פנחס יחזקאלי: מיליציה מול צבא מקצועי, בין סף הכאוס לקיפאון בירוקרטי

תקציר: ד"ר אורי מילשטיין טוען כבר שנים כי "צה"ל רחוק מאוד מהמודלים של צבאות מקצועיים" (ובכך הוא צודק מאוד), ו"הוא נותר מאז הפלמ"ח כסוג של מליציה". האם הוא צודק גם בכך? לטעמי לא. בשדות הקרב המודרניים, המפגש בין צבא מקצועי לבין מיליציה אינו רק מפגש בין מקצוענות לאלתור. הוא בעיקרו מפגש בין שני מודלים ארגוניים שונים, ואפילו קוטביים.

[בתמונה: מיליציה מול צבא מקצועי, בין סף הכאוס לקיפאון בירוקרטי… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של Copilot ב- Windowes]
[בתמונה: מיליציה מול צבא מקצועי, בין סף הכאוס לקיפאון בירוקרטי… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של Copilot ב- Windowes]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ד"ר אורי מילשטיין טוען כבר שנים כי "צה"ל רחוק מאוד מהמודלים של צבאות מקצועיים" (ובכך הוא צודק מאוד), ו"הוא נותר מאז הפלמ"ח כסוג של מליציה פוליטית" (ראו למשל הסרטון למטה).. האם הוא צודק גם בכך?

לטעמי לא. בשדות הקרב המודרניים, המפגש בין צבא מקצועי לבין מיליציה אינו רק מפגש בין מקצוענות לאלתור. הוא בעיקרו מפגש בין שני מודלים ארגוניים שונים, ואפילו קוטביים. בעיית חוסר המקצועיות של צבאות נובעת לא מהיותם מיליציה אלא בשל הסטגנציה שהביורוקרטיה הצבאית יוצרת.

[בסרטון: "אין לנו צבא. זו מיליציה פוליטית"…]

היבטים תאורטיים: ארגונים בין סדר לכאוס

הדרך הטובה ביותר להבין את השוני המהותי שבין סוגי הארגונים: הצבא והמיליציה, הוא בעזרת "המודל של ארגונים בין סדר לכאוס"

אם נדמה את הארגון כפועל במרחב התיאורטי-תפיסתי של הסדר ("Order") והכאוס ("Chaos"), ניתן למנות באותו מרחב חמישה מצבים עיקריים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי (ראה בתרשים למטה):

  • קיפאון – סטגנציה (Stagnation): הכל קפוא. אין תזוזה… כזה הוא, למשל, ארגון ביורוקרטי, הסובל מעודף ביורוקרטיה ומעודף נהלים, ובו זכויות יתר לאליטה ביורוקרטית שלטת. צבאות ברובם פועלים באזור זה, כי לא ניתן לעצור את התעצמות הביורוקרטיה שלהם.
  • סדר: באזור זה מתקיים שווי משקל סטטי למדי בין מושכי סדר וכאוס, שמהווה מצב אידאלי לארגונים ביורוקרטיים. צבאות במיטבם – וכאלה יש נדירים – פועלים באזור זה. הבעיה היא שלאורך זמן, מבנה ארגוני מסורבל וביורוקרטיה מפותחת, מובילים, באופן דינאמי, ל"קיפאון".
  • כאוס: מצב של 'התהוות' מגוון אפשרויות כה גדול, עד כי יכולה לגלוש אליו ולאבד שליטה;
  • התפוררות (Disintegration): סיום פעולתה של מערכת מורכבת, כולל גופים חיים וגם ארגונים. לדוגמה, ארגון שאינו נפתח לארגונים אחרים, ואינו פותח את שורותיו לאנשים חדשים, וכך, "קופא על שמריו" והופך לא רלוונטי. במקרה כזה, הוא עשוי להגיע ל"כאוס" ולהידרדר מ"קיפאון" להתרסקות מוחלטת, כדוגמת חיה הנלכדת באורות של רכב מתקרב וקופאת על עומדה, עד לאובדנה;
  • סף גבול הכאוס או סף הכאוס (Edge of Chaos", EOC): זהו הפלח הצר שבין סדר – ואחריו קיפאון מבני, המוביל להתפוררות/התפרקות כוללת. זהו האזור שבו נוצרת חדשנות פורצת דרך, הסתגלות / אדפטיביות גבוהה, ויכולת למידה מהירה. המיליציה במיטבה פועלת בדיוק במרחב הזה.

