משה כהן אליה: רל"ביזם: התנגדות פוליטית שהופכת להפרעה בזהות

תקציר: לרל"ביסטים אין זהות חיובית, ואין רצף אידאולוגי המחבר בין ליברמן ליאיר גולן. אבל יש להם זהות "שלילית": הם לא בהכרח יודעים במה הם תומכים, אבל הם יודעים היטב את מי הם שונאים.

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

המאמר מבוסס על פוסט שפרסם פרופ' משה כהן אליה בטוויטר: , ב- 2 ביוני 2026; וב- 9 ביולי 2026.

* * *

ב- 27 ביולי 2026, התקיים אצל שרון גל ב־i24 ריאיון שגלש במהירות לביזאריות. הסופר איל מגד – שהיה בעבר ידיד קרוב של נתניהו והפך לאחד ממבקריו החריפים – התראיין, לאחר שטען באחד הפודקסטים כי הברנז'ה אינה מסוגלת לסלוח לו על עצם החברות עם נתניהו, משום שבעיניה זה גרוע יותר מלהיות חבר של היטלר:

"השמאל לא שוכח ולא סולח… לא סלחו לי את החברות עם ביבי גם כשיצאתי נגדו. וגם אם הייתי, אתה יודע מה, מת על קידוש השם נגד ביבי אז היו אומרים: לא, אבל הוא היה חבר של ביבי… זה יותר גרוע מאשר להיות חבר של היטלר בעיניהם…":

מגד כבר "חזר בתשובה". כחלק מהתהליך הוא תקף את נתניהו, התנער ממנו והפך למתנגד קיצוני שלו. אבל במחנה הרל"בי אין סליחה ואין כפרה. מי שנתן פעם לגיטימציה לנתניהו נדרש להוכיח שוב ושוב את טוהר שנאתו. וכאשר שרון גל ביקש ממנו להסביר על מה מבוססות טענותיו, הריאיון הידרדר במהירות לרצף של קללות ועלבונות, שלא הייתי מצפה לשמוע מסופר מכובד (ראו הראיון למטה).

באופן אירוני, דווקא התנהלותו של מגד בריאיון הדגימה את מהותו של הרל"ביזם

רל"ביזם איננו התנגדות לנתניהו. האדם נתניהו לא באמת מעניין את הרל"ביסטים. כאדם, נתניהו הוא איש ספר, בן האליטות, רהוט ומתוחכם. הוא אחד משלהם, והם היו שמחים מאוד למנהיג כמוהו, אילו רק עמד בראש המחנה הנכון. הרל"ביזם הוא במידה רבה התנגדות לקבוצות הסוציולוגיות התומכות בנתניהו: התנגדות המבוססת על חרדה, המועצמת מאוד בעידן של חילופי הגמוניות ושל תחושת "גנבו לי את המדינה".

מבחינה פסיכולוגית, אפשר לתאר את התופעה כפרסונליזציה מוחלטת של המציאות. כל הצלחה מתרחשת למרות נתניהו, וכל כישלון הוא בגללו. אם הוא פועל, זו מזימה, ואם הוא נמנע מפעולה, זו פחדנות. כי שום עובדה אינה יכולה להפריך את התאוריה שטוו הרל"ביסטים, משום שכל עובדה הופכת מראש להוכחה נוספת לנכונותה.

מבחינה סוציולוגית, מדובר במנגנון של "טיהור מחנאי". השנאה לנתניהו משמשת כ'כרטיס כניסה' למועדון הנכון בתקשורת, באקדמיה ובעולם התרבות. אם אתה מגלה לרגע "מורכבות" ביחס לנתניהו, אתה הופך אוטומטית ל"חשוד"; ואם, רחמנא ליצלן, אתה מכיר בהישג כלשהו שלו, אתה מוקע. וכפי שלמד מגד על בשרו, הכופר מבפנים נענש לעתים בחומרה רבה יותר מן היריב מבחוץ. בפסיכולוגיה החברתית מכנים זאת לעתים "אפקט הכבשה השחורה": הקבוצה מענישה את הסוטה מתוכה יותר מאשר את היריב שמחוצה לה, כי איום הבגידה מבפנים הוא גדול יותר (ראו התמונה למטה):

אני עוסק בתופעות האלה שנים כחוקר משפט חוקתי וקיטוב פוליטי. בספר שכתבתי עם פרופ' עידו פורת על בתי משפט בעידן של קיטוב פוליטי, אנו מראים כיצד אידאולוגיה הופכת לחלק מן הזהות האישית. בשלב הזה, היריב כבר אינו רק טועה; הוא מושחת, מסוכן ולא לגיטימי. לכן, אם נתניהו ממנה אנשים המזוהים עמו למוסד מסוים, למשל לשב"כ או למוסד, המינוי אינו נתפס עוד כהפעלת סמכות פוליטית לגיטימית, אלא מיד כ"השתלטות" וכעוד שלב ב"גניבת המדינה".

בארצות הברית התופעה מוכרת היטב סביב טראמפ, ומכונה בשיח הפוליטי Trump Derangement Syndrome. זה לא איפיון קליני מקצועי, אבל משקף מצב שבו השנאה למנהיג משבשת את יכולת השיפוט. בישראל, הרל"ביזם הוא Bibi Derangement Syndrome.

המבחן לזיהוי התופעה פשוט: האם אתה מסוגל להצביע על פעולה אחת טובה של נתניהו, על כישלון אחד שאינו באשמתו ועל סיבה לגיטימית אחת שבגללה אזרח הגון מצביע עבורו? כי לרל"ביסטים אין זהות "חיובית" ואין רצף אידאולוגי המחבר בין ליברמן ליאיר גולן. אבל יש להם זהות "שלילית": הם לא בהכרח יודעים במה הם תומכים, אבל הם יודעים היטב את מי הם שונאים.

רק שעם זהות שלילית אי אפשר לנצח לאורך זמן בקלפי. כדי לנצח צריך להציע תקווה, כיוון ודרך, לא רק שנאה פתולוגית כלפי הצד השני.

[לאוסף המאמרים על שנאת נתניהו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שנאת נתניהו.
• אוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה'.
• אוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על שנאת נתניהו, ייצור ידע, 25/7/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה, והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/8/25.