תקציר: התפוררות (Disintegration) היא מצב ארגוני תודעתי, המבטא אֲבַדּוֹן, אָבְדָן, הֶרֶס, כְּלִיָּה, כִּלָּיוֹן, שַׁמָּה, חורבן... היעלמות או הכחדה של מערכת מורכבת, כולל גופים חיים וגם ארגונים. ניתן למנות חמישה שלבים שעוברת מערכת מורכבת בדרך להתפוררות...

[בתמונה: התפוררות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jim_ לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא חורבן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

עודכן ב- 6 באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

התפוררות מהי? המשגה

התפוררות (Disintegration) היא מצב ארגוני תודעתי, המבטא אֲבַדּוֹן, אָבְדָן, הֶרֶס, כְּלִיָּה, כִּלָּיוֹן, שַׁמָּה, חורבן... היעלמות או הכחדה של מערכת מורכבת, כולל גופים חיים וגם ארגונים. 

ניתן למנות חמישה שלבים שעוברת מערכת מורכבת בדרך להתפוררות:

1. המציאות דינאמית ומשתנה במהירות.
2. מערכות מורכבות, מנסות להדביק את קצב השינוי ולהסתגל למציאות המשתנה.
3. מערכות שמתקשות להסתגל, מפתחות 'מחלות', שמפחיתות את יכולת המערכות להתמודד עם השינויים בסביבתם; והם פותחים פער רלוונטיות עם הסביבה.
4. הארגונים מנסים בתחילה להתמודד עם המחלות. גם האנרגיה הזו - שמושקעת בתוך הארגון - מפחיתה את יכולת המערכות להתמודד עם השינויים בסביבתם.
5. התוצאה: מחלות נוספות והתפוררות גוברת.

[למאמר רלוונטי נוסף של פרופ' יצחק אדיג’ס: 'טיפול בבעיות כרוניות בארגונים', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

[בתמונה: התפוררות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי congerdesign לאתר Pixabay]

המצב התודעתי של 'התפוררות' הוא אחד מחמישה מצבים תפיסתיים שארגונים יכולים 'לנוע' ביניהם

'התפוררות' היא אחד מחמישה מצבים תפיסתיים שבהם יכול ארגון להימצא, על פי המודל של 'מערכות מורכבות בין סדר לכאוס'

• קיפאון;
• סף הכאוס;
• כאוס;
• ו-סדר.

[להרחבה בנושא: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

ל'התפוררות' ניתן להגיע, על פי המודל משני הכיוונים (ראו את התרשים למעלה):

• מתוך זה שהארגון נגרר לכאוס, איבד שליטה והתפורר;
• מתוך זה שהארגון נגרר מסדר לקיפאון; הביורוקרטיה שלו 'עלתה על גדותיה'; ובאין רואים, התפורר מתחת למעטה הקרח שכיסה אותו, כמו גידול סרטני שאוכל את גוף המארח עד ששניהם מתים.

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא חורבן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

[בתמונה: התפוררות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי danielsfotowelt לאתר Pixabay]

דוגמאות להתפוררות מערכתית

צרפת מאבדת את עצמה לדעת אחרי מלחמת העולם הראשונה

לאחר הניצחון בבמלחמת העולם הראשונה, נקלעה צרפת לתוהו בבוהו חברתי ופוליטי, דווקא בתקופה של סכנה גוברת והולכת מצד שכנתה המובסת והשואפת לנקמה - גרמניה. חלק מכך, בשל המשבר הכלכלי העולמי. סיבה נוספת היא שצרפת ספגה את מספר הנפגעים הגבוה ביותר בקרב בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה...

היא איבדה עד מהרה את הלכידות הפנימית, שהביאה עמה המלחמה, והמאבק בין גורמים מנוגדים ובין מפלגות שונות - שאפיין את הרפובליקה השלישית - נמשך במלוא עוזו.

המשברים הפוליטיים הבלתי פוסקים והקיפאון - סטגנציה במשרדי הממשלה ובצבא השפיעו עד מהרה גם על התחום האסטרטגי:

זרם הרסני ותבוסתני - הרואה בגרמניה של היטלר, לא יריב שיש להתמודד עמו, אלא כוח שיש להצטרף אליו - החל להפוך לבעל השפעה ניכרת בממשל ובצבא...

