האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
'פוליטיקת הזהויות' או 'תיאורית הזהויות' (Identity politics) היא רעיון נאצל לכאורה (ולא מעשי, כדרכם של רעיונות נאצלים…), שנקלע למחוזות בעייתיים: השלכותיו שונות. פעמים הוא מפרק את החברה. פעמים הוא מטרלל אותה, ולבסוף, הוא משמש כלי בידי אלה המבקשים להורסה מבחוץ. אין טוב ממנו על מנת להמחיש את שקיעת המערב. הדף הזה מביא לכם את האוסף השלישי של כרזות, צילומים וסרטונים, המציג את התאוריה הבעייתית הזו ואת השלכותיה.
אחת הבדיחות העצובות של ימינו הוא הביטוי 'דת של שלום' שבו תויג האיסלטם הקיצוני ע"י פוליטיקטים מערביים בהשפעת תרבות ה'פוליטיקלי קורקט', שבחסותה גדלה המפלצת האיסלאמית למצבה הנוכחי, המאיים להקריס את המערב תחתיו. המאמר מוקדש לביטוי הזה ולמקורותיו.
לא נראה כי התהליך של כניעה להגירה ולתוצאותיה היא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי באירופה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית – כגון בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי – ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית (Zemmour, 2021). הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהעיר – אירופה – תקרוס לתוך עצמה! ולבסוף, תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ. תחשבו עלינו…
אחרי שנים שבהן אירופה הרשתה לעצמה ללעוג לארצות הברית של טראמפ, הגיעה נקודת המפנה שבה היא נאלצת להקשיב, וזעקות השבר של מנהיגי ה- WOKE האירופי עולות לשמים…
כשהכנתי את המאמר הזה, ביקשתי במתכוון מהבינה המלאכותית – שנוצרה על ידי מתכנתים פרוגרסיביים, בני ה- WOKE, שמקפידים בדרך כלל מאוד על תקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט) – תמונות מתאימות למושגים 'סובלנות מבחינה' ו'סובלנות מדכאת'. קיבלתי צרור תמונות אנטישמיות על ישראל ה'קולוניאליסטית, הלבנה והמדכאת', ושכנותיה 'המקופחות והמדוכאות', שיש לתמוך בכך שסוף סוף הן קמות עליה לכלותה, 'מהירדן ועד לים'… (ראו למשל את התמונה בראש המאמר). המאמר מוקדש לדוגמאות נוספות של השימוש במושגים הללו.
בשם הקידמה והכבוד לבחירתו של כל פרט, מיעוט מאורגן שולט על רוב החברה, ומאלץ אותה להתכופף ו'לארוז מחדש' את עקרונות השוויון בפני החוק, חופש הדעה, הדת והתנועה; ומתקרב הרגע שבו כל אותן חירויות נשגבות תחשבנה בטלות ומבוטלות מול טענותיהן של כמה תנועות פרוגרסיביות, מאורגנות ותובעניות.
ניכוס תרבותי (Cultural Appropriation) משמעו: ש'התרבות ההגמונית, הלבנה השולטת' לוקחת אלמנטים של 'תרבויות נשלטות' (אפריקאית, ערבית, מזרחית) ומשתמשת בהם, תוך חוסר רגישות וכבוד לאותה תרבות. כמו מושגים אחרים מבית היוצר של הרב תרבותיות; גם הוא הגיוני וספוג כוונות טובות, אולם הידרדר גם הוא למחוזות הזויים…
תקציר: מסתבר ש'אומת הסטארט אפ' הצליחה לחדש גם בתחום הפרוגרסיביות העולמי: אם עד היום בעולם הגדול, הפוליטיקלי קורקט הוציא מילים מתוך המילון – והן הפכו לאסורות לכלל האוכלוסיה – הרי שבישראל מסתבר, יש מילים שמותרות רק לקהלים ספציפיים…
אחת האמירות המרתקות בנוגע לטרור האסלאמי הקיצוני, באה מפיו של עבדאללה בן זאיד, שר החוץ של האמירויות. כתגובה לשאלת עיתונאית הוא מפסיק לדבר בערבית תחת תרגום ועובר לאנגלית. שימו לב…
למי שסבור שכל ארצות הברית בוערת באש המפגינים, ואין מושיע; כדאי שידע: האש מלחכת רק במקומות שבהם יש לה חומר בערה. קרי, בערים הגדולות ובריכוזי הדמוקרטים הפרוגרסיביים. באזורים שבהם אין פוליטיקלי קורטקט ואין ממבו גמבו – של דעתנות אנטי מדינתית חדשה – השוטרים בולמים את הפרובוקטורים, שמגיעים אליהם, ושומרים על עריהם נקיות. איך הם עושים את זה? בתקיפות!
