האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הצדק נחרט בתודעה האנושית כדמות עיוורת האוחזת במאזניים, אך בפועל, יש לו אלף פנים, וכל אחת מהן מביטה בראי אחר לחלוטין. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אלף הפנים של הצדק, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בעוד שבמערב נתפסים מושגים כמו "חילוניות" (סירקולריזציה) ו"אתאיזם" כשלבים טבעיים באבולוציה של חברה ומדינה, הרי שבעולם המוסלמי, ובמיוחד בעיני הוגי האיסלאם הפוליטי, מושגים אלו אינם סתם "זרים", הם נתפסים כבלתי אפשריים ליישום וכקטיעה מוחלטת של המהות המוסלמית.
אם תרצו, כל הסיפור של 'ישראל הראשונה' מול השנייה והפערים שביניהם באים לידי ביטוי בסרטו הקסום של אפרים קישון. סאלח אינו מוצג כקרבן סביל, אלא כאחד המעמיד מראה ומפתח טקטיקות הישרדות מול הבירוקרטיה האשכנזית, מתמרן בין המפלגות ומנצל את נקודות התורפה של השיטה. אם תרצו, סוג של "התנגדות חלשה" של המופלים נגד ההגמוניה.
כל עוד המאבק הפוליטי בישראל ימשיך להתנהל מתוך פטרונות גזענית ויוהרה אקדמית, השמאל ימשיך לגלות שהוא כבר איבד מזמן את האמון ואת הלגיטימציה של מרבית הציבור לראות בו חלופה רלוונטית.
במאמר זה אסקור את ההחמצה האדירה של פיתוח הלייזר רב-העוצמה בשנות ה-70 של המאה הקודמת בישראל, מה התפתח מאז ועד עתה ומהן השלכותיו לעתיד.
עמית, בהרב-מיארה, דטל, ושאר ה'דילרים' של היוריסטוקרטיה וההגמוניה הישנה – אותם גורמים שפועלים פעם אחר פעם להגנת מבנה הכוח הקיים – יעשו הכול כדי למנוע ממני לפעול במלוא הכוח לניקוי ההשחתה הפוליטית והריקבון שהם חוללו באוניברסיטאות, המבצר הפרטי של ההגמוניה הישנה.
תיאורית "האליטות כמאפיה" (Elites as a Mafia) טוענת כי בשלבים מסוימים של התפתחות חברתית – או לחלופין, בתקופות של ריקבון מוסדי – אליטות שלטוניות, כלכליות וביורוקרטיות מתחילות לפעול לפי דפוסי התנהגות, קודים ומנגנוני הישרדות, המאפיינים באופן מסורתי את הפשע המאורגן.
אחד מ"חוקי הליבה של החשיבה המערכתית" של פיטר סנג'י, הוא ש"הבעיות של היום נובעות מהפתרונות של אתמול, והפתרונות של היום יהיו הבעיות של המחר". מה עומד מאחורי הכלל הזה?
מדינת ישראל צריכה לפעול בלבנון, בשני ערוצים במקביל: מצד אחד, להמשיך בכנות במאמצי המו"מ עם ממשלת לבנון; מצד שני, להתכונן במבט חדש ולא מקובע למלחמה נוספת עם חיזבאללה.
רבים מבלבלים בין הקוד האתי של פרופ' אסא כשר ל'רוח צה"ל' של הפרופסורים שגיא והלברטל. מדובר בשתי תפיסות עולם קוטביות לגבי תפקידו של המסמך: האם הוא ספר חוקים וערכים מקצועי-אוניברסלי (כשר), או מצפן זהותי-לאומי וחינוכי (שגיא והלברטל)?
