תחת הסיסמה "השכלה = שלום", פעלה ישראל לפני - ובמיוחד בעקבות הסכמי אוסלו (1993-5) - כדי לאפשר את פתיחת המוסדות האקדמאים באיו"ש, אלא שעד מהרה הסתבר, שלצד רכישת השכלה גבוהה, התעצמו הרגשות הלאומיים הקיצוניים שהפכו את האוניברסיטאות לקיני ההתנגדות הקשים ביותר נגד מדינת ישראל. לא לשלום ולפיוס כוונו מאמצים אלה, אלא לטרור וחיסולה של מדינת ישראל.
היה צריך מונדיאל בקטאר, כדי שהעיתונאים שלנו יבינו סוף סוף את מה שהיו כבר צריכים לדעת היטב אחרי יותר משבעים שנות קיום במזרח התיכון: שהשכונה הזו מתעבת כופרים שיושבים על אדמתם. שהדרך היחידה לנהוג בכופרים בני חסות ('דימי') כאלה, היא לגבות מהם מס גולגולת ולהשפילם...
יש להפסיק לדבר על 'שלום'. במשך 100 שנים השתמשנו במילה זאת, מתחננים לערבים למכור לנו "שלום", והיינו מוכנים לשלם עבורו כל מחיר. קיבלנו לא כלום: לערבים אין 'שלום' למכירה, אבל אנחנו שילמנו ועדיין אנו משלמים ביוקר.
שלום עולמי או שלום נצחי (Everlasting Peace) הוא רעיון אוטופי שמקורו באירופה של סוף המאה ה- 18. השאיפה הזו הייתה תמיד נחלתם של התמימים מחד גיסא; ואלו העושים בו שימוש כדי להשפיע על התמימים, מאידך גיסא... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'שלום' לסוגיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
“אני רוצה להגיד לכם כמה דברים, לכול מי שמתנגד להסכמי השלום עם ישראל, בין אם הוא יוצא נגד הצד הראשון - בחריין והאמירויות, או נגד הצד השני - ישראל. אני רוצה לאמר כמה דברים במיוחד לאחינו הערבים המתנגדים לישראל לא כדי להגן על משהו אלא כדי להזכיר לכם מי אתם...
עם הצטרפותה של סודן למעגל ה"שלום" ניתן בהחלט לדבר על עידן חדש במזרח התיכון, תוצר של הארכיטקט דונלד טראמפ, שרק קיסינג'ר יכול אולי להתחרות בו בתחמון יחסים בין לאומיים...
על עמדת ערב הסעודית כלפי הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין אפשר ללמוד ממאמרו של סלמן אל-דוסארי, העורך הראשי לשעבר של היומון הסעודי "א-שארק אל-אווסט", המבטא את עמדות בית המלוכה הסעודי...
כנראה שהתקבלה התובנה שכדי שארה"ב תהיה מוכנה לספק את מטריית הגנה נגד אירן וטורקיה - יש לעשות זאת דרך מדינת ישראל. האיום האירני-טורקי על ישראל- מהווה מנוף ל"סנדל" את ארה"ב לפרוס את מטריית ההגנה שלה על המדינות הערביות המוכנות לחיות עם ישראל בשלום...
