מורכבות בניהול

איך אליטה שאיבדה את ההגמוניה כופה 'מדינת כל אזרחיה' על סרבנים? בתחבולות כמובן, ולא בכדי מתרכזים מובילי המחאה במשרדי הפרסום והשיווק…

פרשת זיו אגמון חשפה בעיה קשה: הפעולה הממוקדת וארוכת הטווח של אנשי 'מהפכת הצבע' שלנו לפרק את לשכת נתניהו מבחינה מקצועית הצליחה. כשהמשפט מעמיס עליו והלשכה אינה פרודוקטיבית, הופך נתניהו פגיע יותר, איכות קבלת ההחלטות שלו יורדת. וגדל גם הסיכוי שיטעה.

כשבכיר ו/או ארגון חווים ירידה באמון הציבור ובלגיטימציה שלהם, פעולה אקטיבית – כמו מכתבו של סולברג לכהן-אליה – יכולה להועיל, רק אם מפלס האמון והלגיטימציה גבוה דיו. מתחת לסף קריטי – ושם מערכת האכיפה והמשפט מצויים – כל פעולה נתפסת כבדיחה, חושפת את הפחד שמאחוריה, ומעודדת אחרים להמשיך ולהכות בה.

מאמר זה עוסק בהבדל שבין הגיונו האסטרטגי של הנשיא טראמפ – המתנהל מול איראן בשיקולי ניהול סיכונים בגידור סיכונים – לבין מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל, הנדרש להתנהלות בהגיון של קבלת החלטות בתנאיי אי וודאות.

תעמולה היא האמנות המתוחכמת של עיצוב המציאות דרך עיניו של האחר, כלי שבו המילה והדימוי הופכים לכלי נשק בשירותה של אידאולוגיה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תעמולה / פרופוגנדה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

'הטיית האמת האשלייתית' (Illusory Truth Effect) חושפת אמת מטרידה על האדם המודרני: אנו יצורים שמזהים אמת לא באמצעות בדיקה, אלא באמצעות חזרתיות. בעידן של הצפה תקשורתית, ההטיה הזו הפכה ממגבלה קוגניטיבית פרטית למנגנון כוח חברתי. המאבק על האמת איננו עוד מאבק על עובדות, אלא מאבק על נפח, קצב וחזרה, ומי ששולט בחזרתיות, שולט במציאות.