פנחס יחזקאלי: סף הכאוס – ללכת על חוד הסכין…

תקציר: המונח סף הכאוס או סף גבול הכאוס (The Edge of Chaos) הוא הגבול העדין שבין הסדר לכאוס. מצב שבו כמות ההזדמנויות היא הגדולה ביותר אך גם הסיכונים, בהתאמה. זוהי מטפורה של מרחב וזמן למצב בו שינויים במערכת יכולים להביאה לכיוונים שונים, שבין התנהגות כאוטית לסדר. פוטנציאל שינוי זה מהווה סיכון והזדמנות כאחד. הוא מצב המעודד דינמיות והתארגנות (התהוות). קיומה של מערכת במצב כזה יכול להיות עקב נסיבות חיצוניות או מהכוונה מודעת של מנהיגיה...

סף הכאוס

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

נולדתי אל תוך סערה, והשקט אינו הולם אותי (אנדרו ג'קסון)

שקט הוא רפש... (זאב ז'בוטינסקי)

המאמר עודכן ב- 16 ביולי, 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

גנרל-אוברסט היינץ וילהלם גודריאן (Heinz Wilhelm Guderian‏; 1954-1888) היה ממפקדי השריון הבולטים בדורו; והכוח המניע מאחורי חיל השריון הגרמני. 

אלן קלרק, בספרו: 'מבצע ברברוסה', כתב עליו כך (קלרק, 1979, ע' 59):

"גודריאן היה מצביא הטנקים המובהק, אף יותר ממאנשטיין, אוקונור ומודל, וחונן בעצבים חזקים משל רומל או פטון. הוא ידע כיצד מנהיגים דיוויזיה משוריינת. הוא נמנה עם אותם אנשים ספורים מאוד, שקלטו את תורתו של לידל הארט, בדבר חשיבות המהירות, הניידות ועוצמת האש; שראו בשריון זרוע עצמאית, ולא נשק מסייע במערך גייסות מקובל. כיוון שהבין שעל הטנקים לנוע בהתמדה, לחץ כל העת את האויב, כשהוא גורם למפקדיו סיוטים בשל הפער שנפתח בין הטנקים הלוחצים קדימה, לבין הרגלים שנותרו לבדם להתמודד עם גייסות האויב שטרם הוכרעו מאחור (קלרק, 1979, ע' 61).

בפלישה לרוסיה ("מבצע ברברוסה") היה גודריאן מפקד קבוצת פנצר שלמה, שהיוותה את חוד החנית של מפקד קבוצת הארמיות "מרכז", פון בוק; ונקלע על הרקע הזה לעימותים עין ספור עם מפקדו הישיר, גינתר פון קלוגא. במהלך הריבים ביניהם הצמיד לו קלוגא את המשפט שאפיין את נטייתו לפעול תמיד בסף הכאוס, במגע מתמיד עם האויב, באופן שבו עיקר ההזדמנויות פרוסות לפניו, אך גם עיקר הסיכונים...: "מבצעיך תלויים תמיד בחוט השערה..." (קלרק, 1979, ע' 61).

[בתמונה: גודריאן ברכב הקרב המשוריין שלו: "מבצעיך תלויים תמיד בחוט השערה...". התמונה היא נחלת הכלל]

סף הכאוס מהו? המשגה

המונח סף הכאוס או סף גבול הכאוס (The Edge of Chaos) הוא הגבול העדין שבין הסדר לכאוס. מצב שבו כמות ההזדמנויות היא הגדולה ביותר אך גם הסיכונים, בהתאמה.

זוהי מטפורה של מרחב וזמן למצב בו שינויים במערכת יכולים להביאה לכיוונים שונים, שבין התנהגות כאוטית לסדר. פוטנציאל שינוי זה מהווה סיכון והזדמנות כאחד. הוא מצב המעודד דינמיות והתארגנות (התהוות). קיומה של מערכת במצב כזה יכול להיות עקב נסיבות חיצוניות או מהכוונה מודעת של מנהיגיה.

