לבנון

מדינת ישראל צריכה לפעול בלבנון, בשני ערוצים במקביל: מצד אחד, להמשיך בכנות במאמצי המו"מ עם ממשלת לבנון; מצד שני, להתכונן במבט חדש ולא מקובע למלחמה נוספת עם חיזבאללה. 

בהעדר גורם השפעה שלישי שיכול לכפות על חיזבאללה את סיום שאיפת הלחימה נגד ישראל, גם לא הסבל של מיליון עקורים בני העדה השיעית, לא נותר לצה"ל אלא להתמיד בלחימה התקפית באש ובתמרון יבשתי, עד לערעור מצטבר בכושר הלחימה של חיזבאללה. במלחמה הזו אין נוסחת קסם למהלך אחד מסיים. היא תובעת התמדה למשך זמן ארוך ועם ישראל נדרש לסבלנות.    

כאשר כוחות צה"ל מתבססים במרחב הביטחון על אדמת לבנון, נוצרה לחיזבאללה הזדמנות לשוב למלחמה אותה הכיר נגד כיבוש אדמת לבנון, בתקיפת גרילה של כוחות צה"ל, גם באמצעות נשק הרחפנים, ובמקביל, להתיש את תושבי הצפון.

בצה"ל ובדרג המדיני לא וויתרו לרגע על המטרה לפירוק חיזבאללה מנשקו. זה יקרה בהמשך. המאבק נגד חיזבאללה ימשיך לאתגר את צה"ל ובסבירות גבוהה יתפתח במוקדם או מאוחר למערכה נוספת.

מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר חסר תקדים שמחייב קודם כל נקודת איזון פנימית חברתית ופוליטית, להתנהלות איתנה מול סביבה שהולכת ומאבדת עוגני יציבות. 

חיזבאללה בחר להיכנס למלחמה עם רעיון מלחמה חדש: לרפא בכל מחיר את תבוסת נובמבר 2024. לכן לפי שעה, מצוקת למעלה ממיליון בני העדה השיעית העקורים מביתם אינה מטרידה אותם. למדינת ישראל לעומת זאת נחוץ להשיב לתושבי הצפון את השקט. במציאות זו, ידרשו כנראה מצה"ל מהלכים התקפיים רחבים יותר כדי לסיים את המלחמה.  

ביסוד אסטרטגיית המלחמה שלו, חיזבאללה ממשיך לייחל לחולשת העמידה הישראלית נוכח התמשכות המלחמה, בציפייה למצוקה ישראלית שתיקלע לוויתורים, בעבור עוד תקופת שקט מדומה. במצב זה, יש להמתין בסבלנות להישגי הלחימה של צה"ל, ובתוך כך להכיר כי לאיתנות הציבור ובמיוחד לחוסן תושבי הצפון, יש בימים אלה תפקיד משמעותי בדרך אל הניצחון.  

הנשיא הלבנוני מפריח רמזים על נורמליזציה ואפילו על שלום, ופתאום רבים בעם ישראל נמסים… תגידו, באמת בא לכם שגרירות ישראלית בבירות? לא למדתם לקח?

המלחמה החדשה בצפון, מעניקה במבט זה תוקף מחודש לתפיסת הביטחון הלאומי הישראלית, בתביעתה הישנה להיערך – במקביל להסדרים – בגבולות בני הגנה. 

היו מומחים שהביעו תמיהה על ההיגיון בהחלטת ההצטרפות של חיזבאללה למלחמה. אלא שמה שנראה לכאורה כהחלטה תמוהה ובלתי מובנת, מנקודת מבט של רציונליות מערבית, ניתן להסביר בהנחה שכנראה יש לאויב הגיון אחר,  ואף הוא לגמרי רציונלי.