גרשון הכהן: פרופסור ארנון סופר ז"ל, מורה חוקר ונביא ציוני  

תקציר: פרופסור ארנון סופר בלט בייחודו במאמציו האישיים להשפיע על מקבלי ההחלטות בישראל, ולהכווינם לצעדים ההכרחיים למגמות הפיתוח האזרחיות והביטחוניות, הנדרשות לעתיד מדינת ישראל. בכך פעל, לא רק כפרופסור במרחבי המחקר וההוראה, אלא כסוכן השפעה לעיצוב כיווני התפתחות מדינת ישראל.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 20 באוגוסט 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

*  *  *

פרופסור ארנון סופר שהלך לעולמו בשבוע שעבר היה מורה גדול, שהותיר חותם במאות קצינים בכירים ועובדי ציבור בשרות המדינה. במשך עשרות שנים היה מעמודי התווך של לימודי הביטחון הלאומי בצה"ל ובחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה..

ארנון סופר היה קודם כל ומעל לכל ישראלי ציוני שנולד וגדל בראשון לציון, בה עבר את מלחמת העצמאות כנער ונשא בכאב עד יומו האחרון את זכרו של אחיו מנחם, לוחם הפלמ"ח שנפל בשלהי המלחמה. בזהותו המקצועית האקדמית היה גאוגרף, שאחז בידע מקיף בכל תחומי ההתעניינות הקלאסיים של מדע הגאוגרפיה. בתחומי פעילותו התמקד בעיקר בניתוח המגמות המעצבות בארץ ישראל ובמזרח התיכון. כחבר מסור בסגל ההוראה של המכללה לביטחון לאומי בצה"ל, היה מהראשונים לזהות את חיוניות הידע הגאוגרפי למשוואת הביטחון הלאומי .

ארנון בלט בייחודו במאמציו האישיים להשפיע על מקבלי ההחלטות בישראל, להכווינם לצעדים ההכרחיים למגמות הפיתוח האזרחיות והביטחוניות, הנדרשות לעתיד מדינת ישראל. את מאמציו אלה, תיאר בספרו: "הזכות והניסיון להשפיע בתקופה סוערת" (ראו תמונה למטה). להשפעתו האישית יש לזקוף את מפעל המצפים בגליל, שהקמתו החלה בימי ממשלת רבין הראשונה, את יוזמת אריאל שרון ליישובי הכוכבים בקו התפר למול מרחבי יו"ש, את הקמת גדר ההפרדה ביו"ש, ואת בניית הגדר בגבול מצרים. לאורך השנים, היה מעורב בשיקולי רשויות המדינה בבניית תשתיות ראשיות, דוגמת תשתית החשמל. בכך פעל, לא רק כפרופסור במרחבי המחקר וההוראה, אלא כסוכן השפעה לעיצוב כיווני התפתחות מדינת ישראל.

בהיבטים אלה התמזגו בארנון כיווני הפעולה של מורה, חוקר ונביא. בתפקיד הנביא כמו ירמיהו, התבלט ארנון בתפקיד המתריע והמוכיח בשער. הוא פעל בתודעת שליחות בלתי נלאית. בהתנהלותו זו, הוכר והפך למותג בהתרעתו הדמוגרפית מפני סכנת אבדן הרוב היהודי במדינת ישראל. החשיבות בהתרעתו אינה מסתכמת בשאלה, אם צדק בניבוי להתפתחות המגמה, אלא בהצבת הדאגה למצוקה זו על סדר היום של החברה הישראלית ורשויות המדינה. ראויה לתשומת לב גם התרעתו מפני סכנת הריכוז הגובר של אוכלוסיית מדינת ישראל למגורים, במרחב הצפוף של  "מדינת תל אביב", תוך זניחה חסרת אחריות של יתר מרחביי הארץ, במיוחד בגליל ובנגב.

כגאוגרף חוקר, היה לארנון כושר זיהוי למגמות אסטרטגיות מחוללות משבר. בסיור עם המכללה לביטחון לאומי בעמק חראן במזרח טורקיה בשנת 2006 , הצביע על פוטנציאל האסון האזורי הנובע מפרויקט הסכרים הטורקי על נהרות הפרת והחידקל. במחקר שהוביל עם חניכים במב"ל, על השלכות משבר המים בסוריה ועיראק, זיהה את הגורמים לפריצת מלחמת האזרחים בסוריה, כשנתיים לפני שפרצה.

במבטו – שידע לכרוך יחד מכלול תופעות נפרדות לכאורה, בהשפעתן על מצב הביטחון הלאומי – נרתם ארנון גם למאבק על הגנת החקלאות הישראלית. את עמדתו הציג בחוברת "החקלאות – אבן יסוד בביטחונה של ישראל". בדבריו הדגיש: "החקלאות היא בסיס מרכזי בתקומת ישראל ובהגנה על גבולותיה מאז 1882… תמוה הדבר כיצד לוקחים ענף מפואר של עם והופכים אותו למצורע, למזהם, לשודד המים הלאומי, לגורם מפריע לקבלני הבניין…חקלאות היא קודם כל תרבות של עם… היא סביבה, איכות חיים, חמצן ומרחבים ירוקים.  והכי חשוב חקלאות היא ביטחון".

[לאוסף המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן]

בשש שנים בהן פיקדתי על המכללה לביטחון לאומי, זכיתי לשותפות מופלאה עם ארנון סופר. הוא היה  מורה אישי וחבר, שידע לכבד בינינו גם מחלוקות עקרוניות, כמו בשאלת האפשרות לחלוקת הארץ. תרומתו רבת ההשפעה על הנהגת מדינת ישראל, מדרגי העבודה ועד הדרג הבכיר ביותר, ראויה להערכה ולהכרה לאומית. יהי זכרו ברוך.  

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), חקלאות וביטחון לאומי באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 26/4/18.