פנחס יחזקאלי: האם מחאת קפלן היא ווקיסטית?
המחאה היא יצור כלאיים ישראלי ייחודי, המשתמש בכלים של השמאל הפרוגרסיבי בעולם, כדי לקרוץ לאותם גופים, אך בפועל משרת מטרות של שימור מעמדה של אליטת ההון 'הלבנה והפריבילגית', המצויה בתחתית סדר העדיפות של הווק.
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
המחאה היא יצור כלאיים ישראלי ייחודי, המשתמש בכלים של השמאל הפרוגרסיבי בעולם, כדי לקרוץ לאותם גופים, אך בפועל משרת מטרות של שימור מעמדה של אליטת ההון 'הלבנה והפריבילגית', המצויה בתחתית סדר העדיפות של הווק.
כפי שהודגש היטב בתורת האר"י הקדוש, האל ברא את האדם כי הוא זקוק לו וליוזמת פעולתו. זו נקודת המוצא של המהפכה הציונית. טמון כאן יסוד עמוק לדיון אין סופי, דיון בממדיו של המעשה האסטרטגי, הרבה יותר מאשר דיון תאולוגי דתי. מבט אמוני תנ"כי יודע לכרוך את הסוגיות האלה לדיון אחד. כאן יבחר כל אדם את ההתבוננות המתאימה לו.
מלחמה אכן תובעת מאמץ שיטתי בניהול ממדים טכניים הנדסיים. אולם בבסיסה היא תופעה מורכבת, מקיפה פי כמה מכל מה שניתן לניהול במצוינות ניהולית הנדסית. בכך מתמצה כל עניינה של תורת המערכה, וכאן קצרה היריעה מכניסה ליסודותיה ולחיוניותה. זו בתמצית הסיבה להבדל המהותי בהערכת המצב ביני לבין האלוף בריק.
אחד הצעדים הראשונים שביצע ממשל טראמפ הוא נקיטת צעדים נגד מדדי ה-ESG, שהצליח הווק להטמיע בעולם העסקי. מה יש בהם במדדים הללו שהרגיז כל כך את הרפובליקנים, ואיך מתמרנות חברות ישראליות בין אמריקה לאירופה, שעדיין ווקיסטית?
'אליטת הון' יקרה, אתם אורזים מזוודות ו'מזדכים' על ציוד, לטובת האליטה הפריפריאלית החדשה, שתיכנס לריק האידאולוגי שהשארתם, שתשנה את תרבות הייאוש וחוסר האונים שבניתם, ושתחליף את ערכי השלום המדומה והוויתור על המפעל הציוני לטובת 'הפרא האציל' – המוסלמים – בערכים אמיתיים של עם ומולדת.
איך אליטה שאיבדה את ההגמוניה כופה 'מדינת כל אזרחיה' על סרבנים? בתחבולות כמובן, ולא בכדי מתרכזים מובילי המחאה במשרדי הפרסום והשיווק…
אליטת ההון שלנו מאמצת את דוקטרינת ההפעלה הווקיסטית שהיא במהותה בולשביקית-אנרכיסטית. אבל, האם תנועות הווק במערב מכירות בה כאחות? ממש לא. הם בזים לה, ורואים בה את האויב הלבן והקולוניאלי בהתגלמותו. כך נוצר פרדוקס אירוני: באותם כלים "ווקיסטים" שבהם האליטה משתמשת כדי לדכא את המזרחים ולהתחבב על המערב, משתמש המערב כדי להוקיע אותה…
פרשת זיו אגמון חשפה בעיה קשה: הפעולה הממוקדת וארוכת הטווח של אנשי 'מהפכת הצבע' שלנו לפרק את לשכת נתניהו מבחינה מקצועית הצליחה. כשהמשפט מעמיס עליו והלשכה אינה פרודוקטיבית, הופך נתניהו פגיע יותר, איכות קבלת ההחלטות שלו יורדת. וגדל גם הסיכוי שיטעה.
צמח בתוכנו זרם פוליטי-תרבותי שרואה בבני עמו מכשול גדול יותר מאשר בצורריו. זוהי פתולוגיה אידאולוגית שבה התיעוב ל"אחר" הקרוב, משבש את אינסטינקט ההישרדות הבסיסי. מי שמגדיר את נבחרי עמו כ"מסוכנים ממשטר רצחני", כבר איבד את היכולת להבחין בין אוהב לאויב, והוא מסכן את עצמו ואותנו.
אם תינתן חנינה לפני הבחירות ללא עסקה כוללת, ואם יחזור הימין לשלטון אחרי הבחירות, עלולים משתתפי 'מהפכת הצבע' לגלות, ש'אין ארוחות חינם', שהגיע מועד התשלום, ושנגזר עליהם, כלשון המשל: גם לאכול את הדגים המסריחים, גם לחטוף את המלקות וגם להיות מגורשים מהעיר.