האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הקרימינולוגיה הביקורתית מניחה כי החוק והמשפט הפלילי אינם אובייקטיביים, אלא סוג של הגדרה פוליטית ו'כלי נשק' במאבקי כוח. לכן, מערכות האכיפה והמשפט פועלות בראש ובראשונה כדי לשמר את ההגמוניה של האליטות ובעלי הכוח, ולנטרל באופן מוסדי פיונים או גורמים, המאיימים על הסטטוס קוו הקיים.
בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי לא הייתה אירוע נקודתי, אלא דגם ראשוני (פרוטוטייפ) למה שמתחולל בישראל מאז ועד היום. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' – Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.
"מסע ציד"/'פישינג' (Witch Hunt) מצד מערכת אכיפת החוק הוא מצב שבו המטרה אינה חקירת פשע כדי למצוא את האשם, אלא סימון אדם או קבוצה מראש, ולאחר מכן חיפוש אקטיבי ומאולץ של עבירה כדי להפילם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'מסעות הציד' של מערכת האכיפה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
ח"כ טלי גוטליב הקריבה את עצמה למען מטרה נעלה. אולי היא תשלם מחיר ואולי לא. אבל אי הציות הזה יצית תהליכים בשתי זירות המאבק: יקצר את זמנה של האליטה מחד גיסא, ויהפוך את הליכוד לגוף לוחם למען בוחריו… ממש כמו חברת הכנסת טלי גוטליב!
'מסע ציד' כנגד אדם משמעו, שמוצבת מטרה על ראשו של אדם מסוים: חוקרים אינם נשלחים לחקור עבירה מסוימת, אלא כדי למצוא ראיות, לפברק אותן ולהטותן באופן שיביאו להרשיע אדם בכל מחיר, בכל עבירה שהיא, כדי לסלקו מן הדרך…
המאפיה תמיד פועלת באותה שיטה: שומרים את האנשים למטה, כנועים, מפוחדים, שלא יעזו לאתגר את ההגמוניה. בישראל קראו לזה "תפירת תיקים": גברת כוחנית אחת, שמנצלת את מעמדה כדי לחסל איומים על ה'דיפ סטייט'. זה לא שלטון חוק. זו שיטה. זו שליטת מאפיה.
התעללות והפעלת לחצים לא חוקיים על נחקרים, עדים ועל משפחותיהם, היא אחת הדרכים של שימוש לרעה במערכת האכיפה על ידי אלה ע"י אלה המופקדים עליה. אנחנו מכירים דרכים מגוונות של התעללות כזו. סוגי ההתעללות העיקריים הם: התעללות רגשית ופסיכולוגית, שימוש במעצר לשבירת הנחקר, סחיטה, הזנחה, ניצול כללי ועוד. באלה יתמקד המאמר.
בדרך כלל משמש הסיכול הממוקד לצורך הקרסת המערכת היריבה או לצורכי מניעה והרתעה. אבל, יש מקרים שבהם הוא מתבצע לצורכי נקמה והעלאת המורל. כזה היה חיסולו של האדמירל היפני איסורוקו יממוטו, בראשית אפריל, 1943. חיסול משמעותי שביצעה ארצות הברית, הרבה לפני קסאם סולימני.
סיכול ממוקד הוא כינוי 'מכובס' להוצאה להורג ללא משפט שבה נוהגות מדינות כלפי גורמי טרור ובכירים ממדינות עימות. אבל, עד כמה ומתי הוא אפקטיבי? על כך במאמר זה…
סיכול ממוקד או חיסול ממוקד (Targeted killings) הוא, במקור, כינוי לחיסול או ניסיון חיסול של אדם או מספר אנשים למטרות מדיניות, אך נעשה בו שימוש גם למטרות אחרות… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסיכולים הממוקדים, האפקטיביות שלהם והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
