פער רלוונטיות

שופט העליון ח'אלד כבוב נתן לנו המחשה בשידור חי לפער הרלוונטיות שתפסו 'העליונים' מעמם. בדיון בג"ץ על ועדת חקירה ממלכתית, הוא גילה פתאום "שיש הסבורים שבג"ץ נגד המדינה"…

אחר קרוב לשבעים שנה של דומיננטיות, נכנסה הדמוקרטיה המערבית, על שלל מוסדותיה, לעידן של הזדקנות וגסיסה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על גסיסת הדמוקרטיה במערב, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה

מה גורם לאישיות כאהרן ברק לראות בעצמו נתין ולא אזרח? כפי שקורה בתהליכי מחאה ממושכים, ובעיקר לאור אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שלאחריהם, המחאה פיתחה מנגנון ביורוקרטי שהסתאב והלך, נקלעה למשבר עומק, ופתחה סטגנציה, שאחד ממאפייניה הבולטים הוא פער רלוונטיות הולך ומתרחב מהמציאות. ד"ר עדו נתניהו הוסיף לנו מספר דוגמאות לכך…

האם משפט נתניהו יכול להתקיים כהליך ניטרלי, אובייקטיבי, “הנדסי”? שהרי הצדק איננו ואף פעם לא היה ענין אובייקטיבי. הוא מטבעו תלוי הקשר תרבותי, חברתי, ערכי, כפי שטוענת הגישה הפוסט־מודרנית והפרשנות ההלכתית-יהודית.

המשבר סביב מעמדו של בית המשפט העליון בישראל מעלה שאלות יסוד על כוח, גבולות ולגיטימציה. אנלוגיה מעניינת, שתעמיק את הבנת הדינמיקה הזו, היא דמותו של שמשון המקראי: שופט כריזמטי משבט דן, שחרג מגבולותיו האישיים והמוסדיים, שילם מחיר כבד, והותיר לקח רלוונטי לימינו.

לצד תפקידן המרכזי של אליטות בהובלת החברה, מתפתח בקרבם – בייחוד כשהו מתקרבות לסוף דרכן – נרקיסיזם קולקטיבי (Collective Narcissism): תחושת עליונות ומיוחדות ערכית וצודקת יותר משאר האוכלוסייה. תפיסה זו אינה רק עמדה סוציולוגית, אלא מנגנון נפשי-חברתי שמעמיק את הניכור בין האליטה לבין יתר החברה, ומביא בסוף לקריסתה.

ב-20 בנובמבר 2024, ביצעה אליטת ההון הישראלית מהלך תקשורתי עתיר משאבים, כאשר רכשה מודעות דף בכל עמודיהם הראשיים של עיתוני ישראל (ולא בפעם הראשונה…). מהלך זה – שנועד לעצב את תודעת הציבור בנוסח המזכיר מסעי תעמולה במדינות טוטליטריות – עורר תגובות נרחבות – אך בכיוון הפוך מזה שאליו כיוונו יוזמיו.

יוהרה (arrogance) בקרב אליטות אינה רק ביטוי של כוח אלא גם אמצעי לשימורו. עם העוצמה גובר הניתוק מהמעמדות הנמוכים ומהחברה כולה, האליטות מפתחות פער רלוונטיות, ומתקשות להבין את המצוקות ואת האיומים שעלולים להתעורר כנגדן. לכן, יוהרה עלולה להיות סימן ראשון לשחיקה ואף לקריסה פנימית של האליטה. זה קורה כאשר העם מסרב לשאת יותר את מחיר היהירות ואת תוצאותיה. מי שמזהה בדברים גם את אליטת ההון הישראלית צודק לגמרי!

מאמר זה מתבונן על הסובלנות בדרך של חשיבה מערכתית: סובלנות היא מערכת מורכבת, המאופיינת בשלימות ניגודית של הפכים. מחד גיסא, היא אבן היסוד של חברות מתורבתות, ומעלותיה רבות. מאידך גיסא, היא טומנת בחובה את זרעי חוסר הסבלנות…