מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

החסינות המהותית ועדה להגן על הציבור מפני מצב, שבו נבחריו יחששו לחשוף, להתריע ולבקר את מוקדי הכוח במדינה מחשש להליך פלילי. זו השאלה האמיתית שעומדת להצבעה.

מאז שנת המחאה ב- 2023 השתרשה ונורמלה המילה 'בגידה' בציבוריות הישראלית. בעידן הווק המילה הזו הפכה חמקמקה ומשנה משמעות. אניח כאן מסד תאורטי שיסייע לנו להשיב על השאלה אם יש במחאה, ובשלוחיה במנהל המדינה, תופעות של בגידה.

הצעת החוק בנוגע לקביעת הרכבים, היא טובה, וקובעת כי הרכבים בבית המשפט העליון ייקבעו בהגרלה. הדיונים האחרונים בבג"ץ מלמדים שהצעת חוק כזו יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר בשינוי מבנה הכוח בישראל, בהשוואה להרבה רפורמות רחבות היקף אחרות, שיש סבירות גבוהה שייפסלו בבג"ץ.

מוסד החסינות נולד בבריטניה של המאה ה-17 במסגרת "המהפכה המהוללת", כדרך להגן על חברי הפרלמנט מפני ניצול לרעה של כוח התביעה שנשלט על ידי המלך. בישראל המלך הוא השופט, כי החל מינואר 2024 ישראל איננה דמוקרטיה אלא יוריסטוקרטיה, שבה הריבון הוא השופט.

הפרחח בן גביר רק הציב מראה מול מערכות הביטחון והדרג המדיני, שלא הבינו מעולם את מחירו של חילול הריבונות והכבוד הלאומי. על כך הוא ראוי לתודה!

בפרשת נשא אנו למדים על טקס האורדל, שבו אישה החשודה בניאוף נדרשת לשתות 'מים מאררים' כדי להוכיח את חפותה. טקס זה בוטל ביהדות עוד בתקופת בית שני, אבל הטקס המקביל, המוסלמי – ה"בישעה" (البשعة) – המשפט הבדואי המנהגי להוכחת חפות – עדיין תקף בחברות איסלאמיות רבות.

גיל לימון אינו פועל בחלל ריק, וההתנהלות ה'אפורה' כביכול אינה מקרית. מדובר באסטרטגיה מערכתית המוכרת היטב בתורות המורכבות והניהול המודרני: הנדסת כאוס מנוהל, שמטרתו שיתוק שלטוני.

"מסע ציד"/'פישינג' (Witch Hunt) מצד מערכת אכיפת החוק הוא מצב שבו המטרה אינה חקירת פשע כדי למצוא את האשם, אלא סימון אדם או קבוצה מראש, ולאחר מכן חיפוש אקטיבי ומאולץ של עבירה כדי להפילם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'מסעות הציד' של מערכת האכיפה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

בהרב מיארה עושה שימוש בסיווג "סודי" כדי להסתיר את האמת מעם ישראל. נציגי הריבון – חברי הכנסת – צריכים לדרוש חקירה ציבורית נגדה בכנסת, מול המצלמות, כדי שכל העם יראה כיצד 'סוכנת הכאוס' הזו מחוללת מרד בעקרון העל של מדינה דמוקרטית: ריבונות העם