[להרחבה על: מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, לחצו כאן]

[בתמונה: מודל ארגונים בין סדר לכאוס. התרשים: ייצור ידע]
[בתמונה: מודל ארגונים בין סדר לכאוס. התרשים: ייצור ידע]

מאפייני המיליציה כמערכת מסתגלת/אדפטיבית:

הסיכון המובנה: גלישה לכאוס

המיקוד על סף הכאוס מעניק למיליציה את יתרון הקטליזטור, אך הוא גם נקודת התורפה הקטלנית שלה:

  1. התפרקות משמעתית ומבנית: היעדר סדר נוקשה עלול להוביל למיליטנטיות פיראטית, אבדן שליטה, ביזה או פיצול לתתי-פלגים שנלחמים זה בזה.
  2. סכנת התפוגגות: ללא מוסדות מייצבים, כל מכה קשה עשויה למוטט את ההתאגדות כליל ולהעביר אותה מצד "סף הכאוס" לצידו השני – כאוס מוחלט.
[בתמונה: מיליציית אבו עסא בדרום הפרוע בישראל... חתרנות שתתפתח לטרור במלחמה הרצינית הבאה! הסרטון שותף ברשתות החברתיות ע"י משה קוזק]
[בתמונה: מיליציית אבו עסא בדרום הפרוע בישראל… חתרנות שתתפתח לטרור ולגרילה במלחמה הרצינית הבאה! הסרטון שותף ברשתות החברתיות ע"י משה קוזק]

הצבא המקצועי: מלכודת הסדר והקיפאון הבירוקרטי

מן העבר השני ניצב הצבא המקצועי. זהו ארגון שתוכנן ונבנה בעידן התעשייתי כדי לייצר סדר, אפקטיביות ויעילות בקנה מידה רחב. הצבא המקצועי הוא מערכת היררכית, מוסדרת, המבוססת על נהלים קשיחים, היררכיה ברורה ומבנים קבועים.

הפרדוקס הארגוני: אותן התכונות בדיוק המעניקות לצבא המקצועי עוצמה מרתיעה, עמידות לזמן ממושך ויכולת ריכוז מאמץ, הן אלה שמדרדרות אותו לקצה השני של הספקטרום – קיפאון (Stagnation) ופער רלוונטיות.

חולשות הצבא כבירוקרטיה נוקשה:

  • חוק שימור הסדר: הצבא משקיע אנרגיה עצומה בשימור המבנה הפנימי שלו (משמעת, טקסים, בירוקרטיה) לפעמים יותר מאשר בהתאמה לסביבה המשתנה.
  • פער רלוונטיות (Relevance Gap): קצב השינוי בשדה הקרב האסימטרי מהיר פי כמה מקצב האישור של תורות לחימה ורכש בצבא ממוסד. כתוצאה מכך, הצבא נלחם לעתים קרובות מול אתגרי ההווה באמצעות כלי העבר.
  • דיכוי יוזמה מקומית: עודף נהלים ובקרה מרכזית מענישים שגיאות של דרגי השטח, ובכך מייצרים תרבות המעדיפה פסיביות בטוחה על פני יוזמה אדפטיבית.
[בתרשים: פער רלוונטיות… המקור: ייצור ידע]

