האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מכיוון שאין לגיטימציה לקיומה של "חילוניות" באיסלאם, מנהיגי ערב אינם יכולים להרשות לעצמם להצטייר כחילוניים. זהו הפרדוקס המרכזי של השליט הערבי המודרני – שבהיעדר יכולת להכפיף את צוויי הדת ל'ריאל פוליטיק' – מערער הסכמים, ויוצר מדרון חלקלק בטווח הארוך למלחמה.
מה באמת מניע את המערכות שמנהלות את החיים של כולנו? ד"ר פנחס יחזקאלי 'צולל' בסדרת הרצאות מרתקת, אל מאחורי הקלעים של עולמות הניהול, השיטור והאכיפה, אתגרי הביטחון, דינמיקת המחאה בישראל ופגעי הווק הבינלאומי… ניתוחים חדים, תובנות מפתיעות ומבט מעמיק על התהליכים שמעצבים את החברה והביטחון שלנו. https://tov.tv/item/4546 להלן תחומי ההרצאות השונים (לחצו לכל אחד מהתחומים … להמשך קריאה
ד"ר פנחס יחזקאלי מציע לכם מגוון הרצאות בתחומי המחאה הישראלית והווק הבינלאומי. ליצירת קשר: 050-4442127; yehezkeally@gmail.com.
במובנו המילולי, המונח "נסח'" בערבית משמעותו לבטל, להסיר או להעתיק. בהקשר הדתי והמשפטי, מדובר בעיקרון הקובע כי פסוק קוראני או ציווי הלכתי מאוחר יותר בזמן, מבטל או מעדכן פסוק או ציווי קודם לו. עבור הזרמים הרדיקאליים, הנסח' משמש לביסוס תפיסת העולם הדיכוטומית שלהם, המצוות לחלוקת העולם ל"דאר אל-איסלאם" (טריטוריית האיסלאם) ו"דאר אל-חרב" (טריטוריית המלחמה המערבית או הלא-מוסלמית).
הנצרות מתחילה בלידתו של ישו. היהדות סופרת מתקופת הבריאה. האיסלאם מתחיל את שעונו מרגע שנביאו היגר (היג'רה) ממכה למדינה, וצבר כוח פוליטי. קיים פער משמעותי בין פרקי הקוראן מהתקופה המוקדמת במכה – המדגישים מונותאיזם, צדקה, שיפוט, סבלנות וסיבולת תחת רדיפות – לתקופת מדינה, המדגישה חתירה כוחנית לכניעה של יריביה. שפת השכנוע פינתה את מקומה לשפת הכיבוש. המוקד עבר מהישרדות בתוך החברה לשליטה בה.
בעת הזו, נכונה הערכת הרמטכ"ל על חיוניות המשך נוכחות צה"ל במרחב האבטחה בלבנון, אבל לקחי העבר מחייבים הסתגלות גמישה ויצירתית למגמת לחימת הגרילה של חיזבאללה שלא תחדל עד שיפורק מנשקו.
נשאלתי – לאור ריבוי המקרים, שבהם נבחרי ועובדי ציבור 'הפכו את עורם' – אם אוכל לאשר כי גורמים כגון אלה נסחטים. המענה לשאלה זו אינו נמצא בתחום התמחותי. אבל אני בהחלט יכול לאשר שחומר גלם פוטנציאלי לסחיטה מצוי בשפע בדארק נט, במחירים שווים לכל נפש, וכן להאקרים יש לפחות שותף ישראלי אחד.
הרוביקון נחצה. גם בכירי המשטרה הבינו את מה שלמדו שוטריהם על בשרם מזמן: שהם 'פח הזבל' של 'אליטת ההון' שלנו ושלוחיה במערכת האכיפה.
מה שמשה כהן-אליה עושה הוא להחזיר את השיח הישראלי לשפיות: לכנות את מה שמתרחש פה בשמו, בלי העטיפות והמניפולציות הלשוניות (סמנטיות) של ה- WOKE: זהו מרד הטובל במעשי בגידה והדהוד של מסרי האויב בעיצומה של מלחמה קיומית. ההבנה הזו קיימת כבר זמן רב בימין, וכהן-אליה רק מנרמל אותה והופך אותה לנחלת הכלל.
המושג שנולד כדי למנוע דשדוש במלחמה, הפך את היציאה מהמלחמה לחזות הכל. הפחד מ'שקיעה בבוץ' הפך לגדול כל כך, עד שהדרישה ל'יציאה בטוחה' מונעת את עצם הפעולה הנדרשת כדי להשיג את המטרה. היא מדגישה את השימוש במושג ככלי לבלימה ולהימנעות מסיכון, ולא ככלי לתכנון הניצחון.
