[בתמונה: תצלום אווירי אלכסוני של מחנה הפליטים בג'נין...  מקור התמונה: התקשורת הערבית]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

מרדכי (מוטי) קידר (ראו תמונה משמאל) הוא מזרחן, ד"ר אמריטוס במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.

[מקור תמונתו של ד"ר מרדכי קידר משמאל: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]

החומר המובא כאן הוא תמלול של חלק מסרטון יוטיוב (מצורף בסוף), שפרסם החומר המובא כאן הוא תמלול של חלק מסרטון יוטיוב (מצורף בסוף), שפרסם Alex Tseitlin (ראו לוגו למעלה) ב- 13 באפריל 2022, בסדרת הסרטונים: "באים אל הפרופסורים", הקרוי: "הרמדאן וגל הפיגועים". 

קריאה וצפיה נעימה!

זהו מאמר שני מתוך שניים על מרכזיותה של ג'נין תחום הטרור. למאמר האחר, לחצו כאן:

• אבי הראל: ג'נין – עין גנים, סקירה היסטורית.

*  *  *

מזה שנים, הפכה העיר ג'נין להיות היצרן הגדול של פיגועים, ביהודה ושומרון:

• ב- 11 במאי 2022, נהרגה כתבת אל ג'זירה, שירין אבו עקלא מירי, בעת שסיקרה עם צוות החדשות שלה פעולה של צה"ל במחנה הפליטים ג'נין. נסיבות הירי שהביא למותה לא התבררו עד תום.
• בגל פיגועי הרמדאן ב- 2022, שניים מהם - בבני ברק ובתל אביב - יצאו מג'נין לבדה;
• ואנו זוכרים היטב את הפיגוע הגדול במלון פארק בנתניה, במהלך העימות המזוין עם הפלסטינים, ב-27 במרץ 2002.

ונשאלת השאלה, למה ג'נין דווקא?

התשובה היא סוציולוגית. כמו דברים רבם בעולם הערבי, לכו אל הסוציולוגיה, ושם תבינו הרבה מאוד. ערי יהודה ושומרון - חברון, שכם, טול כרם, קלקיליה, יריחו, רמאללה - חוץ מג'נין, הן ערים מאוד חמולתיות, שבטיות:

• בחברון, למשל, אלה חמולת קוואסמה, חמולת ג'עברי; נאצ'ה, תמימי, אבו סנינה ואחרות.
• ברמאללה, אלה חמולות ברגותי ואבו עין ואחרים;
• בשכם, אלה חמולות מסרי, טוקן, שקעה וכדומה.

וכך הלאה, חמולות ידועות ומוכרות.

[בתמונה: משה דיין כשר ביטחון מבקר אצל חמולות מובילות בשכם. התמונה היא צילום מסך מסרטון של אולפני הרצליה]

חמולות זה לא רק קרובי משפחה. אלה אימפריות כלכליות, מסודרות ומונהגות היטב...

חמולות הן מבנים חברתיים, פוליטיים וכלכליים. אלה אימפריות כלכליות, קבוצות עם אינטרסים מוגדרים. יש להן מנהיגות, טריטוריה, מפעלים, ואפילו אוניברסיטאות (כמו הפוליטכניקום של חמולת תמימי בחברון). אפשר לומר, שהשבט מהווה מדינה כמעט! כיוון שכך, משמעת החיים של השבט היא היציבות, הרוגע, העבודה לכולם; וכולם מצייתים לראש החמולה או למועצת השייח'ים - למג'לס! זה שם המשחק. כך החמולה יכולה לפרוח, להתבסס ולהתעצם!

לכן, מפגעים שיוצאים מעיר מסוימת, פוגעים ביציבות. הפיגועים יגררו סגרים, עוצר, הגבלות אחרות, פגיעה בתנועת הסחורות והאנשים, פגיעה בכלכלה, ביצוא, ביבוא, בטיסות לחו"ל... יפגע אורח החיים התקין. לכן החמולה משדרת לצעירים בדרכים שונות, להתנהג בהתאם, כי הם פוגעים בכלל והחמולה תבוא איתם חשבון. זוהי תרבות החמולה שבתוכה גדלים מרגע שנולדים. לכן, בן בחמולה איננו יוצא לפיגועים, כי הוא פוגע בכבודה של משפחתו, ופוגע ביכולתה לתפקד בתוך החמולה. כן, פיגועים רבים, יחסית, נמנעים בגלל המבנה החמולתי.

לעומת החמולות, הפליטים ביהודה ושומרון הם אינדיבידואלים או משפחות גרעיניות הורים וילדים בלבד, כי הפליטים הם אנשים שהתפזרו לכל עבר. בכל עיר המיושבת על ידי חמולה דומיננטית, הפליטים ממוקמים בפאתי העיר, כי המשפחות מונעות מהם כניסה, פן תחשפנה בנותיהם אליהם, כי "הפליט איננו חלק מאיתנו ("מוש מינה").

[הכרזה: ייצור ידע]

ג'נין שונה מיתר הערים הגדולות ביהודה ושומרון

בג'נין, אין כמעט חמולות גדולות עם אינטרסים כלכליים גדולים! היא הייתה כפר קטן ב- 1948; והפליטים התנחלו במרכז הכפר; והעיר צמחה מסביבם.  בג'נין הפליטים ממוקמים במרכז העיר ואין עליהם את עינה הפקוחה של המשפחה. לכן האנשים חיים, כל אחד לעצמו; ויציאה לפיגוע בישראל, הוא אינו פוגע בכלל, כי אין כלל. אין קולקטיב שבטי. לכן אביו של המפגע מתל אביב - שעובד במנגנוני הביטחון הפלסטינים - שיבח את הבן, כי הוא יכול להרשות לעצמו להתפאר בו, כי הבן לא הביא נזק לקולקטיב.

כך - בגלל החירות הזו של הפרטים - הפכה ג'נין למקום שבו אנשים חופשיים הרבה יותר לבצע פיגועים, בלי שהאחריות על משפחתם המורחבת תיפול עליהם. דוגמה כזו היא זכריה זביידי (ראו כרזה למטה), שהוא בן של פליטים; וכך גם דמויות בולטות במנגנוני ארגוני הטרור.

זה ההסבר הסוציולוגי לדומיננטיות של ג'נין בתחום הטרור...

סרטון היו טיוב הרלוונטי, מהדקה ה- 22:08 ואילך:

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.