ביטוי אחר, המזכיר את המושג 'סף הכאוס', הוא "ללכת על חוד הסכין". או "לחיות על חוד הסכין", וגם הוא ביטוי לועזי: "On a knife-edge".

אזור סף הכאוס הוא אזור תנודתי מאוד, אבל לאי סדר יש השפעה ממריצה על ארגונים ואנשים (טאלב, 2014, ע' 129). הוא מאפשר למערכת לפתח אנטי שבירות ולצמוח מתוך הבעיות, הרעשים והתקלות שהסביבה מייצרת. יתרה מכך, ככל שהמערכת תנודתית יותר, כך היא נוטה פחות לספוג תוצאות בלתי צפויות (תב"צים, "ברבורים שחורים") (שם, ע' 118).

[בתמונה: 'על חוד הסכין' או 'על סף הכאוס'... התמונה המקורית היא תמונה חופשית, שעוצבה והועלתה על ידי Silberfuchs לאתר Pixabay]

דוגמה לחיים על סף הכאוס הם החיים ביפן, באזורים המועדים לרעידות אדמה. הנה רעידת האדמה והצונמי שבעקבותיו בטוקיו, ב- 2011:

חמישה מצבים תפיסתיים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי

קיפאון הוא אחד מחמישה מצבים תפיסתיים שבהם יכול ארגון להימצא, על פי 'המודל של 'מערכות מורכבות בין סדר לכאוס'.

אם נדמה את הארגון כפועל במרחב התאורטי-תפיסתי שבין סדר לכאוס, ניתן למנות באותו מרחב חמישה מצבים עיקריים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי (ראה בתרשים שלמטה). קיפאון הוא אחד מהם. האחרים הם:

[להרחבה בנושא: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס', לחצו כאן]

אם נתאר מצב של קיפאון באמצעות הדימוי של דיקטטורה, סדר כרפובליקה וכאוס כאנרכיה, הרי שסף הכאוס הוא התרופפות הסדר על גבול האנרכיה, אבל עדיין, עם מידה מסוימת של סדר המאפשרת שליטה. משמע, כמות "קשרי העבודה" גדולה מאוד ביחס לקשרי ההיררכיה, אבל מנהלי הארגון מצליחים עדיין לקיים שליטה אפקטיבית, אם דרך קשרי העבודה ואם באמצעות המשמעת העצמית המפותחת של העובדים.

זוהי הסביבה שבה ארגונים צריכים למצוא את האיזון שבין עודף נהלים וחוסר גמישות למצב של חופש רב יותר המעודד יצירתיות בתחום של השגת מטרות הארגון והתגברות על מכשולים באותה סביבה משימתית של הארגון. זאת, לשם הסתגלות למציאות דינמית, המשתנה במהירות. בסביבה הזו יכולים ארגונים להבחין בהתרחשויות בסביבתם הארגונית בזמן אמת ולהגיב להם. שם מרוכזות ההזדמנויות שהארגון יכול להגיב אליהן, אולם, גם מרב הסיכונים, למשל, הידרדרות לכאוס מוחלט.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של Daryl R. Conner, בשם: "להוביל על סף הכאוס" - Leading at the Edge of Chaos: How to Create the Nimble Organization: How to Create the Nimble Organisation, שראה אור ב- 1998 בהוצאת . אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ככל שהארגון קרוב יותר לסף הכאוס, הוא מסוגל להתאים את עצמו לתנאים חדשים בסביבתו המשימתית במהירות שאינה גוזלת הרבה ממשאביו, ולהפך.

