פנחס יחזקאלי: 'שואת נתניהו', על התנהגות נחילית ושנאה קולקטיבית

הפיכת נתניהו לאובייקט של שנאה קולקטיבית היא ביטוי מובהק של דינמיקות פסיכו-חברתיות המוכרות היטב מתחום חקר ההתנהגות הקולקטיבית. הדה-הומניזציה שלו, לצד יצירת נרטיב המתעלם מעובדות מורכבות, ממחישים כיצד קמפיין פוליטי יכול לאמץ מאפיינים של התנהגות נחילית. התוצאה היא חברה מקוטבת ומוסתת, שבה התנהגות פרטים מוכתבת על-ידי תגובות רגשיות ולא באמצעות ניתוח רציונלי של המציאות. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, אך היא מהווה אזהרה מפני השפעתם של תהליכים רגשיים על הדמוקרטיה הליברלית.

פנחס יחזקאלי: אוסף ממים על הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות

בעידן הדיגיטלי, הזיכרון אינו נשכח, אלא נצבר ומונגש לכל דורש. עבור פוליטיקאים, עיתונאים ומומחים, הארכיון הוא אוצר בלום – אך גם מלכודת. אספנו עבורכם אוסף של ממים על הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות. אתם מוזמנים להוסיף.

פנחס יחזקאלי: מיהו 'ביביסט'? מבט סוציולוגי על התופעה

המונח "ביביסט" הפך בשנים האחרונות לאחד המונחים השנויים במחלוקת בשיח הפוליטי הישראלי. הוא משמש לתיאור תומכיו הנאמנים של בנימין נתניהו, אך גם כנשק רטורי המשמש את מתנגדיו להכפשתם. מאמר זה מבקש לנתח את התופעה מהיבט סוציולוגי: מיהם ה"ביביסטים"? מהן התכונות המשותפות להם? האם מדובר בקבוצה חברתית מובחנת, בתנועה פוליטית, או אולי במיתוס שנוצר כחלק מהמאבק הפוליטי בישראל?

פנחס יחזקאלי: פרשת משה קצב באתר ייצור ידע

פרשת משה קצב, דרכי חקירתה, התנהגות החוקרים ובכירי המשטרה והפרקליטות בפרשה, והאופן שבו התקבלה הרשעה בבית משפט, ראויות להילמד בכל פקולטה למשפטים ובכל מחלקה ללימודי אכיפת חוק באוניברסיטה. היא מעמידה למבחן סוגיות כמו חזקת החפות ו'משפט ע"י המשטרה ומערכת אכיפת החוק'. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשת משה קצב, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: גמישות נרטיבית ואי-עקביות אידאולוגית ב- WOKE

אחת הפינות הפופולריות בתוכנית הפטריוטים של ערוץ 14 היא 'הלפיד והיפוכו', שבה מביאים אמירה של יאיר לפיד ומיד לאחריה את האמירה ההפוכה ממש. זה מצחיק, וגרם לתדמיתו של לפיד נזק לא מועט. אבל כדאי לדעת שלפיד אינו לבד, ושהנטייה לבטא עמדות סותרות מבלי לראות בכך בעיה היא חלק מז'אנר שהתפתח בשיח ה'ווק'. לעתים קרובות, נראה שתומכי ה'ווק' משנים את עמדותיהם בהתאם להקשר, ולעתים אף אומרים דבר והיפוכו.

פנחס יחזקאלי: חלון אוברטון, המנגנון לשינוי חברתי ופוליטי

הכרזתו של דונלד טראמפ על קידום הגירה של תושבי עזה למדינות אחרות, העלתה לסדר היום הציבורי את המושג: 'חלון אוברטון'. זהו כלי שימושי להבנת האופן, שבו רעיונות משנים את מעמדם בציבור ועוברים מהשוליים למרכז. השפעת התקשורת, הפוליטיקאים, האקדמיה ואירועים קיצוניים על תנועת החלון, יכולה לעצב את השיח הציבורי ולנווט מדיניות חברתית וכלכלית. הבנת תהליך זה מספקת תובנות חשובות לגבי האופן שבו ניתן להוביל או למנוע שינוי חברתי ופוליטי.

ציון אמיר: לאן נעלמה הבושה? איפה אתם כשצריך אתכם?

איפה אתם כשצריך אתכם... איך נגמרו האנשים כולם... לאן נעלמה הבושה... איך הפכנו לסדום? בשתיקתם של כל אלה, הם ציוו את מותה של הדמוקרטיה. ויהי רעב בארץ...

פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקת-הזהויות ומחיריה. אוסף שני

'פוליטיקת הזהויות' או 'תיאורית הזהויות' (Identity politics) היא רעיון נאצל לכאורה (ולא מעשי, כדרכם של רעיונות נאצלים...), שנקלע למחוזות בעייתיים: השלכותיו שונות. פעמים הוא מפרק את החברה. פעמים הוא מטרלל אותה, ולבסוף, הוא משמש כלי בידי אלה המבקשים להורסה מבחוץ. אין טוב ממנו על מנת להמחיש את שקיעת המערב. הדף הזה מביא לכם את האוסף השני של כרזות, צילומים וסרטונים, המציג את התאוריה הבעייתית הזו ואת השלכותיה.

פנחס יחזקאלי: תרבות ה- WOKE מערערת את האחריותיות של עובדי ציבור ונבחריו. התוצאות בהתאם!

בינואר 2025 קיבלנו שתי המחשות נוספות להרס שהמיטה תרבות ה- WOKE על המערב: השרפות בפלורידה ופרשת החיפוי הגדולה בבריטניה על נופיות האונס והפדופיליה האיסלאמיות. מסתבר שכשה- WOKE משתלט על תהליכי קבלת החלטות בשירות הציבורי, הוא פוגע במימוש מטרתו הבסיסית: מתן מענה לצורכי הציבור, תוך שקיפות, יעילות, ואחריותיות מלאה.

פנחס יחזקאלי: אחריותיות (Accountability), מפתח לממשל תקין ולשיפור אמון הציבור

תארו לעצמכם שבמקום לחרטט אותנו בסיפורי ועדות חקירה ולהסית אותנו זה בזה, היו מתייצבים כל האחראים לטבח ה- 7/10 מאחורי פודיום, וכל אחד היה מוסר דין וחשבון לציבור, כיצד פעל ומה עשה בליל ה- 6 באוקטובר 2023, וב- 7 לאוקטובר עד הערב... אקט כזה איננו דמיוני. הוא חלק מחובתם של עובדי ציבור ונבחריו, שאיננו מתבצע בדרך כלל. למה? פשוט, כי אותם אנשים יכולים...