האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הדיון הציבורי הפך לאובססיבי סביב מוסד הבג"ץ, המשמש לעתים ככלי לקידום אג'נדות של עמותות וגופים פוליטיים, במקום להתמקד בתכליתו המקורית. הפתרון איננו החלשת הביקורת השיפוטית, אלא עיצובה מחדש במסגרת מוסדית מאוזנת, ברורה ומובחנת. רפורמה מבנית המבחינה בין שלושת המישורים – חוקתי, מינהלי וערעורי – עשויה לחדד סמכויות, לחזק את עקרון הפרדת הרשויות ולהעמיק את ההגנה על זכויות האזרח.
לאן עלול להוביל אותנו חזון 'מדינת כל אזרחיה'? … בדף זה אספנו עבורכם אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על על דמותה של מדינה כזו בארץ ישראל. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף רביעי של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
נציב שירות המדינה הוא דמות חשובה מאוד בשלב של משבר חוקתי. אם, למשל, היועמ"שית תוציא את נתניהו לנבצרות ובג"ץ יאשר זאת, מישהו צריך להנחות את הבירוקרטיה כיצד לנהוג. אם הנציב אינו בובה של היועמ"שית (כפי שהרשקוביץ היה), אלא אדם עצמאי שמחויב לעקרון ריבונות העם, הוא לא יציית להנחיות של היועמ"שית – וזה game changer.
בסוף ינואר 2026, הושק בערוצי הליבה קמפיין חדש נגד ערוץ 14, בהשקעה של מיליונים. זהו מהלך קלאסי של ירי בתוך הנגמ"ש התודעתי: ניסיון להילחם ביריב באמצעות דה־לגיטימציה תקשורתית, שבפועל מייצרת לו הון פוליטי חדש. בשנת בחירות, זו עשויה להתגלות כמתנה יקרה במיוחד לערוץ 14.
בסוף, זה תמיד נגמר באותו האופן: הראיות מתנדפות, העובדות נעלמות, והקנס – אם הוא בכלל מגיע – הוא רק דמי כניסה נמוכים למועדון האקסקלוסיבי של ה'חסינים'. הפריווילגים השונים הם רק השמות על התיק; הסיפור האמיתי הוא המערכת שלמדה להפוך את שלטון החוק להמלצה בלבד עבור האנשים הנכונים.
מאמצי החקירה להבנת כישלון השבעה באוקטובר, לא יוכלו להתעלם מהנחות יסוד בהשקפת העולם הישראלית על מצבי מלחמה ושלום. הדחקת איום המלחמה בתודעה הישראלית, נעשתה בהשפעת תפיסה רעיונית מערבית ליברלית שסיפרה והאמינה, שהעולם מתפתח למגמת יציבות ותם עידן המלחמות הגדולות…
תעמולה היא האמנות המתוחכמת של עיצוב המציאות דרך עיניו של האחר, כלי שבו המילה והדימוי הופכים לכלי נשק בשירותה של אידאולוגיה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תעמולה / פרופוגנדה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
את התנהלותו האסטרטגית של נתניהו בשנתיים האחרונות ראוי לפרש כנווט במסע אסטרטגי היודע את מטרתו אך מכיר בתנאיי אי הוודאות של המסע. בהמשלה לשחקן כדורגל דוגמת מסי, גישת נתניהו מכירה עד כמה הדרך אל השער תלויה בהמצאות במקום הנכון, ובמוכנות לניצול הזדמנויות.
'הטיית האמת האשלייתית' (Illusory Truth Effect) חושפת אמת מטרידה על האדם המודרני: אנו יצורים שמזהים אמת לא באמצעות בדיקה, אלא באמצעות חזרתיות. בעידן של הצפה תקשורתית, ההטיה הזו הפכה ממגבלה קוגניטיבית פרטית למנגנון כוח חברתי. המאבק על האמת איננו עוד מאבק על עובדות, אלא מאבק על נפח, קצב וחזרה, ומי ששולט בחזרתיות, שולט במציאות.
