מורכבות בביטחון לאומי

עם הקמת מדינת ישראל והתבססותה, התפתחו ושגשגו הקהילות החרדיות בזכות כל מה שהעניקה להן מדינת ישראל. ובכל זאת התנגדותם לציונות לא רק שלא פחתה אלא אף התעצמה. מהמקום הזה יש לשפוט את סכנת החוקים שהתקבלו השבוע כמערערים את היסוד הרעיוני ההכרחי להמשך קיום והתפתחות מדינת ישראל.

המושג "אפקט צינון" או "אפקט מצנן" (Chilling Effect) הוא מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות, מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע. כך מצליח כוח מוסדי, שלטוני או חברתי, להשפיע, להרתיע, להשתיק ביקורת ולדכא פעולה אזרחית. זאת, מבלי להשתמש בהכרח באלימות פיזית או בצנזורה ישירה.

בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי לא הייתה אירוע נקודתי, אלא דגם ראשוני (פרוטוטייפ) למה שמתחולל בישראל מאז ועד היום. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' – Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.

גם אם נכון לקחת את האיום התורכי במלוא כובד הראש, בניתוח תנאיי המציאות האזורית והגלובלית במבט כולל, לא כדאי למדינת ישראל בשלב זה, להכריז על תורכיה כמדינת אויב. ובכל זאת בהיבטים הביטחוניים – המחייבים את מדינת ישראל להערכות מול כל איום על קיומה – חובה על מערכת הביטחון ללמוד את פוטנציאל האיום התורכי ולהיערך בהתאם.

תיאורית "האליטות כמאפיה", שפותחה בידי סוציולוגים איטלקים ואחרים, מתארת מצב שבו אליטות שומרות על כוחן באמצעות "דילרים" – גורמי ביניים שתפקידם לאכוף משמעת, לייצר הרתעה ולשמר את נאמנות חברי הרשת. ניתן לטעון כי ה"דילרים" של האליטה שלנו הם דמויות כמו: שי ניצן, נוני מוזס, גלי בהרב-מיארה ויצחק עמית.

אנשים מודרניים מאמינים שגם לתופעות מורכבות חייב להיות קריטריון מוחלט. אלא שלתופעות הדרמטיות ביותר בחיי אדם, כמו אהבה, אין ולא נמצא עד היום קריטריון כזה. לחוויית הניצחון כמו לרגש האהבה, יש תפקיד מרכזי בחיי אדם ואומה. במבט הזה, למרות כל הקשיים, מדינת ישראל השיגה באלף ימי המלחמה ניצחון משמעותי במאבק על הגנת קיומה.