פנחס יחזקאלי: האם השקר הפוליטי בישראל עלה מדרגה?

השקר קיים מאז ומעולם. החידוש הוא פוליטיקת הקצה: השינוי בנורמות המאפשרות לפוליטיקאי להפר התחייבות מרכזית ולזכות בהמשך בהגנת מחנהו. המאמר סוקר את הדרך שעברו פוליטיקאים, מהשקר המסורתי, דרך הפרת חוזה האמון עם הבוחר, ועד לעידן שבו האמת עצמה הופכת לעניין של השקפת עולם משתנה.

גרשון הכהן: דמי חסות כאיום על הביטחון הלאומי

תופעת דמי החסות מתפתחת לממדים ההולכים ומאיימים על יסודות הביטחון האזרחי ותוקף ריבונותה של מדינת ישראל. לפיכך, כל ממשלה שתקום, תהיה חייבת לחתור ללא דיחוי, לדיכוי התופעה, בהכוונת  מאמץ מקיף למערכה בין ארגונית של משטרת ישראל, השב"כ ואף סיוע של צה"ל.

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תאוריית 'האליטות כמאפיה'

תיאורית "האליטות כמאפיה" גורסת כי תחת איום הישרדותי (והישרדות היא מטרתה על של מערכת מורכבת), אליטות מתנהגות במאבק העוצמה על הישרדותן כמאפיה. בכך טמון פרדוקס סוציולוגי, כי המעבר משליטה מבוססת יוקרה ולגיטימציה לשליטה מבוססת פחד ודמי חסות מוסדיים, רק מאיץ את קריסתן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על תאוריית 'האליטות כמאפיה', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

משה כהן אליה: פרוטקשן

בערוץ 12 דווח כי החרדים טוענים שהם קיבלו ערבויות לכך שחוק הגיוס יעבור בבג"ץ. חשבתם לרגע כיצד בכלל ניתן לתת ערבויות כאלה? איך השיטה עובדת בישראל? וזכרו: מי שהולך עם עקרב, יתגלה שהערבויות ש"הבטיחו לו" מתאדות!

משה כהן אליה: סחיטה באיומים

הדיווחים על כך שיש דיונים בצוות של איזנקוט מול החרדים, שבהם מעורבים גורמים משפטיים שמבטיחים ערבויות לחרדים בנוגע לחוק הגיוס, הם לא פחות ממדהימים. מי יושב בדיונים האלה? האם בהרב-מיארה ויצחק עמית מעורבים בהם? גודל החוצפה והיוהרה של המושחתים האלה מגיע לשיאים חדשים מדי יום. אין להם גבולות. אין להם אלוהים.

משה כהן אליה: ציד אדם ובגידת הפרקליטות

מוגש כשירות לציבור שעדיין לא הבין שיש לנו עסק עם יוריסטוקרטיה מושחתת ועריצה שרודפת אחר כל מי שלא "עובר לה טוב בעין" ומקיימת בישראל אפרטהייד משפטי המבוסס על "ציד אדם". ותשאלו גם את ראש הממשלה נתניהו לגבי "ציד האדם" שהוא עבר בעשור האחרון.

פנחס יחזקאלי: 10 ממים אינטרנטיים על דמותה של 'מדינת כל אזרחיה' בארץ ישראל, אוסף שלישי

"מהפכת צבע" (Color Revolution) במובנה העכשווי, היא ניסיון להפלת שלטון שמרני במדינה דמוקרטית – על ידי תנועת הווק – באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. זו מעין 'החזרה לתלם' של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. ריכזנו עבורכם אוסף שלישי של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.

משה כהן אליה: בגידת התקשורת הממוסדת ושקיעתה

בית המשפט, שעושה הכל כדי לשמר את מבנה הכוח המושחת בתקשורת, שהולכת ומקצינה, והציבור איננו אידיוט ומצביע בשלט. מורתי, הפרופ' רות גביזון ז"ל, נהגה לומר שמבנה הכוח המושחת של ישראל הוא של התקשורת – הפרקליטות – המשטרה. והיא כמובן צדקה. את מבנה הכוח המשחית הזה צריך לפורר, ויפה שעה אחת קודם.

פנחס יחזקאלי: צ'אק שומר והכינויים: 'יהודי חצר' ו'יהודי מחמד'

בישראל שמחו רבים לאידו של הסנטור צ'אק שומר, שעמל על בחירתו של עבדול אל-סייד ממישיגן לסנאט, והוא גמל לו באי תמיכה במועמדותו למנהיג הרוב בסינט הנבחר. הוא כונה "יהודי חצר" וגם "יהודי מחמד". אבל, מה ההבדלים בין שני הכינויים, והאם הם בכלל נכונים לגביו?

גרשון הכהן: המפלגות הערביות איום על יסודות המדינה היהודית

במבט דמוקרטי אידאלי, למפלגות המייצגות את ערביי ישראל קיימת זכות מלאה ליטול חלק בהרכבת ממשלה. אלא שחזון המפלגות הערביות מתגלה כמאיים על הנחות היסוד המכוננות את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.