פנחס יחזקאלי: תרבות האשמה – דיסוננס קוגניטיבי אליטיסטי והשלכותיו החברתיות-כלכליות

תרבות האשמה אינה רק תגובה רגשית ספונטנית, אלא תוצר של דיסוננס קוגניטיבי בקרב האליטות. היא משמשת מנגנון לפתרון הסתירה המובנית, בין אורחות חייהם האמידים לבין הסבל המתפשט שחווים אחרים. רק שמטבע הדברים היא אינה מופנית כלפי אלה המסכנים אותם ועלולים לתפוס את מקומם.

פנחס יחזקאלי: הכל על שוויון

אם בא לכם להפעיל עורמה ותחבולה וליצור פניקה מוסרית, לכו ותפגינו בכיף בעד ערכי שוויון לסוגיהם; אבל לפחות תדעו, כשהצד השני משתמש במילה 'שוויון' (Equality) שמדובר בפניקה מוסרית מוכוונת מטרה אסטרטגית!

רוני אקריש: בשבח הקונפליקט – דמוקרטיה בנויה על קונפליקט מתמיד!

בחשיבה הליניארית הפשטנית של ימינו, בעולם שבו שולט "מוסר המחשבה הייחודית", המושג קונפליקט הפך מילה גסה, המזוהה עם רוע. כל עימות מהווה גורם לצרות, ולכן מזיק. אבל, הוגי דעות רבים רואים בקונפליקט את המנוע של ההיסטוריה. גם תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו שמערכות מתפתחות ומתאימות עצמן למציאות משתנה, תוך כדי מאבקי עוצמה בין מרכיביהן...

פנחס יחזקאלי: ניכוס תרבותי – עוד רעיון פרוגרסיבי יפה שהיטרלל

ניכוס תרבותי (Cultural Appropriation) משמעו: ש'התרבות ההגמונית, הלבנה השולטת' לוקחת אלמנטים של 'תרבויות נשלטות' (אפריקאית, ערבית, מזרחית) ומשתמשת בהם, תוך חוסר רגישות וכבוד לאותה תרבות. כמו מושגים אחרים מבית היוצר של הרב תרבותיות; גם הוא הגיוני וספוג כוונות טובות, אולם הידרדר גם הוא למחוזות הזויים...

גרשון הכהן: מדינת ישראל בין משבר חמור להזדמנות

רגע לפני שתאבד את שארית סממני ריבונותה, בנגב בגליל ובערי ישראל, מדינת ישראל מחויבת למענה מערכתי מקיף למול האיום. חייבים להכיר בכך שמדינת ישראל במשבר ביטחוני. אבל, במשבר זה טמונה גם הזדמנות; וראוי למצות אותה לחילול שינוי רחב להשבת כבודה עצמאותה וריבונותה של מדינת ישראל.

פנחס יחזקאלי: תקשורת מדורגת – ניסיון (בעייתי) לשדרג את זרימת התקשורת בארגון היררכי

המודל של תקשורת מדורגת (Cascading Communication) הוא מודל ייעוצי שנועד 'לפתור את הבעיה'. משמע, "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". לשנות את אפקטיביות התקשורת בלי לשנות את המבנה ואת השיטה; וזה לא כל כך הולך...

הכול על מאבק העוצמה באתר 'ייצור ידע'

הדחף הבסיסי של כל מרכיב במערכת הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו קרויה 'מאבק העוצמה' (power struggle). מושג קרוב הלקוח מתורת הארגון הוא 'הפוליטיקה הארגונית'... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מאבק העוצמה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

גרשון הכהן: סיפור העל בשאלה, מהו סדר העולם… תשובה לאסא כשר

מבלי להתייחס להיסטוריה האמריקאית של העת החדשה – עם ישראל באופן ייחודי, מספר סיפור יוצא דופן ביחס לכל העמים. בניגוד לעמים האחרים - שחיבורם למולדת הוא סיפור היסטורי של ילידים בני המולדת - העם היהודי, החל מאברהם, מגיע לארץ ממקום אחר. זה ייחוד סיפורו של עם ישראל, שנוחל את הארץ בתהליך אשר על פניו מאותגר מוסרית במושגים אוניברסליים. כאן מתחיל מבנה של שיטה מוסרית אחרת...

פנחס יחזקאלי: אם מהמנצח לא דורשים הסברים, מה זה אומר על ה'זובור' שלנו בהאג?

אנחנו עוברים שיימינג בהאג, פשוט כיוון שאיננו מנצחים! מאז קיץ 2005 השמטנו מידינו בהדרגה את היתרון האסטרטגי שיצרנו בעמל רב במזרח התיכון, ונתנו לאיראן לטוות טבעת חנק סביבנו, בעוד אנחנו מתפארים בהיותנו "מעצמה שאין כמותה". היום בגלל טיפשותנו, אפילו את כדורי הרובה שלנו - כמו גם את תחמושת 'כיפת ברזל' - העברנו לייצור בארצות הברית, ויצרנו תלות מוחלטת ברכבת האווירית שלה, לצורך המשך הלחימה. ברצונה תספק וברצונה תעצור.