מיכאל ארבל: קינה למלך גוסטב אדולף השני
היסטוריונים רבים רואים בגוסטב אדולף השני לא רק מצביא מבריק, אלא את אחד ממעצבי אירופה המודרנית. ללא התערבותו, ייתכן שהמאזן הדתי, הפוליטי והאסטרטגי של היבשת היה מתפתח באופן שונה לחלוטין…
מורכבות בחינוך
פנחס יחזקאלי: 'מחלת הטפשת' של הווק מכה גם בישראל
הטיפשות הקולקטיבית שהחדיר הווק באנשיו – בעזרת תרבות הדקלום וחסימת שיח לעומתי – עושה שמות גם בחסידיו הישראלים ומדרדרת מאוד את רמת האוריינות הפוליטית שלהם, לכדי טפשת גמורה. במאמר זה קיבצנו עבורכם מספר דוגמאות… אתם מוזמנים להוסיף עליהן.
פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה
'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק ראשון
המושג "אפקט צינון" או "אפקט מצנן" (Chilling Effect) הוא מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות, מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע. כך מצליח כוח מוסדי, שלטוני או חברתי, להשפיע, להרתיע, להשתיק ביקורת ולדכא פעולה אזרחית. זאת, מבלי להשתמש בהכרח באלימות פיזית או בצנזורה ישירה.
פנחס יחזקאלי: הקרימינולוגיה הביקורתית ומלחמות ההגמוניה
הקרימינולוגיה הביקורתית מניחה כי החוק והמשפט הפלילי אינם אובייקטיביים, אלא סוג של הגדרה פוליטית ו'כלי נשק' במאבקי כוח. לכן, מערכות האכיפה והמשפט פועלות בראש ובראשונה כדי לשמר את ההגמוניה של האליטות ובעלי הכוח, ולנטרל באופן מוסדי פיונים או גורמים, המאיימים על הסטטוס קוו הקיים.
פנחס יחזקאלי: 'מסע הציד' נגד עו"ד דרור חוטר ישי וסיבותיו
בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי לא הייתה אירוע נקודתי, אלא דגם ראשוני (פרוטוטייפ) למה שמתחולל בישראל מאז ועד היום. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' – Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.
משה כהן אליה: אליטות כמאפיה
תיאורית "האליטות כמאפיה", שפותחה בידי סוציולוגים איטלקים ואחרים, מתארת מצב שבו אליטות שומרות על כוחן באמצעות "דילרים" – גורמי ביניים שתפקידם לאכוף משמעת, לייצר הרתעה ולשמר את נאמנות חברי הרשת. ניתן לטעון כי ה"דילרים" של האליטה שלנו הם דמויות כמו: שי ניצן, נוני מוזס, גלי בהרב-מיארה ויצחק עמית.
פנחס יחזקאלי: שלבי התפתחותה של 'מדינת כל אזרחיה', עד לאיחוד עם המדינה הפלסטינית
למה באמת מתכוונים אותם המבקשים ליצור אצלנו 'מדינת כל אזרחיה'? מה ההבדל בין הרעיון למימושו בפועל? בעשורים האחרונים, ניתן לזהות כבר דפוס חוזר ביחסי מוסלמים עם לא מוסלמים, הן במזרח התיכון והן במדינות המערב. על בסיסו הרכבנו עבורכם חיזוי, כיצד תיראה המדינה הזו באמת.
פנחס יחזקאלי: איך תיווצר 'מדינת כל אזרחיה'?
הקמת 'מדינת כל אזרחיה' בגבולות הקו הירוק היא השלב השני בתורת השלבים, אחרי הקמת המדינה הפלסטינית בגבולות 1967. כיום, מחזיקים בחזון זה כשליש מאזרחי ישראל, כולל יהודים רבים. אבל, האם הם מבינים, שהם מביאים על עצמם כיליון? מדינה נוסח צרפת, עד לאיחוד הבלתי נמנע עם המדינה הפלסטינית ועם ירדן?
facts about: ג'יהאד
במערכת האידאולוגית האיסלאמית, מוות בג'יהאד אינו משהו להימנע ממנו. זהו אידאל שצריך לשאוף אליו ולהשיגו. עד נבין זאת, המערב ימשיך לתפוס את ההתנהגות הזו וסיבותיה, באופן שגוי.
