האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
שוב מוכח כי מערכת חוקית ומשפטית אינה מסוגלת להתגמש בזריזות הנדרשת, בעת אירוע חירום משברי, חסר תקדים במהותו; ולהיפך. דווקא מערכות כמו קק"ל – המשוחררות מהאילוצים הפורמליים – מצליחות להיות אפקטיביות במצבים כאלה.
במדינה שאיבדה את היכולת להסכים על חזון לאומי משותף, לא נותר שום גורם מאחד מלבד "שלטון החוק" הפורמלי והמשתק. כדי להחזיר למדינה את יכולת התפקוד, הפעולה והחזון – עלינו לחזור לאותה ממלכתיות חלוצית המציבה את היעדים הלאומיים במרכז.
נכון שהדיבור בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל על המינוי העתידי של האלוף בר כליפא נעשה בנוהל הנכון, בדיון מקצועי בדיסקרטיות הראויה. אולם, האופן בו הוצגה הכוונה למינוי בר כליפא מתוך סערת דיון האולפן לנוכח קהל לוהט, פגעה באלוף בר כליפא לא פחות מאשר באלוף פיקוד המרכז המכהן אבי בלוט.
אנו, האמונים היום על "שלטון החוק" מתקשים להבין, מדוע הדגיש בן גוריון את הניגודיות שבין החוק למעשה; אולם בן גוריון הבין כי מדינה כישות דינאמית, המדינה היהודית, תתנהל תמיד בין מתחים, ויקשה מאוד עלינו להישאר ממלכתיים בעולם של משפטנים. במושג הממלכתיות הוא ביקש פתח מילוט מקיבעון החוק והנהלים, תוך הדגשת הצורך לזכור תמיד, כי החוק אמור לשרת את האינטרסים הלאומיים. לא להיפך!
