משה כהן אליה: המשבר החוקתי בפולין ובישראל

תקציר: ניסיון הפיכה של השמאל הפולני, בדרך של משבר חוקתי בגיבוי האיחוד האירופי. תחשבו ישראל!

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

הרחבה של המאמר ראו בפודקאסט למטה.

המאמר מבוסס על פוסט שפרסם פרופ' משה כהן אליה בטוויטר, ב- 31 באוקטובר 2026.

* * *

כשהימין עלה לשלטון בפולין הוא מינה לבית המשפט החוקתי שם שופטים ימנים שהם אנטי-אירופאים. כשהשמאל בפולין ניצח בבחירות בשנת 2023, הוא לא הסתפק במינוי שופטים חדשים מהשמאל, אלא ביקש לבטל את המינויים של הימין, ובמיוחד את מינויו של נשיא בית המשפט החוקתי הפולני.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: למדו את מסע הבחירות בפולין 2023, כי זה המודל שעליו בונה המחאה שלנו, לחצו כאן]

ב- 30 באוקטובר התחולל בפולין משבר חוקתי בגיבוי האיחוד האירופי

ראש הממשלה מהשמאל, דונלד טוסק (הלא פופולרי שעתיד כנראה לאבד את השלטון ב- 2027), ניצל את העובדה שנשיא המדינה הימני (הצעיר והפופולרי), קרול נברוצקי, יצא את הארץ לביקור ממלכתי באפריקה, וניסה להשתלט על בית המשפט החוקתי. אנה קורווין-פיוטרובסקה, שופטת שנבחרה על ידו לבית המשפט החוקתי, עוד לפני שהשבעה ונכנסה לתפקידה כשופטת, הכריזה על עצמה כנשיאה, ופיטרה את נשיא בית המשפט, בוגדן שווייצ'קובסקי (המזוהה עם מפלגת האופוזיציה הימנית "חוק וצדק" – PiS) וממלא מקומו.

אם ה'תרגיל' הזה מצליח, השמאל יקבל יד חופשית על הגירה וריבונות לאומית, ויאפשר הכנסת מהגרים למדינה.

הנשיא נברוצקי – שהיה באותה עת באוויר – הבין שמדובר בניסיון הפיכה בפועל. הוא קטע את ביקורו, שב על עקביו, וקבע שמדובר בפיטורים בלתי חוקתיים. נברוצקי הגיע למתחם בית הדין החוקתי, שהוקף בשוטרים במצוות ראש הממשלה טוסק, ופקד על השוטרים לפנות את הדרך. הם צייתו לו. כשנכנס, התעמת ישירות עם שופטים שנבחרו על ידי הקואליציה הנוכחית של ראש הממשלה דונלד טוסק, תוך שהוא מסרב להכיר בלגיטימיות שלהם.

האופוזיציה מאשימה את הממשלה בביצוע הפיכה כוחנית, בעוד ראש הממשלה טוסק טוען כי מדובר בצעדים הכרחיים להשבת שלטון החוק לאחר שנים של פגיעה בעצמאות מערכת המשפט. האיחוד האירופי מצדד בו כמובן. אם התרגיל הזה היה מתבצע ע"י ראש ממשלה מהימין, היה האיחוד זועק: "הפיכה!"…

כך הגיעו כוחות הביטחון והמינהל הציבורי בפולין לשאלה, למי לציית: לנשיא בית המשפט החוקתי או לממשל הפולני.

יצחק עמית גורר את ישראל בדיוק לנקודה הזו

לאורך כל הדרך, היוריסטוקרטיה הישראלית היא גורם מחולל כאוס בחברה הישראלית. בתקופת הרפורמה, האופוזיציה לא הייתה מעוניינת להגיע להסכמות, כי לא היה לה כל תמריץ לכך. ביודעה שיש סיכוי סביר, שבג"ץ יפסול כל תיקון חוקתי, לא היה לה כל אינטרס להסכים לפשרה כלשהי. גם כיום, היוריסטוקרטיה היא הגורם הכי מקטב והכי קורע את החברה הישראלית.

הסיוט של עמית הוא שנגיע להסכמות חוקתיות. זה הסיוט שלו, כי הכוחות – שהוא וחבריו החצופים ביוריסטוקרטיה הישראלית לקחו לעצמם ללא כל הסמכה מהעם – לא יישארו יותר בממדים המפלצתיים הנוכחיים; ממדים שאין להם שני בכל העולם המערבי.

הזמן פועל לרעת היוריסטוקרטים

אם לאחר מסות של הפגנות, מימון שלא ייאמן שזרם לכאן נגד הרפורמה, לאחר השבעה באוקטובר, ולאחר כל "הסערות" המדומיינות והספינים האפשריים, עדיין נתניהו נשאר (ונראה שיישאר) ראש ממשלה, ו'גוש השינוי' עומד על 48 חברי כנסת בלבד – כי אז אין להם עתיד. וגם אם נלך לבחירות נוספות, שעון החול אוזל, ובהרב-מיארה עוזבת את תפקידה בעוד שנה וקצת (בפברואר 2028), ויצחק עמית חצי שנה לאחריה (באוקטובר 2028). המערכת המופרעת שמשתוללת בישראל – באופן שאין לו תקדים בעולם – לא תוכל להמשיך לתפקד כפי שהיא פעלה עד כה.

שנים שטפו לנו את המוח על הדמוקרטיה שמתה בצעדים קטנים בהונגריה ובפולין

שטיפת המוח הזו צמחה באקדמיה המשפטית בישראל על ידי זרם שחוקר את "השחיקה הדמוקרטית". בינתיים גילינו שאמפירית, אין בעולם מגמה של שחיקה דמוקרטית, אלא דווקא התחזקות הדמוקרטיות. וכי השמאל נוקט בשיטות שהן אנטי-חוקתיות לא פחות מהימין בהונגריה ובפולין.

כי 'שחיקה דמוקרטית', לפי השמאלנים בפקולטות למשפטים וביוריסטוקרטיה הישראלית, היא רק מה שעושה הימין. ואילו הצעדים הבעייתיים והאנטי חוקתיים שננקטים על ידי השמאל הם בסך הכל "תיקון דמוקרטי" או "דמוקרטיה מתגוננת".

אם היוריסטוקרטים ימשיכו לעשות שימוש צבוע ברעיונות של דמוקרטיה "מהותית" או "מתגוננת" כדי לקדם אידאולוגיית שמאל, התוצאה תהיה אבדן אמון בצורך בכלל בקיומה של ביקורת שיפוטית הוגנת וניטרלית. כי אם היוריסטוקרטיה משרתת רק את השמאל, אז עדיף לחזור למודל של הדמוקרטיה הפרלמנטרית, המודל שהיה קיים בישראל עד לכניסתו של אהרן ברק לבית המשפט העליון.

[לאוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבה על 'אליטת ההון', האליטה הנוכחית של ישראל.
• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, ייצור ידע, 9/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.