האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בעוד שהסכם חודייביה משמש בהלכה כמודל לשביתת נשק טקטית וזמנית מול אויב ישיר, הבריתות המבוססות על אויב משותף וטובת המדינה (מסלחה) מאפשרות הלכתית ליצור שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח עם גורמים לא-מוסלמיים. אבל, כאן אנו מגיעים לאופוזיציה האיסלאמיסטית…
שניים מהאישים המשמעותיים ביותר בזירה המדינית של ישראל המודרנית – שמעון פרס ובנימין נתניהו – הקיפו עצמם באנשים מבריקים, חדורי תחושת שליחות לאומית. אך בעוד אנשי פרס – 'צברים' בני הארץ – הולידו את הסכמי אוסלו שהובילו לכאוס ביטחוני, העולים החדשים של נתניהו – שנושאים עמם מטען תרבותי זר וגלותי – הביאו לישראל דיפלומטיה שונה, רלוונטית יותר. אבל, האם יש בכך לפתור את בעיותיה המדיניות? את הבידוד שאליו נקלעה ואת אשמת ה'קולוניאליזם'?
