משה כהן אליה: אפקט סטרייסנד של נאום נתניהו

תקציר: כשיצאו עשרות נציגים מן האולם במחאה עם תחילת נאומו של נתניהו באו"ם, הפך החרם מיד לחלק מרכזי מהסיפור התקשורתי סביבו. נתניהו אף פתח את דבריו בהתייחסות ישירה ליוצאים מן האולם. ואז, נוצרה אצל קהל אחר בדיוק התגובה ההפוכה, ושונאי ישראל שרצו לפגוע בנתניהו, הפכו למפרסמים הטובים ביותר של נאומו.

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

המאמר מבוסס על פוסט שפרסם פרופ' משה כהן אליה בטוויטר: , ב- 2 ביוני 2026; וב- 9 ביולי 2026.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על אפקט סטרייסנד. למאמרים האחרים:

1. פנחס יחזקאלי: אפקט סטרייסנד, כשאיסור יוצר הד תקשורתי.
2. פנחס יחזקאלי: 'מתנת הבחירות' של המחאה לערוץ 14.

* * *

ב- 27 בספטמבר 2026 התפרסמו נתוני הצפייה בנאומי מנהיגי העולם באו"ם. מוביל את הרשימה באופן ברור הוא בנימין נתניהו, שנאומו זכה לצפייה כוללת של 91 מיליון איש (כולל ברשתות). באשר לנתוני צפייה ישירה, נרשמו 14.2 מיליון צפיות מאומתות בנאום במלואו, ומספר שיא צפה בו עד סופו. ההשוואה לנאומי מנהיגים אחרים שעומדים במוקד השיח הגלובלי היא מעניינת. נאום זלנסקי זכה ל-2.6 מיליון צפיות (בהשוואה ל-14.2 של נתניהו), נאום טראמפ ל-1.1 מיליון צפיות, ונאום ארדואן ל-0.7 מיליון צפיות.

איך אפשר להסביר את נתוני הצפייה יוצאי הדופן, בוודאי מול מנהיגי העולם האחרים, במיוחד לאור היציאה המתוכננת ממליאת האו"ם של נציגי המדינות העוינות את ישראל (ראו את התמונה למטה)? הרי למרות שהנאום עצמו היה מצוין, הוא לא היה טוב יותר מנאומים אחרים של נתניהו.

התוצאה ההפוכה של אפקט סטרייסנד

אפקט סטרייסנד הוא מצב שבו ניסיון להסתיר, להשתיק, לצנזר או להקטין חשיפה לתוכן מסוים משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה: הוא הופך את התוכן למסקרן, חדשותי ומדובר יותר, ולכן מגדיל מאוד את החשיפה אליו. השם נולד בעקבות ניסיונה של ברברה סטרייסנד ב-2003 להסיר מהרשת צילום אווירי של ביתה; המאבק המשפטי עצמו הפך צילום שכמעט איש לא ראה לסיפור שמשך מאות אלפי צפיות.

בהקשר של נאום נתניהו, כשיצאו עשרות נציגים מן האולם במחאה בדיוק עם תחילת נאומו, החרם עצמו הפך מיד לחלק המרכזי מהסיפור התקשורתי סביב הנאום. נתניהו אף פתח את דבריו בהתייחסות ישירה ליוצאים מן האולם. כי מרגע שהמסר הוא "אנחנו לא מוכנים אפילו להקשיב לו", נוצרת אצל קהל אחר בדיוק התגובה ההפוכה: אז מה הוא אמר שגורם להם לקום ולצאת? וכך למעשה שונאי ישראל שרצו לפגוע בנתניהו, הפכו למפרסמים הטובים ביותר של הנאום שלו.

אז מי שביקש לרוקן את האולם, מילא את הרשת; ומי שביקש להחרים את הנאום, הפך אותו לנאום שאי אפשר היה להתעלם ממנו. וזו הייתה עוד תרומה של העם היהודי לקידום הבהירות המוסרית של העולם.

[להרחבה על אפקט סטרייסנד: כשאיסור יוצר הד תקשורתי, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה.
• אוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.