פנחס יחזקאלי: תופעת ה"ערב רב" בהיסטוריה היהודית

תקציר: מרגע שפרץ הסרט "נז"א" (נזק אגבי) לחיינו, ומרגע שראינו את יוצריו מתקבלים בתשואות חוזרות וממושכות ובקריאות "תשוחרר פלסטין", וכמו אחרי מקרי בגידה רבים קודמים בשנים האחרונות, חזר ועלה גם המושג 'ערב רב' לסדר היום הציבורי. מהי תופעת הָ"עֵרֶב רַב"? למה היא עולה דווקא בהקשרים כאלה?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מרגע שפרץ הסרט "נז"א" (נזק אגבי) לחיינו, ומרגע שראינו את יוצריו מתקבלים בתשואות חוזרות וממושכות ובקריאות "תשוחרר פלסטין", וכמו אחרי מקרי בגידה רבים קודמים בשנים האחרונות, חזר ועלה גם המושג 'ערב רב' לסדר היום הציבורי. מהי תופעת הָ"עֵרֶב רַב"? למה היא עולה דווקא בהקשרים כאלה?

סוגיית ה"עֵרֶב רַב" היא נושא מרתק ורב-משמעי בהיסטוריה היהודית, במיוחד בהקשרים של זהות לאומית, פוליטיקה ויחסים פנימיים בתוך עם ישראל. המונח מופיע לראשונה בספר שמות, שם מוזכרת קבוצת אנשים שהתלוותה לעם ישראל ביציאת מצרים, אך לאורך הדורות המונח קיבל פרשנויות מגוונות בהגות היהודית. פעמים רבות, הוא משמש לתיאור קבוצה פנימית בתוך העם שנחשבת כמזיקה או פוגעת בקולקטיב היהודי, במיוחד בהקשר של פעילותה הנוגדת את האינטרסים של עם ישראל.

רקע היסטורי והגותי

האזכור המקורי של הערב רב מופיע בספר שמות, כאשר בני ישראל עזבו את מצרים: "וַיַּסַּע יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף, וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" (שמות, י"ב:ל"ח). מדובר כנראה בקבוצה של מצרים, עבדים או בני עמים אחרים שהתלוו לעם ישראל. עם השנים, אותם "ערב רב" נתפסו לא רק כמי שהתלוו לעם ישראל, אלא גם כמי שתרמו לכישלונות ולעבירות של העם, כמו במקרה של חטא העגל.

בהיסטוריה היהודית, ההתמודדות עם קבוצות שנחשבו כחלק מה"ערב רב" באה לידי ביטוי בניסיון לשמור על טוהר העם מבחינה רוחנית ולאומית.

בפרשנות הקבלית והמסורתית, ה"ערב רב" מקבלים ממד רוחני וסמלי. האר"י הקדוש מדבר על כך שהערב רב מסמל את הכוחות השליליים שהצטרפו לעם ישראל ולא הצליחו להתמזג איתו בצורה חיובית. לפי הקבלה, נשמות ה"ערב רב" הן נשמות שנמצאות במאבק פנימי תמידי, ודרכן מפריעות לעם ישראל להתמקד בעבודת הקודש ובהתפתחות הרוחנית שלו.

ה"ערב רב" בזמננו: פרשנויות פוליטיות וחברתיות

ה"ערב רב" כמשל, משמש לעתים קרובות בדיון הציבורי בישראל, כדי לתאר קבוצות פנימיות הנחשבות כמי שפועלות נגד העם היהודי, במיוחד מבחינה פוליטית או תרבותית. לדוגמה, ישנם מי שמזהים את ה"ערב רב" עם גורמים בתוככי החברה הישראלית המקדמים אידאולוגיות הנתפסות כאנטי-לאומיות, או ככאלה הפוגעות באחדות העם ובזהותו היהודית. דוגמאות כאלה היו לנו בשפע לתיאור חברי המחאה, מאז נובמבר 2022, ובעיקר אחרי טבע ה- 7/10 וריבוי מעשי הבגידה מחד גיסא, והניסיונות לטייחם ולהכילם, מאידך גיסא.

תופעת ה"ערב רב" והמחאה

המושג "ערב רב" הגיע למחאה בטעות, ביולי 2023 דווקא בפיה של שקמה ברסלר שעשתה בו שימוש שגוי וקראה: "… בכל המקומות האלה, אני אנחנו וכולנו, חלק מ'ערב רב' של אנשים מכל המגזרים, הנאבקים יחד…" [להקלטה בפייסבוק, לחצו כאן]. הקריאה הזו זכתה לקולות רבים של לגלוג בימין, שהתענג לראות את אנשי המחאה מתייגים עצמם, בבורותם, כ'ערב רב'.

כך למשל, פרופ' משה כהן אליה הקדיש לכך פוסט באוגוסט 2025 וכתב: "פרופ' שקמה ברסלר קראה להמוני עם ישראל להצטרף תוך שהיא עושה שימוש לא נכון במילים "ערב רב". לידיעה, שקמה,"ערב רב" הם מי שהצטרף לעם ישראל בצאתו במצרים, ויש שמאשימים אותם כיוזמי חטאים (למשל העגל), ולכן המונח קיבל גם קונוטציה שלילית. ובקבלה "ערב רב" נהפך לדמות־ארכיטיפ של גורמים משחיתים בתוך העם… אז אנחנו הליברלים הציונים איננו "ערב רב". אנחנו אוהבים את הארץ שאבותינו בנו כאן לתפארת… לכל מי שמסכים עם האמור בפוסט זה, אני קורא לכרות גט כריתות עם ה"ערב רב" של ברסלר, עם "מפסיקי ההתנדבות" מבית היוצר של "האחים לנשק" שרואים בחיילים שלנו "שאהידים", וכל מה שמעניין אותם הוא שישראל תובס במלחמה הזו… אנחנו לא מוכנים לקבל את התבוסתנות, החתרנות, וחוסר האמונה בדמוקרטיה בעם ישראל מצד המחנה של השמאל הרדיקלי, שהוא לא מחנה ליברלי כלל ועיקר – אלא "ערב רב" של ווק, שמאל רדיקלי, גלובליסטים שונאי ישראל, ותבוסתנים [לפוסט המלא של פרופ' משה כהן אליה, לחצו כאן].

הנה מספר שימושים נוספים שעשה הימין במושג 'ערב רב נגד המחאה:

• דף הטוויטר של ינון מגל, מה- 3 באפריל 2024:

• דף הטוויטר של Magi Magi מה- 6 בספטמבר 2026:

מסקנות

תופעת ה"ערב רב" היא דוגמה חזקה לדינמיקה הפנימית המתקיימת בעם ישראל לאורך ההיסטוריה. בין אם מדובר בפרשנות המקורית המקראית או בפרשנויות הרוחניות והפוליטיות המאוחרות יותר, נושא זה ממשיך להיות רלוונטי גם בשיח הישראלי העכשווי, וכדאי להכירו.

[לאוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה'
• אוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה, והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.