בבונים

כל עוד המאבק הפוליטי בישראל ימשיך להתנהל מתוך פטרונות גזענית ויוהרה אקדמית, השמאל ימשיך לגלות שהוא כבר איבד מזמן את האמון ואת הלגיטימציה של מרבית הציבור לראות בו חלופה רלוונטית.

שנאת האליטות ה'לבנות' של ישראל לקבוצת ה'בבונים' המזרחית היא עתיקת יומין ומתועדת היטב, וכדרכה של שנאה עזה, היא הולידה שנאה נגדית, שהפכה לכוח מניע ומארגן, עד כי ה'בבונים' היום היא קבוצה פוליטית מאורגנת היטב, וקרובה יותר מאי פעם לכיבוש מוקדי הכוח, ביחד עם הציונות הדתית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'אליטת הבבונים' החדשה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

'אליטת הון' יקרה, אתם אורזים מזוודות ו'מזדכים' על ציוד, לטובת האליטה הפריפריאלית החדשה, שתיכנס לריק האידאולוגי שהשארתם, שתשנה את תרבות הייאוש וחוסר האונים שבניתם, ושתחליף את ערכי השלום המדומה והוויתור על המפעל הציוני לטובת 'הפרא האציל' – המוסלמים – בערכים אמיתיים של עם ומולדת.

פרשת זיו אגמון חשפה בעיה קשה: הפעולה הממוקדת וארוכת הטווח של אנשי 'מהפכת הצבע' שלנו לפרק את לשכת נתניהו מבחינה מקצועית הצליחה. כשהמשפט מעמיס עליו והלשכה אינה פרודוקטיבית, הופך נתניהו פגיע יותר, איכות קבלת ההחלטות שלו יורדת. וגדל גם הסיכוי שיטעה.

המונח "ביביסט" הפך בשנים האחרונות לאחד המונחים השנויים במחלוקת בשיח הפוליטי הישראלי. הוא משמש לתיאור תומכיו הנאמנים של בנימין נתניהו, אך גם כנשק רטורי המשמש את מתנגדיו להכפשתם. מאמר זה מבקש לנתח את התופעה מהיבט סוציולוגי: מיהם ה"ביביסטים"? מהן התכונות המשותפות להם? האם מדובר בקבוצה חברתית מובחנת, בתנועה פוליטית, או אולי במיתוס שנוצר כחלק מהמאבק הפוליטי בישראל?

אחת התוצאות של המחאה היא השנאה שהשתחררה מעל פני השטח לכל מה שמסכן את המשך שלטונה של אליטת ההון הישראלית. במארג השנאה הזו נוטלים ה'בבונים' חלק גדול משמעותי, עוד מימי קום המדינה, כשהעליה מצפון אפריקה נעצרה מחשש לשינוי פניה של המדינה. הדף הזה מביא לכם אוסף ראשון של כרזות, ממים וסרטונים בסוגיית השנאה ל'בבונים'. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

כשדנים אנשי המחאה בכינוי 'בבונים', שהעניק השמאל למזרחיים בישראל, נותנים בדר"כ כדוגמה את ח"כ דוד אמסלם, רק שאמסלם הוא איש חריף ופיקח, ורחוק מאוד מהדימוי שהדביקו לו. כמו מזרחיים אחרים – נטולי רגשי נחיתות ו/או רצון ל'השתכנז' – זו דרכו לייצר מיצג פוליטי מתריס ומלא בוז כלפי האליטות, שאינם מכבדים את עצמם ואינם ראויים לכבוד. רק שהאחרונים אינם מבינים שהבדיחה על חשבונם…

מכל השנאות של השמאל הישראלי, השנאה למזרחים היא הצורמת ביותר. זאת בגלל תיעדוף הערבים כ'פרא אציל', והצבת זכויותיהם בראש, על חשבון בני עמם. שהרי, מהם המזרחים אם לא ערבים בני הדת היהודית? במה זכו הפלסטינים ולא המזרחים? התשובה מורכבת, ומעבר לגזענות ולהתנשאות, יש בה גם פחד קמאי – שהלך והתגבר עם השנים – מאליטה מתחרה מזרחית, שתשתלט ותשנה את אופיה של המדינה ואת אורחות חייה.

אם פרשות – כמו: גירוש התימנים מכנרת, עצירת העליה מצפון אפריקה והימנעות הקיבוצים מקליטת העולים הללו – היו אבני הדרך הראשונות בשנאה ארוכת השנים בין המזרחים ה'בבונים' לאליטה המייסדת וליורשתה, אליטת ההון, הרי מהומות ואדי סאליב ב- 1959 היו הפעם הראשונה שבה הקבוצה הזו התריסה בחזרה. המאמר מוקדש למהומות, לתגובת הממסד אליהם ולהשלכותיו.