[בתמונה: לאחר מלחמת המפרץ השנייה ב- 2003, נטלו הבריטים על עצמם את ניהולה של העיר בצרה בעיראק (בתמונה); והאמריקנים לקחו את כל השאר. אין ספק שבצרה הייתה הרבה יותר שקטה מכל היתר. מדוע? התמונה היא צילום מסך]
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]
עודכן ב- 25 באוגוסט 2022
מרדכי (מוטי) קידר (ראו תמונה משמאל) הוא מזרחן, ד"ר אמריטוס במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.
[מקור תמונתו של ד"ר מרדכי קידר משמאל: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]
ב- 11 ביולי 2018, פרסם ד"ר מרדכי קידר הרצאה זו ביוטיוב, תחת הכותרת, "מערכות החוק בעולם הערבי המודרני" (ראו סרטון למטה). ההרצאה ניתנה במסגרת הקורס "אינטלקטואלים ערבים מודרניים" באוניברסיטת בר-אילן (ראו לוגו למעלה).
במסגרת ההרצאה משווה הד"ר קידר בין הרגישות התרבותית של הצבא הבריטי, לבין היעדר הרגישות הזו בצבא האמריקני. הוא מדבר על מחירה של התקינות הפוליטית (הפוליטיקלי קורקט); ועל ההבדל שבין פרדיגמת חשיבה מזרחית למערבית. לפני הסרטון מצורפים, לנוחותכם, עיקרי ההרצאה. קריאה וצפיה נעימה!
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]
[בתמונה: חגיגות סיום המנדט הבריטי על עיראק. הבריטים הם בעלי תודעה קולוניאלית. טבועה בהם ההבנה האסטרטגית, שניהול של קולוניה לטווח ארוך מחייב לימוד והטמעה של התרבות המקומית, שאיתה - ולא נגדה - חשוב לזרום... התמונה היא נחלת הכלל]
בין הבריטים לאמריקנים...
לאחר מלחמת המפרץ השנייה ב- 2003, נטלו הבריטים על עצמם את ניהולה של העיר בצרה בעיראק; והאמריקנים לקחו את כל השאר. אין ספק שבצרה עד היום הרבה יותר שקטה מכל היתר. מדוע?
כי הבריטים הם בעלי תודעה קולוניאלית. טבועה בהם ההבנה האסטרטגית, שניהול של קולוניה לטווח ארוך מחייב לימוד והטמעה של התרבות המקומית, שאיתה - ולא נגדה - חשוב לזרום, אם רוצים להישאר במקום לאורך זמן. מבחינה זו, הם רק חזרו לבצרה - אחרי כמה עשורים של היעדרות - כשהם משמרים את הידע שצברו בעבר.
על פי הידע הזה עשו הבריטים שלושה דברים במהופך מהאמריקנים:
- הם הגיעו עם קבוצה גדולה של דוברי ערבית ומומחי תרבות;
- הם אפשרו לפקידות המקומית לנהל את עצמה לבד, בעוד שהאמריקנים יצרו כאוס ניהולי וטבעו בתוכו;
- הם הגיעו למשימה עם חיילים גברים בלבד, בעוד האמריקנים שלחו קבוצה מעורבת של חיילים: גברים ונשים.
האמריקנים לא גילו כל רגישות תרבותית ורצון ללמוד; וגם היו חסרים יכולת חוקית לשנות, בגלל רגישות לבעיות של מגדר ותקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט) בתוך ארצות הברית.
קשה להסביר לאמריקני מה משמעות הדבר עבור העיראקי הממוצע, שבחורה עומדת עם נשק ותיתן פקודות לגברים... אלה דברים שאינם קבילים בעיראק; ועוררו הרבה מאוד התנגדות בקרב העיראקים: "בשביל זה באתם לפה? להביא לנו בחורות שישלטו בנו?".
אבל את זה, האמריקנים לא הבינו, כי בתרבות שלהם לא ניתן לעשות הפרדה בין נשים לגברים. זו אפליה על רקע מגדרי, וכל ניסיון להפלות יתקל בתביעה משפטית.
את הטעויות הללו הבריטים חסכו לעצמם![בתמונה: חיילת אמריקנית בעיראק - "בשביל זה באתם לפה? להביא לנו בחורות שישלטו בנו?" התמונה היא צילום מסך]
באים לטמא את הארץ בחוסר מוסריות...
דוגמה נוספת היא הבסיס האווירי הגדול האמריקני בסעודיה ששמו ד'הראן, שמוקם באזור המזרחי, השיעי, של סעודיה. מידי בוקר היו החיילים מבצעים התעמלות בוקר וריצת בוקר מסביב לגדר הבסיס.
ליד הבסיס הייתה עיר קטנה, ומסתבר, שהילדים - שהלכו בבוקר לבית הספר - האריכו את הדרך ועברו דרך הבסיס כדי לצפות בחיילות המתעמלות.
הסיפור הזה התנפח והאמריקנים נדרשו למנוע מחזות כאלה, של חוסר מוסריות. גם האופוזיציה הסעודית הרימה קול זעקה על הזרים שבאו לטמא את הארץ (ביטוי שאוסמה בן לאדן - ראו תמונה משמאל - היה נוהג להשתמש בו) ...
ניסיון להזיז את ריצת הנשים פנימה, לתוך הבסיס, גרר שערורייה ותביעה משפטית על אפליה על רקע מגדרי, והתובעות זכו. הצבא חויב לתת לנשים לרוץ עם הגברים. זו הייתה אחת הסיבות שהבסיס נסגר והועבר לקטאר, בעלות של מיליארדים.
[בתמונה: חיילות אמריקניות מתאמנות... אימון שגרתי בחברה אחת נתפס כמצג של טומאה בחברה אחרת... התמונות הן צילום מסך]