פנחס יחזקאלי: לילה בהיר – כשהנפש יוצאת לזו שאיננה

בתקופה קשה כל כך של אבדן, קשה לי שלא להרהר בשירה של שמרית אור, 'לילה בהיר', שהולחן על ידי משה וילנסקי. השיר עוסק בגעגועיו של אוהב, שנפשו יוצאת לנשוא אהבתו, החוזרת אליו בחלומו בלילות של ירח מלא... כל כך רלוונטי למציאות ימינו! זהו שיר מצמרר, כתוב היטב, מולחן לתלפיות, אבל חסר מזל. הוא לא זכה, משום מה, להצלחה המגיעה לו.

פנחס יחזקאלי: 'דרכנו' – המסע המפרך והאוהב, של יענקלה רוטבליט ורעייתו אורנה

"לא קלה היא, לא קלה דרכנו... לא תלכי לבדך, אני אהיה שם איתך"... השיר “דרכנו” נכתב על ידי יעקב יענקל’ה רוטבליט, ומספר על המסע המפרך שלו, והאוהב כל כך, עם רעייתו המנוחה אורנה. השיר הולחן על ידי יזהר אשדות. הוא מתכתב היטב עם השיר "דברים שרציתי לומר", שגם אותו כתב רוטבליט לאורנה. שניהם בוצעו במקור יחד ב- 1989, ע"י דני בסן, אבל הוא הפך ללהיט ענק רק בשנת 2000, במסגרת הסדרה 'הבורגנים'.

פנחס יחזקאלי: אנשי הגשם – שיר-עד, שהילת מסתורין סביבו

מעטים השירים העבריים שהילת מסתורין עוטפת אותם במתכוון, ומוסיפה להם נופך מיוחד. כזה הוא השיר "אנשי הגשם", שנכתב על ידי רחל שפירא והולחן על ידי נחום היימן. על מה ועל מי הוא נכתב, בעצם? איך נוצרה הילת המיסתורין סביבו?

פנחס יחזקאלי: שיר נצח – אילו הייתי איתך – שיר ערגה לאהוב שאיננו

בימים המדממים של מלחמת 'חרבות ברזל', בעת שאהובות רבות כל כך מביאות את יקיריהן לקבורה, קשה שלא להיזכר בשירו של יהודה פוליקר, 'אילו הייתי איתך'. זהו מונולוג קורע לב של אהובה, שליבה יוצא אל אהובה המת: "לא, לא אוכל לשכוח את גופך נח ללא חיים; לא, לא אוכל לסלוח אלוהים, אין פה רחמים; או, אילו רק יכולתי ללכת ולמות במותך..." בעיני, מתכתב השיר הזה עם שיר אחר של פוליקר 'עיניים שלי' שבו נפרד האהוב המת מאהובתו...

פנחס יחזקאלי: שיר נצח – עיניים שלי – פרידה בצל המוות

בימים של מלחמה מדממת - כשצעירים רבים כל כך עוזבים אותנו, ומשאירים מאחור אימהות, אהובות ומשפחות כלות מגעגועים - רלוונטי השיר 'עיניים שלי' יותר מתמיד... "אל תחכי עיניים שלי, אש בדרכים שורפת, טעם שפתייך, חום גופך בגופי, כלום לא יאבד ממני..." תרגום מופלא של יעקב גלעד לשיר-עד מופלא של סטאוורוס קויומדזיס. הביצוע של יהודה פוליקר מופלא לא פחות. מוקדש בהערצה לאלה שהקריבו את חייהם במלחת הקיום שנכפתה עלינו. אנו נעשה הכל כדי שקורבנם לא יהיה לשווא!

טלי כהן שבתאי: 'חרבות ברזל' – שיר ענייני

לְקוֹל אִלֵּם אֵין מַשְׁמָעוּת כָּעֵת כְּקוֹל, אֶלָּא לָאִלְּמוּת וְלָאִלְּמִים; לְהֵעָדֵר הַקּוֹל שֶׁבַּקּוֹל- בַּמִּלְחָמָה עָלֵינוּ. לֹא לְסֵפֶר, כֵּן לְקוֹל הַשְּׁבוּיִים כֵּן לְקוֹל הַנֶּעֱדָרִים וְכֵן לַהֲרוּגִים... טלי כהן שבתאי: 'חרבות ברזל' - שיר ענייני.

פנחס יחזקאלי: "הנה תמו יום קרב וערבו" – נתן אלתרמן על כוחה המשקם של התבוסה

השיר המופלא, "הנה תמו יום קרב וערבו" של גאון השירה העברית, נתן אלתרמן, מקנן במוחי מאז תבוסת ה- 7 באוקטובר 2023, שעוררה בעמנו כוחות להתאחד ולצאת נגד רוצחינו (עבר לנו ברגע שהוסר האיום הקיומי מעלינו, אבל זה כבר 'שיר' אחר...). הוא נותן ביטוי לצד הפרדוקסלי, החבוי, שיש בתבוסה: צד משקם, מאחד ומעורר אומה להתאושש, לאזור כוח ולחזור ולהשיג את מטרותיה הלאומיות.

פנחס יחזקאלי: "בדיוק כמוך" (?) – השיר שמשקף את עומק הקונספציה וחוסר הכרת האויב

שיר אחד משקף את ההונאה העצמית שטיפחנו מאז הסכמי אוסלו: "אדם מוזר הוא האויב שלך" - כתב ושר שלום חנוך - "בדיוק כמוך"... האמנם? רצח ילדים, אונס המוני של נערות, שריפת אנשים, בתוכם נשים קשישים וילדים בעודם בחיים, כריתת ראשים, ביקוע בטנה של אשה הרה וזריקת הולד לרצפה... לא שלום חנוך. הם לא בדיוק כמוך. אבל אני גם יודע שיש בינינו כאלה, שגם כל מה שעברנו ב- 7 באוקטובר 2023 לא ישכנע אותם אחרת!