יתירות באתר ייצור ידע

יתירות (Redundancy) וגם עתודות משאבים (Resources) הם עודף שמתהווה במערכת מורכבת. הטבע משתמש ביתירות כדי לעזור למערכות לשמור על חוסנן; להסתגל לשינויים; לפתח אנטי שבירות; ולצלוח משברים. רק שמערכות מורכבות מעשה ידי אדם מושתתות על יעילות; ויעילות אינה סובלת יתירות... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יתירות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פרדוקס הערכים של הפוליטיקה…

חדשות 'מרעישות': יו"ר מרצ הנבחרת, תמר זנדברג (ראו תמונה משמאל) הסתייעה ביועץ האסטרטגי, משה קלוגהפט....ברוכים הבאים לפרדוקס הערכים של הפוליטיקה במדינה דמוקרטית... ככל שתכבול את עצמך לערכים, כך תרד האפקטיביות שלך בהתאמה!

דויד וייסבורד: האם שיטור 'נקודות חמות' מוביל בהכרח לשירות משטרתי לא הוגן או פוגעני, או שניתן למקסם שירות הוגן יחד עם האפקטיביות של גישות שיטור פרואקטיביות?

בעוד ש'שיטור הנקודות החמות' הוכיח עצמו כאפקטיבי במניעת פשיעה, הלך והתפתח נרטיב האומר, שגישה זו יחד עם גישות אחרות של פיקוח על הפשיעה הן בלתי הוגנות ואף ברוטליות. במאמר זה בוחן פרופ' דויד וייסבורד - חתן פרס שטוקהולם (הנובל של הקרימינולוגיה) נרטיב זה, שהולך ונעשה מקובל, ומאתגר כמה מהנחות היסוד שלו, ומציע נרטיב נוגד שבבסיסו ההנחה שניתן לשלב שיטור 'נקודות חמות' יחד עם גישות המעודדות הערכות חיוביות של הציבור את לגיטימיות המשטרה.

חגית לרנאו: יעילות הטיפול באסירים בשב"ס

דיונים ומחקרי ההערכה השונים לגבי תכניות הטיפול בשב"ס, מצביעים על אפקטיביות חלקית. קשה לטפל ולשקם אסירים, וכלל לא ברור שניתן לעשות עבודה טיפולית שיקומית במכורים בתוך כותלי הכלא. תכניות השיקום דורשות משאבים טיפוליים רבים, אולם הן אפקטיביות יותר מתכניות ההשכלה. תוצאות המחקרים מעמידות בספק את האקסיומה - שכל כך רווחת בקרב אנשי שב"ס, פרקליטות, ועדות השחרורים ובתי המשפט - לפיה מי שלא עבר טיפול בכלא הוא בהכרח מסוכן יותר (מועד לעבריינות חוזרת) ממי שכן עבר טיפול כזה.

הצד האחר של הנפוטיזם…

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] שיא חדש של נֶפּוֹטִיזְם, כינה העיתון דה מרקר את ניסיונו של חבר הכנסת החדש, אכרם חסון ממפלגת כולנו, למנות את בנו לעוזר הפרלמנטרי שלו (חסון נכנס עתה לכנסת בעקבות התפטרותו של השר משה כחלון ומימוש החוק הנורבגי, כדי לאפשר לחבר הבא ברשימה להיכנס לכנסת). ובאמת, עד מהרה יצאה דוברות הכנסת בהכרזה, כי העסקת קרוב משפחה בתפקיד…

פנחס יחזקאלי: מתי יכול ארגון להיחשב מצליח, ומתי ולמה הוא נכשל?

מי שמחפש את הסיבות לחוסר יכולתו של צה"ל לצבור הישגים אסטרטגיים משמעותיים ב'מלחמת חרבות ברזל', ימצא חלק מהותי מהן במאמר הנוכחי, המפרט את הנוסחה שהתווה פרופ' יצחק אדיג'ס להצלחה / לכישלון ארגוני: הצלחה ע"פ אדיג'ס היא הפונקציה שבין העשייה והפתיחות החיצונית לאינטגרציה הפנימית. ככל שגדלים הסכסוכים הפנימיים (המכנה של פונקציית ההצלחה) הופכת הפונקציה לשלילית. הנוסחה הזו ניתנת, אגב, לאבחון מספרי בקלות יחסית.

שיטת המסמנים – היזון חוזר אפקטיבי בשירות הציבורי

[תרשים הרשת עובד במערכת לאבחון וניתוח רשתי AURORA, חברת TECI] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * מה שמבטיח את השגת מטרתה של מערכת מורכבת הוא ההיזון החוזר (משוב, Feedback) בזמן אמת.…

פנחס יחזקאלי: "מדדי הביצוע הורגים את החדשנות" – האומנם?

"כשמדדי הביצוע הורגים את החדשנות", טענה ארז כי: "כשאתה שם דגש על עמידה בתוכניות היעדים או במדדי הביצוע, עלול להיווצר מצב, שבו העובד מעדיף להתרכז בעיקר בממד הזה, ולהתעלם מכל רעיון שיסיט אותו ממנו". האמנם?