פנחס יחזקאלי: מדינה פלסטינית ביו"ש היא המחולל של מדינת כל אזרחיה

תקציר: בתורת השלבים הפלסטינית, הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון היא שלב מקדים ומחולל ("שלב א'") להפיכת ישראל שבתוך הקו הירוק למדינת כל אזרחיה ("שלב ב'"), בדרך לאיחוד בין המדינות ("שלב ג'"). ניתוח מערכתי זה נשען על הבנת הדינמיקה של מערכות מורכבות ומאזני עוצמה. כשבאים אלינו עם החזון של שתי מדינות לשני עמים ראוי לדרוש הסבר, … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: עולם של הסכמים ללא מלחמות. יש דבר כזה?

כאשר מנתחים את הזירה הבינלאומית דרך המשקפיים של תורת המערכות המורכבות ומדע המדינה, מבינים כי הסכמים 'יציבים' אינם תחליף למלחמה או למאזן עוצמה, אלא הם השתקפות ישירה שלהם.

פנחס יחזקאלי: על סף הכאוס. מאזן עוצמה במערכת מורכבת

מאזן עוצמה אינו מצב סטטי של "משקל נגד" פיזיקלי, אלא מצב חירום דינאמי (Dynamic Emergence) הנוצר בתוך מערכת כאוטית, המשתנה ללא הרף בין קיפאון, יציבות, ואובדן שליטה.

פנחס יחזקאלי: תגידו, בג"ץ אוהב נשים?

נשים מהוות אמצעי מצוין להשגת מטרות זרות, כמו: 'מדינת כל אזרחיה'. איך? דרך נטרול צבא היבשה. פסיקות בג"ץ כרסמו כבר אנושות בחיל התותחנים, ועתה, שופטיו מכוונים לשריון.

פנחס יחזקאלי: מדוע ארה"ב בוגדת בשותפותיה?

"להיות אויב של ארצות הברית זה מסוכן, אבל להיות בן ברית שלה זה קטלני", קבע הנרי קיסינג'ר. אבל, האמת היא שהתופעה הזו חוצת יבשות. אין מוסר במדיניות חוץ ומדינות חזקות, נזקקות לעתים לבעלות ברית, ואחר כך פונות נגדן. וכן, גם אנחנו בגדנו…

גרשון הכהן: גם בשרות הבנות בשריון נדרשת פשרה מפא"יניקית

מחוץ לצה"ל ישנן ציפיות להשתמש בצה"ל כזירת התגוששות למאבקים, שביסודם אינם מעניינו של הצבא.. לשם כך, יש לחלץ את הדיון מן המבוך העקרוני ערכי, ולהציבו על ממדי תבונת המעשה, ומומלצת ההליכה בנתיב הפשרה המפ"איניקית. במסורת זו – המעדיפה להימנע מהכרעות מזיקות ובלתי הכרחיות – טמון מפתח לניווט פרגמטי ומכבד בסבך המחלוקות הבלתי פתור בו שסועה  החברה הישראלית.

פנחס יחזקאלי: אידיוטים שימושיים, אוסף ממים שני

המציאות המורכבת מלמדת, שאיש אינו חסין; ברגע שאנו מפסיקים לשאול שאלות קשות, מוותרים על חשיבה ביקורתית ומאמצים ססמאות פשוטות רק כדי להרגיש שייכים או "צודקים", אנחנו מסתכנים בלהפוך לכלי המשחק הבא על לוח השחמט של מישהו אחר… זהו אוסף שני של ממים אינטרנטיים על 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

פנחס יחזקאלי: פשיזם ודמוקרטיה, אז והיום

במשך המאה העשרים, הניגוד בין דמוקרטיה לפשיזם היה ברור, חד ומוחשי. הדמוקרטיה ייצגה את שלטון החוק, חירויות הפרט, פלורליזם רעיוני וחילופי שלטון בדרכי שלום. הפשיזם, לעומתה, ייצג את הטוטליטריות של המדינה, הכנעת הפרט לקולקטיב, אלימות פוליטית והשתקת כל שמץ של ביקורת. אולם במאה ה-21, אנו עדים לטרנספורמציה מושגית ומבנית עמוקה, ע"י תרבות ה"ווק" (Woke)…

פנחס יחזקאלי: 'האיש על גב הסוס', מקומו של הצבא בפוליטיקה

בישראל של העשורים האחרונים חל תהליך של השתחררות גופי הביטחון מהכפיפות לדרג המדיני. שיאו של תהליך זה היה מידור הדרג המדיני בליל ה- 6/10 ובימים שקדמו לטבח. גם אחרי הטבח, הדרג המדיני עוד רחוק מלהשיב לעצמו שליטה מוחלטת על הארגונים הללו. עובדה זו הופכת את ספרו הקלאסי של החוקר סמואל פיינר, "האיש על גב הסוס", לספר חובה למבקש להבין תהליכים עכשוויים בישראל.

פנחס יחזקאלי: בגידה, ההיבט התאורטי

מאז שנת המחאה ב- 2023 השתרשה ונורמלה המילה 'בגידה' בציבוריות הישראלית. בעידן הווק המילה הזו הפכה חמקמקה ומשנה משמעות. אניח כאן מסד תאורטי שיסייע לנו להשיב על השאלה אם יש במחאה, ובשלוחיה במנהל המדינה, תופעות של בגידה.