האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מוסד החסינות נולד בבריטניה של המאה ה-17 במסגרת "המהפכה המהוללת", כדרך להגן על חברי הפרלמנט מפני ניצול לרעה של כוח התביעה שנשלט על ידי המלך. בישראל המלך הוא השופט, כי החל מינואר 2024 ישראל איננה דמוקרטיה אלא יוריסטוקרטיה, שבה הריבון הוא השופט.
"מסע ציד"/'פישינג' (Witch Hunt) מצד מערכת אכיפת החוק הוא מצב שבו המטרה אינה חקירת פשע כדי למצוא את האשם, אלא סימון אדם או קבוצה מראש, ולאחר מכן חיפוש אקטיבי ומאולץ של עבירה כדי להפילם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'מסעות הציד' של מערכת האכיפה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בהרב מיארה עושה שימוש בסיווג "סודי" כדי להסתיר את האמת מעם ישראל. נציגי הריבון – חברי הכנסת – צריכים לדרוש חקירה ציבורית נגדה בכנסת, מול המצלמות, כדי שכל העם יראה כיצד 'סוכנת הכאוס' הזו מחוללת מרד בעקרון העל של מדינה דמוקרטית: ריבונות העם
'פרדוקס הדורסנות' הוא השימוש הציני בכלים מוסדיים, כדי לשמר את כוחה של האליטה., דווקא הוא מאיץ את תהליך התחלופה שלה עצמה, כי בכך, היא "חונכת" ומלמדת את יורשיה שליטה אפקטיבית מהי.
אחת הסיבות שהפרקליטות נלחמת על הותרת מח"ש תחת ידיה היא השליטה על המידע שיש שם. במח"ש אספו הרבה מידע על יחסים "בינו לבינה", וכך אפשר להחזיק את השוטרים, כולל הבכירים שבהם, באזורים מוצנעים. כי המאפיה היוריסטוקרטית לא תוותר על כלי הסחיטה הללו…
אליטיסטים יקרים, זכרו את האמת הפשוטה של הכוח: "כשיש לך קצת, אתה רוצה עוד. כשיש לך עוד, אתה רוצה יותר. וכשאתה מאבד את הכל, אתה מבין שהספיק לך הרבה פחות!"
פרשת זיו אגמון חשפה בעיה קשה: הפעולה הממוקדת וארוכת הטווח של אנשי 'מהפכת הצבע' שלנו לפרק את לשכת נתניהו מבחינה מקצועית הצליחה. כשהמשפט מעמיס עליו והלשכה אינה פרודוקטיבית, הופך נתניהו פגיע יותר, איכות קבלת ההחלטות שלו יורדת. וגדל גם הסיכוי שיטעה.
אם תינתן חנינה לפני הבחירות ללא עסקה כוללת, ואם יחזור הימין לשלטון אחרי הבחירות, עלולים משתתפי 'מהפכת הצבע' לגלות, ש'אין ארוחות חינם', שהגיע מועד התשלום, ושנגזר עליהם, כלשון המשל: גם לאכול את הדגים המסריחים, גם לחטוף את המלקות וגם להיות מגורשים מהעיר.
אם בעבר נתפסה מחאה כתגובה אותנטית של ציבור זועם – פועלים רעבים, סטודנטים מתוסכלים או מיעוטים נרדפים – הרי שבעשורים האחרונים, מאחורי חלק גדול מן המחאות הפוליטיות עומד מנגנון מתוחכם של מימון וגיבוי בינלאומי, לוגיסטיקה ותיאום…
כשבכיר ו/או ארגון חווים ירידה באמון הציבור ובלגיטימציה שלהם, פעולה אקטיבית – כמו מכתבו של סולברג לכהן-אליה – יכולה להועיל, רק אם מפלס האמון והלגיטימציה גבוה דיו. מתחת לסף קריטי – ושם מערכת האכיפה והמשפט מצויים – כל פעולה נתפסת כבדיחה, חושפת את הפחד שמאחוריה, ומעודדת אחרים להמשיך ולהכות בה.
