מורכבות בביטחון לאומי

מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר חסר תקדים שמחייב קודם כל נקודת איזון פנימית חברתית ופוליטית, להתנהלות איתנה מול סביבה שהולכת ומאבדת עוגני יציבות. 

המכונה עדיין נעה, הגלימות עדיין נלבשות, אך הרוח – אותה הסכמה חברתית שמעניקה לפסקי הדין את תוקפם האמיתי – כבר מזמן אינה שם.

אם מישהו מחפש הצדקה לביטול החלטת ממשלה 666 של ממשלת המעבר ב-1977 – אותה החלטה שנתנה לאוניברסיטאות אוטונומיה תקציבית מוחלטת – הרי היא לנגד עיניו. ההחלטה שימשה חומת מגן עבור אוניברסיטאות שעברו פוליטיזציה חמורה, והפכו – כמו ההיוריסטיקה – לשמאל רדיקלי, ופורום המרצים למען היוריסטוקרטיה הוא שמאל רדיקלי בחזקת שתיים.

מביך לשמוע את התגובות הנחרצות מימין ומשמאל, לתוצאות הפסקת האש במלחמה עם איראן: "ניצחנו", "הפסדנו", "נתניהו"… שהרי, אי הוודאות היא ששולטת בחיינו, הלאומיים והפרטיים. אין קשר ישיר בין סיבה ותכנון לתוצאותיהם. אפשר לתכנן נכון ובמקצועיות ולהיכשל, או לא לתכנן כלל, ובכל זאת לנצח בזכות המזל או טעויותיו של הצד השני…

כישלון מינויו של עו"ד רואי כחלון לתפקיד נציב שירות המדינה הוא מופע נוסף ומטריד, של מה שמכונה "שיטת התיק הפתוח" שבו הפרקליטות מתנהגת כאחרון העבריינים ומסכלת דרך ההליך הפלילי את מינויי הממשלה הנבחרת, כדי להכשילה.

בהשפעת פוליטיקת הזהויות, פרסם ד"ר אבישי בן חיים את ספרו: 'ישראל השנייה' ו'זכה' מ'ישראל הראשונה' לקיתונות של שנאה, השתקה, ביטול ואלימות. אבל האם הוא טעה? במה?

שנאת האליטות ה'לבנות' של ישראל לקבוצת ה'בבונים' המזרחית היא עתיקת יומין ומתועדת היטב, וכדרכה של שנאה עזה, היא הולידה שנאה נגדית, שהפכה לכוח מניע ומארגן, עד כי ה'בבונים' היום היא קבוצה פוליטית מאורגנת היטב, וקרובה יותר מאי פעם לכיבוש מוקדי הכוח, ביחד עם הציונות הדתית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'אליטת הבבונים' החדשה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.