האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
עמית, בהרב-מיארה, דטל, ושאר ה'דילרים' של היוריסטוקרטיה וההגמוניה הישנה – אותם גורמים שפועלים פעם אחר פעם להגנת מבנה הכוח הקיים – יעשו הכול כדי למנוע ממני לפעול במלוא הכוח לניקוי ההשחתה הפוליטית והריקבון שהם חוללו באוניברסיטאות, המבצר הפרטי של ההגמוניה הישנה.
תיאורית "האליטות כמאפיה" (Elites as a Mafia) טוענת כי בשלבים מסוימים של התפתחות חברתית – או לחלופין, בתקופות של ריקבון מוסדי – אליטות שלטוניות, כלכליות וביורוקרטיות מתחילות לפעול לפי דפוסי התנהגות, קודים ומנגנוני הישרדות, המאפיינים באופן מסורתי את הפשע המאורגן.
תיאורית "האליטות כמאפיה", שפותחה בידי סוציולוגים איטלקים ואחרים, מתארת מצב שבו אליטות שומרות על כוחן באמצעות "דילרים" – גורמי ביניים שתפקידם לאכוף משמעת, לייצר הרתעה ולשמר את נאמנות חברי הרשת. ניתן לטעון כי ה"דילרים" של האליטה שלנו הם דמויות כמו: שי ניצן, נוני מוזס, גלי בהרב-מיארה ויצחק עמית.
'פרדוקס הדורסנות' הוא השימוש הציני בכלים מוסדיים, כדי לשמר את כוחה של האליטה., דווקא הוא מאיץ את תהליך התחלופה שלה עצמה, כי בכך, היא "חונכת" ומלמדת את יורשיה שליטה אפקטיבית מהי.
שנאת האליטות ה'לבנות' של ישראל לקבוצת ה'בבונים' המזרחית היא עתיקת יומין ומתועדת היטב, וכדרכה של שנאה עזה, היא הולידה שנאה נגדית, שהפכה לכוח מניע ומארגן, עד כי ה'בבונים' היום היא קבוצה פוליטית מאורגנת היטב, וקרובה יותר מאי פעם לכיבוש מוקדי הכוח, ביחד עם הציונות הדתית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'אליטת הבבונים' החדשה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
המרד הגדול של האליטה בעמה יסתיים לדעתי בבחירות הקרובות, ללא טראמפ. אבל טוב שהעצומה הזו באה לעולם, כי היא מהווה צעד נוסף בהתבגרותו של הימין, וביכולתו להתנער משנים רבות כל כך של שלומיאליות שלטונית.
שניים מהאישים המשמעותיים ביותר בזירה המדינית של ישראל המודרנית – שמעון פרס ובנימין נתניהו – הקיפו עצמם באנשים מבריקים, חדורי תחושת שליחות לאומית. אך בעוד אנשי פרס – 'צברים' בני הארץ – הולידו את הסכמי אוסלו שהובילו לכאוס ביטחוני, העולים החדשים של נתניהו – שנושאים עמם מטען תרבותי זר וגלותי – הביאו לישראל דיפלומטיה שונה, רלוונטית יותר. אבל, האם יש בכך לפתור את בעיותיה המדיניות? את הבידוד שאליו נקלעה ואת אשמת ה'קולוניאליזם'?
אחת התמורות המרתקות בתנועת המחאה בישראל, הוא המעבר מדפוס המחאה המקובל, אותו מובילים צעירים בשוליים, לדומיננטיות רדיקלית גוברת של בני הגיל השלישי. בשנה האחרונה נרשמה אף עלייה בדיווחים על קשישים שנעצרו בחשד לתכנון פיגועים, או אף ניסיון להתנקש בראש הממשלה. מה משמעות הדבר? האם זוהי תופעה חריגה ומבודדת, או סימפטום של שינוי חברתי עמוק?
'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' של אליטות (Anxiety of Displacement; replacement anxiety) היא תופעה סוציו-פוליטית שבה אליטות קיימות – או קבוצות הרואות עצמן כאליטה לגיטימית – מפתחות חרדה עמוקה מפני אבדן מעמדן, כוחן והשפעתן התרבותית לטובת קבוצות אחרות. חרדה זו היא דלק רב-עוצמה ליציאה למאבק, על מנת להגן על "הסדר הישן" ולהשיב את ההגמוניה האבודה לידי האליטה המאוימת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרדת ההתחלפות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בסרטו של שמעון ריקלין על ההתנתקות, "תמיד אשמים", בחלק הרביעי, השווה אפי איתם את תהליך חילופי האליטות היום, לזה שהתרחש במעבר מלכות ישראל מבית שאול לבית דוד. הנה סיפור המריבה בין שאול לדוד בהקשר זה של חילופי אליטות.