השוואה ארגונית: מיליציה מול צבא מקצועי

מאפייןמיליציה (סף הכאוס)צבא מקצועי (סדר ובירוקרטיה)
מבנה ארגונירשתי, מבוזר, שטוחהיררכי, אנכי, מדורג
מקור הסמכותכריזמה מקומית, איום יום-יומיתיוג פורמלי, דרגות, חוק
מהירות בלולאת OODA (* ראו בתחתית הטבלה)מהירה מאוד (שעות/ימים)איטית (חודשים/שנים)
מקור העוצמהגמישות, אדפטיביות, חיכוך מופחתסד"כ, לוגיסטיקה, טכנולוגיה, עמידות
הסיכון המרכזיגלישה לכאוס ואובדן שליטהקיפאון, ניתוק מהמציאות ופער רלוונטיות

* לולאת OODA (ראשי תיבות של Observe, Orient, Decide, Act: תצפית, אוריינטציה, החלטה, פעולה) היא מודל לקבלת החלטות שפותח על ידי אסטרטג החיל האוויר האמריקאי ג'ון בויד. העיקרון המרכזי של המודל פשוט: מי שמבצע את הלולאה הזו מהר יותר וברציפות, "נכנס לתוך לולאת ההחלטות" של היריב, קוטע את חשיבתו ומכריע אותו. הפער במהירות הלולאה מייצר את פער הרלוונטיות: בזמן שהצבא המקצועי מנסה להשלים לולאה אחת מורכבת ומבוקרת (משלב הזיהוי ועד ירי החימוש), המיליציה מספיקה לבצע 4-3 לולאות קטנות: היא כבר תקפה, שינתה מיקום, נטשה את הנשק ונטמעה באוכלוסייה.

[בתמונה: מיליציה מול צבא מקצועי, בין סף הכאוס לקיפאון בירוקרטי… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
[בתמונה: מיליציה מול צבא מקצועי, בין סף הכאוס לקיפאון בירוקרטי… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

המאבק הדיאלקטי והפתרון המורכב

ההיסטוריה הצבאית מראה כי מפגש בין צבא מקצועי למיליציה מייצר דינמיקה מעניינת:

  1. שלב ראשון – יתרון ההפתעה של המיליציה: המיליציה מנצלת את גמישותה כדי לפגוע בצבא המקצועי בנקודות התורפה של הסדר שלו.
  2. שלב שני – הדילמה הצבאית: הצבא המקצועי מנסה להפעיל עוד יותר "סדר" (עוד נהלים, עוד כוח אש מרוכז), מה שרק מגדיל את פער הרלוונטיות.
  3. שלב שלישי – התפתחות או התפרקות:
    • לגבי המיליציה: אם היא רוצה לנצח מערכתית, היא מחויבת לנוע לכיוון הסדר (ממוסדת, לוגיסטיקה, היררכיה) – תהליך שנקרא מליטריזציה של המיליציה, שמצידו עלול לסרס את יתרון הגמישות שלה.
    • לגבי הצבא המקצועי: כדי לנצח, הצבא חייב לדעת "ללכת לאחור" אל סף הכאוס – לאפשר ביזור, ליצור יחידות אדפטיביות, ולהעביר סמכויות לקצה המבצעי (מה שנקרא בשפה הצבאית פיקוד משימתי).

לסיכום

המאבק בין מיליציה לצבא מקצועי אינו מאבק בין חולשה לעוצמה, אלא בין גמישות בסף הכאוס לבין יציבות בסף הקיפאון.

צבא מקצועי הרוצה לשמור על רלוונטיות בעידן המורכב אינו יכול להסתפק רק בעוצמה חומרית; עליו להזריק לתוך הקיפאון הבירוקרטי שלו אלמנטים מבוזרים המאפיינים את סף הכאוס, מבלי לאבד את היציבות המוסדית המגדירה אותו. דוגמה כזו היא היחידות המיוחדות, שהן היררכיות הרבה פחות וגמישות ומסתגלות הרבה יותר.

[בתמונה: מיליציה מול צבא מקצועי, בין סף הכאוס לקיפאון בירוקרטי… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: מיליציה מול צבא מקצועי, בין סף הכאוס לקיפאון בירוקרטי… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה