האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
המושג "אפקט צינון" או "אפקט מצנן" (Chilling Effect) הוא מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות, מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע. כך מצליח כוח מוסדי, שלטוני או חברתי, להשפיע, להרתיע, להשתיק ביקורת ולדכא פעולה אזרחית. זאת, מבלי להשתמש בהכרח באלימות פיזית או בצנזורה ישירה.
הקרימינולוגיה הביקורתית מניחה כי החוק והמשפט הפלילי אינם אובייקטיביים, אלא סוג של הגדרה פוליטית ו'כלי נשק' במאבקי כוח. לכן, מערכות האכיפה והמשפט פועלות בראש ובראשונה כדי לשמר את ההגמוניה של האליטות ובעלי הכוח, ולנטרל באופן מוסדי פיונים או גורמים, המאיימים על הסטטוס קוו הקיים.
ב- 30 ביוני 2026 – לאחר ההמלצה החוזרת של השופטים לפרקליטות בתיקי נתניהו, לסגת מאשמת השוחד שאין בה ממש, פרסם הקריקטוריסט אור רייכרט בדף הטוויטר (אקס) שלו אוסף קריקטורות המלוות את התגבשות וביצוע 'מסע הציד', כנגד ראש ממשלה מכהן, בנימין נתניהו. ההסברים לקריקטורות, שלי ובאחריותי
בהרב מיארה עושה שימוש בסיווג "סודי" כדי להסתיר את האמת מעם ישראל. נציגי הריבון – חברי הכנסת – צריכים לדרוש חקירה ציבורית נגדה בכנסת, מול המצלמות, כדי שכל העם יראה כיצד 'סוכנת הכאוס' הזו מחוללת מרד בעקרון העל של מדינה דמוקרטית: ריבונות העם
ח"כ טלי גוטליב הקריבה את עצמה למען מטרה נעלה. אולי היא תשלם מחיר ואולי לא. אבל אי הציות הזה יצית תהליכים בשתי זירות המאבק: יקצר את זמנה של האליטה מחד גיסא, ויהפוך את הליכוד לגוף לוחם למען בוחריו… ממש כמו חברת הכנסת טלי גוטליב!
אחת הסיבות שהפרקליטות נלחמת על הותרת מח"ש תחת ידיה היא השליטה על המידע שיש שם. במח"ש אספו הרבה מידע על יחסים "בינו לבינה", וכך אפשר להחזיק את השוטרים, כולל הבכירים שבהם, באזורים מוצנעים. כי המאפיה היוריסטוקרטית לא תוותר על כלי הסחיטה הללו…
אם תינתן חנינה לפני הבחירות ללא עסקה כוללת, ואם יחזור הימין לשלטון אחרי הבחירות, עלולים משתתפי 'מהפכת הצבע' לגלות, ש'אין ארוחות חינם', שהגיע מועד התשלום, ושנגזר עליהם, כלשון המשל: גם לאכול את הדגים המסריחים, גם לחטוף את המלקות וגם להיות מגורשים מהעיר.
תיק שדה תימן – העוסק בחקירת חיילי כוח 100 בחשד לפגיעה מינית במחבל נוח'בה – יהפוך, ללא ספק, למקרה לימודי במחלקות לאכיפת חוק באוניברסיטאות. זהו מקרה קלאסי של 'תפירת תיק' להשגת מטרות זרות על גב הנאשמים, כשמאפייני החקירה תואמים במידה ניכרת את הספרות העוסקת בסטיות מערכתיות מחקירה הוגנת.
'תפירת תיקים' היא אחד מהכלים של 'לוחמה משפטית' (Lawfare): השימוש לרעה במערכת האכיפה לצרכים פוליטיים, שנעשית היום בישראל בגלוי, ולעיני כל. לפניכם אוסף של ממים אינטרנטיים על 'תפירת תיקים'. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
