[בתמונה: אבו מאזן יו"ר הרשות הפלסטינית נואם בעצרת האו"ם בניו יורק, ספטמבר 2018. מילה שנאמרת ע"י מנהיג ערבי בתקשורת מחייבת אותו ותמשיך לחייב אותו הרבה שנים לאחר מכן, בדיוק הפוך מהנהוג אצלנו... התמונה היא צילום מסך]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משא ומתן, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כחצי שנה לאחר שנחתמו הסכמי אוסלו, ב-10 במאי 1994, נשא יאסר ערפאת נאום במסגד בעיר הדרום אפריקאית יוהנסבורג; והסביר למאזיניו את עמדת הנהגת אש"פ בנוגע להסכם. 

בנאום התייחס ערפאת בנחרצות אל ירושלים כבירת פלסטין הנצחית, טען כי יש להמשיך בג'יהאד עד כיבוש ירושלים; ושהסכמי אוסלו שווים במשמעותם להסכם חודייביה, הסכם שביתת אש שחתם, בערמה, הנביא מוחמד עם שבט קורייש, לפני שטבח בהם (ויקיפדיה: נאום יוהנסבורג).

לא הייתה זו התבטאותו היחידה של ערפאת בערבית שהקטינה את ההסכמים באזני מאזיניו. ניתן לראות, למשל, את הנאומים המוקלטים בטלוויזיה הירדנית בהם חוזר ערפאת ואומר, כי אוסלו הוא לא יותר מחלק בתוכנית השלבים של אש"ף לכיבוש פלסטין.

אבל, למרות שניתן לנאום פומבי בתקשורת הישראלית, לא ייחסה לו ההנהגה הישראלית חשיבות, וראתה בו 'מס שפתיים' שמשלם ערפאת לקהלו, ושאינו מעיד על כוונותיו האמתיות. יעבור עוד זמן עד שתחלחל ההכרה למנהיגות הישראלית, שכשמנהיגים ערביים מתבטאים בתקשורת בשפתם לעמם, הם אומרים להם את האמת...

[להרחבת המושג: הסכם חודייביה, לחצו כאן]

אלי אבידר: התבטאויות של מנהיגים ערביים בתקשורת מחייבות! 

אחד הספרים החשובים שנכתבו אודות ההבדלים שבין פרדיגמת החשיבה המזרחית לפרדיגמת החשיבה המערבית הוא ספרו החשוב של המזרחן ואיש משרד החוץ לשעבר, אלי אבידר,"התהום - מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי", שראה אור בהוצאת אגם ב- 2011 (אלי אבידר משמש היום כחבר כנסת מטעם מפלגת 'ישראל ביתנו'):

[בתמונה למעלה: כריכת ספרו של אלי אבידר, "התהום. מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי", שראה אור בהוצאת אגם ב- 2011. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן; מקור תמונתו של אלי אבידר מימין: פייסבוק]

בספר, מקדיש אבידר פרק שלם להבדלים בהתייחסות המנהיגים להצהרות בתקשורת, תחת השם: "מה שנאמר בחוץ, מה שנאמר בחדרי חדרים" (אבידר, 2011, עמ' 43-37).

אבידר טוען כי בקרב מנהיגים ישראליים יש נטייה כמעט מובנית להתנהלות חשאית... בחברה הישראלית אנו תמיד נעדיף דיאלוג סגור, בחדרי חדרים, סגור לתקשורת ולציבור; על פני דיאלוג פתוח, פומבי, מעל גלי האתר או במסגרת הרצאות פומביות. אולם עמי ערב תמיד יביאו לידי ביטוי את עמדותיהם ויציגו ברבים את... (הדברים) מנקודת ראותם... (אבידר, 2011, ע' 38).

ניסיון רב שנים מוכיח לנו כי במשא ומתן מול גורם ערבי - דווקא מה שמנאמר בחדרי חדרים משמעותי הרבה פחות וחשוב הרבה פחות ממה שנאמר על ידי המנהיגות הערבית בציבור. מה שנאמר בחדרי חדרים איננו מחייב, בעוד כל מילה שנאמרת ע"י מנהיג ערבי בתקשורת מחייבת אותו ותמשיך לחייב אותו הרבה שנים לאחר מכן, בדיוק הפוך מהנהוג אצלנו (אבידר, 2011, עמ' 39-38).

כשהפרשנות הבסיסית שלנו שגויה, וכאשר אנו גוזרים מאופן ההתנהלות שלנו את אופן ההתנהלות של הצד האחר, אנו למעשה עוצמים עיניים נוכח סימני אזהרה, ומפתחים רף מופרך של ציפיות שאפשר בקלות היה להתפכח ממנו, לו רק קראנו ברצינות את העיתונים של השכנים (אבידר, 2011, ע' 39).

[מקור תמונתו של אלי אבידר: פייסבוק]

אבידר מביא בספר דוגמה מתקופת החתימה על הסכמי אוסלו, ב- 1992: הודעה רשמית שהפיץ אש"פ לתקשורת הערבית, דווחה על פגישה שהתקיימה בוועד הפועל של אש"פ ובה דנו בעמדות הארגון לגבי תהליך אוסלו. בידיעה שכללה ציטוטים מהפגישה נאמר כי אש"פ רואה בהסכם  אוסלו דרך להשגת "אתאפאקייה".

פה המקום להסביר, שבעוד המילה הערבית להסכמי שלום היא "איתיפאק סלאם", משמעות המילה "אתאפאקיה" היא 'הסכמון'. הסכם פחות מחייב שאיננו הסכם של ממש.

אבידר מציין שלמרות שהתריע - שבאמצעות ניואנס זה משדר אש"פ לציבור הפלסטיני כי למעשה, פניהם לא להסכם שלום מלא אלא למשהו חלקי ולא מחייב - לא הייתה רגישות לניואנסים הללו במשרד חוץ.

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משא ומתן, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• אלי אבידר (2011), התהום. מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי, צור יגאל: אגם.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסכם חודיבייה, ייצור ידע, 19/7/14.
• ויקיפדיה: נאום יוהנסבורג.