גרשון הכהן: ההתיישבות בנגב ובגליל זקוקה לתנופה חדשה

תקציר: שוב מוכח כי מערכת חוקית ומשפטית אינה מסוגלת להתגמש בזריזות הנדרשת, בעת אירוע חירום משברי, חסר תקדים במהותו; ולהיפך. דווקא מערכות כמו קק"ל – המשוחררות מהאילוצים הפורמליים – מצליחות להיות אפקטיביות במצבים כאלה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 24 בספטמבר 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

זכיתי להשתתף בכנס שנערך לפני שבוע בקיבוץ מנרה והתמקד באתגרי שיקום הצפון לאחר המלחמה. בין הדוברים היה גם השר זאב אלקין המופקד על מאמצי השיקום בעוטף עזה ובצפון. הוא תיאר את הקשיים הביורוקרטיים והמשפטיים בהם הוא מתמודד.  עיקר הקשיים נובעים לדבריו, מאי יכולתה של מערכת חוקית משפטית להתגמש בזריזות לדרישות הייחודיות של אירוע חירום משברי חסר תקדים במהותו. לדוגמה תאר כיצד המשפטנים במשרדי הממשלה ובמיוחד במשרד האוצר, עיכבו כמעט חצי שנה, את הזרמת התקציב שהוקצה בהחלטת הממשלה לשיקום הצפון. הם דרשו לברר קודם בעבודת מטה, בהיבט החוקי – באופן מוגדר ומוסדר – מה בדיוק נכלל ב"ביישובי קו  עימות".

מחקרים שהתמקדו בהתנהלות מדינות בהתמודדות באירועי חירום חסרי תקדים – כמו אסון צ'רנוביל בברית המועצות והוריקן קתרינה  בניו אורלינס בארה"ב – מלמדים על נכות בסיסית של מערכות מדינתיות  להתמודדות באירועי אסון חסרי תקדים, מתוך קבעון ארגוני המדינה, לנהלים שמותאמים לימי שגרה. במדינות דמוקרטיות, מוכוונות שלטון חוק ומנהל תקין , הקשיים בולטים יותר מחוסר תרבות ניהולית שמאפשרת בשעת חירום פריצת מתכונת הנוהל והחוק.

מזכיר התנועה הקיבוצית – ליאור שמחה – זיהה לדוגמה לפני למעלה משנה את ההכרח להרחיב את הקיבוצים בעוטף עזה ובצפון, בקליטת עשרות משפחות צעירות. לשם כך, הגיש תכנית לבנייה מהירה של שכונות קראוונים בכל קיבוץ. כאן נתקל בדרישת רשויות התכנון לתכנית מאושרת (תב"ע) בתהליך שעשוי לארוך כחמש שנים. אלא שמצב החירום והרוח החלוצית שהתעוררה מבקשים שהדבר יעשה מיידית.

ראוי לברך על כך שבינתיים נפרצה דרך, ובמנרה מוקמת שכונת קארווילות. אבל הבעיה ביסודה נעוצה בדפוסי המנהל הציבורי שמתקשים להסתגל למומנטום הניהולי המתבקש במצבי חירום.

במבט דומה מומלץ להתבונן במצוקת הדיור לזוגות צעירים. לאחר שלוש שנות מלחמה ומאות ימי מילואים לכל חייל,  ממשלת ישראל לא יכולה להתעלם מחובתה לספק מענה למגורים בהישג יד לאלה שהקריבו למענה בהתמסרות, שלא הייתה כדוגמתה, גם לא במלחמת העצמאות.

ניתן ללמוד מהאופן בו התנהל אריאל שרון כשר השיכון בשנות ה-90 לנוכח גלי העלייה מברית המועצות. קבלנים מתארים כיצד ידע לעקוף חסמים נוהליים ולזרז תהליכים.

כיצד איבדנו את זה?

למרבית ההפתעה, חלק מהגורמים  לתפנית שעשה המנהל הציבורי בישראל מפעולה בתודעת חירום חלוצית לפעולה בהכוונת חוק ומשפט, נבעו דווקא מתפיסת הממשל הליברלית שהוביל הליכוד בהובלת מנחם בגין. אמירתו "יש שופטים בירושלים", פתחה דלת להעברת סמכויות והכרעות ציבוריות לידי המערכת המשפטית. התנהלותו של ראש הממשלה לוי אשכול אחרי מלחמת ששת הימים, בעניין  תכנית אלון. יכולה להדגים מה השתנה. הוא קרא ליגאל אלון להציג את תכניתו לממשלה, אבל בתבונתו המפא"יניקית, נמנע  מהבאת התכנית  להצבעת הממשלה. למרות זאת, מיד לאחר מכן, עלו גופי ההתיישבות והתנועות הקיבוציות להתיישבות בבקעת הירדן.  

כדי להיחלץ מהשיתוק בתחום ההתיישבות,  יש לחולל תנועת רנסאנס  לשיבת  משרתי הציבור אל פעולה בהגיון חלוצי מוכוון חזון לאומי ציוני. במבט הזה, התיישבות, במיוחד בספר איננה עסקת נדל"ן וגם לא צורך ביטחוני בלבד, היא בניין אומה ומולדת.

זו תמצית מושג הממלכתיות שקבע בן גוריון, בציפייה ממשרת הציבור לפעול בהכוונת מצפן החזון הלאומי. על כך קבע "עובדי המדינה יעצבו למעשה דמות המשטר, לא החוק אלא הביצוע הוא הקובע".  אלא שבמדינה שאבדה את היכולת להסכים על חזון לאומי משותף, לא נותר למשרתי הציבור שום גורם מכוון מלבד שלטון החוק הפורמלי.  

בישיבה בסוכה שמסמלת לאדם את ארעיות קיומו, טמונה  הזמנה למבט מחודש על כל מה שכרוך בחובה הציונית לתנופת  התיישבות מחודשת בתודעת חירום.

[לאוסף המאמרים על שגרה, חירום והמדינה המודרנית, לחצו כאן]

קק"ל למשל אפקטיבי, כי הוא משוחרר מהאילוצים הפורמליים

למול הקשיים הנוהליים של מוסדות המדינה הפורמליים, בולטת לטובה ההתנהלות של קק״ל בהכוונת היו״ר אייל אוסטרינצקי, שהגיע לכנס ושיתף את הקהל בהחלטות מנהיגותיות שקיבל לסיוע מיידי למאמץ השיקום בהכרת כורח מצב החירום.

התמיכה התקציבית שהעניקה קק״ל למשימות לאומיות בשלוש שנות המלחמה, מעניקות את הצידוק המלא להמשך קיום קק״ל מול הטוענים, כי לאחר קום המדינה והקמת מוסדותיה הרשמיים אין יותר צידוק לקיומו של ארגון מקביל שמייצג במהותו את החזון הלאומי היהודי מימים שקדמו להקמת המדינה.

[לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שגרה, חירום והמדינה המודרנית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על המושג: 'ממלכתיות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י.
• אוסף המאמרים על שגרה, חירום והמדינה המודרנית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על מות ההתיישבות היהודית בא"י, באתר יצור ידע, ייצור ידע, 3/6/23.
• גרשון הכהן (2026), אוסף המאמרים על שגרה, חירום והמדינה המודרנית, ייצור ידע, 18/9/26.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.