סביבה אופטימלית לארגונים צעירים וקטנים, בסביבה תחרותית

סף הכאוס הוא מצב אופטימלי עבור ארגונים צעירים וקטנים, בסביבה תחרותית מאוד, המעוניינים למקסם את מגוון ההזדמנויות הקיים (תוך ערנות לסיכונים הצצים במקביל. על כן, הוא מאפיין מצב אג'ילי עבורם (מצבים אג'יליים עבור ארגונים מתוארים בתרשים שלמעלה מתחת לקו האדום: סף הכאוס לארגונים תחרותיים וסדר לארגונים ביורוקרטיים ו/או צבאיים). ארגונים המתפקדים בסביבה זו הם חסונים יותר ו"המערכת החיסונית" שלהם טובה יותר. ניקולס טאלב טוען בספרו "אנטי שביר", כי חוסר יציבות ולחצים (במידה) הם גורם חיובי למערכת מורכבת. שכן, מערכות מורכבות נחלשות ואפילו מתות כששוללים מהן גורמי לחץ (טאלב, 2014, ע' 27).

[בתמונה משמאל: ספרו של נסים ניקולס טאלב: "אנטי שביר. איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים", שראה אור בהוצאת דביר, ב- 2012. אנחנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

שהות בתחום זה חשובה לארגונים בתקופות מסוימות (למשל, בתקופות של תכנון, כשיש צורך ביצירתיות (Creativity), בידע (Knowledge) וביצירת ידע (Knowledge Creation) שחסר לארגון ומצוי אצל עובדיו). בתקופות אחרות, ארגון או חלקים בתוכו אמורים לדעת לסגת ממנו לרמות גבוהות יותר של סדר (למשל, בעת ביצוע של תכניות).

תחום זה מכיל מגוון שונה של "התהוויות" [ראה את המושג התהוות/צמיחה (Emergence)] ומאופיין בהיעדר יציבות ובחוסר שיווי משקל. המונח מתייחס לרעיון שמערכות מסתגלות רבות, כולל החיים עצמם, מתקדמות באופן טבעי לאזור שבין סדר (Order) לכאוס (Chaos).

המטפורה שבבסיס המונח שאולה ממושג אזורי הספר, בו קיימות הזדמנויות ליוזמה והתרחבות, אך גם סכנה לאבדן שליטה. היא מציעה דמיון בין דינמיקה שליד מעברי פאזה לדינמיקה של עיבודי מידע [ראה מושג נפרד: מעבר פאזה (Phase Transfer)]. בשניהם, סף גבול הכאוס הוא בסביבת המעברים – מקום שבו צריך להימצא איזון בין עודף מתודולוגיה (נהלים) לבין גמישות רבה (יצירתיות), לשם ביצוע ההסתגלות.

דוגמה למעברים מתחום הטבע היא מצב הצבירה של נוזל, שהוא באמצע הדרך בין שני מצבים: מוצק (סטטי) וגז (מקרי). באזור זה יכולים להתפתח יישומים ארגוניים, הקשורים לתהליכים שמעודדים חדשנות ארגונית. משמע, חשיבה "מחוץ לקופסה", המעלה ומייצרת אפשרויות מגוונות.

דוגמה לשימוש באסטרטגיה של הליכה על סף הכאוס, הביא דונלד טראמפ בספרו 'אמנות העסקה', שראה אור גם בעברית (ראה תמונת הכריכה משמאל). אסטרטגיה זו כרויה: "פחד, אי וודאות והטלת ספקות" (FUD - Fear Doubt Uncertainty). משמע, ליצור סביבך 'מערבולת', כשצוות מגובש שהכנת מנצל את המצב לטובתך, כתוצאה מאי הוודאות והפחד שאתה יוצר.

לאחר בחירתו של טראמפ לנשיא, הוא הביא עמו שיטה זו לתחום היחסים הבינלאומיים (לורד וגרינשטיין, 2017).

סף הכאוס הוא אותה סביבה המכילה בתוכה את מרב המידע, על פי תיאוריות העוסקות באינפורמציה. ללא גילוי ופיתוח אזורי מעברים על סף הכאוס, ארגון יתקשה לפתח דינמיקה של התפתחות וחדשנות.

