חתרנות

מול המרד בממשלה נבחרת – שאוכל בנו כל חלקה טובה בעיצומה של מלחמת קיום – עמדה אישה אחת וחשפה קשר שחייב להיבדק לעומק. על כך היא ראויה לתשואות, לא לחקירה פלילית.

"מסע ציד"/'פישינג' (Witch Hunt) מצד מערכת אכיפת החוק הוא מצב שבו המטרה אינה חקירת פשע כדי למצוא את האשם, אלא סימון אדם או קבוצה מראש, ולאחר מכן חיפוש אקטיבי ומאולץ של עבירה כדי להפילם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'מסעות הציד' של מערכת האכיפה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

אסור לטעות לרגע, אם המצב יגיע לנקודת אל-חזור הממשל לא יהסס למנוע השתלטות מוחלטת של הווק על ישראל, גם במחיר של עימות חזיתי עם מערכת האכיפה הישראלית הרקובה והמושחתת.

ללא חובת זיהוי ופיקוח, היכולת של המדינה להגן על תהליכי קבלת ההחלטות שלה מפני מניפולציות חיצוניות אינה קיימת. לכן, אימוץ גרסה ישראלית לחוק הסוכן הזר היא צעד הכרחי להגנת הריבונות.

לאחרונה הוציא סנ"ץ בדימוס אשר בן ארצי מנכ"ל חברת IPSC למודיעין ולסייבר, דו"ח שבו הוא קובע חד משמעית, כי לקבוצת ההאקרים שתחת אחריותו של הארגון האיראני "חנדלה" Handalla – שפרצו, לטלפונים של נפתלי בנט וצחי ברוורמן – יש סיוע מתוך מדינת ישראל, ולא מדובר בסייען בודד, אלא במספר סייענים.

מתי נבין שצריך להיערך לעידן החדש הזה? מתי תתחיל רשות הסייבר לתת שירות לנו האזרחים? מתי תוגבל הגישה של אנשים בתפקידים רגישים לווטצאפ, שהוא שער הפריצה הקל ביותר של ההאקרים? מתי תהיה למשמר הכנסת למשל, מחלקת סייבר שתדע לעבוד עם רשות הסייבר והשב"כ? האם לא נכון שגם מפלגות גדולות תעסקנה אנשי סייבר שידעו לדבר עם אנשי המקצוע בתחום זה? מתי נתעורר?