האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
זהו מאמר שני הבוחן את עשרת אבני הדרך במטוטלת הכוחות שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי ביטחוני, שהביאו אותנו למידור הדרג המדיני מההכנות לטבח ה- 7/10. זהו כזכור, תהליך היסטורי ממושך, שבו שני הדרגים מתחלפים ביניהם בדומיננטיות של האחד על האחר. הוא מתמקד בקדנציה השנייה של יתחק רבין כראש ממשלה. נכנה אותה: 'עידן הגנרלים הדיפלומטים'.
עצמאות היתר של ארגוני הביטחון בישראל לא התחילה בשל "מרד גנרלים" או של מזימה מכוונת. היא צמחה מתוך תנאים מבניים שנוצרו משנות השבעים עד ראשית שנות התשעים של המאה הקודמת: מצד אחד, עליית מעמדו של היועמ"ש; מצד שני, חולשת ההכרעה המדינית בתקופת האינתיפאדה הראשונה; ולבסוף, השינויים החוקתיים והמשפטיים שהגבילו את הריבונות המעשית של הממשלה.
מול המרד בממשלה נבחרת – שאוכל בנו כל חלקה טובה בעיצומה של מלחמת קיום – עמדה אישה אחת וחשפה קשר שחייב להיבדק לעומק. על כך היא ראויה לתשואות, לא לחקירה פלילית.
החסינות המהותית ועדה להגן על הציבור מפני מצב, שבו נבחריו יחששו לחשוף, להתריע ולבקר את מוקדי הכוח במדינה מחשש להליך פלילי. זו השאלה האמיתית שעומדת להצבעה.
בישראל של העשורים האחרונים חל תהליך של השתחררות גופי הביטחון מהכפיפות לדרג המדיני. שיאו של תהליך זה היה מידור הדרג המדיני בליל ה- 6/10 ובימים שקדמו לטבח. גם אחרי הטבח, הדרג המדיני עוד רחוק מלהשיב לעצמו שליטה מוחלטת על הארגונים הללו. עובדה זו הופכת את ספרו הקלאסי של החוקר סמואל פיינר, "האיש על גב הסוס", לספר חובה למבקש להבין תהליכים עכשוויים בישראל.
מאז שנת המחאה ב- 2023 השתרשה ונורמלה המילה 'בגידה' בציבוריות הישראלית. בעידן הווק המילה הזו הפכה חמקמקה ומשנה משמעות. אניח כאן מסד תאורטי שיסייע לנו להשיב על השאלה אם יש במחאה, ובשלוחיה במנהל המדינה, תופעות של בגידה.
בשיח הווקיסטי, ההתנגדות למהלך צבאי אינה נשענת רק על ספירת נפגעים בזמן נתון, אלא על התנגדות עקרונית למושגים של כניסה לשטח, החזקת אדמה, ושימוש בכוח צבאי שנתפס כמשרת נרטיב לאומי-סמלי.
הצעת החוק בנוגע לקביעת הרכבים, היא טובה, וקובעת כי הרכבים בבית המשפט העליון ייקבעו בהגרלה. הדיונים האחרונים בבג"ץ מלמדים שהצעת חוק כזו יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר בשינוי מבנה הכוח בישראל, בהשוואה להרבה רפורמות רחבות היקף אחרות, שיש סבירות גבוהה שייפסלו בבג"ץ.
טביעת צרפת בלהבות אחרי המשחק שקיבע את מעמדה של קבוצת פאריז סן ג'רמן כקבוצה המובילה באירופה, היא האירוע האחרון, שממחיש את עליבותה של מדינת שהייתה פעם כלכלה מפוארת ופאר התרבות העולמית. "יקח לנו שלושה ימים להשתלט על המדינה", הצהיר אוהד נלהב בין ירי זיקוק לסקילת רכב. נראה שהוא צודק… זמנה של צרפת – במתכונת אותה היכרנו – עבר! זהו אוסף שני של ממים על כניעת צרפת לאיסלאם הרדיקלי.
להפעלת תמרון התקפי של כוח יבשתי ישנן ארבע תכליות יסוד: (1) לכבוש שטח על מנת להיות שם; (2) לעצב מול האויב תנאיי כיתור; (3) להשמיד אמצעי לחימה וכוחות אויב כמו משגרי רקטות ומחסני אמל"ח, שאינם ניתנים להשמדה בתקיפה אווירית; (4) בהיבט התודעה ההרתעתית, להוכיח יכולת להכרעת האויב בלחימה פנים אל פנים גם במערכיו המוגנים. לכיבוש רכס הבופור ישנה תרומה משמעותית בכל ארבע תכליות אלה.