דוגמה לעבודה על סף הכאוס הן יחידות המתמחות באבטחת אישים. תורת הלחימה שלהן מתבססת על כך שאין בנמצא מודיעין קונקרטי, והסכנה יכולה לבוא ממקורות בלתי צפויים ובזמן ובמקום לא ידועים. דוגמה לארגון שעובר ממצב של "סדר" ל"סף גבול הכאוס" הוא למשל ארגון בטחוני סודי, שמצרכי חשאיות אינו נפתח לארגונים אחרים, ואינו פותח את שורותיו לאנשים חדשים, ובכך "קופא על שמריו". הכנסת פתיחות וגיוס חדשים מפשירה את הקיפאון ולוקחת את הארגון ל"סף גבול הכאוס", שם הוא יכול להרוויח הזדמנויות רבות חדשות, אולם, עלול גם להידרדר לכאוס (Chaos).

[למאמר: יחידה 101: אי על סף הכאוס, לחצו כאן]

ארגון יכול להגיע לסף גבול הכאוס באופן יזום (הפחתת היררכיות, הפחתת נהלים, מתן חופש פעולה לאנשים), אך יכול גם להיגרר לשם כתוצאת לוואי, צפויה או בלתי צפויה, של פעולה אחרת. לדוגמה, החלטת בית כלא להצטייד במערכת ההתראה אלקטרונית שתותקן במעטפת החיצונית של בית כלא ותתריע כנגד ניסיונות לחציית הגדר. בית הכלא יכול להיווכח שבמזג אויר סוער, מתריעה המערכת התראות שווא רבות, ובכל מקרה כזה, צוות בית הכלא נדרש לשלוח סוהרי בטחון לוודא את תקינות המערכת ואי קיומו של איום ממשי בגדר. אם התראות השווא הללו רבות מידי, עלול הכלא כולו להיגרר לכאוס.

כאשר הארגון מצוי בסף הכאוס, מוסרים המכשולים הארגוניים בפני התארגנות עצמית, ונוצרות התהוויות שונות (ראו דף נפרד בנושא התהוות). אנשי הארגון נחשפים למלוא טווח המתחים בין הארגון לסביבה ושליטת ההנהלה מושגת, לא באמצעות הפעלת עוצמה והידוק הפיקוח, אלא באמצעות יצירת משמעות משותפת והסכמה ויצירת מחויבות למטרות טווח קצר - וארוך - של הארגון, ולמספר ערכי ליבה. בנוסף להכוונה, מקנה המשמעות המשותפת ביטחון פסיכולוגי לאנשי הארגון לנוכח השינויים הרבים ואי הוודאות הקיימים בו. יצירה ושימור של צוותיים אורגניים מומחים, משמרת תחושה של יציבות נוכח השינויים הללו. יצירת מודלים מנטליים ומושגים מארגנים מסייעת לאנשי הארגון לסדר את המידע והידע שצברו בהקשר של נקודות המבט והפרשנויות הקיימות בארגון.

ישראל נמצאת מאז הקמתה על סף גבול הכאוס, בין מצב כאוטי של מלחמה לבין סדר אפשרי, בדמות הסדר השלום עם כל שכנותיה. מצב זה טומן בחובו סכנות רבות של הידרדרות לכאוס (כמו ערב מלחמת ששת הימים או עם פתיחת מלחמת יום הכיפורים) אך גם הזדמנויות לא מעטות, שבאו למשל לידי ביטוי ביצירתיות הרבה המופגנת בישראל בתחומים של ביטחון וצבא, היי טק ועוד.

[המחשה לחיים על סף הכאוס: חדרו של אלברט איינשטיין ביום פטירתו... מקור התמונה: Ralph Morse—Time & Life Pictures/Getty Images]

דרך מקובלת לתאר את תהליך ההישארות בסף הכאוס היא על ידי שימוש בביטוי "שיווי משקל דינמי". דוגמה טובה למצב כזה הוא המבנה הבלתי יציב של מטוסי קרב מודרניים כדוגמת 16-F. המבנה של מטוסים אלו הוא בלתי יציב מבחינה אווירודינמית, כלומר אילו היינו מנסים להטיס אותם ללא התערבות בלתי פוסקת של מערכות ההינע וההיגוי שלהם במהירות וכיוון הטיסה, הם לא היו מסוגלים לטוס. מה שמאפשר למטוסים אלו לטוס בכל זאת היא פעילותה של מערכת מחשבים מתוחכמת המתרגמת את הוראות הטייס לסדרה של פקודות להגאים ולמנועים שיוצרת למעשה שיווי משקל דינמי.

