האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ברגע שבו ההליך המשפטי הופך מכלי לאכיפת נורמות לנשק במאבק על תודעה וכוח, המערכת אולי משיגה "ניצחונות" נקודתיים בדעת הקהל, אך במחיר הרסני של שחיקת האמון ציבורי – הנכס היחיד שבבלעדיותו שורדת מערכת משפט במדינה דמוקרטית. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק בישראל. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
המושג "אפקט צינון" או "אפקט מצנן" (Chilling Effect) הוא מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות, מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע. כך מצליח כוח מוסדי, שלטוני או חברתי, להשפיע, להרתיע, להשתיק ביקורת ולדכא פעולה אזרחית. זאת, מבלי להשתמש בהכרח באלימות פיזית או בצנזורה ישירה.
הקרימינולוגיה הביקורתית מניחה כי החוק והמשפט הפלילי אינם אובייקטיביים, אלא סוג של הגדרה פוליטית ו'כלי נשק' במאבקי כוח. לכן, מערכות האכיפה והמשפט פועלות בראש ובראשונה כדי לשמר את ההגמוניה של האליטות ובעלי הכוח, ולנטרל באופן מוסדי פיונים או גורמים, המאיימים על הסטטוס קוו הקיים.
בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי לא הייתה אירוע נקודתי, אלא דגם ראשוני (פרוטוטייפ) למה שמתחולל בישראל מאז ועד היום. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' – Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.
הדרך האפקטיבית ל,מסע ציד' או 'פישינג' פוליטי, אינה עוברת בהכרח דרך חשדות כבדי משקל, אלא דרך סריקה שיטתית של הטלפונים של המעגל הקרוב. כיוון שהווטסאפ הוא יומן החיים המודרניים, החיפוש כמעט תמיד פותח תיבת פנדורה: חומר גלם מודיעיני, וגם לתחמושת תקשורתית, וההליך הפלילי הופך מכלי לברור אמת, לכלי לאיסוף מודיעין פוליטי, בשיטת שרשרת: מהעוזר הזוטר ליועץ הבכיר, ומהיועץ לראש הפירמידה.
'מסע ציד' כנגד אדם משמעו, שמוצבת מטרה על ראשו של אדם מסוים: חוקרים אינם נשלחים לחקור עבירה מסוימת, אלא כדי למצוא ראיות, לפברק אותן ולהטותן באופן שיביאו להרשיע אדם בכל מחיר, בכל עבירה שהיא, כדי לסלקו מן הדרך…
אם יש אדם שדמותו הושחתה בציבוריות הישראלית, לבלי היכר וללא תרופה, הרי זו דמותו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. עדות לכך אני חווה בתגובות הדחייה והמיאוס של קוראים רבים לעצם העיסוק שלי בפרשה. אבל הגיעה העת ש'ירד לכולנו האסימון' לגבי האופן שבו מתנהלות חקירות במדינת ישראל, ואם כך 'טופל' נשיא המדינה, חישבו מה יקרה לכם, אם יגיע היום ותאלצו לפגוש בחוקרים…
השימוש לרעה במערכת האכיפה ('לוחמה משפטית' – Lawfare) כולל בתוכו מרכיבים, כמו: 'מסע ציד' (פישינג) נגד אדם; מאמץ ליצור הרשעה בדעת הקהל לפני משפט ('משפט ע"י מערכת האכיפה'), 'תפירת תיקים' והטייתם, משיכת חקירה לאורך זמן כחרב מעל ראשו של אדם ('שיטת התיק הפתוח'), אכיפה בררנית ועוד… ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השימוש לרעה במערכת האכיפה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
