פנחס יחזקאלי: מה גרם להנהגת היישוב לפתוח ב'סזון' נגד האצ"ל?
מה הוביל את הנהגת היישוב המאורגן – בראשות דוד בן-גוריון ומוסדות הסוכנות היהודית – לצעד חריף וחסר תקדים זה של הסגרת יהודים לידי הבריטים?
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מה הוביל את הנהגת היישוב המאורגן – בראשות דוד בן-גוריון ומוסדות הסוכנות היהודית – לצעד חריף וחסר תקדים זה של הסגרת יהודים לידי הבריטים?
סוציולוגיה בנויה על איסוף סיזיפי של חומרים בהקשר מסוים, שערכם המצרפי גדול בהרבה מערכו של כל פריט בתוכם. זו תרומתי הצנועה למחקר על שנאת השמאל את בנימין נתניהו, המאגדת חלק מזערי מהתופעה של שנאת נתניהו מיולי 2025 ואילך. מתנצל שלא אספתי יותר, אבל באמת נמאס… אתם מוזמנים להוסיף!
תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון נותרה אחד הפצעים הפתוחים והמדממים ביותר בהיסטוריה הישראלית, עדות חיה למחיר הכבד של הכרעות לאומיות דרמטיות, בהיעדר קונצנזוס רחב ותוך חוסר לימוד מופגן מניסיון הלאומי מאז הסכמי אוסלו. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על ההתנתקות והשלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
לאחר כמעט שישים שנות התיישבות בגולן, מדינת ישראל צריכה ללמוד כיצד להציע הצעת שלום, בהיפרדות גואלת מנוסחת החורבן "שטחים תמורת שלום".
ד"ר אורי מילשטיין טוען כבר שנים כי "צה"ל רחוק מאוד מהמודלים של צבאות מקצועיים" (ובכך הוא צודק מאוד), ו"הוא נותר מאז הפלמ"ח כסוג של מליציה". האם הוא צודק גם בכך? לטעמי לא. בשדות הקרב המודרניים, המפגש בין צבא מקצועי לבין מיליציה אינו רק מפגש בין מקצוענות לאלתור. הוא בעיקרו מפגש בין שני מודלים ארגוניים שונים, ואפילו קוטביים.
לרל"ביסטים אין זהות "חיובית" ואין רצף אידאולוגי המחבר בין ליברמן ליאיר גולן. אבל יש להם זהות "שלילית": הם לא בהכרח יודעים במה הם תומכים, אבל הם יודעים היטב את מי הם שונאים.
היסטוריונים רבים רואים בגוסטב אדולף השני לא רק מצביא מבריק, אלא את אחד ממעצבי אירופה המודרנית. ללא התערבותו, ייתכן שהמאזן הדתי, הפוליטי והאסטרטגי של היבשת היה מתפתח באופן שונה לחלוטין…
מאז ההתנתקות בקיץ 2005, הכול השתנה. למנהיגי מדינת ישראל חייב להיות ברור כי במציאות שהתהוותה, אין למדינה כול יכולת לטלטלת עקירה, ללא התדרדרות למלחמת אחים. זה לא איום, זו הערכת המצב!
ברגע שבו ההליך המשפטי הופך מכלי לאכיפת נורמות לנשק במאבק על תודעה וכוח, המערכת אולי משיגה "ניצחונות" נקודתיים בדעת הקהל, אך במחיר הרסני של שחיקת האמון ציבורי – הנכס היחיד שבבלעדיותו שורדת מערכת משפט במדינה דמוקרטית. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק בישראל. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
יש רגע שבו הטייטל מפסיק לומר משהו. בוריס צ'רני מחברת Anthropic, מי שמזוהה עם Claude Code, ניסח אותו בפוסט קצר: ככל שהגבולות בין הנדסה, מוצר, עיצוב ודאטה 'נמסים', אולי לא נשאל עוד מה כתוב לאדם על התג, אלא איזה סוג של תרומה הוא מביא ברגע נתון. במקום מקצוע, תפקוד; במקום זהות, מיקום במחזור החיים. המודל חזק, ואני מבקשת למתוח אותו בשני מהלכים…