מהם הכלים למעבר בין "סדר" לכאוס"?

1. האחריות, הסמכות, השליטה והבקרה בקרבת הפעילות או רחוק ממנה. 2. היררכיות נמוכות מול 'שלטון הביורוקרטיה' 3. קיום אריסטוקרטיה ארגונית ששווה יותר מול היעדרה של אריסטוקרטיה כזו. 4. נהלים מועטים מול "שלטון הנהלים" 5. מעמד גבוה ("החכמה למטה") מול מעמד ירוד לעובדי השטח ("החכמה למעלה"). 6. היעדר חסמים ארגוניים מול ריבוי חסמים (למשל, תסמונת "הכל דרכי"). 7. ריבוי קשרי גומלין (כולם מחוברים מכולם) מול מיעוטם - נתק בין הפיקוד, המטה, השטח והסביבה משימתית. 8. ריבים על נושאים מקצועיים מול ריבים על אגו.

[בתמונה: הולכים לישום על סף הכאוס... התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי u/foxcake לאתר reddit]

איך מזהים ארגון ב'סף הכאוס'?

למעשה, שמונת הסעיפים שניתנו בתת הפרק הקודם הנם מאפיינים טובים לזיהוי מיקומו של הארגון. בנוסף, היו כבר ניסיונות של מדידה: באחת מעבודות המחקר של רלף ד' סטייסי (Stacey), שותפו לדרך של הביולוג קאופמן, הוגדרו חמישה פרמטרים של בקרה לוויסות מיקום המערכת בסקלה שבין סדר לכאוס ( Storr and Fryer, 2000, עמ' 17-12) (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 174):

  1. רמת זרימת המידע בין הצמתים בארגון;
  2. רמת הגיוון והשונות של אפשרויות הפעולה;
  3. רמת העושר בקשרים (בין הצמתים השונים) בתוך הארגון ובין הארגון לסביבתו;
  4. רמת המוטיבציה והמעורבות של הצמתים בארגון;
  5. רמת ההיררכיה בארגון.

כל אחד מהמאפיינים הללו או מאפיינים אחרים של בקרה לפי העניין, מאפשר להערכתנו מדידה של מערכת מורכבת. בעזרתם ניתן להבין טוב יותר את הקשר שבין המיקום על פני הסקלה לבין השלכותיו לגבי התנהגות הארגון. האפשרות להשוות בין מיקומו המעשי של הארגון לבין מצב אופטימלי מודגמת אצל זיני (2004) ואצל וייל (2004). הם השוו את מצבן של חברות למצב אופטימלי על סקלת סדר - כאוס, שנקבעה שרירותית מ- 1 עד 9 (ראה התרשים הבא). "המצב האופטימלי" עובד מתוך נתוני 11 החברות המוצלחות, שצוינו בספרו של קולינס (2001). התרשים הבא ממחיש את מדידת המאפיינים של סטייסי בארגון ספציפי, ביחס לארגון אופטימלי. הוא מציג על גבי ציר אחד את הסקלה שצוינה לעיל, ועל גבי השני את חמשת הפרמטרים שצוינו לעיל. קבוצת ההתייחסות מיוצגת בתרשים על ידי משולשים, והיא מהווה את נקודות המטרה של הארגונים. הפער שבין הריבועים למשולשים מראה את המרחק מהאופטימום שהוצב במודל (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 174):

תרשים: המודל של סטייסי (מתוך: רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 174)

המודל של סטייסי

העשרה

[בתמונה: על סף הכאוס... ברוקלין 1926 (וזה לא פוטושופ...]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

מקורות