פנחס יחזקאלי: כאוס – כשהכל מתערבב ואין שליטה…

תקציר: כאוס (Chaos) הוא לכאורה מצב שבו הכל מעורבב. אין אבחנה בין דברים ואין לכל דבר את המקום שלו. זהו מצב של התהוות מגוון אפשרויות כה גדול, עד כי יכולה לגלוש אליו ולאבד שליטה. זהו סוג התנהגות של מערכת מורכבת, שהתנהגותה מתנהלת על פי תבנית, שאינה ידועה...

[בתמונה: כאוס הלכה למעשה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 17 ביולי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כאוס (Chaos) הוא לכאורה מצב שבו הכל מעורבב. אין אבחנה בין דברים ואין לכל דבר את המקום שלו.

זהו מצב של התהוות מגוון אפשרויות כה גדול, עד כי יכולה לגלוש אליו ולאבד שליטה. זהו סוג התנהגות של מערכת מורכבת, שהתנהגותה מתנהלת על פי תבנית, שאינה ידועה.

סדר הינו לכאורה ההיפך מכאוס. אולם, כאוס וסדר אינם בהכרח הפכים, שכן בכאוס ניתן למצוא מצבי סדר מסוימים.

ג'ורדן פיטרסון, בספרו: "12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס(ראו תמונת כריכה למטה משמאל), עוסק בכאוס ובסדר כשלימות אחת גדולה, המאגדת בתוכה את הניגודים (מה שמכונה: שלימות ניגודית או שלימות הניגודים).

[למאמר: 'תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…', לחצו כאן]

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שלימות ניגודית', לחצו כאן]

הוא מגדיר את הכאוס כך (פיטרסון, 2018, עמ 141-140):

כאוס הוא מרחב אי הידיעה. הוא הארץ הלא נודעת. כאוס הוא מה ששוכן לנצח ומעבר לכל הגבולות הפיזיים והרעיוניים, למעלה מכל האבחנות. הוא הנכרי, הזר, החבר הכנופיה האחרת, האוושה בין השיחים באישון לילה, המפלצת שמתחת למטה, הכעס הנסתר של אמך, מחלתו של ילדך.

כאוס היא הייאוש והאימה שאת חשה אל מול בגידה קשה. זה המקום שבו אתה נמצא כשהכל קורס; כשחלומותיך מתפוגגים, כשהקריירה שלך מתרסקת או כשנישואיך מגיעים אל קיצם. זהו השאול מהאגדות ומהמיתוסים, שבהם הדרקון - והזהב שעליו הוא שומר - חיים תמיד זה לצד זה.

כאוס הוא המקום שבו אנחנו נמצאים, כשאיננו יודעים איפה אנחנו. הוא מה שאנו עושים כשאין לנו מושג מה אנחנו עושים.

בקיצור, כאוס הוא כל הדברים וכל המצבים, שאיננו יודעים ואיננו מבינים.

כאוס הוא גם התוהו בבוהו בבראשית א', הפוטנציאל נטול הצורה, האפשרות ההיולית (חסרת הצורה), שהתקיימה בראשית כל הזמנים, שמתוכה ברא בדברו האל את הסדר.

זו אותה אפשרות, שמתוכה אנו - שנבראנו בצלמו - מזמנים אלינו את הרגעים החדשים, והמשתנים תמיד, של חיינו. וכאוס הוא גם חירות, חירות נוראה...".

[למאמר: 'ג’ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת', לחצו כאן]

מעצם ההגדרה, כאוס יכול להיות סובייקטיבי, בעיני המתבונן. למשל, למשל, ציור מודרני של ג'קסון פולוק, הנראה לאחד מסודר להפליא ולאחר גיבוב של כתמים על הבד (בן דב, 2014):

[בתמונה: ציור של ג'קסון פולוק: מה אתם רואים פה, סדר או כאוס? הכל בעיני הצופה; לתמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Dale Cruse לאתר flickr]

חמישה מצבים תפיסתיים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי

כאוס הוא אחד מחמישה מצבים תפיסתיים שבהם יכול ארגון להימצא, על פי המודל של 'מערכות מורכבות בין סדר לכאוס'

אם נדמה את הארגון כפועל במרחב התיאורטי-תפיסתי שבין סדר לכאוס, ניתן למנות באותו מרחב חמישה מצבים עיקריים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי (ראה בתרשים שלמטה). סדר הוא אחד מהם. האחרים הם:

[להרחבה בנושא: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס', לחצו כאן]

[להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סף כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התפוררות', לחצו כאן]

אם נתאר מצב של קיפאון באמצעות הדימוי של 'דיקטטורה' וסדר כרפובליקה, מצב של כאוס הינו אנרכיה. קיים מחסור כרוני בקשרי היררכיה אפקטיביים. קשרי העבודה רבים מידי ושליטה על העובדים אינה קיימת.

ארגונים הגולשים לכאוס הם בדרך כלל כאלה המצויים בסביבה תחרותית מאוד. החופש הרב הניתן לעובדים יוצא משליטה. בנוסף, ההזדמנויות הרבות המאפיינות את השהייה בסף הכאוס יוצרת מצב של התחלות רבות ללא "רגל מסיימת".

לכן, ארגון המצוי במצב של כאוס (או חלק מארגון המצוי במצב כזה) אינו נמצא במצב אג'ילי. מצבים כאלה מאפיינים ארגונים תחרותיים במצבי סף כאוס, וארגונים ביורוקרטיים וצבאיים, במצב של סדר.

[בתמונה: לכאוס יש, לפעמים, פנים... אתל קנדי, שניות לאחר רציחתו של בעלה, המועמד לנשיאות, רוברט (בובי קנדי) ב- 6 ביוני 1968 על ידי סירחאן סירחאן, לאחר יציאתו ממסיבת העיתונאים במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס. הכתבה עוסקת בצלם האגדי, הארי בנסון שצילם את התמונה, והצליח להנציח בפעם האחרונה את בובי קנדי לפני הרצחו; ואת פניה המבועתות של אשתו אתל, שניות אחרי הרצח]

גורמים המקרבים כאוס בארגונים

  • ביזור יתר של סמכויות, עד לאוטונומיה של ניהול
  • קיומן של תת-מערכות מרובות בעלות קשרים רבים ובלתי מוגדרים
  • קונפליקטים רבים במערכת, היוצרים ניגודי אינטרסים · עודף יוזמות וחוסר כיוון ברור
  • חדשנות המקדימה את זמנה או אינה בשלה דיה
  • עודף מידע ותחלופת נתונים רבה
  • חוסר הלימה בין התפתחות הארגון להתפתחות הסביבה המשימתית שבה הוא מתפקד.

כאוס

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי NASA Goddard Space Flight Center לאתר flickr]

.

[כאוס במדיניות ציבורית...]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה