אמונה

אחת הסיבות לנהירת הפלסטינים אזרחי ישראל לקלפיות בבחירות נובמבר 2026, הייתה נבואתו השיח' אחמד יאסין, על קץ ישראל ב- 2027. כיוון שאנו יודעים לאן הביאו נבואות קודמות (למשל: פרעות תשפ"א במאי 2021), מן הראוי שנתייחס אליה, וניערך בהתאם!

לקראת הבחירות לכנסת, הציבור בישראל נחשף למסע על תעמולה ו- הנדסת תודעה משומן היטב. נרטיב מרכזי שמנסה מחנה השמאל לקבע טוען כי רבים מיהודי התפוצות – ובפרט יהדות ארצות הברית – תומכים במפלגה הדמוקרטית, ובשמאל הישראלי. האמנם?

מרגע שפרץ הסרט "נז"א" (נזק אגבי) לחיינו, ומרגע שראינו את יוצריו מתקבלים בתשואות חוזרות וממושכות ובקריאות "תשוחרר פלסטין", וכמו אחרי מקרי בגידה רבים קודמים בשנים האחרונות, חזר ועלה גם המושג 'ערב רב' לסדר היום הציבורי. מהי תופעת הָ"עֵרֶב רַב"? למה היא עולה דווקא בהקשרים כאלה?

בספר במדבר פרק י' יש פירוט של משמעות התקיעה בחצוצרות; ובהמשך יש הסבר מפורט על שלל תפקידי החצוצרות. האם הסיבה לכך, שחלק מהציבור החרדי אינו עומד בצפירה, נעוצה בחצוצרות של משה ובני אהרון? החצוצרות ששימשו בזמן מלחמה ובזמן חג כזיכרון לה'?

בעוד שהסכם חודייביה משמש בהלכה כמודל לשביתת נשק טקטית וזמנית מול אויב ישיר, הבריתות המבוססות על אויב משותף וטובת המדינה (מסלחה) מאפשרות הלכתית ליצור שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח עם גורמים לא-מוסלמיים. אבל, כאן אנו מגיעים לאופוזיציה האיסלאמיסטית…

הצדק נחרט בתודעה האנושית כדמות עיוורת האוחזת במאזניים, אך בפועל, יש לו אלף פנים, וכל אחת מהן מביטה בראי אחר לחלוטין. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אלף הפנים של הצדק, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

בעוד שבמערב נתפסים מושגים כמו "חילוניות" (סירקולריזציה) ו"אתאיזם" כשלבים טבעיים באבולוציה של חברה ומדינה, הרי שבעולם המוסלמי, ובמיוחד בעיני הוגי האיסלאם הפוליטי, מושגים אלו אינם סתם "זרים", הם נתפסים כבלתי אפשריים ליישום וכקטיעה מוחלטת של המהות המוסלמית.

בפרשת נשא אנו למדים על טקס האורדל, שבו אישה החשודה בניאוף נדרשת לשתות 'מים מאררים' כדי להוכיח את חפותה. טקס זה בוטל ביהדות עוד בתקופת בית שני, אבל הטקס המקביל, המוסלמי – ה"בישעה" (البשعة) – המשפט הבדואי המנהגי להוכחת חפות – עדיין תקף בחברות איסלאמיות רבות.