשוב למלחמה אותה הכיר נגד כיבוש אדמת לבנון, בתקיפת גרילה של כוחות צה"ל, גם באמצעות נשק הרחפנים, ובמקביל, להתיש את תושבי הצפון.
בצה"ל ובדרג המדיני לא וויתרו לרגע על המטרה לפירוק חיזבאללה מנשקו. זה יקרה בהמשך. המאבק נגד חיזבאללה ימשיך לאתגר את צה"ל ובסבירות גבוהה יתפתח במוקדם או מאוחר למערכה נוספת.
מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר חסר תקדים שמחייב קודם כל נקודת איזון פנימית חברתית ופוליטית, להתנהלות איתנה מול סביבה שהולכת ומאבדת עוגני יציבות.
כפי שהודגש היטב בתורת האר"י הקדוש, האל ברא את האדם כי הוא זקוק לו וליוזמת פעולתו. זו נקודת המוצא של המהפכה הציונית. טמון כאן יסוד עמוק לדיון אין סופי, דיון בממדיו של המעשה האסטרטגי, הרבה יותר מאשר דיון תאולוגי דתי. מבט אמוני תנ"כי יודע לכרוך את הסוגיות האלה לדיון אחד. כאן יבחר כל אדם את ההתבוננות המתאימה לו.