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: צרפת ספגה את מספר הנפגעים הגבוה ביותר בקרב בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. התמונה הועלתה לויקיפדיה ע"י ליאון גימפל, והיא נחלת הכלל]

צבא צרפת התחפר מאחורי קו ביצורים ענק שנקרא קו מאז'ינו, והתבצר מבחינה רעיונית בשמרנות, אשר לא עמדה בקו אחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות שאפשרו מלחמת בזק הנעזרת בטנקים ובמטוסים, ויכלה לנפץ בקלות יחסית הגנה קווית מן הסוג שצרפת התבססה עליו (ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת).

צרפת השלתה את עצמה שהיא המעצמה שגברה על גרמניה, היא הכוח החזק ביותר באירופה, וגרמניה לא תצליח לפרוץ את קו הביצורים שבנתה (זה עושה לכם דומה, למשל, למתחולל בשנים האחרונות בישראל?...). צרפת נכנסה לקיבעון מחשבתי בתחום הצבאי; שקבע, שיש לבסס דווקא את ההגנה ולא את ההתקפה, בטענה ש"המתקיף נפגע יותר מהמתגונן", תפישה שהשתרשה בעקבות האבדות הרבות שספגה במלחמת העולם הראשונה (ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת).

[בתמונה: המתקיף נפגע יותר מהמתגונן? קו מאז'ינו. אנטומיה של קיבעון מחשבתי... התמונה היא נחלת הכלל]

ויתורים חוזרים ונשנים תחת האידאולוגיה של פייסנות, שהתבטאו בבגידה בצ'כוסלובקיה במסגרת הסכם מינכן בשנת 1938, הביאו אך להתחזקותה של גרמניה, ולבסוף לפריצתה של מלחמה, היא מלחמת העולם השנייה, אליה הגיעה צרפת כשהיא לא מוכנה, מותשת, ולוקה בתבוסתנות (ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת).

התוצאות בהתאם. צרפת נכבשה על ידי הגרמנים שמשלו בחלקה והקימו ממשל בובות בחלקה האחר!

[להרחבה בנושא 'פייסנות', לחצו כאן]

[בתמונה: התפוררות והשפלה צרפתית: וילהלם קייטל מוסר את תנאי שביתת הנשק לגנרל הצרפתי צ'ארלס הונציגר באותו קרון שבו נחתם הסכם הכניעה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה. התמונה היא נחלת הכלל]

גרמניה הנאצית מתפוררת לאחר כיבושה בידי בעלות הברית

דוגמה נוספת להתפוררות של מערכת היא, למשל, קריסת גרמניה הנאצית וחורבנה, לאחר כיבושה על ידי בעלות הברית:

• המנהיג, אדולף היטלר, שהיה סמל המדינה הנאצית התאבד.
• 5,500,000 חיילים ו- 1,800,000 אזרחים נהרגו. דור שלם נכחד.
• הארץ חרבה ומיליונים שוטטו בה כפליטים חסרי כל. חיילי הצבא האדום נקמו באוכלוסיה האזרחית; כשהם עושים שימוש במעשי האונס כסוג של ענישה קולקטיבית.
• היא נכבשה וחולקה לאזורי כיבוש בין בעלות הברית.
• כל מנגנוני השלטון בוטלו והוקמו אחרים תחתם.

[בתמונה: התפוררות: דגל ברית המועצות מונף מעל הרייכסטאג, ב- 2 במאי 1945...]

מקורות והעשרה

• • פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
  • פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2017), פייסנות, ייצור ידע, 2/3/17.
  • פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2019), בהירות של סמכות ואחריות בארגון, ייצור ידע, 27/8/19.
  • פנחס יחזקאלי (2019), ג’ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת, ייצור ידע, 13/1/19.
  • פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), קשרי היררכיה, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), קשרי עבודה, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
  • יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), התפוררות, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), מידע, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2018), שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ייצור ידע, 6/6/18.
  • פנחס יחזקאלי (2012), מודל: מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
  • פנחס יחזקאלי (2014), ביורוקרטיה, ייצור ידע, 20/7/14.
  • פנחס יחזקאלי (2018), גמישות פוליטית-ביטחונית היא סוד השרידות הלאומית, ייצור ידע, 22/12/18.
  • פנחס יחזקאלי (2018), יחידה 101 - אי על סף הכאוס, ייצור ידע, 31/10/18.
  • גרשון הכהן (2014), "סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים, ייצור ידע, 15/4/14.
  • בן דב יואב (2014), בין סדר לכאוס – קורס ברשת א': פרק ראשון: סדר וכאוס במיתולוגיה ובתרבות.
  • יחזקאלי פנחס, רזי עפרון, "סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים – הגרסה של האלוף גרשון הכהן, דה מרקר קפה, 1/4/10.
  • ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת.